http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474"העולם אינו יפה. העובדה הזאת, במידה מסוימת, מקנה לו יופי" העולם שלי יפה בשבילי, ובשבילכם?heCopyright 2026 Dodly. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/18/43/431841/misc/10283220.bmphttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=14935861<div align="right" dir="rtl"><p>*הקטע הבא נכתב כשברקע מתנגנת יצירה מסדרת המשחקים האהובה עלי &ndash; Dragon Quest:</p> <p><a rel="nofollow" href="https://www.youtube.com/watch?v=xqCJqVZcpxU">https://www.youtube.com/watch?v=xqCJqVZcpxU</a></p> <p><a rel="nofollow" href="https://www.youtube.com/watch?v=BjfdQYo-G_I">https://www.youtube.com/watch?v=BjfdQYo-G_I</a></p> <p>&nbsp;</p> <p>ובכן, אני לא יודע אם מישהו ייקרא את זה, אבל הייתי חייב לכתוב. כששמעתי שישראבלוג הולך להסגר, משהו בי נצבט. אומנם די התרחקתי מהבלוג ומהקהילה (בכל זאת לא כתבתי דבר מאז 2010), אך שילוב של נוסטלגיה ועצבות על משהו כל כך גדול מסכום חלקיו שהולך פשוט להעלם &ndash; שברו אותי. זה לא משהו חדש או בלתי צפוי, אבל הוא הגיע פשוט באופן פתאומי וללא הכנה מוקדמת, וכשאני בכלל במקום אחר.</p> <p>&nbsp;</p> <p>שנים שלא קראתי ספר טוב, או ישבתי וכתבתי על דברים חשובים יותר או פחות. מאז הסגירה, הספקתי לסיים תואר הנדסאי תוכנה במסגרת עתודה, להתגייס, להשתחרר אחרי 5 שנים, להתחיל קשר, לסיים קשר, להתחיל תואר, לעבור למרכז, להתחיל לעבוד... כל כך הרבה דברים בתקופה שכנראה לא תחזור עוד וכל שנותר לה הוא להיכנס לים הזכרונות שבמוחי, ומדי פעם כשיש גאות לצוף מעלה. ניסיתי להיכנס כאן בצד לרשימת הבלוגרים והחברים הקרובים שלי מהתקופה &ndash; רובם ככולם סגרו, מחקו, הפסיקו פעילותם או עברו למקום אחר. אני מניח שהגרעין שנותר כאן באתר קצת שונה ושמר על שורשיו מכל משמר &ndash; בעוד שאני וחבריי שהכרתי כאן רצו דברים אחרים לעצמם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>חזרתי לקרוא כאן פוסטים ישנים. מחלק צחקתי, מחלק התביישתי, חלק העלו בי זכרונות נעימים וחלק פחות, ולמרות שאני לא מגדיר את עצמי היום כמו שהגדרתי פעם - בסך הכל כולם חלק ממני ולא הייתי רוצה שיימחקו או יודחקו. הם יישמרו בליבי, גם אם הם לא מפורסמים באופן פומבי ברחבי האינטרנט. האם אין לי מה להסתיר? האם אין בי חרטות על דברים שקרו בעבר? מובן שיש לי. היו לי כאן חברים, אך גם פגעתי ונפגעתי לעיתים בצורה שכעת אוכל רק להתנצל עליה בדיעבד.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל לסיכום? נהניתי מאוד מהתקופה ההיא, על כל המגרעות שהיו לה. אומרים שהחיים קשים, וגם מהם שותים (או לפחות כך המצאתי), אבל כמו שרשום לי כאן למעלה &ndash; "העולם אינו יפה. העובדה הזאת, במידה מסוימת, מקנה לו יופי" או במילים אחרות "העולם אינו יפה, לכן הוא כן" (המסע של קינו).</p> <p>&nbsp;</p> <p>אז לכל מי שקורא את זה &ndash; מקווה שנהניתם מהמסע, ושתמיד תוכלו למצוא את היופי בעולם הפנימי שלכם, ובעולם החיצוני מסביבכם.