http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296heCopyright 2026 אֶנְקַת גְבַהִים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14962352<div align="right" dir="rtl"><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">התחנה הלפני אחרונה שלנו הייתה אושוויה הארגנטינאית, העיירה הכי דרומית בכל העולם.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">ישנו בבית עץ בשלבי בנייה, אני את ויעל. המארח שלנו היה מדריך טיולים מקומי שצעיר מאיתנו בשנה, אכלנו במסעדה של המשפחה שלו כמות בשר שאי אפשר למנות, כל הזמן רק אכלנו, ושתינו יין אדום חם.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">יום אחד הם עשו טקס אינדיאני וניגנו בגיטרות, שרנו שלושתנו שיר ישראלי, זה ריגש אותי, כי זה היה השיר הראשון שניגנת לי בגיטרה, קצת לפני שאמרת לי שאת אוהבת אותי.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">באחד הבקרים יצאנו לטיול בלגונה יפיפייה על גדות ההרים. עברו מולנו שתי בנות, ואת שאלת אותי על אחת מהן "זו הטעם שלך?" שיקרתי לך כשאמרתי לך שלא.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">כל הזמן ניסיתי לגעת בך, הראש שלי לא הבין, אבל הגוף שלי הרגיש את הבור שנפער בינינו. בור שלא הצלחנו לפצות עליו, לא בדיבורים, נשיקות, סקס. לפעמים אני חושבת, שאולי פשוט הייתי צריכה להביט לך בתוך העיניים. לא נתת לי לגעת בך, הרגשת מובכת, ואני התחלתי ללכת מהר, לפניכן, עד שאיבדתי אתכן לגמרי, באמצע היער העבות, הולכת ודומעת, מבינה שזה נועד לכישלון, מבינה שאנחנו פצצת זמן.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">בביקור הקצר שלנו במפלי האיגוואסו אמרת שלא תעברי איתי לארצות הברית, ושתינו בכינו באוטובוס כי חשבנו להיפרד. הקשר הזה לא מתאים יותר, את רוצה חופש, רוצה להיות לבד, לא מסוגלת להכיל יותר. כבר היה לילה ונהיה לי קר, ירדנו מהאוטובוס והלכתי לנסות להקיא. אמרנו שאנחנו אוהבות וזה בלתי אפשרי לסיים את הקשר, נהיה חזקות. נישאר ביחד.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">בואנוס איירס הייתה התחנה האחרונה שלנו בטיול. את הלילות בילינו בחיבוקים שהופרדו מתוך השינה ובכמיהה ללבד איתך שלא קיבלתי. לקחנו חדר לבד במלון, חדר ממוצע נחמד, שלא ניצלנו אותו. יכול להיות ששכבנו כי היינו צריכות או כי אני לחצתי. יצאנו לדייט פעם אחת במסעדה יוקרתית ליד איזה נהר, לפנק את עצמנו סופסוף, לשלם 200 שקלים על כל מנה, להתנהג כאילו אנחנו בסדר, כאילו שהכול כשורה. לא באמת הרגשתי אותך, אני לא באמת זוכרת. לפעמים קיוויתי שתהיי היא, הבחורה מהלגונה ששיקרתי לך שהיא לא הטעם שלי. מדי פעם נשאבתי לתוך תהיות קצרצרות של מה היה קורה אם היא הייתה במקומך.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">נפרדתי ממך בשדה התעופה של בואנוס איירס. הגנבתי לך נשיקה צרפתית בשירותי הנשים, נשיקה שהריקנות שלה שרפה לי עד כאב. לא ידעתי את זה אז, אבל ככה מרגישות נשיקות אחרונות.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">את טסת לישראל ואני עליתי על אוטובוס לברזיל. בין העבודה בהוסטל לחיים שחשבתי שאני מנהלת שם קיוויתי בכל יום שהיא תגיע, הבחורה מהלגונה. שתבוא עם התיק הגדול שלה ותעשה צ'ק אין אצלי, כשאני במשמרת בקבלה. אבל מה הסיכוי מטומטמת? מה הסיכוי שזה יקרה?</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">ואז ראיתי אותה, עולה את העלייה להוסטל עם נעלי הטימברלנד האלו שלה, עם חברה שלה, שנעלה גם נעלי טימברלנד גם. ניסיתי להפעיל עליה את קסמיי, ניסיתי לדבר איתה, אבל הפער בינינו לא היה פער של בין שני אנשים, אלא פער כמו בין מדינות שלמות ואוקיינוסים ושביל החלב וחלל, אז כבר הלכתי לשכב עם ארגנטינאית אחת שהתחלתי איתה ברחוב.