<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>MAYA</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692</link><description>החיים שלי..</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 MAYABBB. All Rights Reserved.</copyright><image><title>MAYA</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/60/81/46/468160/misc/11561120.jpg</url></image><item><title>להתראות בלוג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7741930</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להתראות לכם 
החלטתי שאני עוזבת 
איני יכולה להמשיך לכתוב זה רק גורם לי כאב . 
אני צריכה להתחיל דף חדש . מחברת חדשה . לכתוב את ההמשך בעצמי ולא לתת לאף אחד לעשות זאת במקומי. רק כך אני אהיה מאושרת ולתמיד . 
אומנם אני כותבת את כל חולשותי וסודותי כאן ,אך אינני יכולה יותר זה רק מסב לי כאב 
אני נכנסת לבלוגים אחרים ,קוראת וכואבת . לא מפסיקה לחשוב על הרגשתם ויסורם ואז יש בי צורך עז לעזור להם . אני מתחילה לדבר איתם באיסי או במסן וכך רק כואב לי יותר . מצד אחד אני מרגישה כל כך טוב ,אם כך שאני יודעת שאני עוזרת אך מצד שני אני בן אדם ,ועצוב לי עליהם . 
ואז חוזר בי הכל . כמה שאני מצוברחת ומנסה להבין למה ואיפה טעיתי ? 
אולי הלכתי בשביל הלא נכון ? 
אני חייבת לחזור ולמצוא אותו. כך חשבתי תחילה עד ששמעתי משפט חכם -&quot;אני הולך לאט אבל אף פעם לא לאחור&quot; והחלטתי ליישם אותו. 
אני ימשיך ישר למרות שטעיתי בדרך ואמצע לי את השביל הנכון . את הדרך להגיע להר גבוה . אבל לא הכי גבוה , איני שואפת לשלמות . רק לאושר . 
אז להתראות . אני עוזבת לעט עתה . אולי אשוב לכאן בבוא היום לכתוב את שירי ואת מכאובי 
אך בנתיים אני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Oct 2007 19:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7741930</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7741930</comments></item><item><title>לב תפסיק כבר להכאיב לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7718924</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי כוח עוד לכלום
נמאס לי כל הזמן להרגיש רע . 
עד מתי זה יימשך? 
שבוע להרגיש חרא יומים טוב .. וחוסר חלילה 
נמאס לי כבר לסבול את הכל את הלחץ של המבחנים 
שכל היום צריך ללמוד אין רגע דל . ללכת לחברה כבר אי אפשר 
להיפגש אם אף אחד רק להיות בבית מרותק וללמוד . 
וכן תגידו שאני סתם מקטרת אפילו עדיין אין לי בגרויות אבל אני לא יכולה להעמיס עלי את הכל 
גם חברות גם לימודים גם להבין היכן אני נמצאת לשרוד בעולם הזה .
הוא לא בשבילי כמה בן אדם צריך לעשות בשביל לשרוד ? 
הכוח שלי כבר אזל . ונגמר לי המלאי אין לי מאיפה עוד לקחת ואינני יודעת מאיפה אפשר לקנות 
כואב לי . למה ? איפלו את זה אני לא יודעת . כל כך הרבה השתנתי בזמן האחרון 
לרעה לטובה כבר לא יודעת . אבל הכאב חרוט בלב ואף אחד לא יכול לנקות אותו 
אני רוצה לבכות לצרוח להרגיש את כל הזעם יוצא ממני אבל איני יכולה . 
מה אני עושה עכשיו ?
ולמה אני חוזרת על השאלה הזו כל פעם מחדש.. 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Oct 2007 22:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7718924</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7718924</comments></item><item><title>חיים טובים !</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7695709</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן כן זה הולך להיות פוסט די הזוי. 
