http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081פעם הייתי זכר, היום אני נקבה, ומאושרת! בבלוג זה אספר על כל התהליך שעברתי.. מאישה שכלואה בגוף של גבר, לאישה משוחררת, חופשייה ומאושרת :).heCopyright 2026 דניאל - אוהבת לאהוב :). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7609141<div align="right" dir="rtl">היי.. =] מה המצב חמודים? התגעגעתם?.. אני כן!! =] לא יכולתי לעדכן כי הייתי ממש עסוקה.. אני עובדת כל יום בערך 8 שעות כמלצרית.. (מה לעשות, חייבים כסף).. נסעתי גם ל-4 ימים לחברים בצפון.. והייתי עם חברה בעזריאלי.. היה נחמד =]] ועכשיו, סוף שבוע שקט ורגוע =]] למי שעוקב, רוי, ההוא שכמעט וקרה בנינו משהו.. (קראו 2-3 פוסטים אחורה).. הוא הזמין אותי לבית שלו לראות סרט, לדבר, לצחוק - כמו ידידים רגילים.. הוא אמר לי שקשה לו המחשבה שהייתי גבר. ושאני צריכה להבין אותו, שזה לא קל לו ושזה לא יהיה קל לו. הוא אמר שהיא יוכל לנסות להיות איתי, בתנאי שאף אחד לא יידע עליי שהייתי פעם בן.. לא הסכמתי. עם כל הכבוד, זה החיים שלי - ואם הוא מתבייש, שלא יהיה איתי ודי.. נפרדנו בחיבוק, וחזרתי לביתי.. אני מרגישה מצויין עם מה שעשיתי :) זהו.. לא כל כך הרבה דברים השתנו מאז הפעם האחרונה שדיברנו.. =] מקווה לעדכן בקרוב, אם יהיה על מה :) אוהבת, דניאל =] נכון יפה? :) הוכן ע"י "בלוג המסטיק שלי" -462524</div>Sat, 06 Oct 2007 17:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7609141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7609141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7515685<div align="right" dir="rtl">למי שלא יודע - "אחד" זה אדם מאוד נחמד שמגיב לי באופן קבוע.. ואנחנו גם מדברים מדי פעם באי סי קיו.. (למרות שלא יוצא הרבה..) תראו מה החמוד הזה הכין לי: "אחד", תודה רבה לך!! אני מתה עלייך!! =]] זה ממש, אבל ממש שימח אותי!! =]] דניאל :) </div>Tue, 25 Sep 2007 12:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7515685http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7515685http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7490350<div align="right" dir="rtl">D: שיהיה לכל מי שצם צום קל, וגמר חתימה טובה.. =]] תעשו חשבון נפש.. אתם תזדקקו לזמן חופש הזה, שאפשר בו רק לשכב ולחשוב.. :) אוהבת, דניאל! =]]</div>Fri, 21 Sep 2007 11:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7490350http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7490350http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7476986<div align="right" dir="rtl">היי חברים.. זוכרים אתרוי? (הבחור מהפוסט הקודם - תקראו..) חשבתי על זה. והחלטתי ללכת על זה, להיות איתו.. להסכים.. ולהגיד לו רק אם אראה שמשו מתפתח.. אז לפני 3 ימים באתי אליו. אמרתי לו שאני גם מרגישה אליו משהו. שהוא באמת משהו מיוחד. ושאני מוכנה לנסות.. הוא חיבק אותי. והוא שמח. וגם אני שמחתי.. ההרגשה להיות בזרועותיו הייתה כל כך נפלאה.. יום אחרי זה, שוב נפגשנו. דיברנו, צחקנו.. הוא הסתכל עליי, אמר לי שהוא אוהב אותי.. ובא לנשק אותי. הוא התקרב.. ואני הזזתי את המבט.. אמרתי לו "לפני זה, יש משהו שאני צריכה לספר לך.. אני מקווה שתבין אותי". סיפרתי לו. הוא היה המום. הוא שתק. ושתק. זה נראה כמו נצח.. ואז הוא אמר "אני באמת שמנסה להבין אותך. אני מצטער, אבל המחשבה שאת גבר, שהיית גבר מזעזעת אותי. אני לא יודע אם נוכל להמשיך את הקשר הזה. אני מציע שניכח הפסקה.. אני צריך לחשוב.." אמרתי לו, שיעשה מה שהוא מרגיש. והלכתי משם.. עם דמעות בעיניים.. אוף.. זה כזה מעציב.. זה לא אשמתי שלא נולדתי בת! =( מאז, לא דיברנו. הוא כבר לא מתחבר לאי סי (נראה לי שהוא חסם אותי)..</div>Wed, 19 Sep 2007 14:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7476986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7476986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7440758<div align="right" dir="rtl">דבר ראשון, למרות שזה באיחור של יום - אני רוצה לאחל לכולככםםם שנה טובה!! שנה של בריאות, אושר והצלחה!!. שנה של המון דברים טובים וחיוביים.. D= כבר השנה הראשונה התחילה לי על רגל ימין.. =] לפני כשבוע הכרתי מישהו, ידיד של חברה שלי.. והתחלנו להתכתב, וסתם להפגש. הוא ממש חמוד.. ובאמת בן אדם שנון ומצחיק. והיום, הוא אמר לי שהוא התאהב בי. הוא באמת בן אדם מקסים. ואני חושבת שאפשר לתת לזה צ'אנס. אבל.. האם לספר לו על העבר שלי? כאילו.. מן הסתם אני מרגישה צורך ענקי לספר.. זה חלק ממני.. למרות שלדעתי זה פרט שולי. אבל הוא חייב לדעת. זה כמו לשקר. אבל אני כמעט בטוחה שאם הוא יידע - הוא יתרחק. וחבל לי. הוא באמת בן אדם מקסים.. מה לעשות?