http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177heCopyright 2026 Blondie™‎. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=10356560<div align="right" dir="rtl"> אז מה אני אמורה לעשות כשאחותי הקטנה בת ה-9 באה אליי ושואלת אותי מה ייקרה לצעוצעים שלה כשניכנס למקלטים, שהיא קוראת להם "מחסנים ד"א. איך לעזאזל אני אמורה לשבת בבית כשאני יודעת שחבר שלי נוסע כל יום לתל אביב ובחזרה לפה, באוטובוס (אולי) מלא ערבים ולא לדאוג? בבקשה שזה ייגמר מהר יותר.אני לא רוצה להתחיל ככה את השנה.</div>Tue, 30 Dec 2008 16:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=10356560http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=10356560http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=10314442<div align="right" dir="rtl">וזה כאן.. עוד מאט הכל יתחיל מהתחלה,ואז מה? הבלוג כעת בעיצוב לקראת השנה החדשה (:</div>Sat, 20 Dec 2008 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=10314442http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=10314442http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=10272814<div align="right" dir="rtl">וזה רק כי התגעגעתי וכל זה חסר לי.</div>Tue, 09 Dec 2008 21:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=10272814http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=10272814http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9269911<div align="right" dir="rtl"> אני אוהבת את הדרך בה אני שוכבת לך על החזה, ומעיני יורדת דמעה קטנה. ואתה,מבלי להביט בי יודע שאני בוכה. אני אוהבת שאני שוכבת לך על החזה, ועיני לא נעצמות לרגע, ואתה,מבלי להביט בי יודע שאיני ישנה. אני אוהבת שאני שוכבת לך על החזה, ושפתיי לא נעות, <SPAN lang=HE style=</div>Thu, 29 May 2008 08:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9269911http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=9269911http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9251198<div align="right" dir="rtl"> עכשיו רק הבנתי מה זאת זוגיות. זוגיות זה לא להגיד "אני אוהבת אותך" או לנשק אותו על השפתיים. זוגיות זה להיות שם,פשוטו כמשמעו.לתמוך בו.לרצות שהוא יצליח יותר מכל דבר בעולם. להיתגעגע אליו גם אם ראיתי אותו חמש דקות לפני. להיתקשר אליו בלילה רק בשביל להגיד לילה טוב,להיתקשר בבוקר רק בשביל להגיד בוקר טוב. להיתקשר באמצע היום רק כדי לשמוע את הקול שלו,ולחייך. להישתגע מנשיקה בלחי שהוא מעניק לי,לקבל ממנו חיבוק ופשוט להרגיש שאני נמסה. לאהוב אותו מהסוף להתחלה. מאמי שלי,אני אוהבת אותך.3&gt; </div>Sun, 25 May 2008 21:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9251198http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=9251198http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9227643<div align="right" dir="rtl"> אז נכון,לנו הרי יש מדינה.בשבילנו זה ברור מאליו,זה לא מרגיש מוזר ללכת ברחוב,או לקנות חלב במכולת. לנו זה גם לא מרגיש מוזר לראות אנשים שונים מסתובבים פה,שהם לא ערבים. לנו זה לא מוזר.אבל להם? החיילים הללו,ותיסלחו לי שאני מדברת רק עליהם כרגע,לא ידעו מה זה.הם באו לארץ ישראל בשביל להילחם ישר ממחנאות ההשמדה באירופה.הם באו לפה והוכיחו שמתו לא בגלל שנירצחו על היותם יהודים אלא על היותם מגינים על הארץ שלהם.הארץ שלנו. אז לא היתה מדינת ישראל,לא היה 'ישראל' בכלל. היתה ארץ.ארץ של כולם.שייכת היא לא היתה לאף אחד. אז זה לא היה מוזר שילד בן 15 וגבר בן 30 משרתים באותה חטיבה.זה היה הנוהל.מי שיכול לבוא לעזור,היה בא. הרי המדינה רק קמה,לא היה סידור מאורגן כמו היום,ושוב אנחנו ניכנסים לנושא הזה. כיום,כיום יש הכל.כיום זה לא מוזר. דמעות צצות לי כאשר אני הולכת בבית הקברות ההוא,ורואה קברים של הרוגים,של חיילים ואזרחים פשוטים, של מכונאי שהתגייס השוכב ליד מדען שהיה במילואים.