http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013יש לי דרך שבה אני הולכת, אומנם אני סוטה לפעמים מהמסלול אבל יש לי דרך משלי.heCopyright 2026 אחת עם דרך משלה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7732896<div align="right" dir="rtl">בצער רב וביגון קודר אני סוגרת. בתחילה שפחתי את הבלוג היום הזה שאני אסגור את הבלוג נראה כ''כ רחוק. כ''כ רחוק. אמרתי לעצמי שאני בטח אשאיר אותו שנה, הוא יהיה מפורסם, פעיל, נסגד... גם בהתחלה ממש נהנתי לכתוב בו באמת בשיא הסבבה, חפרתי לכם בלי סוף, כתבתי כתבתי וכתבתי מליון עידכונים מושקעים, כפתורים, מפרידים מכל טוב.. עבר לי החשק לעדכן, במיוחד שחצי מהקוראים המעטים מכירים אותי ~אהמ~ . אתמול למשל שהייתי חייבת לפרוק, להתלונן, לבכות, למות מהחויה הקשה שהייתה לי אתמול, כ''כ רציתי לכתוב בחופשי, אבל חסם אותי כי אני מכירה פה יותר מידי קוראים אישית. אז שמרתי בבטן סיפרתי לכמה חברות אבל רציתי את היעוץ שלכם גם, את העידוד את החיבוק, את התמיכה. אבל לא יכולתי לכתוב.. אני מתכננת לפתוח בלוג אנונימי (; בנתיים לסיום לכל חמשת הקוראים שלי |חמש אולי פחות|אגיד תודה. אתן חיבוק ואאחל המון הצלחה. |ה זה יצא יפה!| אז חיבוקיז. אני אקרא את התגובות ומי שחמוד ורוצה לשמור על קשר במסן, אז שישלח לי את הכתובת ואני אוסיף.. 3&gt; ליהי. </div>Mon, 22 Oct 2007 18:07:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7732896http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7732896http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7703789<div align="right" dir="rtl"> שביתה? עלקק חצי שביתה קיבלנו חצי שביתה, נגיד תודה כי זה יותר טוב מכולם. יש כאלה שאין להם שביתה אפילו אז חברה תנחומי, שאמרתי שיש לי חצי שביתה התכוונתי לעובדה שאנחנו באים לשעתיים שלוש לבית ספר, והמורים שבהסתדרות מלמדים אותנו, ככה זה נקרא חצי שביתה במקום יום שלם, יש לנו חצייום אפילו פחות שאנחנו בבית הספר והשאר בבית, בכל זאת זה מונע ממני להיות חופשיה יום שלם, כי יש שיעורים, לפעמיים לישון מוקדם יותר ממה שהתרגלתי, עצם העובדה שאני יוצאת מהפיג'מה לתלבושת המגעילה שלנו.. בקיצור נקווה שתהיה לנו שביתה. לא חצי ולא פחות למרות שאין מצב. טוב אבל זה יותר טוב מכלום. אני פשוט אגיד תודה. היום הייתי בחוג בלט לראשונה מזה הרבה זמן, היה ממש חרא, רקדתי בעבר הרחוק המון סגננות וגם בלט בילדותי הצעירה, ועשיתי הפסקה עם הריקוד לשנה. השנה רציתי לחזור לרקוד והפעם בלט, אבל הבעיה שממש אבל ממש לא נהנתי, ראשית זה קבוצה של ממש טובות, שרוקדות מאז שנולדו ולא הפסיקו וכל היום רוקדות, כאלה שהריקוד הוא החיים שלהן, שלי הריקוד הוא לא החיים, אני יותר הולכת לצד האומנותי, צילום, ציור וכאלה..</div>Thu, 18 Oct 2007 21:46:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7703789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7703789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7688357<div align="right" dir="rtl"> עוברים להם בכיף ימי השביתה בפאנן, בכיף. חברות, צופים, יציאות, בילויים, צחוקים. נהנים (; מחר אני אמורה להתייצב בשעה עשר עשרים משהו כזה ולשעתיים של מתמטיקה בכיתה. ואז לחזור הביתה, כל הקטע של לצאת מהפיג'מה, לצאת מהבית, לקום, לישון מוקדם מתמיד, לצאת מהפאנן. ככל