<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>&quot;עניין של זמן&quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209</link><description>אחרי שכל הבלוגים שלי התגלו לאנשים שלא היו אמורים לגלות אותם - הינה הבלוג ה&quot;אישי&quot; (כי בלוג שהוא באמת אישי מחייב פרו) שלי</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שעה בדקה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>&quot;עניין של זמן&quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209</link><url></url></image><item><title>DREAM A LITTLE DREAM OF ME</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=8920978</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Stars shining bright above you;Night breezes seem to whisper &quot;I love you.&quot;Birds singing in the sycamore tree.Dream a little dream of me.Say nighty-night and kiss me;Just hold me tight and tell me you&apos;ll miss me.While I&apos;m alone, blue as can be,Dream a little dream of me.Stars fading but I linger on, dear-Still craving your kiss.I&apos;m longing to linger till dawn, dear,Just saying this...Sweet dreams till sunbeams find you-Sweet dreams that leave all worries behind you.But in your dreams, whatever they be,Dream a little dream of me.Stars fading but I linger on, dear-Still craving your kiss.I&apos;m longing to linger till dawn, dear,Just saying this...Sweet dreams till sunbeams find you-Sweet dreams that leave all worries far behind you.But in your dreams, whatever they be,Dream a little dream of me.



מוקדש לאהובי,חבר שלי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Apr 2008 20:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=8920978</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=8920978</comments></item><item><title>רק אל תגיד.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=8893927</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רק אל תגיד ביצוע: מאיה בוסקילהמילים: אדמית הראללחן: אייל שחררק אל תגיד לי שהכל בסוף עוברואל תספר לי איך האופק מתבהרלא רוצה מילים להתנחםלא אכפת לי מי יוצא אשםרק אל תגיד לי שיאהב אותי אחרואל תגיד לי שאסור לי לוותראל תחפש את הדמעותיש לי עוד כל כך הרבה לראותתדע החופש כבר קורא בשמימזמין אותי אליולא מפחדת שוב לבדאז אל תחזיק לי את הידגם אם הדרך חשוכה עכשיואולי ארעד מקורלא, לא תשמע אותי בוכהרק אל תגיד לי שעם הזמן זה מתרחקואל תספר לי על החכם והצודקתראה איך שנגמר לנו הזמןאז איך זה שאתה עדיין כאןתדע החופש כבר קורא בשמי...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Mar 2008 13:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=8893927</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=8893927</comments></item><item><title>וואו זה היה קשה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=8861928</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא חושבת שבאמת ניסיתי להסתיר כמה הם מכאיבים לי, אני חושבת שהוא הבין את זה יופי...
בהתחלה רציתי להסתיר את זה, אבל זה כאב ככה יותר. דימיינתי אותם כל הזמן מתנשקים, מחובקים, לא יודעת... רחוקים ממני.
הרחקתי ממני את עומר עוד יותר, וזה כואב. זה כואב מאוד.
יהיה טוב
סנייק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Mar 2008 21:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=8861928</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=8861928</comments></item><item><title>אני יודעת שלא עידכנתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=8855483</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שלא עידכנתי הרבה זמן, אבל זה כי חשבתי שאני לא צריכה את זה:



הכל יכול לקרות 
ביצוע: נינט טייבמילים ולחן: אביב גפן
הכל יכול לקרותאין כיוון לרוחהמרחב פתוחהאופק לא נגמרהכל יכול לקרותמאהבה נתפרתאו מפרידה נפרמתבסוף כלום לא נשאראבל תמידיש מישהו ששומעשומר עלי יודעשאני לא אוותררוצה שתשאר עד שיגמרהטירוף הלילהעד קצה יום אחרהכל יכול לקרותאין דבר קבועאין שומדבר בטוחשיקרה או לא יקרהכי הכל יכול לקרותרכבת שדוהרת שאף פעם לא עוצרתבאותה התחנהשחרר אותיעם בדידותי בחדרקח שבר ועוד שברותדביק אותיעוד פעם מחדשעד המבול הבאעד שלא יכאב כברעד שירגעכי תמיד *כן, בטח!*יש מישהו ששומעשומר עלי יודעשאני לא אוותררוצה שתשארעד שיגמרהטירוף הלילהעד קצה יום אחררוצה שתשארעד שיגמרהטירוף הלילה עד קצה יום אחר
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Mar 2008 21:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=8855483</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=8855483</comments></item><item><title>אני מתגעגעת אליהם.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7707360</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ההורים שלי טסו לחו&quot;ל לפני 9 ימים, הם חוזרים עוד 5. הם בחיים לא עזבו אותנו ליותר משבוע, ואני ממש מתגעגעת אליהם. הקטע זה שאני לא יכולה להראות את זה אחרת האחים הקטנים שלי יתגעגעו אליהם עוד יותר, וזה ממש קשה שהם לא כאן איתי. ואני זאת שהכי קשה לה (לפי זאת ששומרת עלינו) בגלל שלי יש שביתה ואני יותר זמן בבית. היא די צודקת.
