http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978כבר לא מה שהיה, אה?heCopyright 2026 ג'ו. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=12727049<div align="right" dir="rtl">פה עמד פעם פוסט.4.9.11 03:13ג'ו. לא באמת בסבלנות. תתקשרי כבר.</div>Sat, 03 Sep 2011 17:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=12727049http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=12727049http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=10789002<div align="right" dir="rtl"> ראית פעם כוכב נופל? לא, למה? תביעי משאלה. כמה מדהים זה לראות כוכב נופל. פעם ראשונה בחיים שלי. כדור אש ענק חוצה את השמים, מותיר אחריו שובל של אבק כוכבים. ואני, כבכל ריס נושר, מביע משאלה. וכבכל משאלה, מבקש לגביה. לא שיהיה שהיה, אלא שיהיה בסדר. שיהיה נורמלי. שנוכל לדבר, כמו שפעם. "You're still my best friend", היא לחשה אז באוזני, כששכבנו צמודים אחד לשניה במיטה. כשראשה על כתפי וגופה על שלי. והנה עבר לו יותר מחודש וחצי, ואנחנו בקושי מדברים. כשכן, זה כמעט נורמלי, אבל מלווה בכל כך הרבה מתח. כל כך ברור ושקוף ששנינו חושבים לא פעם, לא פעמיים ולא עשר לפני כל משפט שאומרים, ואני שונא את זה. היא אמרה, אז,שרק סביר שנדבר כל יום כחצי שעה, אחרי שאעזוב. זה נראה לי מוגזם, אבל באמת שלא חשבתי שזה יגיע לזה. למצב המגעיל הזה. "אני רוצה שתבוא לכאן פעם בחודש, לפחות. תישן במיטה, בחדר השני", היא אמרה, ואני ראיתי במוחי כמה שזה יכול להיות נחמד. מאז, זה לא עלה ולו פעם אחת. כמה שאני רוצה לשבת איתך ולבלות ערב רווי אלכוהול. למה זה, שרק כשאת שיכורה את מסוגלת להגיד לי מה את באמת מרגישה? איך זה, שרק כשאת שיכו</div>Mon, 27 Apr 2009 00:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=10789002http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=10789002http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=10588540<div align="right" dir="rtl">נפתח בטכני, כי איתו הכי קל: שבי ואני, לאחר כ-4.5 שנות היכרות, ושנת קשר אחת רצופה עכשיו (בדיוק, על היום), החלטנו לסיים את הקשר. מה הקשר הזה לא עבר: מלחמות ופנימיות וצעקות וטלפונים ומכתבים בהסתר וללכת בצד השני של הרחוב – שלא יראו ולהתארס ולעבור לגור יחד ו... זהו. נגמר. כמה אני צריך לחזור לעצמי על זה בראש, ובקול: נגמר. נגמר. נגמר. נגמר. נגמר. באיזושהי רמה אני שמח. שמח שאם זה היה צריך להסתיים, שלפחות זה הסתיים ככה. בסיום. בקצוות סגורים, ולא כמו ההיפרדות הקודמת, הכואבת, הצורבת, כי הכל עוד היה פתוח, והיה ברור עוד לשנינו שזה לא הסתיים בינינו, כי לא אנחנו סיימנו את זה. וכמה שאני יודע שזה הדבר הכי נכון, שאם היא לא היתה יוזמת את השיחה הנוראית הזו, שנינו היינו ממשיכים לסבול. כי איך היא אמרה (ואיך עומד לי כבר הרבה זמן על קצה הלשון לומר): We're not happy. I'm not happy. <span style="" times="" new="" roman="" ;="" font-style:="" font-variant:="" font-weight:="" font-size:="" 7pt;="" line-height:="" font-size-adjust:="" font-stretch:="" normal;="" -x-system-font:=</div>Sun, 01 Mar 2009 21:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=10588540http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=10588540http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=10586956<div align="right" dir="rtl">במהלך הימים הקרובים (אולי אפילו היום?) יבוא פה פוסט על המתחדש.פוסט זה נועד רק למניעת מצב בו תחשבו שהפוסט מחודש יוני הוא עדכני.-ג'ו.עריכה: אם משעמם לכם קצת, אתם יותר ממוזמנים לקרוא קצת בפוסטים המומלצים בצד ימין. תיזכרו קצת במה שהיה כאן פעם.</div>Sun, 01 Mar 2009 15:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=10586956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=10586956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9378156<div align="right" dir="rtl">שניה לנשום - עדכון. אני יודע שהיה די רע מצדי לפרסם רק את ה.. AHH הזה, אבל גם אז לא היה לי זמן, ולא הייתי בטוח במאת האחוזים לגבי מה שקורה. אז מה קורה? גבירותי ורבותי, ג'ו מאורס. שבי ואני התארסנו ביום חמישי, במקום הכי לא רומנטי, אבל באווירה מדהימה. ידוע לי, כי אני (וגם היא) בגיל שנחשב לצעיר מאוד לעניינים מסוג זה, אולם זה מה שעושה לי טוב וזה מה שעושה לה טוב. שנינו לא טיפשים וחושבים גם על הטווח הארוך (והארוך מאוד). אני בטוח שלמרות זאת, לרבים מכם ישנה ביקורת על ההחלטה הזו. אני מכבד כל דעה, אולם עם כל הכבוד, לא מעוניין כרגע לשמוע. לא כי אני אטום, אלא כי אני מודע לכל האספקטים השונים והמסובכים יותר ופחות, ובכל זאת החלטתי לעשות את הצעד הזה. תכבדו אותי. תביאו אותה במזל"ט, המאושר באדם, -ג'ו.