http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863החיים הם לא מה שחיית - אלא מה שאתה זוכר, והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרםheCopyright 2026 טל (:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=9331202<div align="right" dir="rtl">אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא נמאס לי ללמודדדדדדד לא יכולה יותרררררר</div>Sun, 08 Jun 2008 13:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=9331202http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=9331202http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=9301005<div align="right" dir="rtl">להתאבד בהליכה אחרי הזרם לעשות בלי לנשום ואז להצטער ושוב לעשות, בלי לחשוב בלי טיפת אנושיות. ואז להצטער ולהמשיך לעשות, ולהצטער...</div>Tue, 03 Jun 2008 14:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=9301005http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=9301005http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=9294267<div align="right" dir="rtl">אז אחרי שכבר הצלחתי להרגיל את עצמי לחיות עם המצב זה חוזר. ושוב יש סיכוי לשנות הכל ולהתחיל מהתחלה אבל אני לא ממש בטוחה שאני רוצה את זה כבר. בעקרון טוב לי עכשיו. מבחינת הסביבה טוב לי. מבחינת עצמי ממש לא. אבל אני לא בטוחה שלעבור יעזור לי בשביל עצמי. מבולבלת</div>Mon, 02 Jun 2008 09:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=9294267http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=9294267http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8918495<div align="right" dir="rtl">צבועה צבועה צבועה פוזאיסטית כרציה טיפשה צבועה צבועה. צומי</div>Tue, 01 Apr 2008 15:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8918495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=8918495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8794909<div align="right" dir="rtl">אז אחרי כל ההאשמות פתאום אני קולטת שהבעיה היא אני לא נמאס לי מהאנשים פה לא נמאס לי מהאווירה פה לא נמאס לי מהנורמות פה נמאס לי מעצמי, מהאופי שלי ואף פעם לא הבנתי את זה השינוי פה צריך להיות פנימי לעבור ולברוח מהכל לא יעזור, כיממניאני לא יכולה לברוח.</div>Tue, 11 Mar 2008 18:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8794909http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=8794909http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8714852<div align="right" dir="rtl">מלאבד עדשה!!! </div>Wed, 27 Feb 2008 17:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8714852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=8714852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8692696<div align="right" dir="rtl">רחוק מכאן, מקום בו היאוש אינו מחלחל רחוק מכאן, מקום חדש, שקט הציפורים שמצייצות הן הרעש הכי חזק רחשהגלים מרגיע, לא מסמן סערה. רחוק מכאן, רחוק מכל הריצות והמרתונים רחוק מהתשוקה הבלתי מוסברת רחוק מכל הרגיל והמוכר מן הצלקות והחריטות רחוק. כמה שיותר.</div>Sat, 23 Feb 2008 21:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8692696http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=8692696http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8677635<div align="right" dir="rtl">שום דבר כבר לא אותו הדבר. אנחנו רק רודפים סביב עצמינו, לגמור את השיעור הזה, את היום הזה, את השבוע הזה, את החודש הזה, את השנה הזאת... רק לגמור. בלי לעצור שניה אחת ולחשוב אני פוחדת לעצור. אני פוחדת לראות שהכל נאבד. מזמן כבר לא השקעתי באמת בחברה טובה, פעם זה היה הדבר שהכי מעסיק אותי- לדאוג ששום קשר לא ייהרס. ועכשיו, פשוט זורמים. פה פעולה, שם מבחן, פה רק קצת לישון... איפה האנשים שאני באמת צריכה? מי יהיה שם בשבילי כשאני באמת יצטרך? אני כבר לא יודעת. אני פשוט לא יודעת מי. למי באמת באמת באמת אכפת ממני? ולא רק כשיש צחוקים... אני רוצה לדעת מי האנשים האלו. החברים שלי. החברים האמיתיים. יש כמה כאלה, אני חושבת. אבל מי? למרות הכל, אני לא עוצרת לבדוק, אני פוחדת ממה שאני אגלה שם. או יותר נכון ממה שאני לא אגלה. </div>Thu, 21 Feb 2008 17:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8677635http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=8677635http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8668821<div align="right" dir="rtl">עבר כ"כ הרבה זמן מהפעם האחרונה שרשמתי פה. כמה חיכיתי לרגע הזה שאני אוכל לכתוב פה שוב... קצת קשה לי לכתוב מה עובר עליי עכשיו, קצת מוזר... תקופה של חיפוש. תקופה של הפתעות. תקופה של אי ודאות. אני נמצאת במקום שבאמת אין לי מושג מה הולך לקרות בזמן הקרוב הכל יכול להשתנות. הכל יכול להשתפר בשניה, או לההרס. זה מוזר, כי באמת חיכיתי לרגע הזה, לכתוב שוב מה שאני חושבת, להוציא את הכל ועכשיו אני יושבת פה מול המחשב ולא יודעת איך לבטא את עצמי אני רק יודעת ששום דבר כבר לא מובן מאליו אני צריכה לשמור על כל דבר שיש לי מהפחד הזה, שאולי יום אחד הכל ייעלם אז אולי זה כרגיל- הפרנואידיות והפסימיות שלי, ואולי הפעם אני צודקת. אולי. </div>Tue, 19 Feb 2008 22:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=8668821http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=8668821http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=7968916<div align="right" dir="rtl">גלעד שליט, אהוד גולדווסר, אלדד רגב. רון ארד. יונתן פולארד. מליוני עניים. ילדים רעבים. יתומים. בנות שעברו אונס. ילדים מוכים. חולי סרטן. ניצולי שואה. ומה אני? יושבת ובוכה כמה רע לי. אגואיסטית.</div>Tue, 20 Nov 2007 14:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (טל (:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468863&blogcode=7968916http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468863&blog=7968916