<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אם אלה החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301</link><description>ג&apos;. ממשפחה ממוצעת ממרכז הארץ.חוסכת מהחברות לשמוע את הצרות ופותחת בלוג לחלוק אותם איתכם.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 shaniqwa. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אם אלה החיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/01/83/47/478301/misc/14782261.gif</url></image><item><title>כאן.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9514561</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פיניתי לי קצת זמן, כדי לכתוב פוסט,
זה היה חסר לי 
אבל הזמן האחרון לא מאפשר לי להתעסק בזה,
הבגרויות האחרונות,
הטקס סיום של הכיתה שנפל על כתפי.
והחיים שלא מותירים הרבה מקום למנוחה.

אז מה?
עדכון?
ניר.
הוא היה 5 ימים באילת עם החברים לפני שבוע.. מזמן הימים שלי לא נראו כלכך ריקים, התגעגעתי והוא היה חסר לי, אבל איכשהו הספקתי לעשות הרבה בזמן הזה. היום קצת רבנו.
אבל אל תגלו לאף אחד, ראיתי שאמא שלי התקשרה אליו היום, ויש לי הרגשה שהיא לא התקשרה לשאול מה נשמע.. אלא זה בקשר ליומולדת שלי שקרב ובא ביום שלישי...
דאמט. שונאת הפתעות.

בצפר.
נגמר
בגרויות אחרונות ופורשים כנפיים,
עוד מעט כולם מתגייסים
ואני אמצא את עצמי בטיסה ישירה לארצות הברית.
לתקופה ממושכת,
אל דאגה אני אמשיך לעדכן.

זהו.
כואב לי הראש ואניקצת מוטרדת מהשיחה האחרונה עם ניר, 
ומהבגרות באזרחות
והמסיבת סיום הזאת.

אני מקווה שיהיה בסדר
נשיקות
שניק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jul 2008 20:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9514561</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9514561</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9419033</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי,

כמה דברים
1. תודה על התגובות, למרות שאני לא מגיבה כי לפעמים לא יוצא לי, אני לוקחת באופן אישי כל תגובה שלכם ובודקת כמה היא מתאימה ותואמת למה שאני צריכה בחיים עכשיו. ללא ספק הבלוג הזה הוא מקום לחפש עצות ותשובות ממקומות שלא הכי אפשר לקבל אותם.
2. איך עבר השבוע?
היה לי שבוע עמוס לאללה,
יום ראשון בגרות בתנך
שלישי בגרות באנגלית שנגמרה בשש ואז עפתי לחתונה של בת דודה שלי שאגב הייתה מדהימה, באמת מעולם לא נהנתי ככה.
בחמישי, בגרות בביולוגיה (שעליה לא מדברים)
שישי, מגן באזרחות
ורונדו (:

היה מצחיק נסעתי באוטו שלי עם ניר.. זרקנו בלוני מים.. היה כיף (:

אה ועדכון:
היום בדרך חזרה מהמורה פרטי שאלתי את ניר מה עם קלואי?
אז הוא חייך והעדיף שלא לענות
אז אמרתי לו &quot;נו מה..?&quot;
אז הוא אמר לי &quot;שום דבר&quot;
שאלתי &quot;עשיתי משהו מאז..? יזמת?&quot;
הוא &quot;כן וזה לא הלך, חבל שמה שאני רוצה רחוק מלהיות המציאות&quot;

וזהו.
אז. חברים יקרים שימו לב

ניר רווק לתקופה הכי ארוכה בחיים שלו.. שבועיים שלמים!

