http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517heCopyright 2026 MoonLlight. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/17/05/47/470517/misc/11753731.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=11496128<div align="right" dir="rtl">כבר ממזמן הגעתי למסקנה שהבלוג זה לא מקום שאני יכולה יותר לכתוב בו מה שעובר עליי,כבר חודשים שמשהו משמעותי לא נכתב פה וזה לאסתם אחת הסיבות היא שאני בנאדם מופנם,אז אולי בחודשים הקרובים נהייתי יותר מופנמת מפעם וגם אני חושבת שמי שכותב פוסטים על מה שעובר עליו בבלוג כותב בשביל שייראו, שיישמעו, גם אם זה לא בא לו במודע אז אצלי זה ההפך,זה מה שמונע ממני לכתוב פוסטים כמו פעם מי שאני רוצה שישימע או יידע, ישמע או ידע כבר ממני, לא מרגישה את הצורך להעלות את הרגשות שלי לאינטרנט,לפחות כבר לא אז שנת 2010 מעולה לכולנו, ואני בטוחה שאני אחזור לעדכן פוסטים סתמיים ושטיחיים מלאיי תמונות וחיוכים של זמנים טובים(: שנת 2009: </div>Fri, 01 Jan 2010 14:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=11496128http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=11496128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=11323540<div align="right" dir="rtl">נגמר הכוח/מרסדס בנדנגמר הכוחהיא לא רוצה לנשוםהיא לא רוצה לנשוםואנשים כבר מדברים עליה כאילו זה הסוףטוב מה בסך הכל יכול להיותהיא מקווה מאודשכל זה יפסק ובקרובימים רבים הפכו ללילותניסתה לשמוחעשתה כמעט הכלאך בגרון יש חולוברחובות עברו מזמן להסתובב עםל בבות מבטוןואין מי שיבוא אצלה לישוןעומדת בחלוןשכל זה יפסק ובקרובימים רבים הפכו ללילותולא נראה כאילו יש לזה סוף.</div>Fri, 16 Oct 2009 17:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=11323540http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=11323540http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10794415<div align="right" dir="rtl">61 שנים של ימי זיכרון61 שנים של מלחמות61 שנים של "פחד לשלוח את הבנים והבנות שלנו לצבא"61 שנים של "אפשר לחיות בנחת, לגדל משפחה, לעבוד,לנשום."61 שנים שאנו נלחמים על מה שהשגנו לפניי 61 אחת שנים.61 שנים שאנו זוכרים את מי שמת למען שנגיע ל61 שנים האלה ולמען כל השנים הבאות...(אמן)הלוואי והייתי יכולה לדעת כל סיפור וסיפור של כל חלל שנפל\ה במלחמות ישראל..כל יום זיכרון שאני רואה את הסרטים בטלויזיה, את התוכניותאת המיטות המסודרותאת ראיונות המשפחות השכולותתמונות ילדות שלהםמשהו בי נשבראני לא מעקלת שיש כל כך הרבה סיפורים כאלהכל חייל וכל חיילת זה עולם בפני עצמוויש אלפים..אלפים..אני בחיים לא אתפוס את זה..-וזיכרון, לזכור תמיד ולנצח זה אחד הדברים הכי מהותיים מבחינתיוהכי טוב שאנחנו יכולים לעשות בשבילם זה לא לתת ל-הם- אף פעם לנצח אותנוולא לוותר, להמשיך להלחם למענם, למעננו..להמשיך את מה שהם התחילו ולא יכלו לסיים..-בגללם--תמיד ביום הזה אני בקונפליקטים מטורפים(לרמרות שקונפליקטים זה מצב תמידי אצלי)במיוחד שאני בצבא כבר..ואני גאה בכך, רציתי בכךאבל עדיין יש לי המון ביקורת כלפיי הצבא והמדינה..ומאוד קשה לי עם זהכי א</div>Tue, 28 Apr 2009 16:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10794415http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=10794415http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10674527<div align="right" dir="rtl">אז אין לי כוח לכתוב מה עובר עליי,מה אני מרגישה וכל הבולשיט הזהאני רק אומר ככה אני 3 חודשים בצבא כבר וטוב לי שם:) וכל השאר לא משנה...