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='font-family: "Arial","sans-serif"; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi;' dir="RTL"><font size="3">לפני כמה שבועות ראיתי אותה רוקדת עם חברתה לטימברלנד במועדון בתל אביב. לא אמרנו שלום.</font></span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font></div>Tue, 07 Aug 2018 22:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14962352http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14962352http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14962150<div align="right" dir="rtl"><span lang="HE" style='line-height: 115%; font-family: "Arial","sans-serif"; font-size: 10.5pt; mso-fareast-font-family: "Times New Roman"; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN-US; mso-bidi-language: HE;' dir="RTL">בא לי לצלצל. קוקי, עבר עלייך בסדר היום? זה היום הראשון, אומרים שהוא הכי קשה אבל זה הולך להשתפר עם הזמן. בכית? צחקת? הרגשת חופשייה? הכל טוב קוקי, ממש בקרוב זה יעבור.. אני אאסוף את הפנים הקטנות שלך בידיים שלי ואתן לך נשיקה במצח ואת תראי, את חזקה, את מהמתגברות מהר. עוד שניה ואת תשכחי אותי, נשבעת לך קוקי, עוד שניה.</span></div>Sun, 05 Aug 2018 23:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14962150http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14962150http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14961938<div align="right" dir="rtl"><font face="Times New Roman" size="3"> </font><p align="right" style="margin: 0in 0in 10pt; text-align: right;"><span lang="HE" style='line-height: 115%; font-family: "Arial","sans-serif"; font-size: 10.5pt;' dir="RTL"><br> ככה קראו לזה כמה ישראלים בפלאיה דל כרמן.<br> הם סיפרו שאם לא היו משיגים שום דבר מעניין במסיבה הם היו מחכים לשעות כמו 4 או 5 לכל הבנות השיכורות עם הסיגריה בחוץ שלא השיגו כלום כל הערב ולקחו אותן אליהם לדירה. ככה הם אספו אותן, בכל יום כושל, בכל לילה חסר ביטחון, נבלות חסרות פנים מרוקנות מכל זכר לאישיות או נשמה. ויש דווקא משהו בשעות האלו, קסום ומלוכלך, שמסיים או מתחיל קריזות מכל מני סוגים.<br> אני רואה את הנבלות האלו במסיבה, עושה להן עיניים מנשקת ונעלמת. הן בכל מקום אם מחפשים אותן ממש. ואני נזכרת בזה שכשנפרדנו היית כל כך עצובה שהרסת לי את ברזיל, במקום להיות עסוקה בלהיות עצובה על זה שאיבדת אותי.<br> הלכתי מחוץ למסיבה וכל העולם ואחותו מנסה לגעת ולהשיג ואני מעיפה אותם כמו יתושים. עם היד, במשהו שיוצא ממני כמו מכות. והם כועסים שהרסתי להם את הוויב ואני צועקת בחזרה כמו מפלצת. אני אולי הנבלה הכי גדולה פה.</span></p><font face="Times New Roman" size="3"> </font></div>Sat, 04 Aug 2018 03:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14961938http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14961938http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14906493<div align="right" dir="rtl"><html /></div>Sun, 09 Jul 2017 19:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14906493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14906493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14400085<div align="right" dir="rtl"><p>ערמות על גבי ערמות של זבל ומילים</p> <p>כמויות כאלו גדולות