http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617I'm not a girl, not yet a woman (oral sex?!) K.BheCopyright 2026 קטלין ברוק. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/17/66/47/476617/misc/17656092.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=11486743<div align="right" dir="rtl">אז בסוף יצאתי קצת יותר מוקדם, השס"ן התבטל עקב חוסר תקנים, וקיבלתי את האזרחות בבום, בכל מקרה אחרי כמעט חודש בבית, עבודה חדשה וחיפוש דירה, אני סוף סוף מעלה פוסט אחרון. אני אתחיל בסיבה הראשונית שבגללה בכלל פתחתי את הבלוג, את הרוב חשפתי פה, סוג של לעשות סקירה על חיי לפני שאני יוצאת לעולם, מחוץ לכל מסגרת. היו לי המון רעיונות לכתיבה, אבל אני בטוחה שאם בעתיד תחסר לי ההתבטאות הפומבית אני בטוח אסתדר ואמצע דרכים חלופיות. דרך אגב התזמון של הסגירה יצא בכוונה לקראת הסילבסטר, אמנם אני כבר בחוץ, אבל סילבסטר זה גם סוג של סיום, <s</div>Mon, 28 Dec 2009 08:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=11486743http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=11486743http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=11396773<div align="right" dir="rtl">זה כבר מזמן שחשבתי על ה"קידמה" שתפסה מקום בחיי הזוגיות שלנו, אני מתכוונת לעובדה שאף אחד כבר לא נותן חשיבות רבה כל כך לנשיקות, למצוא בנאדם שאומר שמישהיא שרמוטה כי היא התנשקה עם 7 בחורים ביום אחד... זה כמעט בלתי אפשרי. למעשה בהזכרות בילדות שלי, יותר נכון בהתבגרות שלי, זה תפס חזק יותר, כל הקטע של הנשיקות, ש"היא מתנשקת עם כל אחד"... בעוד שהיום זה מזדיינת עם כל דבר שזז, למה השמועות של פעם היו פוגעות יותר מהיום? למה נערה הייתה נפגעת אם מישהו סיפר לכולם שהוא נישק אותה בעוד שהיום אותה נערה כמעט באה בעצמה ומספרת שהיא שכבה עם זה... וזה... וגם ההוא שם. רק בשביל הרקורד, אני לא מדברת עלי. <span lang="HE" dir="RTL" sty</div>Tue, 17 Nov 2009 22:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=11396773http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=11396773http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=11384712<div align="right" dir="rtl">אחרי העלמות לא קטנה, שלשם שינוי לא באה מתוך עצלנות יתר כהרגלי אלא מתוך ריתוק, חזרתי. ואם מישהו מעוניין לדעת על מה הריתוק... וול, בוא נגיד שאמרתי למפקד שלי את כל מה שאני חושבת עליו בפנים... לא אשמתי, הוא לבד ביקש, יתרה מכך שכבר לא איכפת לי, עוד פחות מחודשיים ואני עפה לאזרחות. אז מה חדש? טוב, מממ... מתלבטת לגבי השבת, לעשות קעקוע חדש שאני רוצה כבר מזמן או לישון ולהכין עוגה... כן אני יודעת אני מדברת קצת ללא הגיון... אבל בית! סוף סוף בית קיבינימאט, אפילו ששחררו אותי לכנס משתחררים, ואפילו שאכלתי פיצה בבסיס, עדיין אין יותר ריח של חופש כמו הריח של הפוך שלי. <P style="TEXT-ALIGN: right; MARGIN: 0cm 0cm 0pt; unicode-bidi: embed; DIRECTIO</div>Thu, 12 Nov 2009 17:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=11384712http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=11384712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=11080968<div align="right" dir="rtl">אבל אינני מפסיקה לחשוב על כמה שהשיר הזה מדבר אלי... אוו החיים גדולים יותר הם גדולים יותר ממך ואתה לא אני המרחקים אליהם אלך הריחוק בעיניך אוי לא אמרתי יותר מידי, תכננתי זאת כך <P class=Ms</div>Mon, 