<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>rotem reports</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227</link><description>אני רותם, כיתה י&apos; ראשל&quot;צ, תהנו :)</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Rotem&apos;s nickname. All Rights Reserved.</copyright><image><title>rotem reports</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=8491812</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה לא יימשך עוד זמן רב אמרתי לעצמי. אני יודע, עוד קצת עוד קמצוץ מן הכאב.
הזעתי כמעה בגפיי , אולי עוד טיפה גם בגב ובמצח... זהו לא יותר מזה... הרי זה ממילא ייגמר עכשיו הוא רק יחזיר את המלקחיים והניתוח יסתיים. 
אני זוכר במעורפל ממש &quot;אורי, זה לא יכאב אתה תראה... אתה הרי יודע שהנך זקוק לטיפול&quot; . מיטה, חלוקים לבנים, מן מסכות לא מוגדרות, ו...אמא?
האווירה הפכה לקודרת, הכל היה פתאום שחור. אני לא ראיתי כמעט וכלום, רק דבר אחד בצבץ ותפס את עיניי : &quot;ד&quot;ר שרייבר - מחלקת ילדים ונוער, חולי לוקמיה&quot;.
שמעתי חלקי מילים בקול עמום: &quot;ישרוד, ימות, יחיה, לוקמיה&quot;.
ואז נזכרתי.
היה זה הלילה הטוב בעולם. זה היה ה- לילה. אני זוכר שאבא אמר שביום כזה מותר לשתות. היינו בבית, אמא ישבה על הספה וקראה עיתון, היאאומרת שאף פעם היא לא מספיקה לקרוא את העיתון בבוקר. אני זוכר שבהיתי בתקרה, שום דבר לא היה מיוחד, הכל כרגיל....

המשך יבוא XD




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Jan 2008 22:56:00 +0200</pubDate><author>rotem_sharon10@walla.com (Rotem&apos;s nickname)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=8491812</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=472227&amp;blog=8491812</comments></item><item><title>סתם.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=8214252</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
טוב הפעם זה לא עדכון חופר כ&quot;כ - זה עדכון סתמי :P

איזה מזל שאני עסוקה, זה גורם לי לא לחשוב על דברים שמעציבים אותי ואז זה מרגיש רע :/
היום פשוט לא נגמר יש לי כ&quot;כ הרבה דברים לעשות - לימודים, מחויבות, דיפלומטים,אירובי, בריכה, 
שיעורים פרטיים במתמטיקה- פשוט אין לי זמן לנשום!
התחלתי ללמוד כימיה - ואני ממש אוהבת את זה , אנחנו עושים ניסויים מגניבים במעבדה עם כפפות ומשקפיים כאלה. 
חוץ מזה נמאסס לי כל בוקר לראות חבורת ערסים ופאקצות שלומדים בביה&quot;ס זה עושה לי רע, רע מאוד. 
ובגלל זה יותר נחמד לי להיות במסגרות כאלה שלא קשורות לביה&quot;ס.
היה לי סמינר בחנוכה ומאודמאוד נהניתי D: , היו מורלים וכאלה והיה כיף :)
הפעם האחרונה במחויבות עם לירית הייתה ממש כייפית, 
הידעתם שאפשר לשיר את &quot;יש לנו גולם במעגל&quot; באמהרית? הילדים ממש חמודים שם.
ואהמ, כן לירית אני מקווה מאוד שגם את נהנית!

רגע, תוספת... מיטל לא שכחתי - יום הולדת שמייח שיהיה :) !

זהו , שיהיה יום טוב לכולם ^^

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 17 Dec 2007 15:07:00 +0200</pubDate><author>rotem_sharon10@walla.com (Rotem&apos;s nickname)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=8214252</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=472227&amp;blog=8214252</comments></item><item><title>הטבע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7948459</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
היה זה בוקר שמשי ויפה, השמים הכחולים השרו אווירה של אופטימיות. לא פרחים, לא עצים, אין הרים ושום ירוק בעיניים.
אך עדיין הטבע שלנו יפייפה.
אף אחד לא שמח ברחוב, פרצופים עגמומיים ולעיתים עיניים בוכיות.
אך הטבע ממשיך להיות יפה.
אין איש שמסתפק, אין איש שמסתדר, העוני שולט ואין שום תקווה.
והטבע אי שם רחוק מעבר לאופק- חלום שלא התגשם.
הכסף עוטף, אולם הוא עוטף אנשים ריקניים.
הטבע, עדיין יפה כל כך.
עיוורים, חרשים, אילמים, נכים וחולים - והם כל כך אוהבים את הטבע.
ואני יודעת שאין יפה מטבעו של האדם.

____________________________________________________________________________

השביתה הזאת עלתה על העצבים - מה יהיה עם הבגרות שלנו ? :/
בכל מקרה אני מעבירה את הזמן בדיפלומטים ובלהשלים שעות למחויבות אישית :)
אז שתהיה לכולם שביתה כייפית עד כמה שאפשר =]
אה ויש סמינר בחנוככהה אנשים!! כולם באים נכון ?!

יום טוב ^^&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Nov 2007 10:20:00 +0200</pubDate><author>rotem_sharon10@walla.com (Rotem&apos;s nickname)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7948459</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=472227&amp;blog=7948459</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7694916</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
מתמטיקה - מה? כמה? איך? גררר למה אני צריך את זה?!

