http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861heCopyright 2026 המורעל שבפנים.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=11283921<div align="right" dir="rtl">זה כמו שמכסים את החיים או המחשבות מלא מלא עננים קטנים ואפורים,מלאי דאגות ופחדים..דברים ששוכחים מהם ואז נזכרים,פתאום,שלפני כמה דקות היית עצוב..ההרגשה הזאת מלווה אותי כבר כמה זמן,בלי פיתרון נראה לעין..צריך פשוט לסגור פינות,אני מניח..ולחזור לפה ניראת לי פינה רצינית.. אולי אני באמת אחזור (:המטרות הבאות :חברה - לחדול את כול הבדידות שאופפת אותי בחודשים האחרונים.עבודה - לשלם את כול החשבונות,להיות אדם חופשי.תמונה מפראג,אח.. כמה אני צריך חופש..</div>Thu, 01 Oct 2009 19:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=11283921http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=11283921http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=11277118<div align="right" dir="rtl">יום כיפור עובר,ואני בבית.כבר שנה ומשהו שלא הייתי פה,אולי קצת יותר או קצת פחות..נראה לי שאני כן צריך מקום להתפרק קצת,אם זה לא במציאות אז המקום הכי טוב הוא הסייברספייס (:אז מה חדש?אני משרת כרס"פ [סוף סוף חזרתי] בבסיס חינוך אי שם בצפון הרחוק של הארץ (:יש לי חדר משלי,משרד משלי,ותפקיד משלי.. ותכל'ס,נחמד לי. [כתבתי "אני מאושר" אבל לפי האקסית מאושר זו מילה גדולה מדי לאנשים כמונו..]היתה חברה לחצי שנה לפני כמה חודשים,אחת הבנות שאני באמת אוהב ואהבתי,נקווה שנחזור מתישהו.אם ביום הזה אלוהים יכפר עלינו ויטהר אותנו,למה אנשים מבקשים סליחה?מישהו שאל אותי למה אני לא אומר סליחה,השבתי לו שלטעמי זה לא נכון לעשות את זה..נמאס לי לשמוע אנשים שאומרים "מצטער עם פגעתי בכם או אמרתי משהו לא בסדר" - כאילו שהיה אכפת לך ברגע שבו אמרת את זה! אז עכשיו את\ה מצטער\ת?ועוד יותר נמאס לי עם הצוואר בקבוק הזה ביום כיפור,כאילו אנחנו מנקזים את כול החשבון נפש שלנו ליום המיוחד הזה,מוציאים את המונופול והקלפים,ופורצים במרתון מטורף של משחקי קופסא.אני חושב שצריך לעשות את זה כול יום!אך כמו שנאמר "התלית מדברת",אני בטוח לא אעשה את זה,אני</div>Tue, 29 Sep 2009 00:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=11277118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=11277118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=10204151<div align="right" dir="rtl">זו הפעם השנייה שאלוהים נותן סימן.הראשונה הייתה בטירונות..סוף טירונות,אנחנו בח' מחלקתית..חצי שוברים דיסטנס חצי מקשיבים למ"מ שמסביר לנו על אלוהים יודע מה..נותן כמה ח"חים,כמה טיפים להמשך.."הגיע הזמן שתסיימו,מחזור אוג 07 של פש"צ" הוא אומר.ברגע הזה,אתה מרגיש טיפה על הראש.ולאט לאט,הגשם מתגבר.אלוהים שוטף את כול העוולות והזיכרונות מהמקום.מטפטף על הדרקון הגדול שמצוייר באמצע רחבת המסדרים.מטפטף על המפקדים,המ"מ,ועלינו - החפ"שים.את השאלה אני לא אשאל,אבל התשובה היא - עד אוג' 10.נוב' 08.עוד קורס מגיע לסיומו והחיילים מתחילים להתפזר למש"קיות שלהם.אחרי שלושה שאלונים והרבה עבודה,הם יוצאים לחופשי.חלקם חוזרים את חלקם לא נראה יותר.