</p> <p>&nbsp;</p> <p>ולמי שרוצה לשמור על קשר:</p> <p><a rel="nofollow" href="mailto:eedo369@gmail.com">eedo369@gmail.com</a></p> <p><a rel="nofollow" href="https://www.facebook.com/eedo369">https://www.facebook.com/eedo369</a></p> <p><a rel="nofollow" href="https://www.youtube.com/channel/UCmuHCtldjgaRmxwuc4-6UVw">https://www.youtube.com/channel/UCmuHCtldjgaRmxwuc4-6UVw</a></p> <p>&nbsp;</p> <p>בברכה,</p> <p>&nbsp;</p> <p>הכבשה השבורה לשעבר,</p> <p>Double-E</p></div>Thu, 21 Dec 2017 17:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=14935861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=14935861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=12036096<div align="right" dir="rtl"><p>אם רק אוכל</p> <p>לבד</p> <p>זה נשמע נחמד</p> <p>&nbsp;</p> <p>ככה סתם ביום בהיר</p> <p>מזג האוויר</p> <p>קצת סגריר</p> <p>&nbsp;</p> <p>בפנים ובחוץ</p> <p>גם אם לא מסתכלים</p> <p>יש גשם ורעמים</p> <p>&nbsp;</p> <p>וכשציפורים מצייצות ושמש זרחה</p> <p>לא נותר לי אלא</p> <p>להסתכל בתמונה</p></div>Sun, 12 Sep 2010 14:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=12036096http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=12036096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=11773512<div align="right" dir="rtl"><P>זה מה שיש פה. אבק, והרבה ממנו.</P> <P>&nbsp;</P> <DIV></DIV> <DIV>תאמינו לי, נורא קשה לחזור לכתוב ככה, אחרי מלא זמן שלא עשיתי את זה. אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל.</DIV> <DIV>המזל הכי גדול שיש לי, זה שדפים בבלוג לא הולכים לאיבוד. אם זה היה יומן רגיל, בטח כבר הייתי דוחף אותו לאיזה מגירה אפלה עם עוד דברים ששכחתי מהם כמו אנציקלופדיות ישנות, דיסקים, ניירות, משחקי קופסא ושיעורי בית מכיתה ו'.</DIV> <DIV>מצד שני, יכול להיות שכבר עשיתי את זה עם דברים אחרים...</DIV> <DIV></DIV> <DIV>&nbsp;</DIV> <DIV>מלא זמן לא סידרתי את החדר שלי.</DIV> <DIV>זה אולי נשמע נורמאלי לבן בגיל ההתבגרות, אבל זה נורא אירוני בשבילי בגלל שאני לא יכול לסבול בלאגן בכל מקום שהוא לא החדר שלי.</DIV> <DIV>באמת. אני יכול להגיע לבית זר לגמרי ולראות שיש כמה דברים לא במקום ואז להחזיר אותם בלי שום קשר לכלום.&nbsp;אולי יש משהו סימבולי בזה שדווקא את החדר שלי אני לא מסדר. אחרי הכל, אומרים שהמקום בו אתה גר הוא המראה לנפש שלך (ואם לא אמרו, אז המצאתי עכשיו). בזמן האחרון אני מרגיש בלאגן בראש. בלאגן במחשבות, במעשים... אין לי מושג מה אני עושה לאחרונה. כאילו שהכל... חסר מטרה כזה.</DIV> <DIV>&nbsp;</DIV> <DIV></DIV> <DIV>סוג של הרגשה של סיום בית הספר אני מניח. התחלתי לחשוב על העתיד. מה אני אעשה, מה חברים שלי יעשו... ותכלס זה קצת מלחיץ. ממש מלחיץ. כל כך מלחיץ שנרשמתי למכללה לתואר הנדסאי במחשבים (י"ג-י"ד). הרבה שאלו אותי איך אני מסוגל להמשיך ללמוד בלי לקחת הפסקה. אני חושב שהמצב אצלי דווקא הפוך. עוד לא עיקלתי את העובדה שאני צריך לסיים את הלימודים, אז אני פשוט ממשיך ללמוד עד שאני אדע טוב יותר מה אני רוצה לעשות עם עצמי. אני לומד מחשבים אגב, שזה מה שרציתי לעשות מאז שהייתי קטן. אני פשוט עוד לא יודע אם זה תחביב או משהו רציני, אז אני מנסה ללמוד ולראות מה יצא.</DIV> <DIV>&nbsp;</DIV> <DIV></DIV> <DIV>מלא דברים קרו בזמן האחרון ואולי אני אעדכן עליהם בהמשך כשאני גם אזכר מה בדיוק קרה. מצד שני, אני עלול גם לשכוח שכתבתי את זה מחר בבוקר.</DIV> <DIV>&nbsp;</DIV> <DIV></DIV> <DIV>על מה דיברתי? אה כן. פוסט.