</div>Sun, 15 Jun 2008 17:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9378156http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=9378156http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9358068<div align="right" dir="rtl">!!!!!!AAAAAAAAAAAAHHHHHHHHHHHHHHHH הסבר יבוא (אולי) בהמשך הערב... ;]</div>Thu, 12 Jun 2008 16:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9358068http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=9358068http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9299836<div align="right" dir="rtl">היה שבוע מעולה. מהבוקר שאחרי כתיבת הפוסט האחרון הכל היה במגמת עליה אדירה, פשוט לא היה לי רגע לשבת ולכתוב. בהזדמנות. לפני שעה וחצי דודה שלי התקשרה להודיע לנו שסבתא שלי נפטרה. הרבה רגשות מעורבים. השורה התחתונה היא שמחר אחה"צ אני על מטוס לניו יורק. חוזר ככל הנראה בשישי אחה"צ. מי מכם שלא אספיק לצור אתו קשר - סלחו לי. ב-12:00 אני יוצא כבר לשדה התעופה, ויש לי המון סידורים לעשות לפני זה. נראה שאני אצטרך אפילו לקפוץ למשרד לסגור כמה קצוות. עדכון טכני. רֶבֵּקה ז"ל, יהי זכרה ברוך.</div>Tue, 03 Jun 2008 04:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9299836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=9299836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9257856<div align="right" dir="rtl">הולך ברחוב. כבר מאוחר, אין הרבה אנשים. שני רכבים רבים על הכניסה לחניון. האחד מתייאש ונתקע כמעט במונית שנדחפת. ממשיך בדרכו. אולי ילך לשתות בירה בבר האהוב עליו? לא, הוא לא רוצה בירה. שוט כפול של וודקה. אבל שוט כזה מזמין עוד אחד, ועוד אחד ועוד... הוא יודע שזה רק יגרור אותו למטה. כמה שהדבר שהוא הכי רוצה זה להגיע למצב של אובדן חושים, הוא יודע שההשלכות של זה גבוהות מדי. סעמק. פונה ימינה בצומת הגדולה. אותה פניה שעשה בעבר, רק במצבים חיוביים. חושב ללכת לפארק הגדול: לשבת בפינה חשוכה, מבודדת. אבל גם על זה הוא מוותר. לא יודע בדיוק לשים על זה את האצבע, אבל הוא יודע שזה לא ישרת את המטרה שלו. מסתובב אחורה. חוזר לכיוון ממנו בא. מדליק עוד סיגריה. זו כבר השניה בעשר הדקות האחרונות, אבל זה הדבר האחרון שמעניין אותו. מצדו שידרס עכשיו על ידי אוטובוס. בעצם, זה הדבר לו הוא מייחל. לא למוות, אבל לשקט הנפשי. לשכב במיטת בי"ח מחוסר הכרה איזה שבוע ואז להתעורר לעוד חודש-חודשיים של משכב. ללא כל צורך או יכולת להתעסק בדאגות, בקשיים. חופשה כפויה, במלוא מובן המילה, נפשית. מגיע לתחנת האוטובוס. אחד הקווים אותם הוא יכול</div>Mon, 26 May 2008 22:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9257856http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=9257856http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9216473<div align="right" dir="rtl">רכב חולף על פני בכיכר. ילד שהיה איתי בגן שלומית מנופף לי לשלום ממושב הנהג. ילד שתקעתי לו דלי על הראש בגיל 4. הרבה זמן לא כתבתי כאן. הזחתי אתכם, אבל יותר מזה הזנחתי את עצמי. הרבה קרה ולא קרה מאז הפוסט האחרון. בכל כך הרבה מובנים. "אתה תמיד חייב לבטל מישהו, ואם זה לא הצד השני, אתה מבטל את עצמך." הגעתי למצב שבגלל שאני לא מביע את עצמי איפה שאני חושב שאני צריך, אני לא מצליח להביע את עצמי בכלל. לא יאמן עד כמה קשה לי לכתוב עכשיו, וזה משגע אותי. כל כך הרבה מחשבות שמתרוצצות אצלי בראש, ואני לא מצליח להוציא ולו אחת מהן במילים. בא לי לשבת על המיטה, לבכות עד שלא ישארו עוד דמעות; עד שאשכח מי ומה אני; עד שאאבד הכרה ואז ליפול המיטה ולקום בעוד שנה או שנתיים. אבל לא רק שאני לא יכול לבכות, אני גם לא יכול לישון: יושב מול הטלוויזיה עד השעות הקטנות של הלילה, כאילו צופה</div>Mon, 19 May 2008 21:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9216473http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=9216473http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9090851<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמין שאחרי חודשיים של קשר, כבר יש עליאיזשהו לחץ להתחתן. דיברתי הערב עם ש., ויזמתי שיחה על "לאן בארה"ב?" (ניו-יורק=$$$). היא פתאום הצהירה שהיא לא רוצה לחיות עם מישהו שהיא לא נשואה אליו. לעומת זאת, היא לא רוצה להישאר בארץ הרבה אחרי יומולדת 18 שלה, ושנינו רוצים שהחתונה תהיה בארץ. בנוסף, היא "לא רוצה להתחתן שבוע אחרי האירוסין". היא רוצה לחכות +- ארבעה חודשים. כמובן שכל זה מאשש את מה שחשבתי, וזה שמה שהיא אמרה (שצוטט בפוסט הלפני-קודם) היה רק איזשהו הגיג שעבר לה בראש, ולא משהו פרקטי. היא תכננה את החיים שלה. אני רק משתלב בהם. "Am I being too serious?" "No, it's just that this all happened really fast." "Do you regret it?" "No, it's just fast..." "Let's talk about this again in august." "That sounds like a good idea." אני צריך רגע להתעשת. -ג'ו.</div>Mon, 28 Apr 2008 21:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (ג'ו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464978&blogcode=9090851http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464978&blog=9090851