בקיצור ,כל מה שכתבתי בפוסט הקודם עליה מסתבר לי כלא נכון . 
הכל היה פרי דימיונה . ושהיא אמרה לי את זה נהיית מאושרת ! . למרות שבאיזה שהוא מקום אני בספק אם יקרה משהוא בנינו אבל תמיד טוב לדעת שיש עוד סיכוי . לו קטן 
היום עבר לי ממש בטוב . החלטתי שהפעם אני הולכת להיות מאושרת . 
הייתי בקבר של סבא שלי התפללתי בערך שעה בלי הגזמה ,והרגשתי כאילו הוא מביט בי מלמעלה . רוצה לגעתבי לדבר אבל אינויכול .כל כך קרובה אליו . הרגשתי כל כך טוב וחופשי אחר כך .
לאחר מכן נחתי קצת בבית והלכתי לחברה ללמוד.לאחר הלמידה כל היום רק צחקנו .מצבכפית . 
הבנתי שאני צריכה להעריך את מה שיש לי . משפחה וחברים.כי החיים האלו קצרים וצריך לנצל כלרגע בהם . 
אני מאושרת . באמת . בחיים לא חשבתישאני ירגיש טוב אם עצמי עדכדי כך . האבןהזאת בליבי נעלמה כערף עין 
והסדקים בלב תוקנו .
מעריכה את החיים,רק כך הם יעריכו אותי חזרה . כל כך כיף לי אני מאושרת. 
בעודי כותבת עכשיו אני מדברת איתה במסן . היא כל כך חמודה . שלחתי לה נשיקה וירטואלית ואז היא כתבה . היי, תפסתי.עכשיו אני לאאשתוף את הלחי. וגם:אחראי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Oct 2007 20:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7695709</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7695709</comments></item><item><title>כאב זה רק מה שהלב יודע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7687682</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום התחיל מצוין. 
קמתי אם חיוך על הפנים הסתכלתי בתמונה שלה והלכתי לבית הספר . החלטתי שזהו מהיום די לדיכאון אני מתחילה לשנות בעצמי כל מה שאפשר כדי שאני ארגיש טוב . כנראה שזה לא יקרה בזמן הקרוב =[. 
ישר אחרי בית הספר הלכתי למרכז, כשחזרתי נכנסתי לפורום,בוא הכרתי אותה . את זו שאני מדברת איתה באיסיקיו. החלטתי שכדי לצאת מהדיכאון עוד משהו שאני צריכה לעשות זה להגיד לה כל מה שאני מרגישה ושאם בא לה להיפגש . החלטתי שזהו היום אני עושה זאת .נכנסתי לפני כן לפורום(לס+דו);לראות הודעות חדשות ומה חדש. והינה היא&amp;amp;;כותבת;פותחת הודעה חדשה .
הלב שלי מתחיל לדפוק בחוזקה . ממתי היא כותבת הודעה פתיח במקום לכתוב לאחרות ? ממתי היא בעצמה זו שכותבת ?. נכנסתי, לא רציתי לדעת מה כתוב אבל בכל זאת&amp;amp; הדחף הזה שיגע אותי . 
באמת לא היה מה שרציתי לראות . היא התחילה לספר שהיא הכירה מישהי על כך שהיא באה אלי והיא מלאת התרגשות . מסדרת את הבית יפה לכבודה ומסתכלת עוד פעם אחת כדי לוודא;שהכל במקום . אז היא דופקת בדלת היא פותחת לה מכסה לה את העיניים ולוקחת אותה לחדר.;שם הן מחזיקות ידיים מלטפות . היא לוקחת לה את היד ושמה א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Oct 2007 21:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7687682</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7687682</comments></item><item><title>קצת לשפוך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7663644</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אקצר עד כמה שאפשר .. 
אצל דודים לא נעים להתנחל על המחשב 
אז זהו.. די נגמר לי האושר... לא להגזים אני מרגישה ממש לא רע 
אין לי כל כך הרבה סיבות להרגיש לא טוב אבל האושר כבר אוזל 
בחודשים האחרונים הרגשתי רע. מאז שפתחתי את הבלוג בכל אופן 
הרגשתי כאילו אני צריכה להכיר את החיים יותר טוב 
כדי לדעת לא לפחד מהם ולהיות מאושרת . 
כנרא שזה גרם רק להפך 

