http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472החיים טובים מנקודת המבט של האופטימים.heCopyright 2026 ...optimistic. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/72/74/46/467472/misc/11501168.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=10032384<div align="right" dir="rtl">למטה. אל תשלחו בקשות. אני לא מתכוונת לאשר עד שאני לא אמצא תחליף.</div>Tue, 14 Oct 2008 15:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=10032384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=10032384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=10032174<div align="right" dir="rtl">כמו שאתם רואים, הבוג לא פעיל כבר דיי הרבה זמן. לא, אני לא מתכוונת להחזיר אותו לחיים כניראה. אני חושבת שהפוסטים הכתובים מספיקים. בכל מקרה, באתי רק לכתוב על הטבעת. אין לי זמן כמעט לאשר הזמנות לטבעת כך שיוצא שהרבה מקבלים אישור בקשה רק אחריי שבועיים ואפילו יותר לכן החלטתי פשוט להעביר את הטבעת ליידי מישהו אחר שיש לו קצת יותר זמן ממני לאשר אנשים. אז, אם באלכם לנהל את טבעת האופטימיות הגיבו פה או צרו קשר במייל\מסנג'ר: אני לא רוצה לסגור את הטבעת וזה הסיכויי היחיד שלה בנתיים. תישארו אופטימים:]</div>Tue, 14 Oct 2008 14:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=10032174http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=10032174http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=8821222<div align="right" dir="rtl">למטה. אני לא אקפיץ את הפוסט הזה הרבה, אל תדאגו. חשוב לי שאנשים יראו אותו.</div>Sat, 15 Mar 2008 22:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=8821222http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=8821222http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=8818556<div align="right" dir="rtl">אז הבלוג שרד הרבה יותר זמן ממה שחשבתי. החלטתי לסגור אותו כי לגמרי ירדה לי המוטיבציה לעדכן. השותפים לא מעדכנים ואתם לא מגיבים ככה שאני סתם מתאמצת על כל פוסט לחינם. בקשר לטבעת, אני לא יודעת אם להשאיר אותה, הריי מה שווה שסתם תיהיה טבעת אם הבלוג הראשי בה בכלל לא מעודכן. אם בכל זאת בא לכם לעזור להחיות את הבלוג האופטימי ואתם מעוניינים להיות שותפים (רק לאנשים אחראים) תפנו אליי למסנג'ר\אימייל שאשים בסוף הפוסט. אז, עד הודעה חדשה, להתראות, תישארו אופטימים:) מסנג'ר\אימייל לפניות: XXXXX</div>Sat, 15 Mar 2008 16:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=8818556http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=8818556http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=8574553<div align="right" dir="rtl">הסתובבתי לי בבלוגים וראיתי בלוג שנורא תפס את תשומת ליבי לעומת כל שאר הבלוגים ("עוד יום רע באלי להתאבד") בלוג של ילדה חכמה. תכנסו לפוסט הזה שלה היה לי חשוב לשים את הקישור הזה בתור עוד פוסט-מדריך לאופטימי. אפילו ששמתי קישור אני אכתוב פה את הפוסט לעצלנים (ובכל זאת, כל הזכויות שמורות אך ורק לה) "'הזאתי שתמיד שמחה' זה לא שאני תמיד שמחה, אני פשוט יותר חזקה מהעצב. זה לא שאין לי רגשות, פשוט הרבה יותר קל לא לחשוף אותם. זה לא שאני אף פעם לא רצינית, אבל על דברים שאני לא מסוגלת להתמודד איתם עדיף לי לצחוק. אין לי לב מפלסטיק, אני פשוט בחרתי לא להפגע מהערות או שטויות שנזרקו משעמום, ילדותיות או רוע לב. תקראו לזה צביעות והתכחשות, אני בחרתי בדרך הזו. אני לא אומרתשאין