</DIV> <DIV>טוב, נעשה כבר מאוחר ומחר תגבור במחשבים. צריך לסיים את הפרויקט שלי בג'אווה. לסיכום אני רק יכול להגיד-</DIV> <DIV>&nbsp;</DIV> <DIV></DIV> <DIV>טוב לכתוב שוב&nbsp;<IMG src="http://israblog.nana10.co.il/moodicons/smile.gif"></DIV></div>Sun, 09 May 2010 22:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=11773512http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=11773512http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=11249362<div align="right" dir="rtl"><div><br></div><div>גלית</div><div>ז'ילבר קסברון</div><div>הדיקטטור הגדול הנואם</div><div>הנאום של צ'אפלין</div><div><i>אני גרה בשוודיה</i></div><div><br></div><div><b>סליחההההההההההההההההההה</b></div><div><span class="Apple-style-span" style="font-size: medium;">לא מצאתי את מה שחיפשת</span><span class="Apple-style-span" style="font-size: medium;"><img src="/moodicons/sad.gif"></span></div><div><span class="Apple-style-span" style="font-size: large;">אני כזה כישלון!</span></div><div><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">הלכתי לחתוך ורידייייייייים.</span></div><div>כי אני כי- שע- לון.</div><div><span class="Apple-style-span" style="font-size: -webkit-xxx-large;">סליחה:'(</span></div><div><br></div><div><br></div><div><br></div><div><br></div><div><br></div></div>Thu, 17 Sep 2009 22:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=11249362http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=11249362http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=11249204<div align="right" dir="rtl"><div><br></div><div>עידו היקר,</div><div>אני לא בטוחה שאתה מודע לזה, אבל ברגעים אלה ממש הבלוג שלך עובר משבר פריצתי קשה.</div><div>מאידך גיסא, אפשרי כי אתה אכן מודע לדבר מאחר ואתה יושב ממש מאדרפאקינג לידי.</div><div><br></div><div>ומדבר בטלפון עם עוז.</div><div>אז 17 ד"שים.</div><div>[ועכשיו עוז לא יגיב כי אף אחד לא קרוא פה כי אתה לא מעדכן! והד"ש הזה ממש פספס את הפואנטה שלו. יופי, עידו.]</div><div><br></div><div>טוב, אמ. בניתי על פוסט פריצה פה ממש הרבה זמן,</div><div>אבל...</div><div>אין לי חשק.</div><div><br></div><div>בברכת קוביוסטוס (שומר?&gt;&lt;) ויום ורוד פוקסיה לכולכם,</div><div>הגמדונת האהובה מכולם! וגם הכי נרקסיסטית. וצנועה.</div><div>שיואו.</div><div>ביי.</div><div><br></div><div>נ.ב.</div><div>השוקו של אמא שלך ממש טעים.</div><div><img src="/moodicons/hug.gif"></div></div>Thu, 17 Sep 2009 21:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=11249204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=11249204http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10988379<div align="right" dir="rtl"><div>התאריך היה 21/6/09. היה זה יום קיצי וחמים למדי. הציפורים צייצו בחוץ, המזגן דלק בפנים, והשמש עוד לא התעוררה.</div><div>השעה הייתה 5 לפנות בוקר, כאשר קמתי מהמיטה, ספק עייף, ספק חסר אכפתיות, והתארגנתי לקראת יציאה, מצחצח שיניים, לוגם קפה וחוטף משהו לארוחת בוקר. יצאתי מהבית לכיוון תחנת הרכבת וניצלתי את המערכת עם השובר כדי לקבל כרטיס חינם. בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת, עד שהגיעה לתל אביב. "ילד, אתה לבית השריון? בוא, כנס! יש עוד כמוך בדרך!" אמר לי נהג מונית שחיכה מחוץ לתחנה. "לא תודה" אמרתי לו, ספורט אף פעם לא הזיק לבריאות. כך מצאתי את עצמי הולך באחת הערים היותר מעצבנות בארץ, באחד מהרחובות הארוכים והאינסופיים של תל אביב- יגאל אלון. כך נמשכה לה ההליכה, כשבדרך פגשתי מישהי נחמדה שגם הייתה בדרכה לאותו מקום שאני הלכתי אליו. כעבור כרבע שעה הגענו לאצטדיון יד אליהו, שם פנינו שמאלה לשד' יד לבנים, ושוב שמאלה בכיכר הראשונה לרחוב לוחמי גליפולי. מלפנינו צעק שלט "בית השריון" וליד הדלת היה רשום "כל המוזמנים, נא לחכות בחצר". אז לחצר נכנסתי. השעה הייתה כבר 8 בבוקר, והזימון היה לשעה 8:30. אז החלטתי לקרוא קצת מהספר "אניהו" של אתגר קרת אותו הבאתי בתיק. אני חייב להודות שהבנאדם קצת מוזר, אבל בכל זאת מעורר מחשבה לפעמים.