http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416heCopyright 2026 jaygirl. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7701502<div align="right" dir="rtl">what goes around comes aroundזה המוטו שלי אפשר להגיד,אני מאמינה שמה שאתה עושה לאחרים תמיד חוזר אלייך.הדיעה שלי הוכיחה את עצמה כל החיים שלי. תמיד כשעשיתי משהו רע בסופו של דבר זה חזר אליי.תשלח משהו לעולם ואתה תקבל אותו הדבר בתמורה. עכשיו כשאני יושבת בחדר,מכונסת בתוך עצמי בדיפרסיה רצינית ביותר אני רק מחכה לעוד כמה ימיםשאני ירגיש הכי למעלה שאפשר. בד"כ כשהמצב רוח שלי על הפנים אני פשוט יוצאת,עם חברותאו עם כל מיני חברה וידידים לאיזה פאב ושוכחת מכל הצרות שלי, אז למה מגיעות תקופות שאפילו לזה אין לי כוח?אני עושה רע לעצמי בזה שאני יושבת בבית, אני מרגישה רע עם עצמי בכל פעם שאני מתקשרת אליו אבל אני כלכך זקוקה לו עכשיו.וזה יתהפך,ואז זה ייקרה לו... אבל אולי כבר יהיה מאוחר מדי? אני מפחדת מעצמי, שאני כבר לא יירצה אותו. כי כלכך טוב לי אותו.אני נורא איטית אבל באותו זמן הפיוז שלי כלכך קצר.זתומרת- יכולים להתייחס אלי רע איזו תקופה, ואני יכולה להמשיך לרדוף אחריי הבנאדם, בתנאי שהבנאדם היה טוב אליי בהתחלהוכבר הספקתי לפתח אליו רגש כמובן. אבל לוקח לי זמן לעכל שמגיע לי רק טוב.ואז הפיוז שלי נישרף,ואני מעיפה קיביני</div>Thu, 18 Oct 2007 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7701502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7701502http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7695165<div align="right" dir="rtl">אני שונאת את ההרגשה שאני צריכה מישהו שיגרום לי להרגיש יותר טוב.רבתי איתו,ועם אמא ועם אחותי. אפחד לא מבין אותי קיבינימט.אני לא כזאת קשה להבנה. את לחוצה הם אומרים לי. אני לא אוהבת לדחות דברים עד לרגע האחרון.יש לי פקסים לשלוח ונשארו כמה ימים והם רוצים שאני אדחה את זה עד ליום האחרון.הייתי עושה הכל לבד אבל זה מסמכים שנימצאים אצל אמא שלי ואצל אחותי.קצת עזרה,זו בקשה גדולה מדי? רק עזרה בלהביא לי את המסמכים שיעזרו לי להקל את שהותי בצה"ל בשנתיים הבאות.אבל אני לחוצה מדי כי אני כלכך רוצה לשנות את הסיכויים שלי ולא להיות באיזה בבסיס ליד אילת או משהו בסגנון.והוא,טיפש. לא מבין שג'י לא תמיד שמחה!גם לי יש חיים וגם לי יש קשיים וגם לי יש מצבי רוח.נכון,אני בדרך כלל אטומה,אני עצובה בדיוק ל5 דקות, ומחייכת חזרה,אבל הכל מתאסף בפנים וזה מתכוןלמצב נפשי מעורער ולאישפוז במוסד.אז גם אני רוצה להישתחרר לפעמים, וחס וחלילה שהשחרור שלייהיה כעס או עצב,או צעקות או בכי, סך הכל, לא מחייכת ולא צוחקת ולא מקפצת ולא מזדיינת, רק יושבת לי בשקט שלי.אז אתה חייב לשבת לי בווריד ולשאול מה יש לי היום שאני כלכך מוזרה ואיטית? אני מ-ב-ו-א</div>Wed, 17 Oct 2007 19:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7695165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7695165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7675786<div align="right" dir="rtl">ביום שבת עלה לי חשק לתפוח אדמה מוקרם ברוטב שמנת ופטריות. זו אובססיה שפיתחתי לפני בערך שנה. עד אז לא נגעתי בשמפיניון או בכל פטריה אחרת לו פעם אחת בחיי,ואני לא מאמינה מה הפסדתי. מאותו יום שאכלתי לא הפסקתי ומאז אני מכינה פעם בשבוע תפוח אדמה מוקרם עם פטריות או ספגטי למרות שאני לא כלכך אוהבת. הלכנו לפאב,אני,אדוארד ועוד שני זוגות. חברים שלו וחברותיהן הכלכך כלכך חפרניות. לא יכולתי להנות מהפטריות והגבינה שהיו לי על הצלחת ,עד שהן הגיעו התענגתי מכל ביס שלקחתי,לחשוב שזה משהו שאני אוכלת כל שבוע ועדיין לא התרגלתי לטעם הנפלא הזה. הן דיברו על צבא.