שלכם, סנייק.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 19 Oct 2007 13:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7707360</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=7707360</comments></item><item><title>מחשבות כמוסות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7592221</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תמיד היו בטוחים שאני מאוד פתוחה, שאני מספרת הכל על עצמי, ועד לא מזמן גם אני הייתי בטוחה שאני מספרת לכולם את כ-ל מה שקורה לי ואת כ-ל הסודות שלי. בזמן האחרון הבנתי שלא רק לאחרים אני לא מספרת דברים, אלא גם לעצמי. הבנתי שיש כל כך הרבה דברים שאני עדיין לא יודעת על עצמי, שזה מדהים, בהתחשב בעובדה שאני תקועה עם עצמי כבר 16 שנים.
חשבתי לכתוב יומן בגלל זה, ואני באמת כותבת עכשיו יומן ויחסית מתמידה, אבל אני לא מצליחה להעביר את המחשבות האלה ליומן שלי, כאילו אני מפחדת שאפילו אם אני אכתוב את זה, אנשים יגלו, או אולי אם אני אכתוב את זה אז זה יהפוך להיות עובדות, או כבר לא יראה לי כל כך חשוב? או אולי אין לי שום צורך לכתוב את הדברים האלה? מה אתם חושבים?
אני חושבת שאם אני אכתוב את הכל איפשהו אז אני אוכל לחשוב על זה כמו שצריך, אבל, כמו שאמרתי, אני לא בטוחה אם אני רוצה לכתוב את זה, ואני לא בטוחה אם אני אצליח לרשום את זה. מישהו יכול להציע לי פיתרון?
אני מרגישה פתאום כאילו אני יותר מורכבת, אולי אפילו הרבה יותר מורכבת, ממה שחשבתי שאני, וזאת הרגשה שונה, מעניינת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Oct 2007 18:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7592221</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=7592221</comments></item><item><title>מחר הכנס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7556917</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, כמו שכתבתי פעם, (בפוסט הראשון) התקבלתי לאירגון בשם LEAD (מנהיגות) שמלמד בני נוער בגילי איך להנהיג שינויים בארץ שלנו ועוד כל מני דברים ממש מגניבים.מחר אני יוצאת לכנס של יומיים בנחל אלכסדנר - משמע - ישנים בחוץ! :-)
הולך להיות ממש מגניב כי יש לי את הקבוצה הכי מדהימה וחמודה והכי אהובה שיכולה להיות לי, ואנחנו נוסעים קבוצה לא קטנה מהקבוצה הזאת ביחד ברכבת כדי להגיע לתל אביב(שם יש הסעה לכנס) והולך להיות לנו כל כך מגניב בכנס! אני מחכה לו בקוצר רוח!
אוהבת לאהוב,
סנייק.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Sep 2007 15:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7556917</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=7556917</comments></item><item><title>די, אני לא יכולה יותר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7514187</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אמרתי לאור שאני כבר מתחילה להרגיש אליו כמו שאני מרגישה לכולם, ונראה לי שזה נכון. כאילו, פאק.. אוף, אמא שלי אמרה לי משהו לפני כמה ימים ומאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה. אמא שלי אמרה לי שכשיהיה לי חבר, יהיה לנו את הקשר הכי מדהים בעולם, אם זה יהיה קשר אמיתי. ואני יודעת שהיא צודקת, וכשיהיה לי חבר (כלומר, אם יהיה לי חבר) יהיה לנו את הקשר הכי טוב בעולם.
הבעיה - מתי לעזאזל זה יקרה? כלומר, אני מפחדת שהחבר הזה גם יהיה בעלי, וזה לא מה שאני רוצה. אני רוצה מישהו שיאהב אותי ואני אותו ואני רוצה שזה יקרה בשנה הקרובה. אני רוצה פעם אחת שיהיה לי טוב.
יש לי ידיד שקטן ממני בחודש וחצי (אבל הוא בכיתה י&apos; ואני בכיתה יא&apos;.) ובזמן האחרון חשבתי על מה יקרה אם נהיה חברים... אני לא יודעת באמת מה התשובה לזה, זה נראה לי קצת מוזר. וחוץ מזה, העובדה שאני חושבת שהוא סופר חמוד, לא הופכת אותי לנואשת עד כדי כך... אני מקווה. 
