http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970ממש לא נראה לי כל העסק הזה.heCopyright 2019 ציפורה בת חזיז. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/70/69/46/466970/misc/11486362.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=12591231<div align="right" dir="rtl">בזמן לא ידוע כלשהו כתבתי פוסט על 10 סיבות לשנוא את הקיץ. לצערי נבצר ממני לאתר אותו ברשימת הקטעים הקודמים, אבל הוא קיים איפשהו בנבכי הבלוג. אם זכרוני אינו מטעני הופיעו ברשימה מפגעים סביבתיים כמו יתושים, חום בלתי נסבל, הזעה, חול דביקבחוף הים וכיוצא באלה. אני לא מתה על הקיץ בלשון המעטה, ומשהו תמיד מנע ממני למצות את החופש הגדול עד תום.כשראיתי שהנושא החם הוא דווקא "10 סיבותלאהוב את הקיץ" צחקתי לי (לא בקול רם כמובן, בכל זאת יש עוד אנשים בבית חוץ ממני)והחלטתי ללכת על זה למרות אי-האהבהשלי לעונה החמה. שינוי הגישה דווקא מתאים להלך הרוח הכללי שלי בתקופה האחרונה, או ליתר דיוק ביומיים האחרונים, שבמהלכם סיימתי עם הבגרויות של כיתה י"א והייתי בדאון מטורף (לא כי נגמרו הבגרויות חלילה, אלא כי הבגרות האחרונה, הבגרות המעשית בתיאטרון, הייתה מאתגרת במיוחד). בערך אתמול החלטתי לעבור לגישה חיובית יותרלחיים והנושא החם מתאים לי כמו כפפה ליד. אז הנה ההשקה הראשונה של נקודת המבט החיובית שלי על החיים. תהנו! 1. פירות של קיץ. אומנם סיבה נדושה שקרוב לוודאי תופיע בכלהרשימות שקשורות לנושא החם, אבל אין מה</div>Thu, 30 Jun 2011 10:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=12591231http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=12591231http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=12535135<div align="right" dir="rtl">אה, היי. מה המצב? מה ככה, הכל טוב? יופי, יופי. טוב לשמוע. הסתדרתם יפה בלעדיי, כל הכבוד. נראה שלא חסרתי לכם במיוחד. זה בסדר, No hard fellings. אחרי הכל, אני היא הנוטשת. הגיוני להאשים אותי בנתק הממושך הזה. הרבה השתנה מאז ביקרתי פה לאחרונה. כל העניין הזה של בלוגים כבר לא נראה מרכזי כל כך במרחב האינטרנטי הבלתי מוגבל. יכול להיות שזה בגלל העובדה שלא ביקרתי בבלוג כבר כמה חודשים טובים (יותר משנה לדעתי), אבל זה לא נכון לומר שלא עקבתי אחרי המתרחש בבלוגייה. זה מרגיש כאילו משהו השתנה, ולא ברור אם לטובה או לרעה. פעם לאנשים עם בלוגים היה מעמד ציבורי כלשהו. בלוגר היה יותר מסתם אדם. בלוגר טוב היה כמעט סלב, אבל סלב שרק חלק קטן מהציבור ידע שהוא סלב, וזה מה שעשה אותו לכזה מיוחד. היום אני לא מקבלת את התחושה הזו מבלוגרים כאלה ואחרים. יכול להיות שאני מפספסת משהו? יכול להיות שאני כל כך חלודה שזה פשוט לא מרגיש לי אותו הדבר? כי אני זוכרת איך זה לכתוב בלוג. איך זה שיש לך מגיבים קבועים שמפרגנים לך בתגובות כמעט בכל פוסט, ואיך זה להיכנס לבלוג של מישהו אחר ולהגיד "הוא דווקא אחלה, ויש לי זכות לבקר אותו ול</div>Sat, 04 Jun 2011 18:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=12535135http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=12535135http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=11490695<div align="right" dir="rtl">דמיינו לכם שיש לי מכונה לגריסת נייר. עכשיו דמיינו שהאנשים הבאים עוברים דרכה: 1. אנשים שעושים לך קליקים ביד ו/או ברגליים בלי לשאול. 2. אנשים שכשאתה שר שיר בחפיף ומזייף בכיף שלך הם מחליטים להצטרף ומחסלים את כל הכיף. 3. מוכרות בחנויות יד שנייה שחושבות שהן נחשבות יותר מהלקוחות. 