עם כל הקיצורים,הראשי תיבות,הדימויים והחוויות... אם זה ייקרה גם לי,תירו בי! הם התחילו להסביר לי מה יהיה לי ביום הראשון,ובטירונות,ואיך אני ירגיש ומימה אני הכי יהנה... רעבק! כשאני יגיע לשם אני יראה ואני ירגיש לבד תשחררו אותי ותנו לי להנות מהתפוח אדמה שלי! כל אחת התחילה לשאול אותי אם יש לי ת"ש ומה אני רוצה להיות ולא נתנו לי ללעוס בשקט... עד שכבר אמרתי להן, "די! אתם סובלות שם,אז אל תסבלו בבית ואל תגרמו לסבל לאחרים! אני ירגיש מה שאני ירגיש כשאני יתגייס ו</div>Mon, 15 Oct 2007 14:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7675786http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7675786http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7639333<div align="right" dir="rtl">בעודי יושבת בסלון על שמיכת הטלוויזיה הפרוותית (יותר מדי קר לשבת על ספת עור) שאניטה קנתה לי אני מוצאת את עצמי מתחרמנת מאכילת בננה!!! שעות העבודה שלו מחרפנות אותי! אני צריכה סקס. אני יכולה לעשות סקס בכל שעות היום,השבוע יש לנו רק שעה ביום ביחד, מאז שהוא קם ועד ההסעה לעבודה והוא מעדיף לדבר. הוא גם לא יכול לעשות סקס בריבים. makeup sex is the best!!!! אני רק מדמיינת את יום שישי,אני חלקה למשעי,מבושמת קלות ומוכנה לסקס שלא הרגשתי כבר שבוע. and its more then enoughe מה אני יעשה בצבא?... מצטערת על הפוסט החסר משמעות...אני צריכה סיפוק המחשבות שיש לי כרגע בראש- סקס סקס סקס סקס sex צבא סקס</div>Wed, 10 Oct 2007 22:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7639333http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7639333http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7619774<div align="right" dir="rtl">*אוהבת... *אוהבת אותך *אוהבת את המבט שלך כשאתה מסתכל עליי מתארגנת מול הראי *אוהבת את הנשיקות שלך כשאתה חוזר מעבודה ומודיע לי שלא כדאי לי להתקרב אלייך כי אתה מסריח *את איך שאתה נוגע בי עוד לפני שהספקת לפקוח עיניים *אוהבת את איך שאתה עונה על כל הודעת sms כשאני מציקה לך בזמן שאתה בעבודה *אוהבת שכל פעם שאני שואלת אם אתה באמת אוהב אותי חזק,אתה עונה שהכי הרבה בעולם *אוהבת שבימי שישי כשאתה שיכור יש לך עיניים קטנות ואדומות ואתה אומר שאתה בסדר גמור *אוהבת שכשאני עייפה ונירדמת ואתה לא מצליח להירדם אתה מציק לי ומנשק אותי בכל הגוף *אני אוהבת את הגוף שלך כשאתה יוצא ממקלחת ועדיין יש עליו טיפות מים *אוהבת ללקק את החזה שלך ולשמוע אותך מצחקק ואומר שזה מדגדג אבל לא מפסיק אותי *את המגע של הידיים שלך על החזה שלי אפילו שהם מחוספסות וקשות מרוב שאתה עובד קשה *אוהבת לראות אותך כשאני פוקחת עיניים תוך כדי התעלסות איתך *אוהבת כשהמבטים שלנו נפגשים ואז אתה מחייך עם הבעת מבוכה קלה *אוהבת שאתה תופס לי חזק את הרגליים והתחת ממש שניה לפני שאתה גומר *אוהבת את הקולות והגניחות שלך... * שאחרי שאתה גומר אתה</div>Sun, 07 Oct 2007 23:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7619774http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7619774http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7610523<div align="right" dir="rtl"> לאן אני הולכת מכאן? למה הילדים תמיד לא מקשיבים להורים שלהם? מה אני עושה עם עצמי עכשיו?! עזבתי את הבית ספר זתומרת שאין בגרויות..אני תיכף מתגייסת אני חייבת לעשות 12 שנות לימוד ואחר כך מכינה. כלכך הרבה מחשבות בראש ומה אני עושה?.. האם הגורל שלי הוא להיות איזה עובדת מפעל? עם ילדים מוזנחים בבית שאני לא רואה כי אני עובדת 12 שעות ביממה?! ובעל שבוגד בי כי אני עייפה מדי מכדי להיות אישה טובה?... והינה הגבר שלי..אני כלכך מחזיקה ממנו..לומד, עובד, עושה תואר... לידו אני עוד יותר מרגישה רע שלא הקשבתי להורים .