זה כל כך עצוב.כולם שוכבים שם,כל ה-400 איש.כולם נהרגו במלחמה אחת.אין דרך חזרה. "טוב למות בעד ארצינו.." אז היה לי טיול שנתי.היה נחמד,</div>Wed, 21 May 2008 21:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9227643http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=9227643http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9216986<div align="right" dir="rtl"> "זה בסדר.אתה יכול ללכת אליהם" אני אומרת ומעבירה את מבטי אל קבוצת האנשים שמולנו. אתה מביט בי,בעיניים השואלות שלך,לא מסב את מבטך ממני. "מה?"אני לוחשת,מובכת. "אני לא רוצה ללכת.אני רוצה להישאר איתך"אתה אומר ואני מרגישה את ליבי מתכווץ. אני מביטה בך עוד קצת,ואז עוברת להביט ברצפה. "את כל כך יפה" אתה אומר ואני מרגישה את לחיי מאדימות. "דיי."אני אומרת בלחש,בקול מתקתק שגורם לך לחייך ולהמשיך להחמיא לי, <SPAN lang=HE styl</div>Mon, 19 May 2008 22:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9216986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=9216986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9105387<div align="right" dir="rtl">יהי זכרם ברוך. לזכר חיוך תמים, שאל מול המוות גווע לזכר עיניים רכות, שכבו למראה הזוועה לזכר צמות עדינות, שגולחו ללא רחמים לזכר צוואר ענוג, שנכפף מאימת הדמים לזכר ידיים חוורות, שלמדו לבקש מזון לזכר רגלים דקות, שקרסו תחתיהן מרזון לזכר הגוף הפעוט, שצומק וחלה ועונה לזכר הלב הקטן, שנחרד מעוצמת השנאה <SPAN l</div>Thu, 01 May 2008 16:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=9105387http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=9105387http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=8949267<div align="right" dir="rtl">ואם להגיד את האמת?גם אני. זה לא שלא עוברים לידי בנים חתיכים,שכל אחת היתה רוצה להיות איתם,אבל לי זה לא עושה כלום,סתם עוד בחור חתיך.סתם עוד דוגמן עתידי,זה הכל.אני הרי לא צריכה אותם,רק אותך. בשבילי,אתה הכי חתיך מכולם.ולא,אני באמת לא אומרת את זה בגלל התחנפות,אני באמת חושבת ככה. אתה הופך לי את התקופה הקשה והאפורה הזאת,לתקופה ורודה..ואילו רק בזכות החיוכים שלך. אם הייתי יכולה,הייתי מצלמת לי את החיוך שלך ותולה על הקיר.וגם את הריח שלך,שאני כל כך אוהבת. אם הייתי יכולה,הייתי משאירה אותך אצלי.לתמיד.אולי אפילו רק בשביל להביט בך מידי פעם,ולשתוק. איתך,אני אפילו אוהבת את הגעגוע,שמזכיר לי כמה אתה באמת חשוב לי.והורגת אותי העובדה שאני לא אראה אותךשבוע מהיום. וזה עושה לי בחילה.וכואבת לי הבטן. מציקה לי גם העובדה שבעצם,אולי באיזה שהיא פינה בלב אני דווקא כן אוהבת את הגעגוע,או יותר נכון את הרגע שאחרי הגעגוע,ואני רואה אותך אחרי כל הזמן שעבר ומצמידה אותך קרוב קרוב אליי,לעוד חיבוק אחד חזק.חיבוק של אהבה. הגעגוע הזה שכל כך קשה לי,ומצד שאני אני כל כך אוהבת,גורם לי למין תיזכורת,למי אני נאמנה,את מי אני אוהב</div>Sun, 06 Apr 2008 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=8949267http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=8949267http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=8854433<div align="right" dir="rtl"> אם היו שואלים אותי,מה היה אחד הימים בשבוע הזה,בחודש הזה,בשנה הזאת,בחיים שלי על כדור הארץ, אני אגיד שזה היה אחד הימים הכי שווים שהיו לי. 21.3-מסיבת פורים 2008. היה סוף הדרך. ומה שמצחיק, זה שבהתחלה..בסביבות שמונה היינו בטוחים שהלך לנו הערב (כי התבטלה המסיבה במועדון שרצינו לנסוע אליו) ובסוף,בגלל טלפון קטן.. גלינו על המסיבה במועדון הכי שווה שיש. אירוני וזה,אבל היה מהנה ביותר. פורים שמח D:</div>Fri, 21 Mar 2008 18:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (Blondie™‎)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=467177&blogcode=8854433http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=467177&blog=8854433