כיאלו זה כן..אבל..לא עם הכל יש לי כוח להתמודדמזלי שיש את האנשים שתמיד יהיו שם ואני תמיד אהיה שם בשבילם והם יודעים מי הם.אה וביום שני, הופעה של אביב בחיפהכמה שעיצבנו אותי שם&gt;&lt;היה ממש ממש ממש מדהיםיענו שוב חרא הופעה ואז הדרןואז "האמת" כאילו.. ואווווווו.לא נרגעתי שעתיים אחרי זה..:) שווה כל שקל!...אז הייתה לי יומוולדת 19 החודש:) והיא הייתה ממש כיייייפית!!יום שלישי, הלילה של היומולדת הייתי בהופעה של כפיר והיה ממש מעולהוענברי הכינה לי מתנה מדהימה ומרגשת:)-תודה ענברי...והיה בקיצור טובוברביעי,ביומולדת..מלא טלפונים אסמסים פייסבוק וכל השיט הזה..חח נו זה שמורח לכם חיוך ענק ודבילי על הפנים..אז כן זה:)וגם הסופש היה ממש אחלה חמישי היינו באגדיר גם לעוזר היה יומולדת ואז בשישי הלכתי להופעה של אביב בזאפה..עם גל עינב נופר ..אור וכולם..ולמרות שהייתה חרא הופעה:P היה ממש כיף!ובשבת אצל סבא ואז על אש עם החבר'ה ואז יצאתי עם זהרו לפרויד..שאמרו שתהיה הפקת שוקולד..שהסתיימה כמזר</div>Fri, 27 Mar 2009 18:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10674527http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=10674527http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10607101<div align="right" dir="rtl">"על האופטימיות"\יונתן גפן .מתוך "עלייתו ונפילתו של הY"-יונתן גפן."במחקר סוציו-פסיכולוגי חדש שהזמין משרד הבריאות האמריקאני, נחשפההעובדה הבאה:בני אדם אופטימיים חיים שבע שנים יותר מאשר בני אדם פסימים.האופטימיות,קובע המחקר,חשובה לאריכות חיים אפילו יותר מהתעמלותומדיאטה ולא לעשן ולא לאכול כולסטרול. קראתי וחשבתי:מה, בשביל עוד שבע שנים מחורבנות אני אהיה אופטימי?תשכחו מזה."חודש חדש.מנסה לשחרר מה שכנראה צריך לשחרר.הרבה הופעות,מסיבות החודש:)יומולדת.פורים.שיהיה לכולנו חג פורים שמח וחודש קל.3&gt;</div>Sat, 07 Mar 2009 18:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10607101http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=10607101http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10482495<div align="right" dir="rtl">מכירים את זה שלפעמים פשוט נמאס?אז..נמאס.-..ובמקום להתמרמרתמונות צבאחולה על הבנות האלה3&gt;</div>Sat, 31 Jan 2009 22:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10482495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=10482495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10306384<div align="right" dir="rtl">לאחרונה יש לי מחסום כתיבהאולי בגלל שהמחשבות שלי בכלל לא מסודרות,אולי בגלל שיש דברים שקשה לי לכתוב עליהםואולי בגלל שאני מעדיפה לא פה.בכל מקרה משעממם לי.ובא לי פוסט חדשאז בנתיים הפוסט מוקדש לשמנמן,קושקוש,פוצ'פוצו'ן שלי החתול שלישממש הצקתי לו במהלך צילום התמונות האלהאבל הוא כזה חמוד!!!וכן זה היה לילה חורפי משעמממם מאוד מאוד..:\וקרדיט לגל..