http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208דרמה קווין בהיסטריהheCopyright 2026 la la la girl. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=11168792<div align="right" dir="rtl">עוד תימני מספיק עם זה. הבטחתי לעצמי להפסיק עם תימנים לעד. הם חלקלקים הם שקרנים הם רמאים הם לא באמת. אני חושבת שהם זן של נחש. כמו שיש קוברה, אפעה, שפיפון וכו'. יש גם "תימן". עם ההתפתחות האבולוציונית הוא הפך לבן אדם בצורתו השחומה. טוב, אבל הרי יש טיפוסים כאלה שלא זוכרים מה שהם אומרים. החברה הכי טובה שלי כיום היא כזאת. היא פשוט לא שמה לב. לא זוכרת לשלם על האוכל שהזמנו ביחד, לא זוכרת שזה לא נעים לי לשמוע עליהמחמאות אחריישיורדים עליי, לא זוכרת, לא שמה לב, מה אני אעשה, עדיין אני אוהבת אותה. אין ברירה צריך לקבל בן אדם על כל מגרעותיו. אבל הוא! קיבינמאט אני לא חייבת לקבל אותו. אבא שלי אמר לי לפני כמה ימים: " את יודעת שאני לא נוהג להתערב, אבל תעיפי אותו". ככה חד וחלק ראה אותו 10 שניות, שמע עליו סיפור וחצי. טוב נו אולי כי אני כל היוםאומרת עליושהוא ארס קטן, שהוא כמו התימני הקודם, שהוא עבריין צמרתושיש להציל אותי מפניו. כן אוליי בגלל זה. אז אולי אני בעצם לא צריכה להקשיב לו. אבל הוא עדיין לא צילצל! ואני לא נרדמת. ואני נכנסתי לכתוב פה מציפייה אליו ואני יודעת שאני לא ארדם. וכשהשם שלו מופיע על</div>Wed, 19 Aug 2009 00:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=11168792http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=11168792http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=11008205<div align="right" dir="rtl">חזרתי לפה רק בזכות דרור קרן ואלון נוימן. הצטרפתי לאיזו קבוצה שלהם בפייסבוק של מערכונים שהם מעלים בבלוג שלהם והתחלתי לראות אתכל הקטעים שלהם וקינאתי למוות. (כמו תמיד) לא קינאתי בבלוג. קינאתי בהם על זה שהם שחקנים כל כך מוכשרים. ואז נזכרתי.. הייי פעם היה לי בלוג. איכשהו הצלחתי לאתר אותו חזרה ועכשיו החלטתי שאם אני כבר מקנאה כל כך הרבה למה לא לכתוב על זה פה. גם אם אף אחד אל באמת יקרא את זה אני חייבת לשפוך איפשהו ולקלאס מייטס שלי נמאס מהשאפליזם שלי על קנאה וחוסר אמונה בעצמי. אז יאללה פה אפשר הכל. אף אחד לא מכיר אותי ואני יכולה להגיד מה שבא לי. אני מקנאה! אני שונאת את הבלונדינית! אינעל העולם! זהו שפכתי. כוס אמא של הבלונדיוניות המוצלחות והמוכשרות. אנילא מבינה... בלונדיניות לא אמורות להיות טיפשות?? כוס אמק! למה יש לה מספיק אינטליגנציה + אינטליגנציה ריגשית להיות שחקנית כל כך טובה. למה אני צריכה לספוג את זה על בשרי? למהזה משפיע עליי כל כך הרבה... הרי זה לא באמת בא על חשבוני בכלל. ואוליי היא לא כזאת כלבה כמו שכולם חושבים עליה. אוליי היא בסך הכל מוכשרת וזה גורם לכולנו לשנוא אותה על לא עוו</div>Sun, 28 Jun 2009 14:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=11008205http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=11008205http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=8112804<div align="right" dir="rtl"> משום מה תמיד יוצא שאני כותבת על ההצגות שלי. לא כתבתי כבר איזה חודש נראה לי והיו לי במהלך החודש הזה איזה 20 הצגות ברחבי הארץ. ממש חרשתי על מדינת ישראל. ודווקא היום הייתה לי הצגה יוצאת דופן קרוב לבית. ברעננה. כמעט איחרתי כי אמא שלי לקחה לי את המפתחות של האוטו ויצאה איתם מהבית.