http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794If music is my life so playing is my airheCopyright 2026 child_of_bodom. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/94/67/46/466794/misc/13473594.JPGhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=11598779<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני אומר איזה מזל שהבלוג הזה עוד פתוח, אני כל כך צריך לדבר עם מישהו, אבל מישהו שרק יקשיב, לא יגיד את מה שהוא רוצה לומר, את מה שהוא אמר מיליון פעמים כי אף אחד כנראה לא מבין כמה זה עמוק, כמה זה חזק וכמה זה כואב.משפט חכם אומר כשמאבדים משהו רק אז מתחילים להבין כמה ערך היה לו, WELL בחיים שלי לא הצלחתי להבין עד כמה זה נכון.איך? איך דווקא אני שכל כך נזהרתי שלא להתאהב מהר במשך כל החיים שלי הרשתי לעצמי ככה ללכת עד הסוף להפתח עד הסוף להתאהב עד הסוף, איך? איך חשבתי שאיתה זה נכון? שהיא האדם הנכון? מה קרה לי? אחרי כל הסיפורים ששמעתי על אנשים שנפגעו מהרגש הכל כך אלוהי הזה והכל כך קטלני הזה שרבים מכנים אותו בשם "אהבה".אני עוד מרגיש את הלב מפרפר בבית החזה, מאיץ את זרימת הדם בגוף ואני לא מבין למה הוא עושה את זה, כדיי להתעלל בי עוד יותר? דיי! תרגע! אני לא רוצה את זה יותר! למה אתה חייב להיות כזה עקשן!!! אני לא רוצה יותר לאהוב אותה, אני לא רוצה יותר לחשוב עליהה, אני לא רוצה יותר לחלום עליהה, אני לא רוצה יותר!!! תפסיקו שניכם! גם המוח וגם הלב שניהם לא מקשיבים לי! שניהם ממשיכים בעקשנות מוחלטת להתעלל ב</div>Fri, 19 Feb 2010 00:05:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=11598779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=11598779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=11576730<div align="right" dir="rtl">בסרט הנצפה ביותר בכל הזמנים "אווטאר" חוזר "ג'ייק סאלי" המספר על עיקרון ההתעוררות.... "במוקדם או במאוחר אתה תמיד חייב להתעורר" ואנחנו לרגע לא לוכחים את זה לחיים שלנו. אני חלמתי חלום, חלום יפייפה שבו העולם נפלא שבו הפרחים פורחים וקרני שמש מלתפות אותם בחום וברוך, העננים הנעים להם לעיטם ברוח נושאים טיפות קטנטנות שמחכות לעוד כמה על מנת שיוכלו לחזור אל מקומם הקודם. בחלום הזה הייתי בתוך יער גדול, שם התחיל ושם נגמר. במוקדם או במאוחר אתה תמיד חייב להתעורר. להתעורר? ומה עם הזיכרון שממשיך לפעול ולשחזר את אותו יער גדול בלי הפסקה, מה עם הנפש והלב שרוצים לחזור לשם? האם ניתן לחלום את אותו חלום פעמיים? האם כדאי לחלום את אותו חלום פעמיים? יער....נסתבר שהעולם שמסביביינו והחיים שלנו יכולים להפתיע גם בנאדם מחושב כמוני, שום דבר אינו מובן מאליו! עצם העובדה שאני עכשיו כותב את המחשבות שלי, רואה את המסך, שומע את השקט של הלילה, נושם... כל הפעולות הטריוויליות האלו לכאורה יכולות להתפרש כמובן מאליו אך לא, כי ישנם אנשים שלא רואים, לא שומעים וגם לא נושמים... קשה לדעת אם נגיע למצבים האלו או לא ומתיי... אסור לפסול אף</div>Mon, 08 Feb 2010 00:58:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=11576730http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=11576730http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=11202132<div align="right" dir="rtl">"You are once again surrounded