http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455Think love and wear a smileheCopyright 2019 Bittersweet and strange. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14924339<div align="right" dir="rtl">שוב הכאבים כאןואני כבר לא יודעת איפה לקבור את עצמי. הרופאה הבטיחה לכתוב לי היום מרשם ושכחה. והמחזור מאחר כבר בשבוע. בכי היסטרי מכאבים וייאוש אסטרונומי ועוד שבוע חוזרים ללימודים ואני לא יכולה להתמודד עם עוד שנה של כאבים מפלצתיים תוך כדי לימודים... אני עייפה רצח מכל זה.</div>Wed, 11 Oct 2017 18:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14924339http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14924339http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14918344<div align="right" dir="rtl">will you just hold me?</div>Fri, 08 Sep 2017 00:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14918344http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14918344http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14916227<div align="right" dir="rtl">לראות את עצמי בתמונות מערער אותי לחלוטין. איזה גועל... כל פעם שנראה לי שאני נראת בסדר... אפילו טוב... ואז אני נחשפת לתמונות שתוייגתי בהן... אוי... כמה שהביטחון שלי מתרסק על הרצפה... לראות איך אני באמת נראת מבחוץ... זוועה... ואז נהיה מאוד ברור למה אין לי אהבה... והכל כאן זה מלחמת התשה. הדירה הזאת והשותפות האלה והלימודים... אני דיי בדיכאון מהלבד הזה והחופש הכלכך מבוזבז הזה והדירה והתמונות... והלבד... הלבד... </div>Sun, 27 Aug 2017 01:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14916227http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14916227http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14912636<div align="right" dir="rtl">מרגישה הכי לבד שיש... </div>Tue, 08 Aug 2017 01:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14912636http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14912636http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14900181<div align="right" dir="rtl">כשמגיעה תקופת ההגשות והעבודות גמר ואין לי מושג מכלום על כלום. התרגילים לא מעניינים אותי בשיט ואין לי שמץ של רעיון בקורסים הכי חשובים. זה מסתכל. אני מנסה לנוח אחרי שבוע עמוס ואני לא מצליחה כי אני מוטרדת מהעניין מאוד. ההבדל בעשייה, בעניין, בתפוקה, בהשקעה, בין הסמסטר הראשון לסמסטר הזה הוא שמיים וארץ. אני בחרדה ויש לי חשק להקיא. שום פרויקט לא מעניין אותי, פשוט ככה. מנסה לחשוב בכוח ולא יוצא כלום. גם המצב בדירה לא משהו. מרגישה שאין לי שם מכלום ושאני לא רצויה. הצוות התחלף ובגלל שאני בלימודים הוא לא מכיר אותי, אני לא מכירה אותו, ואני לא נשמעת. מרגישה שהצוות שאמור להגן עליי פשוט לא מכיר את העניינים מספיק, כי הוא חדש, ואני חשופה יותר מתמיד לפגיעה מצד השותפות. גם סקס אין לי, בגלל בעיה פיזית שלא עוברת. מרגישה חרדה ודיי מדוכאת כרגע...</div>Fri, 09 Jun 2017 16:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14900181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14900181http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14897513<div align="right" dir="rtl">כלכך צריכה חיבוק</div>Sun, 28 May 2017 23:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14897513http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14897513http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14894016<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שעד היום שלא הייתי באמת מוכנה לזה. רציתי ולא רציתי, ועצם זה שלא נתקלתי במישהו שעשה לי פרפרים בבטן גרם לי לקבל את המצב, למשוך בכתפיים, ולקוות שאולי בהמשך. בתקופה האחרונה מבעבעת בי איזו כמיהה למשהו יותר בוגר, רציני, אמיתי... פתאום בא לי לצאת לדייטים... שנים לא הייתי בדייט. שנים. באיזשהו שלב נראה לי שפשוט וויתרתי ואמרתי לעצמי שאם יגיע-יגיע ואם לא יגיע-לא יגיע, ואני אקבל את זה בכנעה. פשוט כשזה היה אקטיבי ומאומץ זה לא עבד. אבל הנה גם הפסיבי לא ממש עובד... נראה לי שנמאס לי להיפגע מהאכזבה שבחיפוש שפשוט החלטתי שהספיק לי. דייטים בתכלס זה בדרך כלל לא כזה כיף...