<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>רעש לבן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שחרסמייל. All Rights Reserved.</copyright><image><title>רעש לבן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12840270</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מילה שהם הבנים האהובים עליי בעולם הזה!!
עם כמה שהם חרמנים וחסרי כבוד ובהמות ולא מקשיבים לי לפעמים...
הם מושלמים!!!
הם הרבה מעל למצופה.. בחיים לא חשבתי שביומיים אני יכולה להתחבר אליהם כ&quot;כ!

בגלל טיולים ורגעים כאלה, כל ההשקעה והקריעת תחת שוות!!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 30 Oct 2011 16:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12840270</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12840270</comments></item><item><title>לחלום על שקיעות בסגול.. לשכוח הכל.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12823723</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ככה אני.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Oct 2011 11:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12823723</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12823723</comments></item><item><title>כאילו יש עתיד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12804895</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נתחיל בזה שאני לא בנויה להופעות אקוסטיות..
כאילו אלוהים ברא אותי, ואחת מהתכונות שלי הייתה: לא יכולה לשבת ולהיות אדישה כשיש מוזיקה ברקע.

היו קצת סיבוכים עם המושבים שלנו.. שמו אותנו שורה 8 ולא 6 (כוסאמא שלהם).. אבל כשההופעה התחילה כל הדאגות נעלמו.
כנראה שזה שהייתי לגמרי לבדי(אחותי לא נחשבת..), וזה שהמסגרת של ההופעה גרמה לי להיתקע בתוך 60*60 סמ&quot;ר, גרמו לי להיות אלף אחוז בתוך ההופעה.
באמת שאם מישהו היה מסתכל עליי במהלך ההופעה, הוא יכל להבין לגמרי לגמרי מה עובר לי בראש.
עם ההתלהבות יתר שלי בליפול... הבכי בפאדר.. הפרצוף המזלזל בקיל מי.. והפרצוף המאוכזב באצלך בעולם.
כל כולי הייתי בתוך ההופעה... המחשבות שלי לא נדדו אפילו לשנייה.
זה לא שההופעה הייתה מושלמת.. בכלל לא.
נתחיל בזה שהיו יותר מידי להיטים (הלוואי שהם לא עולם לא היו עושים קאבר לאביתר ומאיר בנאי...)!!!
גם חלק מהשירים בעיניי מתפספסים באקוסטי.. דוגמא בולטת לשיר כזה זה תעזור לי...
נמשיך בזה שתום ואורית היו נורא לא מפוקסים.. קצת יותר מידי פאשלות..
ונסיים בדבר שהכי עצבן אותי...
לצד גרסאות מדהימות שיש ליהודים באקוסטי (עוד מעט, פ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 15 Oct 2011 02:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12804895</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12804895</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12787685</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתאום נפל לי האסימון שניתקנו קשר לגמרי.
לא דיברתי איתך כבר כמה חודשים...
אף פעם לא היה לי נתק כ&quot;כ עוצמתי ממך... גם כשפחות דיברנו.. תמיד חשבתי עליך או סימסתי לך מידי פעם....
ואוו.... זה מוזר.


כ&quot;כ כואב לי לקרוא דברים שהיא כותבת... תמיד הם נכונים יותר מידי.. היא נכנסת לדקויות שאני בקושי שמה לב אליהן ביומיום.

החלטתי שטקסטים מרגשים אותי יותר מהכל. יותר מלחן ואפילו יותר מהקול וההגשה של הזמר.
(כמובן שבשביל להתרגש ממש צריך ששלושת הפרמטרים יהיו טובים.... אבל הכי חשוב זה המילים)


גמר חתימה טובה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 07 Oct 2011 16:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12787685</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12787685</comments></item><item><title>מכתב לאחי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12766624</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אח בדם אתהההההההה.

לפעמים אני לא חושבת שאתה מבין כמה שאתה חשוב לי..
הייתי עכשיו בדרך לבייביסיטר והתקשרת שאתה רוצה לשבת בלמון גראס... עשיתי חושבים עם עצמי.. וישר התקשרתי לבטל את הבייביסיטר.
אני מעדיפה לשבת איתך קצת כי אני טסה לשבוע בלי דיבור איתך.
אתה כאילו התחליף שלי לחברה הכי טובה.
אף פעם לא הייתה לי חברה שהיא הכי הכי מכולן....
ואתה הבן אדם היחיד שאני יכולה לשבת איתו מיליון שעות רצוף, שאני יכולה לספר לו הכל כולל הכל.. (גם אם זה דברים של בנות שבכלל לא מעניינים אותך)
תמיד בנות נקשרות יותר. זה ידוע.
קשר של 2 חברות טובות בדר&quot;כ יותר חזק מקשר של שני חברים טובים.
ובגלל זה אני חושבת שאתה חשוב לי יותר ממה שאני חשובה לך.
לא כתבתי את זה בשביל שתעשה כאילו אני חשובה לך יותר ממה שאני באמת.
סתם חשבתי על זה ורציתי לכתוב.






טוב מין סיכום שנה כזה כי תיכף ראש השנה ואני לא אהיה בארץ.