כשהגעתיהקהל קיבלאת פניי בנביחות ונהימות והזלות ריר. יש לציין שהצופים לא היו כלבים. הם היו גברים ונשים בגילאי 30 - 50 על כיסאות גלגלים. ואני דווקא התנדבתי לעשות את זה. זאת אומרת לא הייתה לי בעיה מאוד ספציפית לעשות את זה. להיפך אני אוהבת לשמח אנשים. אבל לזה לא ציפיתי. זה היה כמו הביקור בית ההוא שעשיתי לפני שנתיים בקריית אונו, לאבא שם היו גידולים מזעזעים והתנפחויות תת ותלת עוריות וכתמים שחורים מעופפים מכל עבר. זה היה פריק שואו. אז היום היה מאוד דומה לזה. רק שהיו 20 כאלו. ובאמת זה לא שלא ניתקלתי בהודו או בבתי חולים באנשים מוזרים ומלחיצים אבל היום היה פשוטרע. הופעתי עם לולי שבלולי מול 20 מבוגרים שבהו בי והזילו ריר על עצמם ועל הרצפה ועל העובדים הערבים שניסו עזור להם. נכון שערבים, בדר"כ הם מזה עם נחמד? יש להם את הקט</div>Wed, 05 Dec 2007 20:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=8112804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=8112804http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7829285<div align="right" dir="rtl">סיפור משעשע: ישבתי עם סטאלין ביום רביעי בערב לאכול במוזס. זו הייתה אמורה להיות תחילתם של יומיים "אוכליים" בהם נרשה לעצמינו כל מה שנרצה לאכול כי חייבים לחגוג את זה שאני מתחילה ללמוד ביום שני הבא עלינו לטובה. בכל אופן, יושבות לנו אנו לתומינו, ומשוחחות בצרחות כמו שרק אני יודעת ולפתע 2 בנות שכבר מספר דקות תלו בי מבטים הסתובבו אליי ושאלו: "קוראים לך לה לה לה גירל"? (כמובן שהם קראו לי בשמי האמיתי אבל זה לעניין לספר פה מהו). מעולם לא ראיתי אותן כך שהן תפסו אותי בהפתעה ואמרתי להן, כן, זו אני. איך אתן יודעות? אז הן צחקו ואמרו: "מהפליקר!מהתמונות שלך בפליקר"שאלתי אותן איך הן זיהו אותי (כי אני דיי מעוותת שם)אז מה הן אומרות לי.... "על פי הרגליים שלך". וואט דה פאק? על פי הרגליים שלי הן זיהו שזו אני הדוגמנית של ברנדה מהפליקר??? וכמו שהקצינה שלי מהצבא: נאג' הייתה אומרת: מה קורררהה פה? (בליווי אצבע מאשימה, בעצם האצבע הייתה בסיטואציה אחרת אבל נזרום). מיד היכה בי הפלאשבק הבא: בכתה י'ב הופעתי בכל מיני מחזות זמר מטעם העיר. פעם בחודש הייתי מופיעה 2 הופעות באשכול פיס העירוני. וחברים היו משלמים כסף כדי לר</div>Sat, 03 Nov 2007 20:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7829285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=7829285http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7803281<div align="right" dir="rtl">אני כל כך מרגישה רע שאין דברים כאלה. למזלי הרב זה לא נפשי הפעם. אבל זה פיזי קטלני מהסוג הנוראי ביותר. יש לי התקפי אלרגיה שרק השטן יכל לברוא. שיילך להזדיין!!! אמא שלי תמיד טוענת שאני בחורה מגזימנית.כלומר, לא רק אמא שלי, אלאכל החברים שלי היו מתארים אותי כבחורה מפריזנית ביותר. זה דיי נכון אבל זה ממש לא בקטע של לשקר, זה יותר בקטע של להעצים כל דבר מעבר לכל פרופורציה. גם כל דבר שקורה לי, או שהוא מושלם נהדר ומרגש אותי, או שהוא מעליב אותי משקר לי (כן כן המצב מעליב ומשקר מי שמכיר אותי מבין על מה אני מדברת). בכל אופן, היום ישבתי ליד אמא באוטו בדרך חזרה מכיכר המדינה, (איזה טיפוסים יש שם איכס) והתחלתי להתקפל ולהתעוותכמו כל פעם באמצע התקף, ואמא שלי החמודה הזו רק אמרה לי כמה שהיא מבינה אותי. יש לציין שאמא שלי אף פעם לא מבינה אותי. הבנה זה לא בדיוק הצד החזק שלה כשאני מתחרפנת בהתנהגויות האופייניות לי. אבל הפעם היא פשוט אמרה לי שהיא מבינה כי גם לה היה את זה כשהייתה צעירה ושאין דרך לתאר כמה שזה נוראי ומזעזע! זה עשה לי מאוד טוב לשמוע את זה ממנה. היא אמרה לי: "לא נורא, לפחות אין לך מחלה ממארת או משהו רצ</div>Wed, 31 Oct 2007 17:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7803281http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=7803281http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7761643<div align="right" dir="rtl">שיר שגדלת עליו בילדותך"השירים המשחקים איפה הם עכשיו" - עוזי חיטמן.