4. מלצריות שכשאתה יושב עם חבריך במסעדה מתייחסות אליכם בזלזול כי אתם בסה"כ חבורה גסה של ילדים צעקניים. זה בדיוק מה שאנחנו, אבל גם לנו מגיע לאכול. 5. מורות שמנסרות את האוויר כשהן מדברות. 6. המורות שממציאות סיפורי אלף לילה ולילה כדי לגרום למה שעשית להיראות יותר גרוע ממה שהוא באמת ("שתים עשרה פעמים אני מעירה לך! חדל!"). 7. אנשים שמאיצים בי לפתוח פייסבוק. אימא 'שכם בגבס. 8. אנשים שצריכים להסתפר. אם תסתפרו תחסכו מכולנו הרבה כאב וסבל. 9. בני גורן. 10. אנשים שמנסים להתלבש"וינטאג'" ויוצא להם "מגרש-גרוטאות-שיק". 11. אנשים שרוצים לעשות לי מהפך. כשאני ארצה לעשות מהפך אני אודיע לכם ואתם תשלמו עליו. 12. ספרים שתולשים לך את הראש במקום לחפוף אותו. 13. אנשים שהרינגטון שלהם זהה לשלי. 14. אנשים שמחרבנים נייר. בגללכם</div>Tue, 29 Dec 2009 23:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=11490695http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=11490695http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=11468688<div align="right" dir="rtl">היי, נחשו מה? תפוח אדמה. מה שלומנו? שלומי טוב תודה. איפה הייתי במשך קצת כמעט חצי שנה? בביתעד לפניארבעה חודשים, לפני שצללתי שוב לתהומות החינוך והדמוקרטיה. כן חבוביי, כיתה י' הכתה בי חזק.בעצם לא כל כך חזק. אני סתם אוהבת לנפח דברים, אבל אם לא הייתי דואגת לנפח דברים הבלוג הזה לא היה קיים. כבר הרבה זמן רציתי להתחיל לכתוב פה שוב. התכוננתי לשבת על התחת שלי (שהחלטתי שהוא האיבר האהוב עליי ביותר בגוף שלי, כבוד) ולהציף את הבלוגייה בהגיגים מיותרים. לזהם קצת את האטמוספרה בשטויות חסרות חשיבות. משום מה זה לא יצא לפועל. ניסיתי לשנות את העיצוב, מה שלא כל כך הצליח. חשבתי לפתוח בלוג חדש, אבל זה עבר לי אחרי שלוש שניות בערך, וגם כאפה עצבנית סייעה בביטול הרעיון. מה בלוג חדש עכשיו? מה אני שמעון פרס? בכל אופן, עכשיו זה קורה. אם יש כאן מישהו שלא התגעגע אליי, אז הוא מייד יתחיל להתגעגע לימים שלא הייתי כאן, כי אני חוזרת (המשפט הזה נשמע הגיוני למישהו?). האם השתפרתי כתיבה? לא, כנראה שלא. אולי אפילו התדרדרתי. אולי הקוראים הוותיקים שבקשו שאחזיר את הבלוג לתחיה (לא ברור למה) יתאכזבו ויזרקו עליי ביצים, אולי א</div>Sat, 19 Dec 2009 21:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=11468688http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=11468688http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10864743<div align="right" dir="rtl"> תראו תראו, האם זו רק אני או שמא פספסתי את הנושא החם? כמה נורא. נו שוין, תמיד יש מקום לעוד שאלון, מיותר ככל שיהיה. שנתחיל? כמה נפשות אתם בבית? נכון לעכשיו אנחנו חמישה בני אדם וחתול אחד. אני הייתי שמחה לכלב, אבל לטפל בו יהיה כמעט בלתי אפשרי. בעצם, עכשיו כשאני חושבת על זה, זה אפשרי וחצי. אני הולכת לאמץ כלב! כמה שנים את גרה בבית הזה? מכיתה ה', שזה אומר חמש שנים. וכמה דירות עברת לפניו? התשובה הקצרה והלא מעניינת תהיה שתיים. ועכשיו לתשובה המעניינת קצת יותר: הדירה הראשונה הייתהברחוב ליאון בלום. גרתי בה עד גיל שנתיים או שלוש, אז אני לא זוכרת כלום. בסרטוני ווידאו ישנים אני יכולה לראות שזו הייתה דירה של שלושה חדרים, שישנתי עם אחותי באותו חדר, שהייתה לנו מרפסת גדולה וריהוט מרופט ושחדר האמבטיה היה אפרורי משהו. הדירה השנייה, שאותה אני דווקא זוכרת מצויין, הייתה בשכונת צהלה, רחוב ענתות 32, קומהשלישית דירה 