</div><div>המקום היה מקושט בסלוגנים יפים כמו "אל תהיה ברברי ותזרוק מלא נייר לשירותים!" או "המקרר הוא של כולם, שמור עליו כשר!" והאהוב עלי- על כל לוח מודעות היייתה 'מגילה' שכותרתה "נוהל להטרדה מינית". שמישהו יגיד לי אם לצחוק או לבכות.</div><div>בשעה "המדויקת" של הזימון, 9:00 בבוקר, נכנסנו כולנו אל תוך אולם גדול מלא בשולחנות וכיסאות וחייל בשם כלשהו שאני לא זוכר הציג את עצמו. ההרצאה שלו הייתה מעניינת ומרתקת וסיפרה לנו רבות על איך השרות הולך להיות. היא הלכה בערך כך:</div><div>"שלום, אני X, ואני אסביר לכם בקצרה על השירות שלכם בחיל המודיעין. בעיקרון הרוב סודי ומסווג ואני לא יכול לספר הרבה, אבל מה שאני יכול לספר בגדול הוא שהכל סודי. אתם תעסקו כאן בסביבה טכנולוגית מתקדמת בפעילויות *סודי* רבות ומהנות, ולפעמים גם תוכלו *סודי*. עכשיו אני אראה לכם סרט קצר של כ-7 דקות על הפעילות במודיעין."</div><div>והסרט היה בערך כך- מוסיקה מגניבה ברקע, תמונות לא קשורות של שמיים או מעגלים חשמליים על המסך, וחיילים שמספרים על השירות שלהם, אבל לא ממש הרבה כי בגדול הכל... סודי.</div><div>לאחר מכן, החייל כנראה רצה לספר בדיחה אז הוא שאל "יש שאלות?", שזה מצחיק בהתחשב בכך שאין מה לשאול אם הכל כזה... סודי.</div><div>ואחרי כל הרשמיות, הגיעה חיילת בשם שאני לא זוכר והציגה את עצמה בתור הבוחנת שלנו, יחד עם עוד חיילת לצידה. מכאן והלאה היום הכיל סדרה של מבחנים שהתחילו בשעה 10:00, שהם כמו פסיכוטכני מורחב, ומי שהיה כבר בצו ראשון יודע בערך את הכוונה. הייתה אנלוגיה- מוצגת קבוצה של צורות עם איזשהו רצף, וצריך להשלים אותה, היו מבחנים שבדקו מהירות, ראיה תלת-מימדית, לוגיקה- מוצגת טענה וצריך להסיק ממנה מסקנות, ולקינוח- מבחן 300. מבחן עם 300 אמירות שלכל אחת מהן יש לענות 'נכון' או 'לא נכון' לגביך. כלומר, אם האמירה "אני מרגיש עצבני לעיתים קרובות" נכונה לגביך, יש לענות נכון, ואם לא אז לא נכון, וכן הלאה.</div><div>בסופו של דבר, המבחנים הסתיימו בסביבות 14:00, וכולם כבר היו עייפים ועם כאבי ראש. אני, משום מה, הייתי די ערני למרות שישנתי רק 5 שעות בלילה. אמרתי תודה ושלום, והתחלתי לצעוד לעבר תחנת הרכבת. חזרתי הביתה עייף בסביבות 17:00, ומשם הכל היסטוריה.</div><div><br></div><div>מודיעין, אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו.</div><hr>מעניין אם בהמשך אני אשים עוד דברים כמו סמינר של התנועה, טיול של הכיתה ועוד דברים בצליל אה. אני בהחלט מקווה :)<div><br></div><div>DoubleEK</div></div>Mon, 22 Jun 2009 14:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10988379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=10988379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10566429<div align="right" dir="rtl"><P>טוב, הפעם באתי לשאול שאלה מדאיגה על תופעה שהופיעה לאחרונה בסביבתי-<BR>מה קורה לכם?<BR>השאלה מופנית כמובן לכולם, אך קודם כל לאנשים שבחרו לאחרונה להפוך את הבלוג שלהם לפרטי.<BR>בהתחלה ראיתי שזה מישהו אחד, ואז הגיע עוד אחד, ועוד אחד... מה זה אומר?<BR>אני בטוח שלכל אחד יש את הסיבה שלו, ואני לא מדבר על אלה שמלכתחילה התחילו את הבלוג כסודי או פרטי, אלא על אלה שתמיד כתבו עד שיום בהיר (או גשמי, עכשיו חורף) אחד הם החליטו לסגור אותו.