by a brilliant white light. Allow the light to lead you away from your past and into this lifetime. As the light dissipates you will slowly fade back into consciousness remembering all you have learned. When I tell you to open your eyes you will return to the present, feeling peaceful and refreshed. Open your eyes, Nicholas." כן, זו ההרגשה הזאת שעותפת אותי. הרגשה של סוף מצד אחד והתחלה מצד אחר. הסוף של התקופה הזאת והתחלה של התקופה המקבילה לה. לטוב או לרע ההרגשה שלי שהתקופה הזאת צריכה להסתיים לשים עליהה חותם ולהשאיר אותה בארכיון כשבסופה יש דף סיכום של כל מה שהיה טוב ומה שהיה רע. בעוד יומיים מתחילים הלימודים, י"ד- הקצה של הקצה. הצבא מתחיל שוב להתקרב לכיווני כשלפני שנה הרחקתי אותו. אז התקופה של החודשים הקרובים הולכת להיות קשה, אוליי קשה מאוד אפילו הרבה דברים לעשות מעט מדיי זמן אבל נתגבר. החופש נגמר וזה אני חושב החופש הראשון שאני מרגיש שלא עשיתי כלום, לא הלכתי לשום הופעה לא הייתי בשום פסטיבל הייתי ממש בקושי בערבי חברים, אבל זה היה דיי צפוי כשהחלט</div>Sun, 30 Aug 2009 02:52:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=11202132http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=11202132http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10998163<div align="right" dir="rtl">25.6.09שלוש שנים עברו מאז אותו יום ראשון שדיווחו בטלויזיה על חתיפתו של חייל מחייל השיריון. גילעד שליט.עוד יכולנו לצאת מזה! החמאס לא רצה הרבה, הוא רצה כמה מחבלים וזהו זה.אך לראש הממשלה שלנו היו תוכניות אחרות, אין ספק היה לנו ראש ממשלה מצויין! ראש ממשלה שהאגו שלו הרבה יותר חשוב מחיים של איזה כמה חיילים.עוד היה את האפשרות לצאת בזול אבל אולמרט אומר שלא משחררים מחבלים תמורת חייל, אין ספק יצא גבר תוך כדיי שמאחוריו עומדים שר הביטחון המכובד פרץ והרמטכ"ל חלוץ ועם שלם שמתנגד להחלטה הזאת. אז כל הכבוד גבר גבר, יצאת למלחמה! הראת להם מי הבוס, אז מה אם מתו 100 ומשהו חיילים? העיקר שהראת להם שאתה לא מפחד.וזה הרי היה ברור שננצח אז בשביל מה אפילו לאסוף מידע מודיעיני על החוטפים ולאן הם חטפו אותו ולעלות על העקבות שלהם, הרי אין צורך בכך נכון? בטוח שאנחנו ננצח. אין מידע: אין מבצע, אין סיקוי להציל את גלעד בדרך אחרת אם לא מגעים דפלומטים.מבצע עופרת יצוקה: אין ספק שזה היה עיניין החרכי בעיקבות ירי הרקטות שרק הולך ומתגבר אך כל חייל שהתראיין לטלויזיה אמר "אנחנו לא יוצאים מפה בלי גילעד", איפה אתם היום? איפה גלעד?עבר</div>Thu, 25 Jun 2009 12:42:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10998163http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=10998163http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10976147<div align="right" dir="rtl">כן, הרבה מאוד זמן עבר מאז שכתבתי כאן לאחרונה. הפוסט הזה מוקדש לך חברי הטוב. שהרגשת שזמנך הגיע דווקא בחגיגות יום הולדתו של בעליך והחזקת את נשימותיך חזק עד שהתאריך יתחלף על מנת שתוכל לעצום את עיניך לתרדמת עולמים. כשהגעת אלינו לפני שנתיים אפילו בפגישתינו הראשונה ניסית לנשוך אותי, כן זה גרם לי להרטע מאט, אחרי הכל היסטוריה ארוכת שנים של שירות נאמן למדינה מי יודע אם אתה עוד זוכר להבחין אם אני