11. אני עדיין זוכרת את קוד הכניסה לבניין, למרות שכשעברנו לשם לא היה שם אינטרקום. זו הייתה דירת ארבעה חדרים חמודה, עם חלון גדול שהיו בו אדניות עם פרחים וארון גדול בחדר השינה המשותף</div>Sun, 17 May 2009 22:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10864743http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=10864743http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10834402<div align="right" dir="rtl">אל תתלהבו יותר מדי, אני מתכוונת ליומן ביה"ס, לא ליומן אישי. זו השנה השנייה בה אני לוקחת יומן פושטי ומעפן ומשדרגת אותו לשביעות רצוני. ככה זה נראה בשנה שעברה: וככה זה נראה השנה: מקדימה - מאחורה - גוד, מצלמה של פלאפון זה חרא דבר. פשוט זוועה. רק כשהעליתי לפה את התמונות הבנתי כמה היא מחורבנת. הייתי מצלמת עם מצלמה רגילה אם היה לי כוח. בכל אופן, זה מה שיש. ואם כבר עסקנו החיצוניות של היומן, למה שלא נכנס פנימה? 6.10 יום ב' ז' בתשרי תזס"ט סיור לילי בג'רוזלם פיסיקה - עמ' 242-244 לקרוא ולהשכיל </div>Sat, 09 May 2009 17:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10834402http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=10834402http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10804242<div align="right" dir="rtl">הכירו את הנפשות הפועלות: אבא חזיז - אבא הוא לוחם צדק מתוחכם, נאבק למען הנזקקים ומסדר פוליסות ביטוח למחייתו. בזמנו הפנוי הוא מזמר בהרכבי א-קפלה כזמר טנור, מבשל דברים מבחילים מערבוביה של שאריות מהפריזר ונוהג במהירות מופרזת (אבל זה סוד, אל תגלו!). הוא החליט שמתטיקה היא הדבר הכי חשוב בחיים ולכן כל שאר המקצועות שנלמדים בביה"ס זוכים להתעלמות מלבד המתמטיקה. למה? כי "מתמטיקה יכולה לפתוח ולסגור דלתות ואת כן תעשי חמש יחידות כי את יכולה אז מה אם זה אומר שלא יהיו לך חיים זה בשביל העתיד שלך את תודי לי אחר כך". הוא אמור להגמל מעישון אבל זה לא ממש הולך לו כרגע. נקווה לטוב. אימא חזיז - על אימא שלי נכתב השיר מלא הפואטיקה מאת אסי וגורי: "מי אוהב את אימא? אני! אני! אימא כל כך יפה, יפה יפה ויפייפיה, אימא כו-סית!" מאיה חזיז - מאיה חזיז היא כליל השלמות, כה טהורה ואדיבה שזה עושה לך בחילה. את המלגה שקיבלה מביה"ס עם סיום שנת הלימודים היא שקלה לתרום, כי היא מלאך. נכון לעכשיו היא מבלה בשנת שירות באילת, מחנכת את הילדים לשמור על איכות הסביבה ומכלה את ימיה בצלילה ושנירקול.</div>Fri, 01 May 2009 15:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10804242http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=10804242http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10736578<div align="right" dir="rtl">אבא קנה עוד מחשב, מה שאומר שהחיים שלי נגמרו באופן רשמי. עד עכשיו היה לנו מחשב אחד בבית, עליו רבנו אני וינאי באופן תמידי, וזה חילק לי את הזמן יפה מאוד - או שאני על המחשב, או שינאי על המחשב, ואזאני פשוט צריכה להעביר את הזמן עד שהוא יפנה את המחשב ואז חוזרים למחשב. ועכשיו? מה אעשה עכשיו? אני פשוט אהיה כל היום על המחשב, כי לא יהיה מי שיעצור אותי. וכל זה בשביל מה? בשביל שלינאי יהיה איפה להתקין משחקים כי למחשב הקודם לא היה מספיק זיכרון.