<BR>אני כמובן לא בא לתקוף אף אחד, אלא רק לשאול את עצמי איך זה קורה. זאת אומרת, האם אלה סיבות שקשורות אך ורק לבן אדם, או שאולי הוא רוצה למנוע מכמה אנשים לקרוא, או אולי אפילו למנוע מכולם לקרוא.<BR>האם זה אומר שיש לנו חברה לא טובה שלא ניתן לסמוך עליה?<BR>אני אישית לא רוצה לסגור את הבלוג הזה, אפילו אם מדי פעם בפעם באה מישהי ומגיבה נאצה. אני פשוט חושב שהבלוג הזה מלא מחשבות שאני רוצה לקבל עליהן דעות גם של אחרים, ואין לי מה להסתיר.<BR>פתרון יותר טוב כנראה יהיה לפתוח בלוג פרטי חדש, או אם בכלל רוצים להסתיר, אז לכתוב יומן אישי מחוץ לבלוג.<BR>אני מניח שמלבד האנשים שאני ראיתי, הרבה הופכים את הבלוג לפרטי או אפילו מוחקים אותו. מעניין אותי מה גרם לאותם אנשים להגיע למסקנה שהם צריכים לעשות את זה. מה עבר להם בראש.<BR>ואם לוקחים את זה יותר קדימה, מה הסיבה לפתוח בלוג בכלל?</P> <P>&nbsp;</P> <P><SPAN class=Apple-style-span style="WORD-SPACING: 0px; FONT: bold 13px Arial; TEXT-TRANSFORM: none; COLOR: rgb(255,64,64); TEXT-INDENT: 0px; WHITE-SPACE: normal; LETTER-SPACING: normal; BORDER-COLLAPSE: separate; TEXT-ALIGN: right; orphans: 2; widows: 2; -webkit-border-horizontal-spacing: 0px; -webkit-border-vertical-spacing: 0px; -webkit-text-decorations-in-effect: none; -webkit-text-size-adjust: auto; -webkit-text-stroke-width: 0">Double-E</SPAN></P></div>Mon, 23 Feb 2009 16:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10566429http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=10566429http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10555610<div align="right" dir="rtl"><P>אני חושב שאין צורך לתרגם את זה. וגם אם ארצה, אין אפשרות :)</P> <P> <HR id=null> </P> <P align=left>"We're dicks! We're reckless, arrogant, stupid dicks. And the Film Actors Guild are pussies. And Kim Jong Il is an asshole.<BR>Pussies don't like dicks, because pussies get fucked by dicks. But dicks also fuck assholes: assholes that just want to shit on everything.<BR>Pussies may think they can deal with assholes their way. But the only thing that can fuck an asshole is a dick, with some balls.<BR>The problem with dicks is: they fuck too much or fuck when it isn't appropriate - and it takes a pussy to show them that. But sometimes, pussies can be so full of shit that they become assholes themselves... because pussies are an inch and half away from ass holes.<BR>I don't know much about this crazy, crazy world, but I do know this: If you don't let us fuck this asshole, we're going to have our dicks and pussies all covered in shit!"</P> <P align=left> <HR id=null> </P> <P>ועוד קטע מהסרט:</P> <P align=left>&nbsp;</P> <P align=left>"See, there's three kinds of people: dicks, pussies, and assholes. Pussies think everyone can get along, and dicks just want to fuck all the time without thinking it through. But then you got your assholes, Chuck. And all the assholes want us to shit all over everything! So, pussies may get mad at dicks once in a while, because pussies get fucked by dicks. But dicks also fuck assholes, Chuck. And if they didn't fuck the assholes, you know what you'd get? You'd get your dick and your pussy all covered in shit!"