אני רוצה שאני אהיה מסוגלת לנהל מערכת יחסים, ואני רוצה שזה יקרה כבר. בזמן האחרון כל החברות שלי וכל הידידים שלי מוצאים לעצמם חברים או שהם מסודרים בחיים (כלומר - לא מחפשים) חוץ ממני ומעוז, שזה הידיד מלמעלה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Sep 2007 22:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7514187</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=7514187</comments></item><item><title>אהבה היא הכל, אהבה היא כלום.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7467985</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לי חברה שחושבת שאהבה זה לא משהו כל כך חשוב, זאת אומרת, היא רוצה להיות נאהבת. היא פשוט חושבת שאני אובססיבית לנושא, והאמת שיש משהו במה שהיא אומרת, כי לי אהבה מאוד חשובה. להרגיש נאהבת ולאהוב.
אני רוצה חבר, ולא בשביל להתנשק איתו רק. אלא גם בשביל שאוכל ללכת איתו יד ביד ולדעת שהוא שם, בשביל לשכב לידו במיטה שלי ולשמוע אותו מספר איך היה לו היום, בשביל לתת לו חיבוק כי הוא רוצה, ולא רק כי אני רוצה. אני רוצה חבר שישלח לי SMS שהוא מתגעגע מדי פעם, ושאני אוהב אותו, אבל לא אהיה אובססית. מישהו שאני אוכל לצחוק איתו כמה אנחנו קיטשיים וכמה זה מגעיל. מישהו כזה.

מעניין אותי מה היה קורה אם עומר ואני היינו חברים. חברות שלי תיארו את זה ש&quot;כשתהיו ביחד בצד תהיו קצת קיטשיים, אבל לא יותר מדי. כשתהיו עם עוד אנשים, לא תהיו קיטשיים בכלל&quot; וזה נשמע נחמד.
החברה מלמעלה החליטה שאני עדיין אוהבת אותו, וזה לא נכון. אני פשוט חושבת מה היה קורה אם היינו חברים, וזה נשמע לי מאוד מוזר ושונה ומעניין.
יוצא לי לחשוב מה יקרה אם אור ואני נהיה חברים, קשה לי לראות את זה. כלומר, אני לא יודעת אם נהיה קיטשיים, או לא. אני בכלל לא יו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 17 Sep 2007 20:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7467985</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=7467985</comments></item><item><title>&amp;quot;אנשים מסתכלים עליי.. אבל לא באמת רואים אותי&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7441661</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יצא לי לחשוב הרבה על המשפט הזה, אם הוא נכון או לא.
אני חושבת שאפילו אני לא מכירה את עצמי טוב, כלומר, אני כן... אבל לא מאוד. כתבתי על זה פעם בבלוג השני שלי, זה שמפורסם מדי ובגלל זה עברתי לבלוג הזה. הבנתי שכל אחד מגן על עצמו בצורה כלשהי, יש 2 סוגי הגנה חשובים (הגנה בכוונה של להרחיק אנשים שלא התקרבו יותר מדי)
יש את המגן של עומר, ושל רוב האנשים שאני מכירה. המגן שלהם זה פשוט להיות סגור. תחשבו על זה, אם אתה סגור כל כך ולא נפתח, אתה מרחיק אנשים ממך, אפילו אם לא במודע. אתה פשוט לא נותן להם להתקרב. השיטה הזאת מאוד בולטת וממש קל לגלות אותה. המגן השני, שזה המגן שלי, הוא להיות פתוחה כל כך ולספר כל כך הרבה שכולם בטוחים שהם מכירים אותך, אפילו אם הם לא, ושהם יודעים עליך הכל. בשיטה הזאת ממש קשה לראות אם אתה מגן על עצמך או לא, וזה טוב לי.
הבעיה בשיטה הזאת שבמרוצת 16 שנות חיי, גם אני הפסקתי להכיר את עצמי, פחדתי להסתכל ולראות עמוק יותר לתוך הנשמה שלי. רק בחצי שנה האחרונה גיליתי עליי דברים חדשים, ואני עדיין מגלה, אני חוקרת את עצמי, את החלק בפנים, שלא נתתי לאף אחד כמעט להתקרב לשם. אני חושבת שעומר נכנס ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Sep 2007 09:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שעה בדקה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469209&amp;blogcode=7441661</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469209&amp;blog=7441661</comments></item></channel></rss>