רע-אבליש כל כך הרבה טוב שפשוט חבל לבזבז את החיים על הרגעים הפחות טובים שבהם. ומחר אני אקום בבוקר, ואחייך ואצחק ואשיר ואתחרפן ואעשה שטויות-אין סיבה שלא!" בקרוב נגמרת תקופת המבחנים (סוף החודש) אז אני אעדכן יותר. עד אז, תישארו אופטימים (היום יומולדת למקרה שתהיתם למה יש בלון ליד הכינוי)</div>Tue, 05 Feb 2008 16:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=8574553http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=8574553http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=8139654<div align="right" dir="rtl">פוליאנה\אלינור פורטר (ע"מ31-32) "את לא חושבת שיש איזשהו קושי להיות שמח בגלל כל דבר שהוא?" פוליאנה צחקה צחוק רך "ובכן, זהו המשחק. את מבינה" "ה-משחק?" "כן-משחק הפשוט להיות שמחה" "למה את מתכוונת בשם אלוהים?" "כן, זהו משחק. אבא שלי לימד אותי, והוא נחמד." ענתה פוליאנה "תמיד שחקנו בו, מאז שהייתי קטנה, ילדה קטנה. ספרתי לנשים מהארגון והן שחקו בו. כמה מהן." "מה זה? אני לא כל כך טובה במשחקים." פוליאנה צחקה שוב אבל גם השמיעה אנחה "כן, התחלנו לשחק בו בגלל קביים שהגיעו במשלוח לכנסיה" "קביים?!" "כן, את מבינה, אני רציתי בובה, ואבא כתב להם את זה. אבל כאשר המשלוח הגיע, הגברת כתבה שלא הגיעו שום בובות, אבל הגיעו קביים קטנים. אז היא שלחה אותם אלינו, כי אולי אחד הילדים יצטרך אותם בחד הימים. ואז התחלנו לשחק בזה." "ובכן, אני מוכרחה לומר שאני לא רואה שום משחק שקשור בזה" הכריזה ננסי וכמעט כעסה "אוה כן, המשחק היה פשוט למצוא בכל דבר משהו שאפשר יהיה לשמוח בו-לא חשוב מה זה היה" השיבה פוליאנה ברצינות "והתחלנו בזה בן רגע, עם הקביים" "ובכן, בשם אלוהים! אני לא יכולה לראות שום דבר בקביים שיכול לשמח. מה ז</div>Sat, 08 Dec 2007 18:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=8139654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=8139654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=7963211<div align="right" dir="rtl">אז הנה הסבר על אופטימיות , הפעם ממני .המנהלת ליטל DD:אני אספר לכם סיפור עלי ואולי מכך תבינו באמת למה אני כל כך אופטימית .אני לא יילך אחורה מידי אני פשוט יגיד את זה בקצרה עד כיתה ה' ? הייתי ילדה מוחרמת .הייתי שמנמנה, ללא חברות , פשוט לבד.המצב בבית שלי היה נוראי, הייתי "חננה" ומכוערת. לא השקעתי בעצמי .בערך בכיתה ו' קרה מקרה , אני ממש מעדיפה לא לפרט עליו בוא נגיד משהו שינה אותי.רכשתי לעצמי חברות והתחלתי להשקיע מעט במראה שלי.ירדתי כמעט עשר קילו! ועד היום אני ממשיכה לרדת במשקל .היה לי חבר הוא היה הרבה בשבילי .נפרדנו , רבנו , ניסיתי להתאבד .אז כבר היה החופש הגדול שבין כיתה ו' ל-ז' , לא היו לי חברות כ"כ אז. נהגתי להסתגר עם המחשב והחברים הוירטואלית.כל החודשים הללו נקשרתי לאנשים מדהימים אבל עדין הדיכאון לא פסק .הבעיות עם אותו בחור לא הרפו ממני, במקביל התקיימה ה"מכינה" שזה כמו קורס קיץ.בחרתי להתעלם מכל הבנות שניסו ליצור עימי קשר בטענה "שיש לי מספיק חברות" .כשהייתי עם הילדים במחשב הם היו שם כל הזמן , 24 שעות ביממה . הייתי בוכה להם , שופכת , הכל .