אוייב או חבר? מאז שאחי טס לטיול של אחרי צבא הפכת להיות החבר שלי. טיילתי איתך, שיחקתי איתך ודעגתי לך. תמיד כשבאתי אליך ידעת שאני אוהב שמקבלים אותי בישיבה וכאילו חיכית לצ'ופר ממני על כך. ואם לא הייתי מגיע אחרי כמה זמן? היית מחכך את הראש שלך ברגל שלי כאילו ניסית לומר לי "התגעגעתי אליך". מבין שניכם התגאתיבך יותר, בגודל המרשים שלך, בהליכה העצילית שלך, בנאמנות שלך, בחברות שלך. ואז לילה אחד זה קרה. לא הייתי שם, אבא אומר שהיו לך פירקוסים קשים והוא טייל איתך מרופא אחד לאחר, כל הבדיקות שלך היו תקינות ואפילו חיוביות אז מה קרה? גידול אחזרי פקד את ראשך. וזהו זה, משם ידעתי שזה הסוף. אז הצלחת להח</div>Thu, 18 Jun 2009 23:24:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10976147http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=10976147http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10402874<div align="right" dir="rtl">ילד קטן שפוקח את עיניו בבוקר לא צריך לפחד לצאת החוצה לחצר כשהוא מצייר ציור ציבעוני של בית בודד הוא לא צריך דווקא מהצבע האדום לפחד. אז למה פה הוא לא יכול לחיות כשאר הילדים בעולם? אז למה פה הוא לא יכול לחיות כמו כולם? למה פה הוא צריך לחיות בפחד מתמיד שמע שוב יעלה צליל האזעקה המחריד? למה בלילות הוא לא מפחד מהמיפלצת שבארון אלא מטיל איתני האם זה שוב הכל בגלל שהוא יהודי? תושבי עוטף עזה. את מה שאתם חווים כבר 8 שנים אני חוויתי חודשיים לפני 2 וחצי שנים. אני יודע כמה זה נורא, להיות תמיד בהיכון לקפוץ למרחב מוגן. שאם רוצים לצאת מהבית זה רק בשעות אחר הצהריים וגם אז צריך לחשב את המסלול שבמיקרה ותהיה אזעקה שיהיה מקלטים בדרך. אני מחזק את ידיכם, וזה מה שנקרא "מאמץ אחרון" עוד קצת וזה נגמר. חיילי צה"ל גיבורי ישראל! אין ספק בכלל שאתם הגיבורים האמיתיים, האנשים האמיצים ביותר שקיימים. אני רוצה לומר לכם תודה על הכל ולחזק גם את ידייכם. כולכם תיזכרו לדורות ארוכים שבהם יהיה שקט בארץ. אני מחזק את ידייכם ושימרו על עצמכם כמו שאתם שומרים עלינו. כל הכבוד לצה"ל תחי מדינת ישראל! </div>Sat, 10 Jan 2009 21:10:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10402874http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=10402874http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10360979<div align="right" dir="rtl">מעניין אותי לדעת מתיי העולם יתעורר? כשיהיה מאוחר מדיי? הרי את מה שאנחנו עושים היה צריך לעשות כבר מזמן. הרי כמה זמן בנאדם יכול לחיות במתח שמע יהיה לאיזה מוחמד אחד מצב רוח טוב ואז הוא יחליט לשלוח מטוסים שיתנגשו בביניינים בארצות הברית או 50 מחבלים למדריד שיתפוצצו ברכבת התחתית או שאם יש לו מצב רוח מדוחדך אז הוא יזרוק כמה פצצות על ישראל. מתיי העולם יבין שהמוסלמים הקיצוניים לא צוחקים כשהם אומרים שהם רוצים להשטלת על העולם? מתיי העולם יבין שהחמאס רוצה הפסקת אש רק כדיי להתחמש? מתיי העולם יבין שכמו שעשו "פיתרון סופי לבעיית היהודים" כך צריך לעשות "פיתרון סופי לבעיית הטרור" (רק שהפעם זה יעזור יותר לעולם). כל העולם מזדעזע מכך שצהל נלחם בחמאס ופוגע בכמה אזרחים חפים מפשע. העולם לא מסתכל על זה שהחמאס פוגע ר-ק באזרחים חפים מפשע. וכן, הם מפחדים מאיתנו. החמאס מפחדים מאיתנו פחד מוות, אחרת למה להם לירות מיתוך