השירים שעשו לי את השנה (רשימה אינסופית. אני אנסה לקצר אותה כמה שיותר)
Alice in Chains - Sickman
Anouk - Everything
Asaf Avidan and The Mojos - Small Change Girl
David bowie - Ziggy
David bowie&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 26 Sep 2011 17:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12766624</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12766624</comments></item><item><title>The Never Ending Why</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12764721</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;75 בפיזיקה.
זה כבר הפך להרגל. זה כבר לא שוק שאני מקבלת ציונים כאלה.
נכשל במתמטיקה..
70 בפיזיקה...
הלכתי הביתה כי לא היה לי כוח ליום הזה.
נשכבתי עם מוזיקה בפול ווליום.. וחשבתי.
פעם ראשונה בחיים שלי שחשבתי שאולי אני לא באמת חכמה.
אולי אני לא צריכה להיות ב5 יח&quot;ל מתמטיקה.
אולי אני לא צריכה 10 יחידות מחשבים ו5 פיזיקה.
אולי יותר טוב לי 4 מתמטיקה ומד&quot;ס.
אולי אני בכלל לא צריכה ממוצע בגרויות 100.
אולי אני לא רוצה ללמוד מחשבים באוניברסיטה בכלל.

תמיד היה ברור לי שישר אחרי הצבא אני אלך ללמוד מחשבים ואגור בת&quot;א ואעבוד בהיי טק והחיים שלי יהיה מאושרים.

אולי זה לא מתאים לי?
אולי אני לא מספיק חכמה וטובה?



ובכלל. פעם ראשונה שהבנתי שמוזיקה עושה לי ממש ממש ממש ממש טוב.
שזה מרגיע אותי.
שזה מחזק אותי.
ששיר טוב מסוגל לעשות לי בבטן מה ששום דבר אחר בעולם לא עושה לי.
אולי בכלל אני צריכה לעבוד במשהו שקשור במוזיקה?
(לא בחלק המעשי כי ברור שאין לי כישרון... אבל אולי משהו במאחורי הקלעים???)


כל מה שחשבתי במשך (כמעט) 16 שנה שאני הולכת לעשות........ כנראה לא יקרה.










ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Sep 2011 14:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12764721</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12764721</comments></item><item><title>FIVE YEARS</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12744539</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;http://youtu.be/qg9PxSGFwfI

באמת שבשביל שירים וביצועים כאלה.. כל החרא שבחיים הזה שווה!
אני לא יודעת מה גרם לי לשבת מול המחשב עכשיו ולבכות..
הלחן המושלם של דיוויד.. הקול הסקסי של הסולן..המילים החודרות.. והעובדה שהשיר הזה תמיד מקלף ממני המון שכבות.
אולי אלו בכלל סתם דמעות של פריקה בגלל היום הזה והחניכים האלה...

העיקר שפרקתי.
והכל עכשיו בסדר.


We had five years left to cry in
Smiling and waving and looking so fine&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 13 Sep 2011 22:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12744539</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12744539</comments></item><item><title>אינדינגב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12744429</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ללכת עם החברים הכי טובים..
להקים אוהל..
לשרוף טונות..
לשמוע להקות שאני לא מכירה..
לשמוע להקות שאני מכירה ולא כ&quot;כ אוהבת..
לשמוע להקות שאני מכירה ואוהבת..
לשמוע הופעות של הלהקות האהובות עליי..
ללכת לאוהל שממול ולהכיר בנות מצחיקות..
להכיר את הידיד החתיך שלהן..
לשתות.
לעשות שטויות בלילות..
לקנות דיסקים..
לשמוע הופעות מגניבות..
לקום מאוחר..
לקבל שיחות דואגות מאמא ולהרגיע אותה..
לקחת סמים.
לאכול..
לשתות (קולה כמובן)..
לשמוע מוזיקה..
להתאהב בידיד החתיך..





אה וואלה. כל החלומות והפנטזיות הלכו.
אני צריכה להיות יומיים בירושלים עם חבורה של 10 בנים.
איזה כיף.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 13 Sep 2011 21:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12744429</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12744429</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12732083</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתאום ראיתי את כל הסירטונים האלה והבנתי..
הבנתי למה למרות כל החרא שאני אוכלת מהשבט הזה..
למרות הזילזול של אנשים לפעמים..
למרות שזה עמוס וקשה להדריך..
אני נהנת.
אני בכל זאת מסתכלת לאחור וחושבת על כמה שהצופים נתנו לי המון..
כלים לחיים.. חברים..




&quot;את חווה את הילדות שאני רציתי לעצמי&quot;.
המשפט הכי מרגש ששמעתי בחיי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 Sep 2011 18:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12732083</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12732083</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12726644</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלכתי לישון אתמול.. הסתכלתי על השעון וגיליתי ששלוש וחצי..
איכשהו 3 וחצי שעות של דיבור איתך עברו לי כמו שלוש שניות וחצי..
אתה לא מבין כמה חסרת לי כשלא היית פה. באמת..
כל הלילות שרציתי לצאת.. רציתי לעשות משהו.. ולא היה לי כוח לבנות (כבר הסברתי לך איך אני מרגישה לידן)..
רציתי רק להרים אליך טלפון..
ואתה.. אתה לא נותן לי ליפול.


מי שמכיר אותי יודע שאני שונאת שמבקרים אותי (מהמילה ביקורת)
אני מבקרת את עצמי בלי סוף.. אבל כשזה בא ממישהו אחר אני ממש ממש שונאת את זה.
וכן.. משוב לפעולות זה סוג של ביקורת..
אני כ&quot;כ שמחה שהיא הראשג&quot;דית שלי.. ושהיא עושה את זה בצורה כ&quot;כ כיפית.. מכניסה מחמאה בכל משפט..
נראה לי שאני הולכת להסתדר איתה מצויין השנה !


למה תמיד הבנים שהכי לא הסיגנון שלי רוצים אותי??&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Sep 2011 16:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שחרסמייל)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468254&amp;blogcode=12726644</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468254&amp;blog=12726644</comments></item></channel></rss>