</div>Fri, 14 Sep 2007 00:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7440758http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7440758http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7420055<div align="right" dir="rtl">פוסט אחד למטה :) אוהבת 3&gt;</div>Tue, 11 Sep 2007 15:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7420055http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7420055http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7418506<div align="right" dir="rtl">שלום אנשים =) התגובות שלכם ממש משמחות אותי ונותנות לי כח, שמחה, ורצון להמשיך לכתוב.. תודה לכם.. :) בפוסט זה אספר על תהליך ההפיכה שלי מגבר לאישה. אז ככה, כחודשיים אחרי גיל 17 שלחתי מכתב לוועדה לניתוחים לשינוי המין בבית החולים שיבא - בתל השומר (בית החולים היחידי בארץ שמבצע ניתוחים מסוג זה). אחרי כחודש קיבלתי זימון לפגישה איתם. פגישה הם קראו לזה? אני קוראת לזה חקירה. חקירה שמטרתה לבדוק אם אני חולת נפש. הגעתי לבית החולים בתאריך ובשעה המיועדת. נכנסתי לחדר הוועדה, ושם ישבו 6 אנשים: פסיכולוגית, פסיכיאטר, פלסטיקאי, גניקולוג, אורולוג ואנדוקרינולוג. הם שאלו מלא שאלות. כגון: ממתי התחיל לי הרצון לשנות את המין? איך היחס שלי עם ההורים? עם החברה? למה מפריע לי להשאר במין שלי? האם יש לי עבר פלילי?(לבדוק שאני לא רוצה את זה בשביל להתחבא).. ועשו לי כל מני 'בחנים' כאלה, כדי לראות שאני באמת אישה.. הם הסבירו לי את ההשלכות, את מה זה בעצם אומר... כאילו שלא ידעתי.. הרגשתי שאני אשכרה צריכה לבוא, ולהתחנן!. לשכנע אותם שאני באמת בת!. זה היה כל כך כואב. לבוא ולהתחנן על משה</div>Tue, 11 Sep 2007 00:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7418506http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7418506http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7401956<div align="right" dir="rtl">היי.. =] קודם כל, מאוד שמחתי לקרוא את התגובות שלכם :) אני שמחה שהסיפור שלי מעניין אתכם, ואני מקווה שכמה שיותר יקראו - כדי שיהיה מודעות לנושא הזה. יש עוד הרבה כמוני. רק שהם עדיין כלואים בגוף של גבר, וההיפך. הם עדיין סובלים. בכיתה ח', התחברתי ממש לילדה בשם נועה. היינו חברות (בשבילה - ידידים) ממש טובים. היא אהבה את הנשיות שהייתה בי. היא אמרה שאני בשבילה כמו החברה הכי טובה. וכך היא הייתה גם בשבילי. רציתי מאוד לספר לה.. אחרי המון שנים שאני מחזיקה את זה בתוכי. רציתי שהיא תדע. רציתי שיהיה לי מקום לאן לשפוך את כל מה שעובר עלי. משהו שבחיים לא היה לי. אבל לא ידעתי איך היא תגיב. היא תמיד אמרה שהומואים חמודים, אבל אם הזכרתי נושא של טראנסים (אנשים ששינו את מינם מבחינה גופית [מבחינה נפשית תמיד הייתי בת] ), היא הייתה מצתמררת. היא הייתה אומרת שזה מוזר, שזה מפחיד אותה.. בסופו של דבר, ערב אחד ישנתי אצלה.. ודיברתי איתה בערב. אמרתי לה שאני מאוד אוהבת אותה, ומעריכה אותה. ושאני מקווה שהיא תקבל אותי כמו שאני. וסיפרתי לה - שמאז שאני קטנה אני מרגישה בת, אני מרגישה כלואה ב</div>Sat, 08 Sep 2007 15:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7401956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7401956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7396360<div align="right" dir="rtl">היי.. בחצי שנה (קצת יותר) האחרונה, עברתי כלכך הרבה דברים. כל כך הרבה שינויים. והייתי חייבת לפרוק אותם איפה שהוא - ומצאתי את ישרא. יש המון מה לספר, לכתוב. הייתי שמחה לשמוע מה דעתכם. אז אני אתחיל בלספר על עצמי: אני דניאל, בת 18 (ו-9 חודשים). יש לי חתולה בשם סניז'ו, ואני מטורפת עליה! =] אומנם נולדתי כגבר לכל דבר, אך מאז שאני זוכרת את עצמי, אני פשוט אישה. מאז ומתמיד אהבתי לשחק בבובות. נורא אהבתי ורוד, או תכלת. שיחקתי גומי, ותמיד התחברתי עם הבנות בכיתה. הייתי עדינה, והסתכלתי הרבה על המראה שלי. בכיתה ה', התחילו להציק לי בעקבות התכונות הנשיות שהיו לי. קראו לי 'הומו', "מזדיין בטחת" וכו'. זה ממש הפריע לי. כי אני לא הייתי הומו. אני הייתי סטרייטית, אני אהבתי בנים! אני הייתי אישה שאוהבת בנים! אבל אף אחד לא הבין את זה.. לא סיפרתי לאף אחד. כי ידעתי שאף אחד לא יבין.. פשוט לא יכולתי.. זה היה אסור.. חברים בנים לא היו לי. כולם התרחקו מה-"הומו המצורע" רק הבנות היו חברות שלי. בכיתה ז' החלו לצמוח לי שיערות על הרגליים. זה הגעיל אותי.. לקחתי את סכין הגילוח מאמא, ו</div>Fri, 07 Sep 2007 19:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (דניאל - אוהבת לאהוב :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=468081&blogcode=7396360http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=468081&blog=7396360