הצפוי ביום ראשון הקרוב השביתה הולכת להיגמר, ככה שמעתי שמדברים מפי כמה חברים... זה רק רומז לי שהשביתה בסיומה ושצריך להתחיל לגשת להר השיעורים שבמגירה. רר XD אני לא רוצה לדחות הכל ליום האחרון אבל יש לי המון תוכניות, ביום חמישי אני אתחיל בעשייה, יום שישי ושבת אני אעשה עוד קצת, כי אני אצל אבא ותמיד יש דברים שמשיחים את דעתי. D; היום היה צופים, התעוררתי מאוחר והיה לי לא כ''כ הרבה זמן, ראיתי כמה פרקים של "ראש גדול" באינטרנט, אכלתי קורנפלקס והתכבתי עם כמה מושים (; ניפגשתי עם ליה, סתיו, ניבי ודניאלק. הייתה פעולה משעממת כרגיל. אבל נחמד לפגוש את כולם, ת'אמת שהפעם היה סביר לפגוש את כולם, לא היה מרגש ומשמח מאוד כמו בפעם הקודמת. היו כאלה שכבר פרשו, כבר לא באים לצופים בטענה שמשעמם, שחרא פעולות ושהיה יותר כי</div>Tue, 16 Oct 2007 21:17:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7688357http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7688357http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7669053<div align="right" dir="rtl">אוקי זה הולך להיות פוסט חופר ברמה קשה, מי שלא מוכן לזה נפשית, מומלץ לו לצאת. ~ אתמול: סתיו באה אליי לממש קצת זמן,אחרי כמה דקות שהיא הייתה אצלי הראתי לה את הבית לראשונה הכנו פופקורן ללא הצלחה. יצאנו לצופים קצת מאוחר מידיוקבענו עם ניבי, ליה ודנאליק הלכנו ביחד, בדרך מצאנו עוד בנות חמדמדות שהצטרפו אלינו להליכה הקצרה שנותרה. הייתה פעולה די מעפנה, טוב כמו רוב הפעולות שבצופים, כרגיל המדריכות מתחננות אבל תמיד יש מתנגדים הורסים ומפריעים, אבל גם אם לא היו כאלה זו הייתה פעולה חסרת מטרה ולא מהנה בכלל. :\ בעצמה הפעולה אור מתקשרת אליי אומרת שכמה חבר'ה קבעו במרכז ואמרה לי לבוא שיהיה כיף. אמרתי לה שאני אראה עם אני יכולה ואני אדבר איתה. לא רציתי ללכת עם כל הערסים כי אני לא בקבוצה שלהם שתדבר עם עוד כמה בנות שנלך יחד לגלידה, לפיצה או משהו. כך עשינו היה ממש נחמד דיברנו וכאלה.. עד שפגשנו עם ילד מהכיתה שלי וכמובן שסתיו אוהבת להביך אותי וזה מה שקרה הפעם. אני: הו הינה ילד מהכיתה שלי.ד. אמסטר.. סתיו: בצעקה "אמסטררררררררר" אני: סתיו ! אמסטר מתקרב. דניאלה: ה</div>Sun, 14 Oct 2007 16:44:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7669053http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7669053http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7655469<div align="right" dir="rtl">הווו כמה חידושים, לא הרבה, אבל יש קצת גיוון בחיי שהיו משעממים בזמן האחרון. טוב לא משעמים אבל.. |קרדיט| בתחילה האובססיה הקשה שהייתה לי עד לא מזמן לבלוג הופסקה, היו ימים שהייתי יושבת שעות מול המחשב בצפייה לתגובות ולכניסות ו.. לצומת לב מצד קוראים. ימים שעידכנתי כל שנייה והייתי נכנסת כל חמש שניות לבלוג.. בכלל הייתי ממש צמודה למחשב!!!1 אני עדיין צמודה אבל האובססיה הקשה לבלוג קצת נעלמה. אתם רואים שאני לא מעדכנת כל חמש שניות קצת נרגעתי. אבל בקשר לזה שכל היום אני צמודה למחשב , זה עדיין אקטואלי. אני לא יודעת מה לעשות, אולי אני צריכה גמילה. טוב הגזמתי. אבל המחשב הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי, בעצם הוא לא הפך הוא כבר הרבה זמן חלק כ''כ חשוב מהחיים שלי, יום בלי מחשב קשה לי לתאר, זאת אומרת זה