http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944heCopyright 2026 XShirley. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=8296864<div align="right" dir="rtl">אמא של שירלי פתחה את דלת חדרה "שירלי...קומי...יש לך אורח" שירלי התעוררה והסתכלה לפתח חדרה "מה...מה אתה עושה פה?" - - - פרק 28 "מה אתה עושה פה?" שירלי שאלה את נדב שוב "טוב...אני בסלון אם את מחפשת אותי" אמרה אמא של שירלי ויצאה מחדרה "הממ..." נדב לא ידע מה לאמר..הוא התקדם לעבר שירלי "דיי נדב, אני רוצה שתלך....מספיק עבר עליי רע בימים האחרונים" "מה..מה קרה? ביגללי?" "לא הכל ביגללך נדב..בבקשה תלך" "לא שירלי..אני רוצה לדבר אתך..יש משהו חשוב שאני רוצה לספר לך" "מה אתה רוצה?" "אני....אני משתגע...אני מרגיש אלייך עדיין משהו" שירלי הסתכלה על נדב וראתה את העצב בעייניו "אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך, בבוקר..בלילה...אפילו החלומות שלי עלייך..." "נדב...אני..אני מצטערת אני מזמן כבר לא מרגישה אלייך משהו...אני מצטערת" נדבר התקרב אל שירלי והיא התרחקה מימנו כאילו הוא הולך להרביץ לה "המ... לא חשבתי שאני עד כדי כך מפחיד אותך" "הא...אתה..אתה לא פשוט..הממ..אתה יכול ללכת? בבקשה?" "אבל..." "נדב...בבקשה תלך" "טוב.... אני.. ביי" נדב יצא מפתח חדרה של שירלי ושירלי נשארה המומה לרגע...ל</div>Fri, 28 Dec 2007 16:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=8296864http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=8296864http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=8281879<div align="right" dir="rtl">אז...שלום לכולם זוכרים מה היו בפרקים הקודמים? אם לא...אני אזכיר לכם, שירלי בר ואביתר וכל החברים יצאו למסיבה שירלי רקדה עם שתי בנים וכנראה שהבנים האלה היו קצת הרבה המון מאד מאד מאד מטורללים הם יצאו עם שירלי אחוצה ואנסו אותה, כל אחד בתורו אחר כך אביתר חיפש את שירלי כי היא נעלמה לו במסיבה והבין שהיא לא נמצאת אז הוא יצא אחוצה וראה את שני הבנים אונסים את שירלי אחר כך הם רבו מכות ואז שירלי ואביתר הלכו לחוף הים הם נרדמו שמה ואז כשהם התעוררתי שירלי נזכרה בכל מה שקרה אתמול ופשוט אביתר ניסה לעודד אותה כמה שיותר מפרק 26- אביתר חיבק את שירלי חזק אליו....הם הסתכלו אחד על השני. הוא כל כך רצה לבכות איתה...להכנס לדמעות שלה...להראות לה כמה אכפת לו כמה הוא דואג להוכמה הוא אוהב אותה. אוהב אותה "אני אוהב אותך" אביתר לחש לשירלי...בלי לשים לב. פרק 27- מחשבותייה של שירלי נעצרו לרגע...היא הסתכלה לעבר אביתר בעיינים נוצצות אביתר נראה לרגע מבולבל "האמ...." שירלי נראתה נבוכה...כאילו כל מה שקרה לה נמחק וכל מה שקורה עכשיו חשוב יותר מהכל "מצטער...ז"א..לא..אני.......כן. אני אוהב אותך" </div>Wed, 26 Dec 2007 17:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=8281879http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=8281879http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=8155166<div align="right" dir="rtl">כפי ששמתם לב, לא עידכנו את הסיפור כמעט חודש,הסיבה לכך היא שהאין מספיק קוראים ואין מוזה ואין חשק. אבל אל דאגה,הבלוג יחזור לעצמו ! תיהיו סבלניים :)</div>Mon, 10 Dec 2007 14:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=8155166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=8155166http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7951622<div align="right" dir="rtl">הם הלכו שניהם לחוף הים,הם לא יכלו לחזור הביתה ככה,להורים שמחכים להם שם,הם לא רצו לראות אף אחד. ככה הם החליטו,ללכת לים,לשקט,לשלווה. הם נרדמו שם,וכשקמו השמש התחילה לזרוח. פרק 26 קרני השמש הבוהקות חיממו את אביתר ושירלי שירלי הסתכלה על אביתר במבט לא מובן, והוא...