הייתה ברשותי קלטת ילדים שלו בשם הזה. והייתי חורשת עליה בטירוף. (וגם על הקלטות של "ציפי בלי הפסקה" אבל שם לא במיוחד אהבתי את השירים).השיר שמזכיר לך את האהבה הראשונהmore then words" - extreem"שמעתי את זה פעם אחת ברדיו. ומאז אני והחבר הראשון שלי הפכנו את זה לשיר שלנו.ועוד שיר.... "canto de la terra" - זה של אנדראו בוצ'לי. הסיבה שזה מזכיר לי את האהבה הראשונה היא בגלל שכל פעם שהייתי מחכה לו שיבוא אליי הייתי מקשיבה לשיר הזה.השיר שמחזיר אותך אחורה אל תקופת הנעוריםbelieve" - cher"כתה ח'. זה היה להיט המסיבות, להיט השכבה, וכמובן להיט ה-mtv.שיר שמזכיר לך משהו עצוב"אוליי הפעם" - עידן רייכלfragile"- sting"הייתי מאוד קטנה כשראיתי את הופעה שלו (לא בארץ, בקליפורניה) ורק שישבתי והסתכלתי עליו, הקשבתי לראשונה למילים של השיר... הבנתי במה מדובר. זה היה מדהים.שיר שאת מזדהה עם המילים שלויש המון שירים שכשאני שומעת אותם אני מרגישה שאנשים שאני אוהבת יכולים להזהות איתם מאוד. אבל כרגע לא עולה לי הזדהות אישית עם אף שיר.שיר שמזכיר לך אירוע שמח"מי שטו</div>Fri, 26 Oct 2007 11:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7761643http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=7761643http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7685835<div align="right" dir="rtl">הנה זה קורה. צב קטן כיכב בענק בגן ברחובות. כן, היו רק 11 ילדים, כן, הם לא הקשיבו לי בשיט, כן זה היה בתנאי מעבדה. אבל העיקר שה"בוחנת" החמיאה :) מחר בתיה באמבטיה ולולי שבלולי יעלו למבחן. מעניין מה יהיה בגורלם. ללולי השבלול יש מסיבת יום הולדת ואודי חמודי מארגן לו מסיבת הפתעה. אבל השבלול המסכן חושב שכולם שכחו ממנו והוא יושב ושר במלנכוליות מזעזעת, שיר עצוב. השיר היה באחד מהפרסומות אני לא זוכרת את שם השיר או הזמר/ת אבל זה הולך ככה But when I'm down and feeling blue,I close my eyes so i can think of you... Oh baby be strong for me baby believe in me... וכו'. רק שבהצגה יש לזה תרגום בעברית. והשבלול פשוט יושב שם וכל כך מדוכא. כששמעתי וראיתי את זה לראשונה ממש בכיתי (אני כל כך רגישה אני יודעת) אבל בובות מדוכאות זה דבר לא נעים לצפות בו. כשעשיתי את צב קטן ברחובות, היה שם ילד קטן בן 3 בשם דניאל. כששרתי את השירים של ההצגה הוא כל כך נכנס לזה חזק. הוא האמין לי ועשה פרצופים בהתאם לטקסט ולשירים. זה כל כך נגע לי שהייתי חייבת לעצור באמצע להתקרב אליו עם הצב ולהגיד לו: "חמודי הכל בסדר תכף יואבי יבין שצב</div>Tue, 16 Oct 2007 17:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7685835http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=7685835http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7665201<div align="right" dir="rtl">מגרש חניה. כ- 20 חבר'ה סוף סוף יצאו מהמרתף של הבית מלון, מהמוסיקה הרועשת, מהזיעה שנדבקת להם לכל מקום בגוף וגם אחד לשני. יוצאים לאוויר הפתוח. זה היה במרץ והמזג אוויר היה נסבל. מימין ומשמאל 5 מכוניות חונות דוממות בכל צד לאורך מסלול ריצה של 50 מטר. מלפני המכוניות הועמדו כ- 5 אנשים בכל צד שהיו אמורים להגן על הרצים שלא בטעות יתנגשו במכוניות ובסוף המסלול 5 אנשים מחכים לתפוס את אלו שירוצו יותר מדי, גם אחריי קו ה-50 מטר עומדים עוד 3 אנשים שרק מחכים