קרה אבל.. החיים שלי הם בתוך המחשב זה עצוב, התחביב שלי שזה עיצוב ואופנה, אני מעצבת במחשב, מלבישה באתרים, היומן הפרטי שלי זה ישרא, חלק מהקשר שלי עם כל מיני חברים הוא דרך המסנג'ר והאיסי, המוזיקה שאני שומעת היא מהמחשב. </div>Fri, 12 Oct 2007 20:52:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7655469http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7655469http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7645867<div align="right" dir="rtl">אחרי שהזנחתי אותכם זמן כה רב, חזרתי מלאה בחויות (: הייתה החתונה, היה המקוה, יש שביתה ואני מלאה בכוח חדש ומבטיחה לספר הכל. ~ ~ ~ אתמול הייתה החתונה של דודה שלי. זה היה אחד מהימים הכייפים שהיו לי. קודם כל קמתי בעשר, בידיעה שאולי יש בבית ספר שלי שביתה ואולי אין. |ניגש לנושא אח''כ| ראיתי במחשב כל מיני פרקים של ראש גדול באתר של Yes והאוירה שהיום זהו, יום החתונה עטפה את כל הבית, שהיה מואר מאור השמש החמה.. התכתבתי באיסקיו. גם איתו התכוונתי. אמא הזמינה לצהריים פיצה, כנפיים ותפוחי אדמה ולחם שום עם חצילים שהיה מגעיל ואכלנו.. אח''כ נכנסתי להתקלח ויצאנו לספר הוא עשה לי פן, דירג לי קצת את השיער ותלתלים בסוף.. (: הוא עשה לי בהתחלה משהו ששנאתי בצורה קשה וזה עיצבן אותי בקשתי ממנו לפרק את זה ובסוף כבר לא היה לי נעים להגיד לו שלא מוצא חן בעניי עוד משהו שהוא עשה. ובכתי בשקט של יראו בבית כבר עשיתי עם הפן מה שרציתי. אחרי שסיימתי אמא שלי עדיין הייתה אצל המאפרת אז הלכתי לאופיר שגרה קרוב לספר והייתי אצלה קצת. שחזרתי הביתה הייתי צריכה כבר להתלבש ולהתאפר. <P a</div>Thu, 11 Oct 2007 12:23:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7645867http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7645867http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7619319<div align="right" dir="rtl"> קרדיט. זה רע כ''כ רע. זה רע שאני מגיעה לשעות כאלה לעשות שיעורים, זה רע שהחיים שלי מתנהלים בצורה כזו, זה רע שאני חייה מסביב למסכים, זה רע מה שאני עושה. פשוט רע. לזה בדרך כלל קוראים כישלון גמור. אבל אני יודעת שאני לא כזו, אני פשוט אחת שלא לומדת לקח, לא יודעת לשים גבולות בחלק מהדברים ואת זמנה לא יודעת לנהל בצורה טובה ומועילה אפשר להגדיר אותי כזו. באה הביתה מדליקה טלוויזיה, הולכת למחשב, מדברת בטלפון. אוכלת. נחה ונחה ונחה ונחה ונחה ולא עושה דבר חשוב. פשוט מסתלבטת דוחה את השיעורים לערב, לשעות המאוחרות, לזמן שכולם באיסיקיו ובמסן, לזמן שאמא בבית חזרה מהעבודה לזמן שאני צריכה להתקלח, לאכול ולהתכונן ליום המחר. אבל זה לא עוזר כמה שאני מדברת, מבטיחה לאמא שלי שזה היום האחרון שאני עושה שיעורים בשעה כזו, זו הפעם האחרונה, אני מבטיחה להיות אחראית. מה הפלא שהיא מחמיצה פנים שאני אומרת שיש לי שיעורים בשעה שבע בערב. אני גם לא יכולה לשבת במקום רגע. אני תמיד אומרת</div>Sun, 07 Oct 2007 22:31:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7619319http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7619319http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7609061<div align="right" dir="rtl"> קרדיט. טיפש מי שאמר שאי אפשר להביע בכתב. מטופש, טיפש, טיפשוני. ממש כך, כתבתי אתמול לאמא שלי מכתב הסברתי