<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>my desire</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 מנת אורז. All Rights Reserved.</copyright><image><title>my desire</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771</link><url></url></image><item><title>בחזרה לילדות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10761802</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אסור לך לתת לאנשים לשנות אותך.. כי הכי טוב להשאר ילד.
להשאר בדיוק איך שאתה, בלי לחץ ובלי בילבולי שכל.
לחזור להיות קטן, שובב, החלטי ולא להשים לב לאנשים מסביב.
לדעת מה אתה רוצה ואיך אתה רוצה אותו.

לדעת לענות, לשאול ולהשתגע.
לדעת לרוץ, ליפול ולהמשיך.

להיות ספונטני...
והכי חשוב להיות גאה בעצמך.
להיות גאה בדברים הכי קטניםשבך.
נתתי לעצמי לשכוח איך זה מרגיש להיות גאה במי שאתה. נתתי לאנשים לגרום לי לא לראות את זה יותר. ואפילו להרגיש בושה.

אני רוצה לרקוד, לצעוק ולצחוק.
כי אני חוזרת להיות אני.. החוצפה והגאווה.
לאט לאט.. בצעדים קטנים.. ובלי שום בושה!



((תמונה שלי... חחח אני אפילו לא זוכרת באיזה גיל זה היה..11..אולי 12? ניראה לי ^^))
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 19 Apr 2009 05:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10761802</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10761802</comments></item><item><title>כמה תמונות ישנות... סתם בשביל הכיף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10714004</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;







**ילדה רעה שכמוני.. במקום לישון אני משחקת לי עם התמונות במחשב.. נו נו נו לי**
3&amp;gt;
+ עיצוב חדש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Apr 2009 02:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10714004</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10714004</comments></item><item><title>בחזרה לכאן.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10647168</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא הייתי כאן הרבה זמן, קשה לי להוציא מילים גם אם זה רק לכתוב אותן.
אני זוכרת שזה היה כל כך משחרר פעם, זה הרגיש כאילו שנותנים לך עוד חור לנשום דרכו.
אבל עכשיו... עכשיו זה שונה.
עכשיו זה תקוע, בדיוק כמוני.

אני חושבת שאני נעלמת, בתוך כל השגרה הזאת.

אחרי כל מה שקרה, אחרי כל הפעמים שנפלתי כל כך חזק וכל כך עמוק.
תמיד היה לי את הכוח להרים את עצמי ולחזור לעמוד למעלה.
אבל הפעם... הפעם אני מרימה ידים.
ולא מבחוץ אלה מבפנים.. לפחות הפעם אני יודעת שבאמת ניסיתי.. נתתי את כל מה שיש לי לתת אבל ללא הצלחה.

פעם היה לכם פרח יפיפה ביד? הצבעים שלו היו כל כך חזקים באור של השמש?
ואז משכתם לו עלה כותרת אחד בכל פעם.
עד שהרסתם אותו לגמרי... 
זה מה שאני עושה לדל, ולא מגיע לה.
היא נתנה לי הכל ואני נתתי הכל בחזרה אבל ההכל שלי לא מפסיק בשבילי..
פשוט מגיע לה יותר ממה שיש לי לתת.
היא הפרח הכי יפה שראיתי בחיים שלי, ובמקום לתת לה מים ושמש.
אני לוקחת אותה לחדר החשוך שלי ומושכת לה בעלים תולשת לה אחד בכל פעם.


((אני לא יודעת אפילו למה כתבתי כאן.. טוב נוו הפוסט הזה לא ישאר להרבה זמן... ניראה לי))&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Mar 2009 04:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10647168</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10647168</comments></item><item><title>לשנות את העולם.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10522462</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה אנשים חשבו מה יקרה אם אני אעשה ככה.. 
ומה יהיה אחרי שאני אגיד ככה..
אבל רק חלק קטן מהם באמת עשה ואמר.


לשנות את העולם, אני רוצה להיות מהחלק הקטן הזה.
שעושה ואומר הכל נכון.. הכל כדי לעשות את העולם מקום טוב יותר לחיות בו.


לפתוח לאנשים את העיניים, כי לפעמים זה באמת יכול לעזור.


אבל כדי לשנות את העולם אני צריכה לשנות את עצמי קודם.
לשנות את דרך החשיבה שלי על עצמי כדי לגרום לאחרים לראות אותי אחרת.. 
כדי לראות אותי איך שאני רוצה להראות.


אבל מצד שני זה קל להגיד ומאוד קשה לעשות.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Feb 2009 03:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10522462</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10522462</comments></item><item><title>לרגע זה ניראה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10430052</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שכל הרעש נעלם..
ובלי אפילו לא צליל אחד ברקע.
הגיעה השלווה.

טאי הקטנה, הנפש שנוספה למשפחה לפני חודש וקצת, 
נחה לה בשמש החמה.
אוחחח כמה אהבה.
3&amp;gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Jan 2009 02:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10430052</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10430052</comments></item><item><title>OTAKU</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10325224</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

לא ניראה לי שיש מה לעשות לגבי זה...
וככה זה טוב.
((לפחות לי, כל האחרים לא חשובים))

חולה שכמוני.
מועהעהעהעה





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Dec 2008 14:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10325224</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10325224</comments></item><item><title>&amp;quot;לקחת תמונה&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10276810</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;LOVELESS
אני יודעת שזה משוגע,
התחושה הזאת שאני מרגישה.
הסדרה הזאת, לא ראיתי אותה המון זמן.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותה,
איך התאהבתי בסוֹבִי, כמה רציתי שהחברה שלי תתנהג בדיוק כמוהו.
(מישהי לא תהייה)
זה היה כ&quot;כ ממזן...