רק ריחם עלייה...כי ידע שברגע שתיזכרבכל מה שקרה אתמול, היא רק תרצה למות מרוב כאב ועצב. אביתר חיבק את שירלי כל כך חזק. היא בכתה ובכתה בלי סוף. מה שקרה אתמול חורר אותה מבפנים... הם קמו והלכו לכל אורך החוף...הלכו בלי לדבר. היה כל כך שקט...רק רעש הגלים והציפורים המצייצות נשמעו ברקע בשעה כזאת בבוקר לא היה אף אחד בחוף. שירלי נעצרה והסתכלה על הים, האוויר הנעים נגע בה..העיף את שערה לצדדים היא פשתה את שימלתה ונכנסה לים לשחות המים הצלולים ניקו אותה מכל הרוע מכל הכאב מכל הגועל שקרה לה אתמול אביתר התישב על החול החמים והסתכל על שירלי. מלא מחשבות צצו בראשו. הוא לא האמין...אם הוא היה שומר עלייה קצת יותר טוב. אם הוא מוצא אותה יותר מהר..."אני כל כך אידיוט" חשב לעצמו הוא כל כך רצה לשחות עם שירלי...להרגיש אותה במים ללטף את שער</div>Sun, 18 Nov 2007 16:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7951622http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=7951622http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7919609<div align="right" dir="rtl">השמן זז לרגע,והגבוה הרזה ניצלאת הרגע של האינטמיות כדי להצמיד אותה אליו לגמרי,ומה שעד לפני דקה היה סיפור עם כמה אפשרויות של סוף,נסגר פתאום כשהוא הרים לה אתה השמלה שהייתה ממילא קצרה כל כך ובתנועה חדה הכניס לה יד לתחתונים.היא הרגישה את הציפורן המחודדת שלו מחטטת לה בתוך הבשר,והוא ניהיה מהיר,מתנשף,נשימות יבשות,עמוקות,ישר לתוך האוזן שלה,ולשון חטטנית.היא ניסתה לעדוף אותו אבל לא שמה לב שבנתיים השמן חזר,תופס אותה מאחור,קורע לה את התחתונים.היא ניסתה לצעוק. פרק 25 רגע אחד היא הייתה מולו ורגע אח"כ כבר לא.נעלמה כמו שד,בפוףאחד,עפעוף אחד והוא איבד אותה.הנשיקה הזאת שראה איבתר,זה כאב. אביתר ניסה לפלח את עצמו,למצוא מוצא,הוא רצה לצאת לחפש אותה,לראות מה עם שירלי.גוף נתקל בגוף,חומת בשר צפופה,פתאום כמו גיהנום. היו עליה יידים.הם היו רק שניים אז מאיפה ידיים כל כך הרבה.היא ניסתה לצעוק "תעזבו אותי",ושמעה את הגבוהה אומר "את יודעת שאת רוצה את זה..." "תעיף את הידיים שלך ממני !"היא נהמה,אבל הן כבר היו עמוק בפנים,עמוק בתוכה,עם הציפורן המשוננת,והשני האידיוט השמן,סתם לה את הפה,מבליע את הצעקות שלה שכבר לא היו</div>Wed, 14 Nov 2007 16:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7919609http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=7919609http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7905353<div align="right" dir="rtl">היא התהלכה אל החדר אנשים היו סביב,כולם עשו מבט כזה של'הלך על נדב' והיא לא הבינה מה קורה. היא פתחה את הדלת וראתה אותו מתנשק עם מישהי,מישהי שהיא לא הצליחה לזהות. הוא ראה אותה אבל נשאר עם ההיא.הוא היה שיכור,שכח הכל. היא התחילה לרוץ,לקחה את התיק שלה,היא מתקדמת לעבר היציאה של הבית ובר צועקת לה,היא מרגישה שמשהו קרה והוא לא טוב. פרק 24 "בר תישארי פה,אני אלך אלייה"אמר אביתר וניסה לתפוס את מהירות צעדיה. "שירלי!