לה חלק מההרגשות שלי, וכתבתי לה מה קרה בעקבות ריב שהיה לנו אתמול, מה דעתי, איך הרגשתי ומה אני לא רוצה שיקרה שוב. אחרי שהיא קראה אותו דיברנו זאת אומרת שש שעות אחרי. היה בכי, בכיתי סיפרתי לה מה העליב אותי, פתרנו את זה בערך. בעצם כן פתרנו את זה. 99,9. * ~ * ~ * ~* הטיפות האלה, הטיפות שזולגות. לא עוצרות. משפשפים אותן, שונאים אותן, רוצים שיעלמו, שילכו שלא יזלגו הן עושות דווקא, עושות בכוונה? נשפכות לא מפסיקות, כמו אגם, זולגות וזולגות, לא משנה כמה תתאמץ תנסה לעצור אותן, תנסה לחייך לשמוח, לפרוח, הן תמיד ישארו סימן שהן היו פה . ואת אותה אשליה, שהכל בסדר באמת. נכנס לי משהו לעין. הן רק יחלישו, הן יגידו שאתה באמת שבור, שנישברת. ארורות. <IMG id=zoomed-out-image</div>Sat, 06 Oct 2007 17:01:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7609061http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7609061http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7603784<div align="right" dir="rtl"> קרדיט. D; חזרתי. הייתי אצל אבא שלי ברמת השרון (: היה ממשממש כיף. אני לא אפרט ואשעמם אותכם, אבל יש לי כמה מסרים אל האומה ככה - בקשר לתמונות שהבטחתי. אני זונה שלא שמתי אני יודעת. פשוט אני לא ממש יודעת לעבוד בפוטושפ כדי לערוך את התמונות בגודל נורמאלי ולשים מסגרת. אז עד שאני לא אמצא אדם חמוד ונחמד שיעשה את זה בשבילי. וזה בערך עשר תמונות אני לא אוכל להעלות אותם לצערי. הרב. אפילו יותר מעשר, לקחתם צעד לאחורה? מי שמתנדב אני לאהוב אותו מאוד. זה חשובחשוב אז האמאמאמא .. מקווה שהבנתם את הרמז. והיא רצתה נורא קרדיט על שלקחתי </div>Fri, 05 Oct 2007 22:58:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7603784http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7603784http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7576563<div align="right" dir="rtl">פוסט שני היום. אני יודעת. הפעם אני צריכה לפרוק. להגיד כמה שאני סובלת ואני עצובה. בוא נתחיל מזה שאמא שלי חזרה מהקניון וקנתה לי עליונית מכוערת שזה עצוב. לשמלה של השושבינה שלי. היא כ''כ מכוערת ומגעילה ואמרתי לה שאני לא רוצה והיא נעלבת כיאלו היא תפרה אותה וממש כעסה עליי וצעקה אני על זה שונאת אותה שונאת. היא כ''כ מעצבנת לפעמים. כ''כ כ''כ. ~ ~ ~ ~ אין לי כוח לעשות שיעורים. יש לי המון וכל כך קשים ומסובכים וארוכים. ואני יודעת שבקרוב אמא תשאל במה התקדמתי וכל זה. ולא יהיה לי תירוץ והיא תגיד ממחר את אצל אבא עוד שלושה ימים ואת לא עושה שם שיעורים שתחזרי כבר לא יהיה זמן. למה את מחכה. אוף. למה נותנים שיעורים לחופש. חופש חופש. מלשון להיות חופשים, שזה אומר גם מכל השיעורים והעבודות. בשביל מה יש חופש עם חצי ממנו את משיקע בשיעורים, העבודות והקשור. אולי אני רוצה כבר לחזור לבית ספר? לשגרה של בית ספר. נמאס לי להיות כל היום בבית. סתם לשבת בחוסר מעש, מהחשב לטלוויזיה ומהטלוויזיה למחשב. אני לא מוצאת ספר שאני באמת אוהבת ושאני לא יכולה להספיק לקרוא. בכלל לאחרונה אני בקושי קור</div>Tue, 02 Oct 2007 20:39:00 +0200lIHI.GUTGL@GMAIL.COM (אחת עם דרך משלה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=469013&blogcode=7576563http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=469013&blog=7576563