קדימה בנות, רוצו!
כל הקודמת זוכה.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Jun 2008 23:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9419033</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9419033</comments></item><item><title>חשבתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9375221</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ניר התעורר אתמול במצב רוח בשמיים,
הוא אמר שהיה לו את הלילה הכי מדהים שהיה לו בחיים, שהוא כלכך נהנה (שמחת זקנתי על הר גלבוע)
השתלשלות האירועים לא מעניינת אותי, אני יודעת שזה היה ערב עם קלואי
הבן אדם נראה כיאלו הוא זכה בלוטו
לא, הם עוד לא ביחד.
אתמול הייתי בדיכאון של החיים
כל היום בכיתי,
גם בגלל שהמורה לביולוגיה דפקה אותי בטירוף
וגם בגלל העניין עם הניר
שקשה לי לראות אותו מאושר עם מישהי אחרת
מאוחר יותר הוא אמר לי שהוא מרגיש ממש חרא ושכל מה שהיה כלכך מושלם הפך לדבר הכי רע בעולם.
ראסמי, הרגשתי טוב יותר.
שאלתי אותו מה קרה, הוא לא רצה לדבר על זה.
היום, היה טקס ספורטאים לכדורסל אצלנו בעיר.. משהו גדול כזה, הוא היה מועמד לקבל שחקן מצטיין, סחבתי איתי את הבנות שאני שומרת עליהן.. אמרתי להן שיש טקס הטבעות מטורף שהן חייבות לבוא לראות ושזה בחינם, כמובן הם לא ידעו שהטקס ההטבעות זה 10 דקות מתוך שעתיים משעממות של דיבורים והענקת גביעים, אבל מה לעשות הייתי חייבת להיות נוכחת באירוע.
התרגשתי נורא שהוא קיבל שחקן מצטיין, ראסמי מגיע לו.
אחרי הטקס הוא בא אל הבית של הבנות שאני שומרת עליהן.. למדנו ק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Jun 2008 00:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9375221</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9375221</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9328592</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתמול, ניר לא היה במצב רוח מי יודע מה.
כשדיברתי איתו בטלפון הוא בדיוק היה בבית קפה עם המשפחה אז אמרתי לו שידבר איתי שהוא יסיים
והוא לא התקשר,
שלחתי לו סמס שרק רציתי לדעת אם הכל בסדר
ב2 בלילה הוא שלח לי בחזרה שהוא מתוסכל ועצבני על חברה שלו ושהוא מבואס וזה
החזרתי לו חזרה שאני בטוחה שזה רק תקופה ושזה יעבור, וכשהוא יקום בבוקר שידבר איתי ואני אוכל לבוא אליו ולדבר על זה.
אז הוא שלח לי סמס שהוא מחכה לי
באתי אליו בסביבות 12
בהתחלה לא דיברנו סתם ראינו סרט
אחרכך התחלנו ללמוד
וממש באמצע שאני מלמדת אותו סיפור בספרות
הוא קטע לי את הדיבור ושפך את הלב בפניי לגבי החברה שלו
הוא אמר שהוא מרגיש לא טוב עם הקשר הזה ושהוא באמת לא יודע מה לעשות וכמה שהוא אוהב אותה הוא לא יכול להיפרד ממנה כי הוא פוחד שהיא תיקח את זה קשה וכל זה
אמרתי לו שהוא חייב לעשות את מה שטוב לו, ושיסתכל על עצמו.. ואם הוא ישאיר את המצב כמו שהוא עכשיו רק כי הוא פוחד מהתגובה שלה זה ימנע ממנו למצוא את מי שהוא באמת מחפש
ואז הוא אמר לי 
&quot;אני חושבת שכבר מצאתי אותה&quot;
אז אמרתי לו &quot;אוקי אז מה הבעיה?&quot;
הוא מסתכל עליי במבט מוזר ואומר ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 07 Jun 2008 23:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9328592</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9328592</comments></item><item><title>בלי חברים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9245882</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה נורא בזמן האחרון
אני בתקופה של הבגרויות והמגנים ומאוד לחוץ לי
שלא נדבר על התקופות עם ניר
ועל התקופה האחרונה עם החברות

כל החברות שלי התרחקו ממני.
ניר עם החברה הזאת שלו כל הזמן
הוא סיפר לי לפניכמה ימים כשהייתי ממש ממש בדיכאון והוא רצה להעביר לי את ההרגשה הרעה שהוא אמר לחברה שלו בפעם הראשונה מאז שהם ביחד את המשפט &quot;אני אוהב אותך&quot;
הרגשתי כלכך רע אחרי שהוא סיפר לי את זה
ממש רציתי לבכות
רע לי.
יותר מדיי