שאין לי מוטיבציה לגלגל</p> <p>אם רק הייתה יוצאת מתוכי איזושהי חיה</p> <p>ששואגת כמו השמש</p> <p>כמו אלף חתיכות של שמש</p> <p>&nbsp;</p> <p>ערמות של שירים שבא לי לזמזם כדי לא לדבר</p> <p>כל כך הרבה חברים שבא לי לאבד</p> <p>אוכל שלא בא לי לאכול</p> <p>טיסות לאיטליה שלא בא לי לדמיין</p> <p>וגם קצת בא לי</p> <p>&nbsp;</p> <p>עיניים אדומות בקצה השולחן</p> <p>אני לא מתכוונת להיות שם כי אני מעבר</p> <p>הרבה אחרי שם</p> <p>במקום רע יותר</p> <p>טוב יותר</p> <p>מפנה גב יותר</p> <p>בורח לעשן יותר</p> <p>להשתין יותר</p> <p>לשתות יותר</p> <p>איזה מזל שכבר לא כואבת הבטן.</p> <p>&nbsp;</p> <p>עיניים שנמנעות מלהביט בי</p> <p>כל כך דומות</p> <p>אני בדרך, תחכי לי</p> <p>אני בדרך, אל תחכי לי<br /></p> <p>&nbsp;</p> <p>לוקח 21 ימים לפתח הרגל חדש</p> <p>וכל מה שאני רואה זה קצף יוצא מהפה שלי</p> <p>ופנים שאני לא מזהה מחזירות אליי מבט</p> <p>מזל שבעוד 21 ימים&nbsp;הכל&nbsp;יהיה כבר&nbsp;לגמרי בסדר.<br /></p> <p>&nbsp;</p></div>Sat, 31 Oct 2015 17:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14400085http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14400085http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14353415<div align="right" dir="rtl"><p>פרידה מעברית</p> <p>פרידות באנגלית</p> <p>יערות סבוכים של צפון אמריקה</p> <p>נהרות אגמים גשרים</p> <p>ילדים</p> <p>אין חלומות</p> <p>חלומות מפחידים</p> <p>חלומות מוזרים</p> <p>חלומות בלי שפה</p> <p>חלומות בכל השפות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>נאבדת עם ילדה</p> <p>נאבקת בצללים</p> <p>נאבקת בדמות</p> <p>נאבקת בחינוך של דיסטנס</p> <p>נאבקת בעצמי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לילה בלי כוכבים</p> <p>ישנה מתחת לגשם</p> <p>הכל שונה, חוץ מהשמיים</p> <p>הודעה אחרונה מדנה.</p> <p>לא מעיק יותר, לא מתאהבת יותר</p> <p>לא מרגישה.</p> <p>בדיסטנס.</p> <p>לא התאהבתי בדנה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא מתגעגעת לכלום</p> <p>מתגעגעת להכל</p> <p>שוב לא מתגעגעת לכלום.</p> <p>&nbsp;</p> <p>היא הייתה הכי יפה שלי</p> <p>כל כך יפה שצריך לתלות אותה במוזיאון במחלקת הפרידות הכי יפות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>הודעה אחרונה מדנה</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Mon, 13 Jul 2015 10:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14353415http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14353415http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14337092<div align="right" dir="rtl">מי את?</div>Sat, 06 Jun 2015 15:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14337092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14337092http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14299432<div align="right" dir="rtl"><p>אני מרגישה שאת לא מגינה עליי מספיק</p> <p>מלילות עם אלכוהול וסמים כשאני רחוקה ממך&nbsp;</p> <p>והיא שם עם החברה שלה.</p> <p>אני מרגישה שאת לא לוקחת אותי ברצינות</p> <p>כשאני כוסעת שהלכת לישון בלי לדבר איתי.</p> <p>אני מרגישה שאת לא נלחמת עליי</p> <p>כשאני נעלבת ואדישה וכל מה שאת אומרת לי&nbsp;</p> <p>"אני סומכת עלייך שאם קורה משהו את תגידי לי"</p> <p>אל תסמכי עליי.</p> <p>אני מרגישה שאת מפגרת</p> <p>כשהעלמת עין מהכאב שלי באותו הלילה ולא הבנת את ההודעות הזועקות שלי לעזרה.