</P> <P align=left> <HR id=null> </P> <P align=right>לא ראיתי את הסרט, אבל יש ל פוטנציאל טוב XD</P> <P align=right>הוא גם נעשה ע"י&nbsp;יוצרי סאות'פארק, אז אפילו יש לו מוניטין P:&nbsp;</P></div>Fri, 20 Feb 2009 14:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10555610http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=10555610http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10544504<div align="right" dir="rtl"><P>הקטע הבא לקוח מתוך הסרט "הדיקטטור הגדול" שנכתב ע"י הגאון צ'ארלי צ'אפלין:</P> <P><a target='newWin' class='blog' href="http://www.youtube.com/watch?v=IGfLAtiUi1A">http://www.youtube.com/watch?v=IGfLAtiUi1A</A></P> <P>תרגום שלי של הנאום (כמובן, ברמה של תרגום שלי, אבל גם זה משהו):</P> <P> <HR id=null> </P> <P>הספר היהודי (מגולם ע"י צ'ארלי צ'אפלין):<BR>אני מצטער, אבל אינני רוצה להיות קיסר- זה לא מעניין אותי בכלל- אני לא רוצה לשלוט או לכבוש אף אחד. אני רוצה לעזור לכל אחד, אם זה אפשרי- יהודי, גוי, שחור או לבן. כולנו רוצים לעזור אחד לשני, בני האדם הם כאלה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>כולנו רוצים לחיות באושר זה עם זה, לא בכאב. אנחנו לא רוצים לשנוא ולתעב זה את זה. בעולם הזה יש מקום לכולם, כדור הארץ עשיר ויכול לספק מספיק לכולנו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>החיים יכולים להיות חופשיים ויפים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אבל, איבדנו את הדרך.</P> <P>&nbsp;</P> <P>תאוות בצע הרעילה את נשמותינו- היא חסמה את העולם עם שנאה וגרמה לנו לצעוד יחדיו אל עתיד כואב, מלא בשפיכת דמים.</P> <P>פיתחנו מהירות, אבל כלאנו את עצמנו: מכונות אשר נותנות לנו שפע גרמו לנו רק לרצות, הידע שלנו הפך אותנו לציניים, תבונתנו הפכה אותנו לקשים ואכזריים. אנו חושבים יותר מדי ומרגישים פחות מדי: יותר ממכונות אנו צריכים אנושיות; יותר מתבונה אנו זקוקים לטוב-לב ורכות. ללא התכונות הללו, החיים יהיו אלימים והכל יחמוק לנו מבין האצבעות.</P> <P>&nbsp;</P> <P>המטוס והרדיו קירבו אותנו אחד לשנייה. הטבע הבסיסי של ההמצאות האלה קורא לטוב הלב שבאדם, קורא לאחווה האוניברסאלית שתאחד את כולנו. אפילו עכשיו הקול שלי מגיע למיליוני אנשים ברחבי העולם, מיליונים של מיואשים- גברים, נשים וילדים קטנים, קורבנות של מערכת שגורמת לאדם לענות ולכלוא אנשים תמימים. לאלה שיכולים לשמוע אותי אני אומר "אל ייאוש".</P> <P>&nbsp;</P> <P>המצוקה שאנו חווים עתה היא בסך הכל תאוות הבצע והמרירות של האנשים שפוחדים מהדרך בה האנושות התפתחה: השנאה תחלוף ודיקטטורים ימותו, והכוח שהם לקחו מהעם, יחזור אל העם, וכל עוד אנשים מתים, החירות לעולם לא תעלם...</P> <P>&nbsp;</P> <P>חיילים- אל תיכנעו לבהמות אכזריות, אנשים שמתעבים ומשעבדים אתכם- אנשים שהופכים אתכם ללא יותר מיחידה חסרת משמעות בצבא שלהם, שאומרים לכם מה לעשות, מה לחשוב ומה להרגיש, מאמנים אתכם, מגבילים לכם את האוכל ומתייחסים אליכם כבקר, כבשר תותחים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אל תיכנעו לאנשים לא טבעיים שכאלה, אנשי מכונה, עם מוח של מכונה ולב של מכונה. אתם לא מכונות. אתם לא בקר. אתם אנשים. יש לכם את האהבה, את האנושיות בלבכם. אתם לא שונאים – רק הלא נאהבים שונאים. רק הלא נאהבים והלא טבעיים. חיילים – אל תלחמו למען שיעבוד, הילחמו למען החופש.</P> <P>&nbsp;</P> <P>בפרק 17 בספרו של הקדוש 'לוק' כתוב "ממלכתו של אלוהים נמצאת באדם" – לא באדם אחד ולא בקבוצה של אנשים – אלא בכל בני האדם – בכם, העם.