שירלי!"הוא רץ והיא הלכה לא הסתובבה,רק בכתה והביטה למטה,לתוך האדמה,מנסה לשבור אותה,רוצה שהעולם יתפוצץ. "חכי,שירלי,בבקשה!"הוא היה כבר כמעט קרוב אלייה,הוא תפס אותה בידו והם נעצרו. הוא ראה שהיא בוכה,ים של דמעות,הוא לא ידע מה לעשות. "דיי,דיי שירלי,בואי בואי אליי"הוא ניסה להרגיע,לנחם אותה,הוא חיבק אותה והיא אותו,היא לא ידעה מה לעשות,לאן לברוח,היא רק רצתה להעלם מן העולם הזה,לתמיד. "שלום,אני רוצה מונית בבקשה לארגמן 268 ומהר!"אביתר חייג לתחנת המוניות. הם נכנסו דרך דלת ביתו של אביתר,הוריו נסעו לצימר,אחיו בצבא,אחותו בעבודה,הבית ריק. "שבי פה,אני הולך להביא לך כוס מים"היא צייתה לו,היא הי</div>Mon, 12 Nov 2007 19:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7905353http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=7905353http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7897545<div align="right" dir="rtl">והאחות חבצלת נכנסה,היא התיישבה ליד השולחן שלה והתחילה לקרוא ולכתוב דברים. פתאום נשמע דפיקה בדלת,כולם הביטו לעבר הדלת הדלת נפתחה ושם עמדה... פרק 23 "בר!"צווחה שירלי. "חחח מה קורה?"לחשה ושאלה בר. "אממ,לא יודעת,נדב פצוע,אבל השלמנו"אמרה שירלי "חבצלת,מתי נדב יכול להשתחרר?"שאלה שירלי במיאוס. "עוד דקה,אני רק רושמת מה יש לו ואתם תלכו לדניאלה המרכזת שלכם" "שיט..."אמר נדב "הינה קחו ת'פתק ועופו"אמרה חבצלת בחיוך. בחדר המרכזת "הו,יופי נדב שבאת,בידיוק בזמן!בנות צאו מהחדר בבקשה וסיגרו אחריכן את הדלת,להתראות"אמרה דניאלה בטון הקשוח שלה. "עכשיו כאנחנו כולנו פה ביחד לבד אני רוצה שתתחילו לספר לי מה קרה" "זה הוא התחיל!"אמרו נדב ודניאל בבת אחת. הם הסתכלו אחד על השני בפרצוף כועס. "לא בבת אחת,כי אני לא אבין כלום...דניאל תתחיל" דניאל לא הגיב. "אוקיי,לא בא לך לדבר,נדב אתה תתחיל אז" גם נדב לא הגיב. דניאלה לא הבינה מה קורה,היא נהייתה עצבנית,נדב ודניאלה הגניבו מבט אחד אל השני והבינו שהם משתפים פעולה,הם חייכו. "אז אף אחד לא רוצה לדבר אה?,אוקיי אז אני פוט מחליטה שאני משעה את שניכם וזהו,נגמר ה</div>Sun, 11 Nov 2007 19:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7897545http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=7897545http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7870048<div align="right" dir="rtl">לפני שאני מתחילה לכתוב את הפרק,אני מודיע לכם שאני מתחילה להמשיך את הסיפור(שירלי),ואני מקווה שתהנו,קריאה נעימה :) פרק22 "רגע!שירלי!חכי דקה!"קרא אביתר בעודו רץ אליה. שירלי התפלאה וחשבה מה קרה שעל פרצופו של אביתר לבוש פרצוף מסתורי,מודאג,מסקרן. "מה קרה אביתר?"שאלה שירלי בהתעניינות. "אני חייב לדבר איתך על משהו,בא לך להבריז.?" "אממ,וואי את האמת שאני מעדיפה שלא,כי פספסתי המון שיעורים..." "בבקשה שירלי,זה לטובתך ולטובת נדב" "אוקיי,בוא נלך לשבת שם"אמרה שירלי והצביעה לכיוון הספסל שנמצא ליד שער בית הספר. "דבר"אמרה לאביתר. "טוב,אז תקשיבי,דניאל התערב עם מישהו על זה שהוא יצליח לנשק אותך..." שירלי הקשיבה ולא האמינה למה שהיא שומעת. "איזה בן זונה!" "חכי עוד לא סיימתי" "הוא אמר את זה לאותו הילד,זאת אומרת הוא אמר שאת והוא התנשקתם,וחבר שלו סיפר