הבעיות בבית התחזקו עד ליום מותה של סבתי. אז ? הכל ה</div>Mon, 19 Nov 2007 20:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=7963211http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=7963211http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=7861391<div align="right" dir="rtl">(מידע על הפרוייקט בפוסט הזה למטה) אחרי חשיבה של שעות מה לכתוב בפוסט, צצה במוחי שאלה-מה בעצם גרם לי להיות אופטימית? מאיפה בא לי הדבר? התשובה הראשונה שעלתה לי היא כמובן מהסביבה. אחרי חשיבה קצרה הגעתי למסקנה שלא הסביבה היא זאת שגרמה לי לכך. זאת אני, שהחלתי שאני לא אתן לכל דבר קטן לפגוע בי או לעשות לי רע. מחשיבה שכל יום הוא סתם עוד יום שעבר, כל יום הפך לי למתנה. לא תמיד הכל הולך טוב בחיים ובעצם אין מה לעשות בנידון. גם להיות עצובים לא יעזור. צריך לחשוב על הדבר הטוב שבדבר, הריי הדבר הרע יעשה אותי רק יותר עצובה. אז למה בעצם טוב לי בחיים גם כשצריך להיות רע? (והצריך זה רק חשיבה מעוותת. לא צריך אם אני לא רוצה) אז הינה לדוגמא היום. <SPAN lang=HE style</div>Wed, 07 Nov 2007 18:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=7861391http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=7861391http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=7826000<div align="right" dir="rtl">דבר ראשון, ברכות למנהלת החדשה- ליטל. בנתיים ההתרשמות שלי לגבייך מעולה (ואני מקווה שבקרוב גם הקוראים יראו את זה) ועכשיו- הפרוייקט. בימים האחרונים אני נכנסת המון לישרא. כמעט 90% מהבלוגים שביקרתי אצלהם, רוב הפוסטים הם דכאוניים. לכן, החלטתי לעשות את הפרוייקט הזה. בעצם, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לכתוב פוסט אחד אופטימי לגמרי, בו חצי הכוס היא החצי המלא. גם אם היום היה לכם מצברוח על הפנים, תחפשו את הצד הטוב שבדבר. פוסט אחד שיראה כמה שטוב ולא כמה שרע. תנסו את זה, לפחות לפוסט אחד. תראו את ההרגשה, תראו שגם אחרי פוסט אחד המצב רוח יכול לעלות. אחרי הכל, למה להיות עצובים אם אפשר להיות שמחים? כל מי שכותב פוסט מוזמן לתת קישור לאותו פוסט בתגובות. אשמח לראות את כולכם אופטימים (לפחות לפעם אחת) תוכלו לעיין קצת בפוסטים בבלוג אם תרצו קצת עזרה וכמובן גם לפנות אליי באימייל\מסנג'ר: XXXXX &#9829; תיהיו אופטימים, מה יש לכם להפסיד?</div>Sat, 03 Nov 2007 15:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=7826000http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=7826000http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=7755084<div align="right" dir="rtl"> קודם כל שלום , אני ליטל . המנהלת האתר של הבלוג .אני לא יחליף את רז אלא אהיה שותפה . עימה :) אתם יכולים לקרוא בבלוג האישי שלי את דעתי ודרכי בקשר לאופטימיות .קודם כל אני רוצה לספר קצת על עצמי ;אז כמו שהבתם שמי ליטל , אני בדרך ל13 , כיתה ז' . מו"פת .בדרך עירונית כלשהי אנשים נוהגים לכנות אותי פריקית -.-any way אני יכולה לכתוב בשפה הכי נמוכה שלכם , קללות ומה שלא בא לכם ואני יכולה לכתוב בשפה גבוהה, תלוי בהקשר לפוסט (: הייתי בדיכאון בערך שלוש חודשים עד שהבנתי . הבנתי שלהיות אופטימית זה הרבה הרבה יותר משתלם לי .הנעורים זאת התקופה הכי יפה בחיים שלי , מלא בצחוקים ושטויות .מותר לי לעשות טעויות זוועתיות , מותר לי ! מותר לי להשטות , מותר לי ! למה לא להנות ? כי יותר קל להיות בדיכאון? ברחמים עצמיים ?עברתי יותר מידי סבל סתם שנים שהלכו לפח . וזה מסר שחשוב לי להעביר . כמו שהבנתם אני במו"פת ויש לי תקופה לחוצה בקרוב אני אעדכן פוסט עם תוכן ומשמעות .אוווהבת , ליטל .333&gt;</div>Thu, 25 Oct 2007 14:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (...optimistic)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467472&blogcode=7755084http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467472&blog=7755084