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אתם, העם, לכם יש את הכוח, את הכוח ליצור מכונות, את הכוח ליצור אושר ושמחה. לכם, העם, יש את הכוח ליצור חיים חופשיים ויפים, להפוך את החיים האלה להרפתקה אחת מופלאה. אז בשם הדמוקרטיה, בואו נשתמש בכוח הזה – בואו ונתאחד!</P> <P>&nbsp;</P> <P>בואו נלחם למען עולם חדש, עולם הגון שייתן לאדם סיכוי לעבוד, שיבטיח לכם עתיד, אריכות ימים וביטחון. על ידי ההבטחה הזו, בהמות אכזריות עלו לשלטון, אבל הם משקרים. הם לא ממלאים את הבטחותיהם, הם לעולם לא ימלאו. דיקטטורים משחררים את עצמם אבל משעבדים את העם. עכשיו, בואו ונלחם כדי למלא את ההבטחה הזו. בואו ונלחם למען שחרור העולם, להעלמת המחסומים הלאומיים, להעלמת תאוות הבצע הפועלת בעזרת שנאה וחוסר סובלנות. בואו ונלחם למען עולם של הגיון, עולם בו מדע וקידום יובילו לשמחתם של כל בני האדם.</P> <P>&nbsp;</P> <P>חיילים- בשם הדמוקרטיה, בואו ונתאחד!</P> <P>&nbsp;</P> <P>הביטו למעלה! הביטו למעלה! העננים מתפזרים – השמש חודרת פנימה. כולנו יוצאים כעת מהחשכה אל תוך האור. כולנו נכנסים עתה אל תוך עולם חדש. עולם בו בני האדם יתרוממו מעלה, מעל השנאה והאכזריות שלהם.</P> <P>&nbsp;</P> <P>לנשמת האדם ניתנו כנפיים – וסוף סוף הוא מתחיל לעוף. הוא עף אל תוך הקשת בענן – אל תוך אור התקווה – אל תוך העתיד, העתיד המפואר ששייך לך, לך, לי ולכולנו. הביטו למעלה. הביטו למעלה.</P> <P> <HR id=null> </P> <P>נכתב לפני כ-70 שנה, אבל עדיין רלוונטי.</P> <P>&nbsp;</P> <P><SPAN class=Apple-style-span style="WORD-SPACING: 0px; FONT: bold 13px Arial; TEXT-TRANSFORM: none; COLOR: rgb(255,64,64); TEXT-INDENT: 0px; WHITE-SPACE: normal; LETTER-SPACING: normal; BORDER-COLLAPSE: separate; TEXT-ALIGN: right; orphans: 2; widows: 2; -webkit-border-horizontal-spacing: 0px; -webkit-border-vertical-spacing: 0px; -webkit-text-decorations-in-effect: none; -webkit-text-size-adjust: auto; -webkit-text-stroke-width: 0">Double-E</SPAN></P></div>Mon, 16 Feb 2009 23:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10544504http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=10544504http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10536524<div align="right" dir="rtl"><P>האמת שאין לי ממש רעיון על מה לעשות פוסט, אבל הרגשתי כבר שאני חייב, כי הזנחתי יותר מדי.<BR>היום יום האהבה, ואני לא הכי מבואס שאין לי מישהי, כי אני יודע שהיא תגיע מתישהו. וזה גם מסר לכל השאר שקצת מבואסים. אבל אתם יודעים מה אומרים, "האהבה הרגה את החבר"? טוב, אולי רק אני אומר את זה. הקטע הוא, שתמיד יש לי את החשש הזה שאהבה תהרוס איזה קשר עם חבר טוב, ואולי בגלל זה אני בכלל לא מתחיל. תמיד מסביב אני רואה אנשים שפוגשים בני זוג או נפרדים מהם, וזה אף פעם לא אותו דבר לפני ואחרי.<BR>אני לא יודע את ההגדרה המדויקת של אהבה, ואולי אני אדע רק כשאני אתקל באחת כזאת שוב, אבל למרות הכל אני שמח על כך שיש לי חברים טובים שאפשר לסמוך עליהם. זה מה שהכי חשוב לדעתי. כמו המשפט "Love comes and goes but friends stay the same as before". <HR id=null> <BR>לאחרונה העניינים קצת מבאסים בגלל האנשים שבפרויקט פירסט שהם שקועים עד מעל ה***(ראש... מה חשבתם?) בפרויקט הזה ואין להם זמן לדברים אחרים. אני אומנים לא שם, אבל אני מתאר לעצמי כמה מבאס זה, בעיקר כשהעניינים לא מתקדמים כמו שצריך.