היום 10 לחודש.
לה ולי יש 10 חודשים ביחד.
יש כאלה שיגידו שזה קצת, יש כאלה שיגידו שזה המון.
אבל לי זה מרגיש שזאת רק ההתחלה,
כל נשיקה שלה עדיין משתקת אותי לגמרי.
הימים שאנחנו עייפות מידי ופשוט הולכות לישון, מוציאים אותי מדעתי בבוקר.
אני אוהבת להיות איתה, לצחוק איתה, לריב, לגעת, לחוות איתה.

-לאהוב ולהיות נאהב-
יש את אותם אנשים שטוענים שהם לא צריכים את זה.
אני הייתי כזאת.

אבל עכשיו.. שאני יודעת מה זה,
אני לא רוצה לעזוב אותה, את התחושה הזאת.
את הבתאדם המדהימה הזאת!

דל, 
את יותר מאהבה.
אני מעריצה כל תכונה בך.
צוחקת מכל צחוק שלך.
והכי חשוב... זוכרת כל רגע ורגע איתך, מהתחלה.

&amp;#26368;&amp;#24859;&amp;#12398; 
&lt;IMG style=&quot;WIDTH: 116px; HEIGHT: 149px&quot; src=&quot;http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlo&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 10 Dec 2008 21:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10276810</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10276810</comments></item><item><title>מכירה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10214844</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם יש משהו אחד שאהבתי בעצמי, זה היה היכולת שלי להחליט משהו ולעשות אותו.
לרוץ קדימה מבלי לראות את המשך השביל, ללכת על האוויר.
לעשות אותו רק כי אני מאמינה שהוא נכון, בלי לחשוב על זה יותר מידי.. לנסות דברים,
לנסות אנשים.

ועכשיו אני מבינה כמה זמן עבר מאז אותה נערה, ורק עכשיו אני מגלה עד כמה היא שונה.

כעס, הוא שורף אותי!
מצביע חצים על הרבה אנשים, ופי 2 יותר חצים עלי.
אני מאשימה את עצמי בהרבה דברים.
יותר מידי דברים.. אבל אני לא הולכת להפסיק!

אם רק הייתי עושה את הדבר שניראה לי נכון, בטוח שהכל היה שונה.

בני-אדם, לא לכולם מגיע אושר, לא כולם זוכים להרגיש שלווה, אבל כולם טועים..מגיעים לריצפה ומתחילים מהתחלה.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 25 Nov 2008 06:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10214844</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10214844</comments></item><item><title>סלח לי אבי, כי חטאתי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10206709</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&amp;lt;center&amp;gt;אין, ניסיתי..
באמת שניסיתי, אבל זה מפתה.

לא יכולתי לעבור פה,
מבלי להגיד כלום.

אניפאקינגבבלוג שלך,
איזה כבוד.
חחחחח
סתם נו מה את עושה פרצופים :]

ואם כבר פרצופים.. אז... 
ראיתילפני רבע שעהאת הפלאפון שלי..
והאמת? חחח הופתעתי לראות את כמות השיחות..
אני חושבת שאני צריכה לקשור אותו על הצוואר.
מה את אומרת?.. ^^&quot;&quot;&quot;&quot;&quot;&quot;&quot;&quot;&quot;&quot;&quot;&quot;

גומנה.
T_T

ממ,
אז כן, העיצוב סוףסוף מוכן.
אחרי שבוע וקצת של עבודה וחיפושים..
מצאתי משהו נחמד.

האמת?
אני לא מסופקת, רציתי ללכת על כיוון אחר..
אבל מכל מה שהכנתי, זה לדעתי יצא הכי טוב..
גם כי הוא כזהפשוט ומלא חיים..
וגם כי..מממ.. לא יודעת, הוא דיי משקף אותךאיכשהו.

החינניות הזאת D:

באקא.
מוחעעעעעעעעעעעעעעעעע!!
את ב א ק א !!
למה?
לא יודעת, סתם התחשק לי להגיד לך שאת באקא.

בקיצור, נראהלי ממש חפרתי.
כרגיל, לא? :]

אז.. אני הולכת לטלפן אלייך,
כי אני זונה D:

ואת.. 
אממ.. את..אתאת...
תהני מהעיצוב? XD

עד כמה שאפשר..



- בטטה -




בטטה... 
תודה על העיצוב המדהים..
תודה על הכל.

אני חושבת שקיבלת את הה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Nov 2008 23:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=10206709</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=10206709</comments></item><item><title>רחוק.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=9980025</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;את עדיין קטנה&quot;....
&quot;זה עוד רחוק&quot;....
&quot; את חושבת כמו אישה בת 80&quot;....

הרגע עוד רחוק! - אבל החיים קצרים מידי?
העתיד לא יקרה בקרוב! - אבל הזמן עף?

אנשים אוהבים להזכיר לך שאתה עוד קטן ויש לך וד הרה לעבור, 
אבל ברגע שאתה ממהר מידי הם צועקים לך לעצור.

לחיות את החיים שלך...
בדרך שלך...
ולא להפסיד דבר.





רוצה לבזבז איתך את הזמן!
לחיות איתך את חיים שלנו.

ביחד.
ועוד.....


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Oct 2008 17:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (מנת אורז)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467771&amp;blogcode=9980025</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467771&amp;blog=9980025</comments></item></channel></rss>