ברגע שהם יוצאים,מתחיל לטפטף.אלוהים שוטף את כול העוולות והזיכרונות מהמקום.מטפטף על הדשא,על המשרדים,על הכיתות.מטפטף על המש"קיות,על המורים,המ"מים,ועליי.מטפטף על החפ"שים,שקרעו ת'תחת כדי להגיע ולסיים.עד מתי נוב' 05? עד עכשיו.עוד שבוע מתחיל..שמרו על עצמכם.</div>Sat, 22 Nov 2008 15:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=10204151http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=10204151http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=9864925<div align="right" dir="rtl">מין תחושה כזאת מעצבנת..מין שיגעון כזה.משהו שאי אפשר להתנער ממנו..נמאס לי מהביקורתיותנמאס לי מהשיגעוןנמאס לי מהשיגרהנמאס לי מהחוםנמאס לי מהבדידותנמאס לי מהכול.נמאס לי לכתוב "נמאס לי".אני בנאדם זקן.זקן כאופי.אני חייב לחשוב על הכול מאה פעם ולנתח את זה ולחשוב על זה שוב.אני לא מכיר דרך אחרת.הבחורה מהדייט מזכירה לי את האקסית המיתולוגית..ואני לא בטוח שזה כול כך טוב.אני חייב להשתחרר.אני חייב להשתנות.אני חייב לזרום.He says, "Son can you play me a memory I'm not really sure how it goes But it's sad and it's sweet And I knew it complete When I wore a younger man's clothes" </div>Sat, 06 Sep 2008 18:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=9864925http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=9864925http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=9835368<div align="right" dir="rtl">כבר שנה וקצת בצבא והכול אותו דבר.אחרי ארבעה חודשים באותו מקום,נמאס.אנשים סבבה,אחלה ת"ש.עבודה עם סמ"רים קרביים שלא מרתיעים אותי במיוחד.בחמישי היה דייט ראשון עם מישהי.אם יש מישהי "הפוכה" ממני,זו היא.אני ממש אולד-פאשנד בקטע של קשרים.אחד על אחד,בלי דברים מוזרים,הכול נורמלי.היא כולה בקטעים הזויים,סקס על הדייט הראשון [לא שקיבלתי משהו] וכול מיני דברים כאלה.בסוף הדייט שכבנו על החוף בקטע רומנטי לגמרי ואיכשהו,גנבו לה ת'תיק.. אני יצאתי בנזק מינימלי של פלאפון.. חבל על מי שמת או ככה אומרים.ככה שעכשיו אני דיי מחכה ל"קריאה" שלה כי אין לה פלאפון ולי אין מספר אחר שלה או משהו.החברים מהיחידה שמכירים אותה,אומרים לי להיזהר וללכת עם ראש פתוח.. כי היא פסיכית וכאלה.אין לי מושג איך אני אצליח "לאכול" אותה.. אבל אחת הידידות הישנות אמרו "יופי,אולי מישהי תצליח להוציא אותך מהמסגרת".אז אולי צריך?שיהיה.שנים לא כתבתי פה,אולי נחזור,אולי לא.תהנו מהשבוע,נדבר בסופ"ש.או כמו שהיא אומרת,נתראה בשמחות.</div>Sun, 31 Aug 2008 00:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=9835368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=9835368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=9137472<div align="right" dir="rtl">אני לא יודע איך להתחיל את זה בכלל.הכול עובר בראש,מחשבות,רגשות,בלאגן.אני זוכר אז,במשטרה צבאית בטירונות.. כשישבתי עם החברים..שמעתי איזה שיר.. מישהי ששרה על אחיה שהיה טייס,ונפל.בסוף השיר היא אומרת "ביי תום".אחרי קצת יותר מחצי שנה,פגשתי אותה ואיכשהו,רק עכשיו גיליתי שזו היא ששרה את השיר ההוא..הצמרמורת שעוברת בי,זכר חיילי צה"ל..