<BR>בכל מקרה, אני מאחל לכם הרבה הצלחה, וגם אם לא תזכו, לפחות למדתם הרבה דברים בדרך P: (האופטימיות מכה שנית). <HR id=null> <BR>בשבועות האחרונים לא היו דברים מעניינים יותר מדי. היו מבחנים ושטויות, אבל לשם שינוי, יצאתי בהרגשה טובה :). <BR>לפני שבועיים הלכתי לעשות אבחון דידקטי ואני מקווה שיתנו לי הקלות כלשהן, כי אני ממש לחוץ בנוגע לזמן במבחנים. קצת מביש להגיד, אבל הבעיה שלי היא שאני חושב לאט XD. אבל זה מתבטא בכל תחום בחיים, לא רק במבחנים. במבחנים אני פשוט נלחץ יותר, וכשזה משתלב ביחד התוצאה לא משהו... <HR id=null> <BR>מספיק באסה ליום אחד.<BR>ביום שני היה לי מבחן במתמטיקה, וממש השקעתי לקראתו. הלכתי למורה פרטי, ופתרתי את כל התרגילים שקשורים לנושא. אני אשכרה חושב שיש סיכוי שאני אקבל את ה-100 הראשון שלי במתמטיקה אחרי כיתה ו' :P.<BR>בערב הלכנו לראות את הסרט יס-מן עם ג'ים קארי. אני ממליץ לכולם לראות אותו- סרט ממש מצחיק XD<BR>ביום שלישי, יום הבחירות, הלכתי לטייל עם המשפחה. הבעיה הייתה, שאלוהים היה קצת עצוב ביום הבחירות, והוא הוריד כמויות אדירות של גשם, דווקא כשמה שרצינו לעשות זה לראות פרחים בשדה.<BR>זה נחמד שאנשים באמת יצאו להצביע למרות שהיה ידוע שביבי ינצח. זה רק אומר שהם הרגישו שזה חשוב לחזק גם את האופוזיציה או לתמוך במה שהם מאמינים.<BR>יום חמישי היה יום די מטורף. היה לנו בחן אחד בתעבורה, מבחן משווה בתנ"ך, ובוק ריפורט באנגלית. יצאתי מהמבחן בתנ"ך גם בהרגשה טובה של 85+ :) רק הבוק ריפורט לא הלך משהו, כי אחרי 2 מבחנים כבר ממש לא הייתי מרוכז.<BR>בצהריים אני, עמית ואלעד הלכנו לקנות פוליגל כדי להכין לב ענק לכבוד יום האהבה. ביום ראשון בבוקר נבוא כדי לנפח בלונים ולחלק שוקולדים בכניסה. ובנימה זו- יום אהבה שמח לכולם!<BR>בערב הלכתי עם עמית לקריון כדי לאסוף פרסים לתחרויות בפורים, והרגשנו די מוזר עם זה XD אבל העיקר שהצלחנו למצוא כמה וכמה פרסים נחמדים :)<BR>יום שישי היה יום שישי ה-13! תכננו ללכת לסרט "בלאדי ולנטיין" שהוא סרט אימה, אבל עד שהגענו כבר נגמרו המקומות, אז החלטנו ללכת ל"סיפורים לפני השינה" במקום. אדם סנדלר הפתיע אותי לטובה. הסרט היה ממש חמוד וממש מצחיק ^^. אה כן, ויום שישי ה-13... מאיים לכולם XD<BR>הבעיה הייתה שהקופה שם עובדת בצורה די מפגרת. אסרו עלינו לשלם כל אחד בנפרד, אז נאלצנו לשלם ביחד מהשטרות של כולם ולהתחשבן אחר כך. אחרי הסרט עשינו סיבוב בכל החנויות כדי לחפש מי שיפרוט לנו שטר של 50 שקל למטבעות של 5. היה מוזר XD<BR>ובנימה זו אני גם רוצה לברך את אנסטסיה ועירית על הצטרפותכן :P <HR id=null> <BR>ומה קורה איתי בזמן האחרון? לא הרבה.<BR>נראה לי שאני מצליח לארגן את הזמן טיפה יותר טוב. נראה לי שההחלטה לרדת ל-4 יחידות מתמטיקה הייתה הכי טובה שלי השנה, אפילו לפני היציאה מכימיה. הצלחתי להקפיץ את הממוצע שלי ב-20 נקודות בערך, ואפילו לא ידעתי שזה יכול להיות אפשרי!<BR>זה ממש משמח אותי :) <HR id=null> </P> <P>עד כאן דברינו להערב, נתראה מאוחר יותר :P</P> <P>&nbsp;</P> <P><SPAN class=Apple-style-span style="WORD-SPACING: 0px; FONT: bold 13px Arial; TEXT-TRANSFORM: none; COLOR: rgb(255,64,64); TEXT-INDENT: 0px; WHITE-SPACE: normal; LETTER-SPACING: normal; BORDER-COLLAPSE: separate; TEXT-ALIGN: right; orphans: 2; widows: 2; -webkit-border-horizontal-spacing: 0px; -webkit-border-vertical-spacing: 0px; -webkit-text-decorations-in-effect: none; -webkit-text-size-adjust: auto; -webkit-text-stroke-width: 0">Double-E</SPAN></P></div>Sat, 14 Feb 2009 21:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Dodly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=464474&blogcode=10536524http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=464474&blog=10536524