זה כמו למצוא מחט בערמת שחת... אבל כשמוצאים את המחט........ נמאס לי משטויות. מאמינה שמגיע לי משהו אמיתי וטוב. יש לי המון מה לתת [לבחור הנכון] ובא לי גם לקבל... ובתרבות האינסטנט הזאת אין לי בכלל מושג מאיפה להתחיל לחפש. זה נשמע כמו פוסט של טינייג'רית בת 17? אני ממש מקווה שלא...</div>Sat, 13 May 2017 22:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14894016http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14894016http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14886532<div align="right" dir="rtl">אני ממש בחרדה. אני חולה המון בזמן האחרון, זה לגמרי לא מצב רגיל מבחינתי. אני יודעת מה הסיבות לזה, הן רבות ומגוונות ואני לא חושבת שנעשיתי חולנית פתאום, אבל זה כלכך מתיש לבלות במיטה עם 40 חום וחוסר יכולת לבלוע או לדבר בגלל השקדים ועוד סימפטומים כיפיים, ועד שזה עבר (עשיתי לעצמי וי אחרי הפעם הראשונה - זהו עשיתי את שלי לשנה הזאת) זה הגיע עוד פעמיים (מקווה שעכשיו זה הולך ולא חוזר יותר!!!) אבל מה שהכניס אותי לחרדה העצומה שאני נמצאת בה זה הלימודים... שילוב החיסורים שלי מהשיעורים בגלל המחלה ביחד עם קבלת שיעורי בית לחופש (להגשה כמובן) ביחד עם זה שחלק מהזמן של החופש הולך על איזה מחלה מעצבנת שלא מוכנה לעבור סופית ומוציאה אותי מכלל פעילות (אמא שלי מ ל א כ י ת איך שהיא טיפלה בי כל הזמן הזה) ביחד עם זה שיש כמה מקצועות ספציפיים שאני מתקשה בהם גם כשאני כן בכיתה אז על אחת כמה וכמה כשאני לא בכיתה.... אוף... כואב לי להודות אבל בא לי לברוח מהלימודים האלה יש מצב שזה קשור בחופש ובהתמודדות לבד עם מטלות, שבזמן לימודים כשכולם יושבים ביחד בהפסקה ומדברים אתה מגלה שכולם במצב רע ואולי אפילו יותר ממך. אני אוהב</div>Tue, 11 Apr 2017 21:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14886532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14886532http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14871712<div align="right" dir="rtl">גם בגוף וגם בנפש.</div>Wed, 08 Feb 2017 12:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14871712http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14871712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14871613<div align="right" dir="rtl">נראה לי שאני מקולקלת מהשורש... משהו בהתנהגות שלי לא נורמטיבי... אני לא יודעת מה גורם לי להתנהג ככה, אני יכולה רק לשער, ובטח בחלק מההשערות אני אפילו אהיה קרובה, אבל זה לא יכול להמשיך ככה... פשוט טעות... שגררה טעות... שגררה טעות... ולא ראיתי בזה משהו שלילי או הרסני, ורק בימים האחרונים נראה לי שאני מבינה למרות שקשה לי להודות אבל זה לא תקין, מה שקורה... ואני לא יודעת מה לעשות כדי לשנות... זה כלכך טבוע בי שאני לא רואה אופציה לשום מציאות אחרת... וזה מבאס אותי במיוחד כי אני יודעת שמגיע לי יותר, שאני שווה יותר. אני יודעת שאני חכמה, מלאה בתוכן, אפילו אם עוף קצת מוזר... ולמה אני מורידה מעצמי כל הזמן... ולמה אני הולכת למקום שמבקש תשומת לב גברית בצורה הכי קלה [והכי גרועה]? מאמינה שמגיע לי יותר אבל לא מתנהגת בהתאם... אולי לא ממש מאמינה, אולי רק קצת? אולי - מקווה? אולי זה שאני לא מתאהבת זה לא כי זה מה שהכימיה בגוף שלי עושה, אלא כי הראש שלי חוסם מראש? אני כבר לא ילדה. ביני לבין עצמי נראה לי ש כבר לא תהיה לי זוגיות אף פעם ולא תהיה לי משפחה שאני הקמתי אף פעם ולא תהיה לי די</div>Tue, 07 Feb 2017 23:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Bittersweet and strange)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468455&blogcode=14871613http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468455&blog=14871613