לא, אני לא מדברת בתור אחת שמסתייגת מהמקצוע לחלוטין, אני מדברת בתור אחת שמנסה להבין את החוקים שעולם ההצלחה מכתיב לנו, החוקים שאם לא ננהג על פיהם לא יהיה עתיד, לא תהיה הצלחה והכישלונות יבואו בזה אחר זה כשרשרת חסרת מעצורים.
אז יצאתי לחקור את העניין, ומה גיליתי?
גיליתי שכמוני יש עוד הרבה ילדים וילדות שהמתמטיקה במילים פשוטות – לא עושה להם טוב. 
אז למה באמת?, 
פסיכולוגיה! מכירים את המילה? כן גם לנושא הזה היא קשורה... 
וזה לא בגלל שהתלמיד לא אכל שוקולד לפני המבחן, או שהיה לו &quot;בלאק אווט&quot;.
הגורמים החיצוניים הם אלה שגו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Oct 2007 19:28:00 +0200</pubDate><author>rotem_sharon10@walla.com (Rotem&apos;s nickname)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7694916</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=472227&amp;blog=7694916</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7612048</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
זה לא אני זה הוא

זה לא באמת קרה חשבתי לעצמי, זה רק בדמיון,הזעתי קצת, עיניי היו פעורות לרווחה היהבהן משהו, משהו שעצר בעדי להוריד אותן ולו לרגע קט. אינני יודע אם זה היה דבר חי, האם לקרוא לזה &quot;דבר&quot;. התרוצצו במוחי מחשבות. מחשבות מעורפלות שלא נתנו לי מנוח. הייתי חייב לרוץ ,לספר, לעדכן, לתקשר עם מישהו.
ידיי רעדו, הפסקתי לחשוב, גופי התנוון ואניחסר אונים בלב היער. ומולי:
היה זה יצור, רגליים האם אלה רגליים? זה לא היה סנטר רגיל. כן הוא היה חי. אבל אני בלב היער עדיין שם מולו עיני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Oct 2007 22:50:00 +0200</pubDate><author>rotem_sharon10@walla.com (Rotem&apos;s nickname)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7612048</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=472227&amp;blog=7612048</comments></item><item><title>קצת מוטיבציה , לא תזיק.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7524245</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב אז ככה, קודם כל אני חייבת לציין שהתדירות שאני מעדכנת בה עכשיו לא אמורה להיות כ&quot;כ גבוהה אבל אני אמורה להשקיע טיפה בבלוג כדי שהוא יצליח. 
אז בינתיים כנראה שאין ממש אנשים שמעוניינים לכתוב, אז החלטתי לשים כתבה שכתבתי היא דיי מבוססת עלמשהו שקראתי איפשהו אבל תקראו זה ממש מגניב! בכל מקרה אני מקווה שהכתבה הזאת באמת תיתן מוטיבציה לאנשים לשלוח כל מני דברים שהם כתבו, ואני מכירה הרבה כאלה אז אהמ, שלחו!
מאחלת לכולם שתהיה אחלה חופשה , וחג סוכות שמח שמח :]
_________________________________________________________________________________________________________

תתסלכו לי ביענים
לא, אתם לא דיסלקטים, אין לכם בעיה בעיניים.... ואתם לא גאון הדור שהצלחתם לקרוא את הכותרת.
זה פשוט טבעו של כל אדם שיודע קרוא וכתוב ... ללחוץ על play ולצלם את המילה.

איך?
העין האנשוית אניה קרואת כל אות בנרפד אלא תפוסת כל מליה באפון כללי כלומר, כאשר אתם קרואים מליה, אתם מתחיסים רק לאות הרשאונה והחארונה של המליה. והאתוו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 Sep 2007 13:16:00 +0200</pubDate><author>rotem_sharon10@walla.com (Rotem&apos;s nickname)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7524245</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=472227&amp;blog=7524245</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7503570</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי אנשים מתחילים!
לכל המעוניינים לשלוח כתבות, סיפורים ,שירים או כל דבר אחר שעולה להם בראש והם רוצים פשוט לכתוב אותו שישלחו באימייל לכתובת הזו : rotem_sharon10@walla.com
והיצירה תפורסם באתר!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 23 Sep 2007 16:26:00 +0200</pubDate><author>rotem_sharon10@walla.com (Rotem&apos;s nickname)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7503570</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=472227&amp;blog=7503570</comments></item><item><title>טוב נו אז בלוג, אבל לא בדיוק כמו שאתם חושבים :P</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7483086</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני שאני אגיד את כל הדברים החרטטניים האלה על עצמי, 
אני אגיד שקוראים לי רותם ואני בת 15 לומדת בכיתה י&apos; אני אוהבת לכתוב ובעיקר כתבות לעיתון כאלה,טוב אז אני במדצ&quot;ים ונראה שאין ממש אנשים שמכירים אותנו אז זאת ההזדמנות :P
המטרה שלי שפתחתי את הבלוג זה לא בדיוק כדי לחפור לכולם על החיים שלי... חח כי אני לא מאלה שיודעים לעשות את זה טוב ומעניין, אבל פה ושם אני משתפת בחוויות :]
בעיקרון זה תחום העיניין של הבלוג הזה כתיבה וזה לא חייבת להיות כתיבה לעיתון..בכלל מי שאוהב לכתוב יעניין אותו :]
אז מה שאני באמת רוצה לעשות פה, זה לתת הזדמנות לאנשים שאוהבים לכתוב לפרסם את זה כאן ואנשים פשוט יוכלו לממש את הפוטינציאל שלהם!, מקווה שיצליח :).

זה פוסט ראשון אני חייבת להגיד, אז לאלה שמבינים בבלוגים, אל תצחקו!


שיהיה צוםמועיל וגמר חתימה טובה לכולם!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Sep 2007 14:45:00 +0200</pubDate><author>rotem_sharon10@walla.com (Rotem&apos;s nickname)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=472227&amp;blogcode=7483086</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=472227&amp;blog=7483086</comments></item></channel></rss>