לתפוס את אלו שבטעות ימשיכו אחריי הקו. החוקים פשוטים: היכון, הכן, צא... רק צריך לעצום עיניים כל הדרך. הסתכלתי על אלו שהיו לפניי. מה זה... משחק ילדים... הרי אין שום סיכוי שיקרה לנו משהו. כן אנחנו בעיניים עצומות אבל כל כך הרבה אנשים מופקדים על שמירה על הביטחון שלנו, מה כבר יכול לקרות? יצאתי לדרך. ורצתי הכי מהר שיכלתי. תוך כדי הריצה אני שומעת אנשים מתפקעים מצחוק. ובניגוד להרגלי לא פקחתי את עיניי כי ירון סנדלים ממש ביקש שלא נעשה את זה. בסוף הגעתי לקו הסיום בזמן שהיה נראה לי כמו נצח.הצלחתי לצלוח את קו ה- 50 מטר. ואז סיפרו לי איך נראיתי. מסתבר שהייד</div>Sat, 13 Oct 2007 23:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7665201http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=7665201http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7626387<div align="right" dir="rtl"> היום קמתי מוקדם בטעות. זה כל כך מעצבן. ועוד אמרתי לעצמי אתמול תבדקי, תבדקי באיזה שעה הלייזר. אבל במקום לפתוח את היומן הלכתי לישון וסתם קמתי מוקדם. שזה אחד הדברים היותר מעצבנים שיכולים לקרות לי - לקום מוקדם סתם! טוב מה אני אעשה... לכן פישפשתי כמו תמיד קצת בפייסבוק (התמכרות חדשה) ונכנסתי לבלוג. אתמול הופעתיעם צב קטן בא לגן מול "הבוחנת". היה בן זונה. היא החמיאה לי ואמרה לי שהיא ספיצ'לס ושזה לא קורה אף פעם שאין לה מה להגיד מלבד כל הכבוד ואת צמד המילים האלה היא אמרה איזה 3 פעמים. (ייה לי). זה היה ממש מגניב, וכבר יש לי הצגת פתיחה ברחובות ביום חמישי בבוקר. אבל אוף עודמשהו שצריך לקום בגללו מוקדם. טוב אין מה לעשות היא אמרה שמי שעצלן לא יאהבו אותו אצלם לכן אסור לי להתעצל. תכלס צודקת. עכשיו קיבלתי ללמוד עוד איזה 6 הצגות חדשות! היא אמרה לי שכשהיא התחילה, בהופעה הראשונה מול 400 איש, צרחו עליה והורידו אותה מהבמה. אח"כ בהופעה השניה היא הייתה בטוחה שהיה בסדר ומסתבר שתוך כדי שהיא הופיעה התקשרו לשאוג על המשרד מה לעזאזאל הביאו להם? מי זאת המעאפנה הזאת? איזה באסה זה! אם זה יקרה לי אני לא אשרוד</div>Tue, 09 Oct 2007 10:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7626387http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=7626387http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7609700<div align="right" dir="rtl">מה את קונה כשאת נכנסת\יוצאת מסרט קולנוע?אני באמת לא קונה שם אוכל. זו לא שאלה טובה לפתוח איתה את השאלון.איפה את הכי נהנת לאכול גלידה?בים, בחוף הקשתות, בגלידת אריה. חצי טעם משמש וחצי טעם אוריאו (המשמש למטה כדי שאני אסיים בטעם חמוץ - זה מאוד חשוב).מתי אכלת ארטיק\גלידה פעם ראשונה?מה זה השטויות האלה? מאיפה אני זוכרת? בטח בבטן של אמא שלי.מה את הכי אוהבת לאכול?הכל חוץ מחומוס ובמיה. ואני גם לא מתה על קטשופ ועל מסטיקים. כל השאר אבל טעים לי מאוד!השלימי: בואו לקנות בבורגר-ראנץ’ כמו...לא הבנתי את השאלהיצאת למסעדה יוקרתית עם חבר שלך לדייט ראשון. מה תאכלו?בטח איזה סלט 4 גבינות או משהו... אלא אם כן זה ניו יורק ניו יורק ושם אני אזמין גוש בשר בלחמניה!מתי הייתה הפעם האחרונה שישבת מול המקרר והכנת ארוחת שחיתות?אתמול החל מ - 15:00 בצהריים ועד 1:00 בלילה עם הפסקה של שעה באמצע. הכנתי פאקורה, צ'יפס בטטה ותפוח"א, סלט טונה, סלט חסה מממ ועוד כל מיני.</div>Sat, 06 Oct 2007 18:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (la la la girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=473208&blogcode=7609700http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=473208&blog=7609700