שכונות אזרחיות ולא מיתוך בסיסים? למה להם להשטלת על בתים על מנת לירות רקטות על ישראל? אני קורא לכולכם! לא להכנע לתאמולה של החמאס! אני רוצה להשוות את המצב שלהם למצבינו באותם ימים של ההתנתקו</div>Wed, 31 Dec 2008 16:49:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10360979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=10360979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10345151<div align="right" dir="rtl">אז קיבלתי את השרביט מרותם והינה לכם 7 דברים שלא ידעתם עלי: 1. כל הקשרים שמעבר לידידות שאיי פעם היה לי היה רק עם רוסיות. 2. מעולם לא התאהבתי. 3. אני מנגן פחות או יותר מהרגע שהתחלתי לנשום. 4. אין אדם אחד בעולם שבאמת מכיר אותי. 5. קשה מאוד לבנות למצוא חן בעיניי. 6. התחלתי לשמוע מוזיקה (אבל ממש לשמוע בצורה של לקנות דיסקים ולהוריד מהאינטרנט וכל זה) בכיתה ד', מוזיקת טראנס שאותה שמעתי עד אמצע כיתה י' שאז גם התחלתי לשמוע מטאל. 7. השיר מטאל הראשון ששמעתי הוא הקאבר של children of bodom לבריטני ספירס. האלבום מטאל הראשון ששמעתי הוא are you dead yet של children of bodom. את השרביט שלי אני מעביר ל: עומר גרין, ויטלי ליפשיץ, קארין מרקוביץ', רותם ציפורי וסיון אפריים . The leader of the lost souls</div>Sat, 27 Dec 2008 23:38:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10345151http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=10345151http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10284645<div align="right" dir="rtl">פרח מוגן ולאט לאט צמחתי גיבעול ועלי כותרת, לשמש חייכתי ושלום אמרתי לחברתי הנהדרת. והזדקפו סביבי עוד כמה חברים, שלום אמרתי לכל הסובבים. אך כאשר הגיע יד גדולה, דילגה עליי והלכה לחברה, להתראות אמרתי לה. ויד נוספת מופיעה, לוכחת חבר ואליי לא מגיעה. חלפו הימים חלפו השנים, הידיים מופיעות ולוכחות חברים. וכשכולי תיקווה שאוליי הפעם זה תורי, אף יד אינה נוגעת בי. כך נשארתי לבד בגן, נשארתי לבד, פרח מוגן. ולפעמים הפרח לא רוצה להיות לבד, הוא רוצה שיכחו אותו. The leader of the lost souls </div>Sat, 13 Dec 2008 03:17:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10284645http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=10284645http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10247779<div align="right" dir="rtl">אני מנסה להתאלם, אבל זה חזק ממני אני חייב לשחרר את הקיטור שהצטבר אצלי אני מתגעגע אלייך!!! אני אשקרה מרגיש כמו בת שחבר שלה נפרד ממנה.... כל המחשבות על לחזור, כל המחשבות על כמה טוב היה לנו ביחד וכמה פוטנציאל היה לנו. אני מתגעגע לרגעים האלה שהיו לנו כל פעם הרגשתי בעננים אחרי פגישה ויום אחד זה התנפץ לי אני לא יכול להפסיק לדמיין כמה שהיינו יכולים להגיע רחוק לא יכול להפסיק לדמיין אותנו יחד כל השירים שכתבתי לך כל ההשקעה נראת כל כך... סתמית והמוזר הוא שאני עוד מוכן להשקיע אם נחזור אני כל כך מתגעגע אלייך!!!!! The leader of the lost souls</div>Wed, 03 Dec 2008 22:45:00 +0200omer4567@walla.co.il (child_of_bodom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466794&blogcode=10247779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466794&blog=10247779