כואב לי . הלב פצוע ואין לי איך לרפאו 
איני יודעת כבר מה זה רגש 
רק אבן בלב שלא יוצאת ויהי מה .. 
רוצה לעזור לאחרים מרגישה שזה מה שייתן לי להרגיש 
טוב . להרגיש אני עושה משהו בשביל מישהו שאני שווה משהו 
כן כן . כך אני אם אני יודעת שלמשהו כואב או קשה אני מרגישה שאני חייבת לעזור 

התחלתי לכתוב את שירי במדור שירה בפרוזה בשעת השין (משועממת אה ) 
ואז אחד משם כתב שהוא רוצה להתאבד והוא נירא די רציני 
התחלתי לדבר איתו והמצב באמת נירא לא טוב 
אין לא בטחון הוא חושב שכולם שונאים אותו ולא איכפת להם ממנו 
ואני מנסה לחזק אותו אבל אין לי את הכוחות אני בעצמי כבר חלשה 
והינה עוד אנשים באים אם בעיות ואני חייבת להיכנס ולעזור להם 
זה כואב לי לשמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Oct 2007 21:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7663644</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7663644</comments></item><item><title>זיכרון ילדות -שיר שלי..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7651632</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני מכירה אותך 
איני יודעת מהיכן 
אך ראיתך בעבר

לפתע
חושך עלטה 
עיני כחתול
בלילה כרואות הכל 
צל דמותך 
גבוה ושרירי 
מתגמדת לידך 

חושך סוגר עלי 
חלשה 
אין דרך חזרה 
עוצמת את עיני
דמעות זולגות 
ובכי? אזל
גם את מכאוביי לקחת עמך 

נזכרת בילדותי 
שמלה לבנה 
בין עלי השלכת 
קורא לי לזרועותיך 
&quot;אני באה &quot; &quot;חכה לי &quot;
אך אינך מקשיב 
אתה עוזב 

כעתמביטה בכך 
איני אותה ילדה 
תמימה וטיפשה 
מתקרב לעברי כל 
צעד דקירה 
עומד לפני 
קטן וחלש

כן אני מכירה אותך 
זה אתה ,
אבא 



כן כן עוד שיר עצוב .
למרות שאיני עצובה . אני מרגישה טוב .. ממש טוב ! 
הייתי אתמול בשוהם ביט (חוג שירה ריקוד ומשחק ) היה כל כך מדהים 
אנשים חמים ותומכים . איני מכירה שם כמעט אף אחד מלבד אחותי וידיד שלי 
אך הרגשתי כאילו אני מכירה את כולם שנים . 
החוג עבר מהר ולא רציתי שהוא יגמר (למרות שהלך לי הגרון, כיוון ששרתי כשאני הייתי צרודה ) 

שיהיה לכולם שבוע מקסים .
מקווה שאהבתם את השיר .
אוהבת המון 
מאיה . 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Oct 2007 14:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7651632</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7651632</comments></item><item><title>דיי מאושרת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7619322</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפעם זה לא הולך להיות שיר 

אני דיי מאושרת עכשיו... הבנתי שלא צריך להתעמק יותר מידי ולנסות לסבול בכוח.. 
יש לי בסך הכל חיים מדהימים .בית יציב משפחה אוהבת (קצת מרחפת אבל בקטנה ) וחברים ..(הם דיי בסדר) 
הדבר היחידי שחסר לי זה מישהו או מישהי שאני אוכל לשפוך בפניו/ה הכל ... כך שאני ירגיש יותר טוב ... 
אבל לא נורא גם זה יגיע בבוא היום ... אני דיי מאושרת . 
אני מעסיקה את עצמי כל יום מתחילה להכיר אנשים חדשים לא להתרחק מהם 
פחות להיות עצבנית לנסות יותר להבין את האחרים ולא רק אותי. 

ומה אם אהבה ?היא תגיע בין אם זה בת ובין אם זה בן . מתי שהיא תגיע אני אדע ... 
החלטתי דיי להרפות מזו שאהבתי .אני כל כך רוצה להכיר אותה אבל אני לא בטוחה אם היא בכלל רוצה 
אנחנו מדברות כל יום במסן ורואות אחת את השנה במצלמה . אבל עדיין הפרשי גיל ומרחק. 
למרות הכימייה הטובה מכל הבחינות .אני חושבת עליה כל היום . 
אבל דיי רוצה לחיות חיים נורמלים . אני ינסה לשאול אותה פעם אחת אם בא לה להיפגש ונירא מה יהיה 