20 Jul 2009 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=11080968http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=11080968http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=10398102<div align="right" dir="rtl">מכתבי שרשרת: אני מקבלת מייל ובו כתוב כמה חמודה אני, ושיש לפחות בנאדם אחד שחושב עלי לפני השינה ושאוהב אותי ושהחיוך שלי גורם לו לחייך ובלה בלה בלה, בקיצור גורם לי להרגיש כל כך נחמד עם עצמי עד שבשורה האחרונה כתוב: "אם את לא שולחת את המכתב הזה ל20 אנשים ב15 הדקות הקרובות את תקוללי ל7 שנים של מערכות יחסים כושלות...." O.ס או שיש עכשיו איזה מכתב שרשרת בפייסבוק על גלעד שליט, "אם אתם לא מעבירים ל4 אנשים אז אין לכם לב" וגם "כל הודעה שתעבירו היא תפילה נוספת שאלוהים ישמע" אז וואלה לא ידעתי שלאלוהים יש פייסבוק.... וגם לא ידעתי ש4 אנשים זה המספר המדויק שהופך אותי מבנאדם רע לאחד כזה בעל לב... צ'אטים: חחחח טוב אני חייבת להודות שאני עדיין נכנסת איזה פעם פעמיים בשנה למקום הזה כי זה נורא מבדר לראות את הכינויים "קצין חתיך במצלמה" (אם הוא קצין ובאמת כזה חתיך שילך למועדון...) או כל מיני כינויים שמשלבים מושג מיני כזה או אחר... ואז יש גם את האהבלים שמקללים או מנסים לחרמן או סתם שול</div>Fri, 09 Jan 2009 17:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=10398102http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=10398102http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=10367934<div align="right" dir="rtl"> משפחה # נולדה לי אחיינית # אבא על סף אובדן שפיות צבא #התקדמתי המון במעמדי # אני מקבלת תוספת קטנה במשכורת <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNorm</div>Thu, 01 Jan 2009 22:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=10367934http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=10367934http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=9951637<div align="right" dir="rtl">אני רוצה שתתפוס אותי לבדי, בחדר קטן וחשוך בזמן שכולם בחוץ שותים ונהנים, אני רוצה שתסגור את הדלת מאחורייך ותתקדם לעברי בצעדים איטיים, אני אצעד אחורה וגבי יתנגש בקיר, ברקע יתנגן coma white, תתפוס את צווארי בשתי ידייך, כמעט חונק, תצמיד גופך לשלי, ידייך על צווארי, <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl cla</div>Sat, 27 Sep 2008 18:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=9951637http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=9951637http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=9937103<div align="right" dir="rtl">כבר מזמן הבטחתי לעצמי שאני לא אכנס לסוגיות פוליטיות ולמחשבה המעוותת שמתפשטת כמו מגפה בקרב אנשים, אבל כעת אני בבית, אני חיילת, אני גרה בישראל, ולשמוע, ולראות, ולדעת כי בכל רגע יקפוץ עלי איזה ערבי מהצד, כי עכשיו הם החכימו, אם לא מכניסים אותם עם נשק ופצצות למקומות ציבוריים, אז הם ישתמשו בכלי יותר זניח, כזה שיש לכל אחד וכמעט אף אחד לא חושד בו, רכב.אבל בואו נודה, אחרי הטרקטור, והיה עוד משהו שאני לא זוכרת בדיוק, ועכשיו הב.מ.וו, נראה לי המשטרה אצלנו קצת יותר רצינית ממה שהמחבלים חושבים, סה"כ אנחנו גם ככה כבר נבדקים בכניסה לערים מדי פעם, אבל באמת גרם לי לחשוב, מה הצעד הבא מצדנו?האם נתחיל לערוך בדיקות לנהגי אוטובוסים ממוצא מוסלמי? או שנגביר את הבדיקות של רכבים פרטיים??