את זה לחבר שלו וכנראה שהחבר של החבר יספר את לעוד אנשים ובטח זה יגיע לאוזניים של נדב,אז אני מזהיר אותך." "וואי אביתר אתה פשוט לא מאמין כמה שאני מודה לך,אלף תודות,אני חייבת לך"אמרה שירלי. "בבקשה,אבל שירלי,שום מילה לאף אחד,לא סיפרתי לך כלום" "מה לא</div>Thu, 08 Nov 2007 18:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7870048http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=7870048http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7833485<div align="right" dir="rtl">יום שישי בערב: שירלי נכנסה לחדרה בחרה לה בגדים ללבוש....'אוקי...אולי אני יוצאת היום אז.....נבחר משהו יפה..טבו אני יקח את השמלמלה השחורה...אני יקח את השרשרת הזאת..כן..סבבי..ונשים את הסרטהשחור לשיער! יופי...' שירלי נכנסה למקלחת...הסתכלה על הגוף שלה...בחנה כל חלק וחלק..."רזיתי" חשבה לעצמה...ונכנסה להתקלח - - - "אני אוהבת אותך כל כך...אם היית מבינה כמה שאני מתגעגעת אלייך...בבקשה תתעוררי כבר...בבקשה..." דמעה זלגה מעייניה של בר ועוד אחת ועוד אחת "אני כל כך צריכה אותך..." "בר מתוקה..בואי נלך...זה רק עושה לך רע.." "אבא דיי...אני נשארת כאן היום" "אבל..הכנתי אוכל" "אבא מצטערת אין לי מצב רוח" "אוח בר זאת לא פעם ראשונה שאת עושה את זה" "אבא תבין אותי אני רוצה להישאר כאן לייד אמא. בבקשה" "טוב...מה אני יעשה...גם אני מתגעגע אלייה את יודעת" "כן...כולנו" "אל תדאגי הכל יהיה טוב לבסוף" - - - "טוב אז ככה...רציתי לספר לכם...לך...יאיר...ש..." יאיר וליטל הסתכלו עלאנה (אמא של שירלי) ללא הבנה יאיר, ליטל: "נו?" "אני בהריון" יאיר הסתכל על אנה לרגע בפה פעור "מה?" שאל המום "אמא???" ש</div>Sun, 04 Nov 2007 11:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7833485http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=7833485http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7819747<div align="right" dir="rtl">אני מצטערת שהזנחתי... פשוט... לא יודעת...אני לא מצליחה לכתוב בא לי ששירלי תגיע כבר !!! אני לא יכולה בלעדייה ): שירלי ובר יצאו מהכיתה אחריי הצלצול "שירלי...את מספרת? "כן...טוב תראי הוא נכנס אליי איזה יום למסנג'ר והתחיל לדבר איתי...אז יצא שדיברנו הרבה" "מה וכמה זמן אתם מדברים?" "ממממ שלושה ימים ככה" "הא....והוא יודע שיש לך חבר?" "לא יודעת...ישמצב" "הא...לא אמרת לו?" בר שאלה מופתעת "לא היה לי זמן" "בטח בטח...אז תספרי לו. לפניי שהוא יעשה משהו לא במקום" "כן צודקת" שירלי חשבה לעצמה שהיא לא הייתה רוצה שיקרה משהו "טוב...בובה זזתי קצת להיות עם תמר" "סבבה...טוב תמצאי אותי בפינה שלנו" "סבבי ביי בובה" "ביי" שירלי הלכה למקום השקט והתיישבה לה - - - "50.." "60" "60? אתה רציני?" "כן! עליי!" "טוב...תאחל לי בהצלחה" "אבל תזכור...אם אני מנצח...אתה משלם לי" "טוב יאללה ביי" "ביי בהצלחה אחי" "ביי" דניאל יצא מהמבנה וחיפש את שירלי "היי...אפשר להפריע?" שירלי הסתובבה וראתה את דניאל מתישב ליידה "היי...אתה לא תפריע אף פעם" "אז...מה מה שלומך?" "אני בסדר" "</div>Fri, 02 Nov 2007 16:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (XShirley)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476944&blogcode=7819747http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476944&blog=7819747