בנתיים אני דיי מאושרת ומקווה שזה ימשיך להיות כך 
קצת קשה כל יום להילחם בעצמך 
להשתקם . 
אני קוראת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 07 Oct 2007 22:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7619322</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7619322</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7599485</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אהבה . תמיד כאבה לי המילה מתוקה, אך משאירה טעם לואי .אך האם היא חזקה מספיק? אוהבת אותך לא יכולה לשכוח את פנייך מרחפות הן בדימיוני ללא מנוח איני מכירה אותך אבל אוהבת לא יכולה לשכוח אתהמילים החמות שלך העזרה והתמיכה תמיד נתת לי להרגיש שאני שווה יותר,לא לוותר רק לא זה . עודדת אותי אבל לא ידעת שבגללך הרגשתי רע . כל שיחה איתך היא עוד דקירה בליבי הלב משתולל שואג . רוצה להגיד לך מה אני מרגישה אך מפחדת לאבד אותך איני יכולה היופי שלך מהפנט אותי רוצה אותך קרובה אלי להצמיד אותך לחיקי לומר לך כל יום כמה אהבתי אליך חזקה אולי ,אולי היום אומר לך מה אני מרגישה . האם את גם מרגישה כמונינסיכה ?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Oct 2007 15:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7599485</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7599485</comments></item><item><title>סך הכל ספסל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7588890</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אנשים עוברים,
עוברים ליידי כל הזמן
אחד מדבר בטלפון
ואחת בוכה על עוד חבר שהלך
חושבים כי רק להם החיים קשים
ואינם מבינים שיש רבים כמותם

אחת אם שמלה גדולה,לבנה
עוברת על פניי מאושרת
ואחד אני אם בגדיו הקרועים
הם בוכים על מה ודא 
מפחדים,זועקים
ופניהם כפסל,לא מראות דבר
אך הם עוברים ,עוברים לידי כל הזמן
ואני כבר לומד לראות בעיניהם
את הרגשתם.

החורף הקיץ הסתיו והאביב 
עוברים להם על פני 
נשאר בגשם ברחוב ,לבד . 
אני רואה אותם חולפים 
היחיד שרואה אותם.
והם? רק משתמשים בי 
אין לי רגשות 
איני זועק 
אני סך הכל ספסל 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Oct 2007 11:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7588890</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7588890</comments></item><item><title>אין שם =]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7547373</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרח שלי 
מי כך קטף אותך,
ולא השקע את עלייך ?
תחזיקי מעמד רק עוד קצת 
תביטי תמיד קדימה 
תתמודדי עם כאביך ועברך 
על תכנעיהשארי חזקה 
עוד הרבה לפניך, אהובה 

אני מביט בך עכשיו 
בעינך המשכיחות מכל רע 
נזכר בילדותך:
שערך מתולתל ,צבע השמש 
מרחף לכל עבר 
בעינך רואה שמחה 
אין דאגות ,אין אכזבות 
את עוד ילדה 

מדלגת בין פרחי השלכת
צמחו זה עתה.
ביום כל כך יפה
השמשהיוקדת ,מצליפה בגבך 
כל היום עובדת,
עד שעות הערב . 

בלילה שחור משחור,
ערפל , כמו ליבך 
השכוח מרחמים 
עכשיו . 

את נובלת לי פרח שלי 
תעשי מאמץ אחרון 
תרגישי את הרוח 
המלטפת את פניך,
תנסי להקשיב לה
ואז אולי תשמעי את הצלילים
הבוקעים ממנה כל כך יפים. 

תסתכלי קדימהתשאפי לשם . 
תדעי שתמיד יש מי שיחזיק את ידך 
תנקי את השחור מלבך 
שיהיה מקום גם לאהבה . 

סבלת גנחת מכאבים 
מאז הפסקת לחייך
ואני רק דימיינתי את הנעשה 
הוא רצה שתסבלי בגלל שלא היית כמוהו
איים עליך ולקח ממך את האושרך 

איך לא שמרתי עליך והייתי אבא כזה ? 
נתתי לילדה הקטנה שלו כך לסבול 
התמונות מרחפות בראשי 
היתכן הדבר ?

את פחדת ממ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Sep 2007 12:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (MAYABBB)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470692&amp;blogcode=7547373</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470692&amp;blog=7547373</comments></item></channel></rss>