</p> <p>אני מרגישה שאת טיפשה</p> <p>כשאני מספרת לך דברים ואת עושה לי את הפרצוף הריק הזה</p> <p>וזה נראה כמו פרצוף של גור כלבים קטן וטיפש שמבין רק מה זה אוכל ושינה.</p> <p>אני מרגישה שאני רעה</p> <p>אני מרגישה שאני לא יכולה יותר</p> <p>לא יכולה לצאת מעצמי</p> <p>לא יכולה להפסיק להשוות</p> <p>לא מסוגלת להרים את עצמי ולהיות קצת יותר מאחת שמשליכה את הזבל של עצמה על אנשים שהיא אוהבת</p> <p>אני רוצה לדעת אם אני משקרת לעצמי שאני אוהבת אותך בכלל</p></div>Fri, 20 Mar 2015 16:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14299432http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14299432http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14291212<div align="right" dir="rtl"><p>אילו ידעתי לנגן ולשיר יכולתי להערים על ההפסד</p> <p>אם יכולתי לגעת</p> <p>לרפרף</p> <p>רק קצת.</p> <p>להרגיש את זה במקומות שכבר לא זורם אליהם דם כי המעלות מתחת לאפס</p> <p>אם רק יכולתי לצייר את זה או לדבר את זה</p> <p>במה שייחודי כל כך ל</p> <p>משהו שאני מנסה להבין ואין ביכולתי להזכר בו.</p> <p>אם יכולתי לתפוס את זה ולהשיב</p> <p>משוואות</p> <p>פרבולות</p> <p>חזקות</p> <p>אינסופים</p> <p>מתחת לאפס</p> <p>תשובות.</p> <p>אם רק יכולתי למסגר ולכסות בזכוכית</p> <p>לקבור ולכסות באדמה</p> <p>השתקפות נזילה ומטושטשת מאדים</p> <p>ומגלים של תוהו ובוהו שהפכו לטיפות</p> <p>אם רק יכולתי להכיל, כמו כל המלח שצף בים</p> <p>ולזכור ואז מייד לשכוח</p> <p>יקרה שלי.</p> <p>את כמו ההשתקפות של הירח במים</p> <p>כמו הדפים הרכים של ספר ישן</p> <p>כמו ריח של ערוגות של פרחים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לצערי, אני רק יודעת לייפות את המציאות ותו לא</p></div>Mon, 02 Mar 2015 22:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14291212http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14291212http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14268878<div align="right" dir="rtl"><p>השיעול הכרוני שלי שנמשך חצי שנה התחיל להעיר אותי בלילה</p> <p>אף אחד לא מבין ממה הוא, גם לא כל המומחים בבתי החולים האלה.</p> <p>אמא שלי שאלה איך הכל התחיל ואמרתי לה</p> <p>שזה מהלילה שגיליתי שיש לה מישהי חדשה ושזה רציני. אני לא חושבת שזה מסוג המקרים האלה שהרגשות&nbsp;והגוף פועלים ביחד, כי זה מטומטם וזה קורה רק בספרים. אני פשוט לא ממש חיה ולא ממש מתה, וזה לא רק מאז. כבר כמה זמן שזה ככה. כבר כמה זמן שהגוף שלי כבר לא ממש זוכר.</p> <br /> <p>היום הייתה הפעם הראשונה בתקופה שלנו ביחד שלא אמרת לי לילה טוב לפני שהלכת לישון.</p> <p>היה בי צער ורציתי להרגיש את הלב שלי נסדק קצת כמו אדמה יבשה אבל לא קרה כלום.</p> <p>ככה זה פשוט בזמן האחרון,</p> <p>האהבה שלי ממש קטנה והשמחה שלי והעצב שלי. הכל בקטן, בחלש</p> <p>במעומעם</p> <p>זה לא רע ממש אבל זה גם לא ממש טוב כי אני לא חושבת שבא לי על הרעידות אדמה והלבה המתפרצת ששורפת את מה שמסביב.</p> <p>פשוט אני מרגישה שאם אני אעצום את העיניים עד שזה יגמר אני לא ממש אשים לב שבאמת עבר זמן ומשהו קרה.</p> <br /> <p>היום בנסיעה לחזיקה היה את החלק הזה שיש בכבישים לא סלולים שהרכב קופץ פתאום והנוסעים והלב ביחד איתו</p> <p>וזה היה הכי קרוב לפעם, וגם זה לא בדיוק</p></div>Sat, 17 Jan 2015 04:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (אֶנְקַת גְבַהִים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=466296&blogcode=14268878http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=466296&blog=14268878