אבל באותו זמן הם לא אמרו כלום. הלוואי יהיה לי את הכוח לעשות משהו עם עצמי... רוצה משפחה,רוצה להיות מבוססת,לא רוצה לקרוע את התחת. אני יודעת שאומרים שאהבה לא תלויה בכסף ולא צריך לחפש גבר לפי חשבון בנק.. אבל אם אני רוצה עתיד טוב,הכל תלוי בכסף. כמובן שאם האנשים לא מתאימים אז גם כסף לא יעזור,אבל הוא גם לא יזיק. ואם הזוג מאוהב ומתאים מכל בחינה,מינית,נפשית,אסטרולוגית וכל דרך אחרת עם השנים הרבה דועך,ואם אתם לא מבוססים ועובדים כמו חמורים זה משפיע על גידול הילדים ועל המצב בבית. אני ר</div>Sat, 06 Oct 2007 20:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7610523http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7610523http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7608285<div align="right" dir="rtl">טוב אז הסיפור הזה די משונה,אז אני מקווה שאפחד לא יזהה אותי בישרא... אני זרקתי את ההוא שהיה איתי שנה.. ל' והוא צריך להגיד תודה שרק אחרי שנה כי עשיתי לו את המוות. לא מתוך כוונה (נו טוב אולי כן..) אבל באמת שלא יכולתי להיות טובה יותר.. אחרי המיתולוגי שעשה לי כלכך רע הייתי במסע נקמה והוא פשוט נקלע לתוך הרשת... זרקתי אותו והחלטתי שזהו! מסע הנקמה נגמר הגיע הזמן למערכת יחסים בוגרת ומלאת אהבה. התחלתי להסתובב עם אחותי ועם חברי הילדות שלה ברחבי תל אביב. היה מוזר לחברים שלה לראות אותו גודלת..הם ראו אותי בת 9 מסתובבת עם הכלב ומציקה להם כשהם רק התחילו לעשן סיגריות. ועכשיו אני בת 18 ואני כוסית והם בני 24-25. ועכשיו הכל שונה,אני הצטרפתי אליהם ואני יושבת איתם ויוצאת איתם ומדברת איתם בטלפון. והידידים של אחותי מתחילים איתי ואחותי מתעצבנת כי בישבילה אני עדיין ילדה. לקחתי מימנה את כל מספרי האייסיקיו של כולם.עכשיו אני רישמית ב"חברה". וכלכך נידלקתי על אחד הידידים שלה,נקרא לו אדוארד (אל תשאלו אותי למה ,ככה.. ככה יצא) אז התחלתי לכתוב לו הודעות באייסי והוא היה עונה לי באדישות מוחלטת. כולם היו מספרי</div>Sat, 06 Oct 2007 15:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7608285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7608285http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7598844<div align="right" dir="rtl">ברקע: רעש מהטלוויזיה שם: jayהאם השם שלך הוא על שם מישהו\משהו אחר? לאאם היית נולדת במין השני, איך היו קוראים לך? דניס... הלוואי והיו משאירים אתזה כשהתגלה שאני בת.. נשמע צרפתי משו...מינך: נקבה סטרייט/ גיי/ בי?סטרייטית לחלוטין אחרי הרבה נסיונות רווקה? לא נשואה..אבל תפוסה מאוד כרגעפירסינגים? נשאר רק בטבור... אחרי שהיה גם בלשון,בגבה,בשפה ובשפה העליונה... קעקועים? 3...חיות מחמד? כלב...יותר כמו אח בשבילי...אובססיות: סקס תירס ולימונים...אחחח אם היה אפשר לשלבהתמכרויות: סקסססססס יש לך סודות? לא כלכך...לא רלוונטי את שונאת את עצמך? לא! הרגלים רעים: לא לסמוך על אפחדאת חושבת שאת חזקה מבחינה רגשית? מאוד... נהיים חזקים אחרי הרבה קשיים..בעד\נגד: סמים- been there done that ס</div>Fri, 05 Oct 2007 13:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7598844http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7598844http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7598551<div align="right" dir="rtl">היה לי כאן בלוג בעבר... אתם יכולים להיכנס אליו ולראות קצת על העבר שלי (שימו לב לתאריך) http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=195233 אני ניתקלתי בבלוג שלי הרבה זמן אחרי שכבר פרשתי מישרא וניזכרתי כמה היה לי טוב לכתוב.. ולקבל תמיכה ועזרה מקוראים קבועים... עברתי דרך ארוכה מאז.. לפני הבלוג ההוא גם היה לי בלוג שהיה כולו על האקס המיתולוגי ועל העבר ועל סמים ועל כל הרקע הדפוק שהיה לי... עכשיו אני ייתן לכם קצת backround עליי.... אני בת 19 ממש לפני גיוס... בגיל 14 נאנסתי והדרדרתי לאנשים מפוקפקים וסמים עשיתי שטויות עקב האונס ובלאגנים שהיו לי בראש ובבית בדיוק ההורים התגרשו ואבי עזב את הבית... אפשר להגיד שאיבדתי תקווה עזבתי את הבצפר ולא הייתי בכלל בבית.. בכל אופן.. עם הזמן התבגרתי ועזבתי הכל היה לי חבר.. אהבה גדולה במשך שנה וחצי.. <F</div>Fri, 05 Oct 2007 13:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (jaygirl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478416&blogcode=7598551http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478416&blog=7598551