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 May 2008 21:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9245882</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9245882</comments></item><item><title>סיוט חיי התגשם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9187901</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ישנתי בנזונה בלילה
כיאלו אין דברים כאלה
יכולתי לפרגן לעצמי לישון עד 9 ורבע כי התחלתי ברבע לעשר היום!
אבל ב8 ועשרים יש לי טלפון...
אני עונה לטלפון כשאני עוד בחצי חלום..
&quot;הלו?&quot;
&quot;שניק?&quot;
&quot;מה?&quot;
&quot;איפה את?&quot;
&quot;מה איפה את.? איפה את חושבת שאני? אני ישנה מה את רוצה?&quot;
&quot;מה ישנה?#$%%$!@ תזיזי את התחת שלך ותבואי לבצפר יש לך בגרות בספורט עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!&quot;
&quot;מ-ה ב-ג-ר-ו-ת ב-ס-פ-ו-ר-ט?&quot;
&quot;בגרות בספורט מה לא היה ברור במה שאמרתי? כולם פה! התחלנו בלעדיך.. שימי עליך משהו ועופי לבצפר תזדרזי!&quot;

סיוט חיי.. הבגרות בספורט

קמתי. עם הפיג&apos;מה.. צחצתי שיניים והתחלתי לחפש באמוק את הנעלי ספורט המוחבאות שלי איפשהו בחדר/ארון/אמבטיה/שירותים/מטבח או כל מקום אחר שיכולים להמצא בהם אותם נעליים שנעלתי פעם אחרונה בחיי לפני 3 שנים בערך..
כשמצאתי.. פשוט הפעתי את עצמי לבצפר
הגעתי וחיפשתי את כולם
מצאתי אותם בחדר כושר.. נבחנים על תליה על מתח... מה מתח מה?!#@# סעמק אפילו שניה אני לא עושה במתח
הגיע תורי.. מהר מכפי שציפיתי.. אולי כי הייתי אחורנה וכבר כולם הספיקו לעשות ולשפר
שאלתי כמה זה עובר.. אמרו לי 12 שניות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 May 2008 23:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9187901</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9187901</comments></item><item><title>כל סוף הוא התחלה חדשה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9127474</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ניר,