זהו, הושבתתי רשמית. אני פשוט אנדוד לי כל היום בין המחשב המטבח והמיטה. חפשו אותי מול המסך המהבהב. אני צריכה חולצה כזאת... לא! אני צריכה להתכחש להתמכרות שלי! כמו מכורה אמיתית, כמו ליברמן! כשהייתי פעוטה אימי נהגה לעזוב אותי לבד בבית במשך שעות ארוכות... פסח היה חביב. הסדר היה מעפן, ישר אחריו היה טיול של שלושה ימים במצדה. אני חייבת ללמוד לנצל את החופשות שלי טוב יותר, כי אני בטוחה שהיו דברים יותר טובים שיכולתי לעשות. לעדכן יותר את הבלוג למשל. טוב, זה יספיק לעכשיו. צר לי על העדכון היבש, אבל נמאס לי להתנצל על הפוסטים הגרועים האלה אז אני מניחה שאתם פשוט תאלצ</div>Sun, 12 Apr 2009 21:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10736578http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=10736578http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10695951<div align="right" dir="rtl">-עיצוב חדש. מה שחיפוש תמונות בגוגל יכול להעלות... -המסנג'ר חזר לעבוד. שירו ועלזו. -ביליתי לא מזמן (טוב, כן מזמן. לא עדכנתי פה כבר שנים) שבוע ויומיים אצל הזוג הנאצל, סבא וסבתא. אני לא אכתוב כאן שום דבר שלילי, כי סבתא התחילה להשתמש במחשב והיא תגיע לכאן איכשהו ותקרא הכל ולא תסלח לי בחיים. אני רק אציין שעשיתי שימוש בטלוויזיה שלהם, וזה רק גרם לי להבין שאני מפסידה כלום בזה שאין לי טלוויזיה. באמת כלום. חוץ מ'אמריקן איידול', אבל אפשר להתגבר על זה. איכשהו. אני בעדם. ואתם? -במשך כמעט שבוע נעדרו ילדי מגמת התיאטרון מהלימודים. הסיבה? הפקות בגרות של שכבת י"ב בתיאטרון, בה תפקדנו אנו, הטי''תניקים כצוות טכני. כלומר - סחבנו דברים, סחבנו דברים וסחבנו עוד קצת דברים. בין לבין גם התחברנו עם הי"בניקים המאגניבים. התחלקנו בין שלושת ההצגות ולכל אחד הייתה הצגה שהוא יוחס לה. עצור! אתה הומו, מגלגל אטריות. זהו שקר! כי לי לא הייתה הפקה. מדוע? משום שהמספר 16 לא מתחלק לשלוש, ועל כן קיבלתי את התפקיד שנשמע מרשים אבל בעצם הוא לא - העוזרת של אבי. כן, גם אני התלהבתי בהתחלה, למרות שלא ממש הבנתי מה התפקיד</div>Thu, 02 Apr 2009 21:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10695951http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=10695951http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10612901<div align="right" dir="rtl">הנה בעיה: אני לא אוהבת לכתוב. באמת שלא. אני גם לא אוהבת לפרוק. אני לא אוהבת לפרוק בכתיבה. אני לא יודעת לכתוב שירים. גם לא סיפורים. גם לא מחזות, בדיחות, חמשירים, מאמרים, כתבות, סונטות או רומנים. אז למה אני כותבת בלוג? אני לא יודעת לכתוב. אני יודעת להתבטא. יש הבדל. מבחינתי מה שאני עושה זה פטפטת רישומית. אני כותבת כמו שאני מדברת. אני מדברת כמו שאני כותבת. משמע - אני קיימת. אבל אנשים נהנים מזה. ואני שואלת את עצמי - למה? אני רק מתדרדרת בכתיבה שלי. מה שאני כותבת זה חרא בלבן. קקי בתחתונים. חרטבונה בטיקטקה. תקראו לזה איך שנוח לכם, בכל מקרה זה זבל. מעניין אותי מי הכתיר אותי כאחת שיודעת לכתוב. כי אני פשוט לא, יו נואו. יש לי הוכחות - פעם היו לי שנים עשר מנויים. לא מזמן נעלם אחד. למה? כי הוא הבין. מה הוא הבין? שאין לו בשביל מה להיות מנוי. מה הוא כבר מקבל? חרא! בכל אופן, אני אמשיך לכתוב. כי הבטחתי לעצמי. זה לא כאילו יש קשר בין יכולת הכתיבה לבלוג... השאלה היא, מי נהנה מזה? ונעבור לשאלה שמעסיקה אנשים כבר שנים, מציקה להם ולא מרפה מהם. והשאלה היא: איזו מוזיקה אנ</div>Mon, 09 Mar 2009 12:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (ציפורה בת חזיז)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466970&blogcode=10612901http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466970&blog=10612901