אני אפילו לא יודעת איך להגיב על זה, אתם (כן מחבלים "יקרים" שלי, אני פונה אליכם), האמנם אתם כל כך נואשים שאתם מתחילים לדרוס? זה לא שהתקדמתם ב"אומנות" ההריגה ההמונית שלכם, זה פשוט כי אנחנו דוחקים אתכם לפינה, מה גורם לכם לחשוב בכלל על לפוצץ את עצמכם? או לצאת למסע דריסה כשאתם יודעים בוודאות שתקבלו כדור בראש, כי שוטרים וחיילים עם נשק יש</div>Wed, 24 Sep 2008 12:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=9937103http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=9937103http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=9704516<div align="right" dir="rtl">כל יום הוא על הקצה, כמה כוחות עוד ישארו לי, כמה זמן עוד אצליח לסבול, מתי הסבלנות תגמר, מתי אני אתפרץ... או אתמוטט... הראש כואב ללא מנוחה, הרגשה שהמח רוצה לצאת החוצה והוא דוחף בשיא עוצמתו כמה עוד ראותיי יחזיקו ולא יקרסו תחת הכובד, וליבי הקט שפועם לאיטו, מתכווץ למספר שניות ואז משתחרר, וכל התכווצות כמו נצח, זה יעבור, זאת תקופה, זה חייב לעבור, מתי ואיך איני יודעת, אבל חייבים לבוא ימים טובים יותר או שאיני אשרוד זה קשה יותר ממה שתיארתי, אני פוערת את עיני ונושכת את שפתיי בכל פעם מחדש, נעשה לי אבל ולא נראה כי למישהו איכפת, אני רק רוצה לנוח, להיעזב בשקט די, די, כל כך נמאס שזה לא יאומן, אנשים מסתכלים עלי, לא תופסים איך אני עוד שורדת, איך אני על שתי רגליי, נראה שהם יותר מרחמים עלי או שפשוט לא איכפת להם במיוחד, אני מרגישה פתטית, מצבי עגום כלפי חוץ, אני רוצה לנוח, רק לשכב קצת ולנוח, מה שהכי מצחיק שהיא ידעה זאת כשחיברה את השאלון, מסתבר שבאמת יש לי בעיה כלשהי לילה טוב קוראי הנאמנים, מבקרים הרנדומליים, וחסרי החיים המשועממים אף פעם לא שלכם Kat </div>Wed, 06 Aug 2008 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=9704516http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=9704516http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=9684266<div align="right" dir="rtl">גוד.. איכס, אין לי מילים לתאר, נפגשתי עם הספר, סה"כ ניג'ס לי, הגענו אליו, אחרי כמה דיבורים פה ושם הוא החליט שהוא רוצה להציק לי, עזבו אתכם, אני לא תמימה, מראש ידעתי לאן הוא ינסה להוביל את זה (ומראש גם ידעתי שאני לא מתכוונת להיכנע), אבל בכזה חוסר טקט, הוא בא ושואל מה מגרה אותי ואני כל הזמן רק חושבת 'הביתה הביתה הביתה' ואז הוא מכניס את כל הלשון פרה שלו לאוזן שלי ואני נגעלת ברמות, נרתעת לאחור ואומרת שלא, ואז הוא ממשיך, תופס לי בשיער ומסיט את הראש שלי לצד, מרטיב לי את הצוואר, ואז בא לנשק אותי ואני מרגיש כמו בבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון, כשמכניסים מקל לפה עד שזה כואב, רק שזה היה רחב יותר ועבה יותר וטעם של בושם (נשמע כמו זין... לא אני מדברת על גוש הבשר בפה שלו), והוא מטפס עלי, ואני מנסה להתנגד, מנסה לגרום לגועל להתגבר על החרמנות הסטבילית שלי, הוא כולו שכוב עלי, נושך לי את הפיטמה ואני מנסה להקים אותו ממני, "לא, זהו, די, הביתה" והוא מנסה לשכנע שיש עוד זמן, ומנסה לפתוח את הג'ינס ושם אני כבר ממש מרגישה חסרת אונים, ואז הוא אומר שאני מהבחורות העדינות, מעלה לי את הסעיף, אני מצליחה להתרומם, עולה עליו</div>Sun, 03 Aug 2008 00:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (קטלין ברוק)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=476617&blogcode=9684266http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=476617&blog=9684266