ללא ספק סגרת היום מעגל משמעותי מאוד בחייך,
ואתה יכול להיות גאה בעצמך. 
עברת דרך ארוכה, כואבת אבל מוצלחת ומלאה בהישגים.
ככל שעברו השנים נוספו לך למדף בחדר עוד ועוד מדליות וגביעים שהעידו איזה שחקן כדורסל מוכשר אתה.
נהנתי מכל רגע להיות במשחקים שלך ולראות אותך רץ עם כדור על המגרש. 
אתה באמת צריך לראות איך זה לשבת ביציע ולראות את השיער הבלונדיני שלך מתנפנףברוח כל פעםכשאתה פותח התקפה חדשה.
גרמת לי לרצות שימיי שני יגיעו מהר יותר רק כדי לצפות במשחקים שלך ולהבין אותם במעט הבנה שהייתה לי בנושא הזה.. כדורסל. אני אתגעגע לפעמים שהחסרתי פעימה כשראיתי אותך מרוח על הרצפה כל משחק שני 30 שניות לסיום, והכי חשוב אני אתגעגע לראות אותך מככב על המגרש עם המדי כדורסל והנעליים החדשות (שכבר לא כלכך חדשות) שגורמים לך להיראות כלכך טוב. 
אז תרשה לי לומר שהיה לי את הכבוד והעונג להיות חלק קטן מהתקופה הגדולה הזאת בחייך.
&lt;SPAN style=&quot;FONT-WEIGHT: bold; COLOR: #&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 May 2008 00:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9127474</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9127474</comments></item><item><title>:|</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9097203</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;עם כל הכבוד שיש לי אליך זה שאני עצבני לא אומר שזה את עשית משהו,
אני במצב לא טוב בראש אני עוד שניה נשבר בקטע המנטלי. אני מרגיש חרא כואב לי הראש
הגוף שלי מת. אז בבקשה, בבקשה ממך אל תבואי אלי כל הזמן בטענות שאני ככה ככה וככה&quot;
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 29 Apr 2008 22:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9097203</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9097203</comments></item><item><title>המומה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9080003</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום ביליתי עם ניר את היום
היינו אצלו בבוקר ואז עברנו אליי
הוא התלונן שיש לי חדר קטן אז אמרתי לו שלחדר החדש בבית החדש שיהיה לי אני יקח אותו איתי לבחור לי רהיטים מאיקאה.. אז הוא אמר לי &quot;כן? מתי בדיוק? שאני כבר אהיה בצבא?&quot; 
אז אמרתי לו &quot;לא.. כשתחזור בסופי שבוע אז נלך&quot;
&quot;נראה לך באמת שאחרי 3 שבועות שאני בקושי ישן ואז שאני מגיע ליומיים הביתה זה מה שאני ירצה לעשות? להפגש עם חברים?&quot; 
&quot;מזותמרת? מה זאת הגישה הזאת ניר?&quot;
בקיצור השיחה התפתחה הבנתי ממנו בצורה חד משמעית שהקשר שלנו לא ישרוד כשהוא היה בצבא בניגוד למה שהוא הבטיח לי. שאלתי אותו &quot;ומה עם לי? לא תרצה לראות אותה כשתחזור בסופי שבוע?&quot;
אז כאן הוא אמר לי משהו שנורא פגע בי
&quot;לי זה משהו אחר, אותה אני כן ירצה לראות&quot;
&quot;אה באמת? תודה רבה.. ומה איתי? לא מגיע לי לראות אותך? לא מגיע לי להיות איתך?&quot;
ואז בשלב הזה לא היה לא יותר מדיי מה להגיד והוא התחיל להציק לי
אמרתי לו שיעזוב אותי כי אני ממש עצבנית וממש הייתי על סף בכי שאני פשוט לא מאמינה שהוא אמר דבר כזה.
הוא עשה מזה צחוק ופשוט צחק עליי ועיצבן אותי יותר.
אחרכך החזרתי אותו הביתה ואמרתי לו שאנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Apr 2008 01:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9080003</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9080003</comments></item><item><title>עלילות פסח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9057255</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עבדים היינו?
היינו

סבאח אל חייר חברים.
אני נמצאת באווירה של ערבית
לאור העובדה שיש לי מגן בעל פה ביום שני והמצב און דה פייס
אני איכשהו מנסה ללמוד גם לערבית גם לביולוגיה וגם לתנך ביחד
בינתיים זה לא ממש הולך.. 
אז הימים האחרונים דווקא ממש נחמדים
הסדר יום הוא כזה
10:00 בבוקר מתעוררת
10:30 ניר בא אליי
עד 2 עושים שטויות ולומדים קצת
אחרכך הולכים אליו ברגל לראות CSI ישנים צהריים מתעוררים.. לומדים.. וכו&apos;..
אתמול למשל.. ניר החליט לשים סוף לפחד שלי והוא לקח אותי.. לעשות חורים באוזניים.. 
והיום.. שנפגשנו אז בבוקר הכנו לחברה שלו מתנה.. (עזבו לא משנה)
אחרכך נסענו לבקר את עומר בראש העין ואז אמא מתקשרת לשאול אם בא לנו לבוא למסעדה.. אז אמרתי שכן
ונסענו משם למסעדה..
ניר היה בלחץ
הוא שאל מי בא לשם
אז אני חשבתי שרק אנחנו.. המשפחה הקרובה
אז אמרתי לו רק אנחנו
הוא אמר לי בטוח?
אמרתי לו שכן
הוא נהג לשם במקומי.. כי אמא שלי לא נתנה חח 
עצרנו בדרך למלא דלק ואוויר בגלגלים
אחרי שהגענו.. פתאום ראיתי שחצי מהמשפחה הגדולה הגיעה גם.. הוא נבהל קצת.. ותאמת גם אני.. 
הדבר הראשון שסבתא שלי אמרה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Apr 2008 20:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (shaniqwa)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478301&amp;blogcode=9057255</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478301&amp;blog=9057255</comments></item></channel></rss>