המבין יביןP:</div>Thu, 18 Dec 2008 19:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10306384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=10306384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10205188<div align="right" dir="rtl">תחזיק את החיים שלך עכשיו בידכי אף אחד לא יחזיק יותר ממךתזכור שזה משחק לא כל כך מסובךשבו צריך לנצח עצמךעוד ייעלמו כל הדמעות ויברחו האכזבותוקול קטן ילחש לך עמוק בפניםעצוב, עצובככה הם כולם קוראים לועצוב, עצובבסך הכל גם הם צודקיםעצוב, עצובורק אל תחבקו כאילועצובתהיו כדי להישאראל תפנה גבך אל מול עתיק ורודכי זה מה שנותן עוד קצת תקווהתנשק ותחבק דברים יפיםכי הם אף פעם לא נישקו אותךהטעם מר אך לא נורא ותישאר בבקשהבעוד כמה דקות עכשיו תתחיל לה עוד זריחה-יהיה טוב...</div>Sat, 22 Nov 2008 19:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10205188http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=10205188http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10149789<div align="right" dir="rtl">ממש רציתי להיות שם..צפיתי במהדורת החדשות של ערוץ 2שידרו את הנאום של פרס.לא יכולתי שלא לבכותהנאום שלו היה מדהים וכואב.איך אפשר להגיד כל כך הרבה בכמה דקות ספורות?כמה שהוא נכון. כמה שהוא צודק!הלוואי ויותר אנשים היו חושבים כמוהו.אני עדיין לא מצליחה להבין..איך אפשר לרצוח אדם כזה,ועוד בערב ההוא,ערב שהוקדש לשלום.לרצוח את השלום שלנוצריך להמשיך קדימה ולהמשיך את דרך רביןולהמשיך,להביט קדימה,ולעשות שינוי.והכי חשוב..."לזכור ולא לשכוח"יצחק רבין זכרונו לברכהראש הממשלה הכי טוב שהיה למדינה שלנוהמדינה המתפוררת שלנואנחנו באמת צריכים להתעורר,לפקוח את העינייםאחדות היא המפתח.ביום שרבין נרצח הייתה העצרת לשלוםאביב גפן כמובן הוזמן להופיעועוד פחות מפתיע הוא איחראביב עלה לבמה לשיר,והיה אמור לשיר את"שיר תקווה" אאל''טברגע האחרון אביב שינה את דעתו ואמר ללהקתו ששרים את השיר"לבכות לך"את השיר הזה הוא כתב על ניר, החבר הכי טוב שלו שנהרג בתאונת דרכיםכמה אירוני, כי זמן קצר אחרי זהרבין נרצח.ומאז השיר הפך להיות ההמנון הלא רשמי של יום הזיכרון לזכרו..."לנצח אחי, אזכור אותך תמיד"...מרד הדמעות-אביב גפןועכשיו אחרי כבר שהכל נגמרו</div>Sun, 09 Nov 2008 04:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10149789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=10149789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10093224<div align="right" dir="rtl">כבר לילה שני ברציפות שאני יושבת בחלון מסתכלת על הברקים ו..** ובוכה..רושמת במחברת הירוקה שלי.כואב לי הלב כל כך בזמן האחרון.נמאס לי להרגיש מסכנה.שונאת את ההרגשה הזאתולמה אני לא שומעת את הרעמים? כבר יותר מחצי שעה שאני פה בוהה בברקיםאחרי כל ברק אמור לבוא רעם לא?!?!אז למה אין רעמים?!רק ברקים בשמיים,הבזקים של כאב..בלי קול..חנוקים.אני מרגישה חסרת אונים,כל כך מסכנה..איכס אני נגעלת מעצמי,מהרגישות שליחשבתי שמה שלא הורג אותך מכשל אותך?!! לא?!חשבתי שאני בן אדם אדיש, אפילו אהבתי את זה בעצמי..אפילו..התגאתי בזה..כן.אני נחרדת לגלות כל פעם מחדש כמה שאני לא באמת ככה,אני לא אדישהישר הכל יוצא החוצה,נשאר חשוף.אני נשארת חשופה.אני אפילו לא שולטת בזה.בדמעות.בהרגשה.עד כדי כך אני חלשה?"מסכנה"?אני כזאת טיפשה!!אני נבהלת כי אין רעמים?!טיפשה טיפשה.שמעתי רעם אחד והברקים גם התחזקו.אני לא מסוגלת יותר.נו..שהגשם יתחיל כבר.</div>Sun, 26 Oct 2008 03:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (MoonLlight)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=470517&blogcode=10093224http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=470517&blog=10093224