זה יותר מדי.אין משהו שאני אכתוב.. או כול אדם יכתוב שישתווה לרגש שיש לכולנו,לאימהות,למשפחות,למפקדים,ולהרוגים עצמם.זה כאילו אני רוצה ליצור מילה,אחת. שתרכז את כול הרגש הזה. שאוכל לצעוק אותה,בכול העולם,מכול המרפסות..שכולם כבר פאקינג יבינו מה הולך פה.אני כבר לא יכול עם המלחמה התקשורתית הזאת..זה פשוט מעלה לי את הדם לראש,בשניות.תמונות של משפחות ערביות שנהרגו להם ילדים,גופות של מחבלים מורמות באוויר,בגאווה.אני פשוט פאקינג לא יכול יותר."הולך לרקוד,עם חיילים מתים בלב".אין בנאדם שלא מזיל דמעה,שלא נותן מקום קטן לילדים גברים האלה.. לאנשים האלה. למלאכים האלה.. שסיכנו ועדיין מסכנים את חייהם.אתמול עבר אצלנו איזה חייל אחד.. ביקש איזה סנדביץ' משהו. נתתי לו אחד והוא אמר לי "מה אחי,ככה את</div>Tue, 06 May 2008 20:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=9137472http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=9137472http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=9052745<div align="right" dir="rtl">אין כמו המשפחה.הדוד שהוא גם מורה לתנ"ך והיסטוריה שמתקיל אנשים תוך כדי קריאת הגדה.ואתה תמיד מוכן,להוכיח את ה"דתיות" שלך מול כול אחד שיחשוב שאתה עדיין ילד,שאתה עדיין חי בסרט.הדודה הפלצנית בטירוף,אבל פסדר כשצריך.הבני דודים הקטנים שאף פעם לא זוכרים איך אתה נראה כי הם קטנים ואולי... אולי כי אתה לא שם הרבה.פסח.הכי טוב פסח.הדממה כבר כמה ימים.הימים עוברים בחוסר-מעש,מחשב,טלוויזיה והרבה שינה.. שלא יהיה מה להשלים עוד שבוע.גבירותיי ורבותיי,אני הרס"פ החדש בבגרות ללוחמים ששוכנת אי שם בגבעת חביבה,ליד חדרה.אבל מה?אחרי שקצין המיון הכריז לי שזה מקום סבבה וקיבלתי את העניין,הלכתי לבגרות ללוחמים במדור..מין חדר נטוש כזה עם קצינה שיושבת שם ואלוהים יודע איך היא לא מתאבדת.מסתבר שלה אין מושג מזה,אחרי כמה טלפונים,היה לה.אני צריך ללכת למחו"ה אלון ולעשות ראיון.וכול כך לא בא לי לקבל ת'תפקיד הזה אחרי ששמעתי עליו."העבודה היא בדרך כלל עם החיילים שעושים בגרויות..""אוקיי,מי עושה בגרויות?""חיילים קרביים חודשיים-שלושה לפני שיחרור."כןןןן,כי זה מה שאני צריך.. להרגיש ג'ובניק ו-צעיר.האפשרות השנייה היא המדרשה החינוכית בירושלים</div>Wed, 23 Apr 2008 03:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=9052745http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=9052745http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=8983066<div align="right" dir="rtl">השעון בפלאפון העיר אותו,כבר 7 וחצי.. הרבה אנשים היו אומרים שהוא חי טוב.רבע שעה והוא היה מאורגן לשרשרת האוטובוסים.שני אוטובוסים בשביל לקרוא עיתון במשרד,איזה ביזבוז.הוא פתח את המשרד שלו,הדליק את האור והכריז בינו לבין עצמו על עוד תחילתו של יום חסר משמעות בתה"ש.קרא עיתון,טחן סיגריות,דיבר עם אנשים.שאל את הקצינה אם הוא יכול ללכת,קיבל אישור.נעל את המשרד והכריז בינו לבין עצמו על עוד סוף יום חסר משמעות בתה"ש.השבוע - השבוע האחרון בתל השומר,בסיס סגור - Here i come!יחידה קרבית אני לא אצא לצערי,הקב"ן [השם ייקום דמו.] לא מעלה לי פרופיל..עידכונים בקרוב.שבת שלום ושבוע טוב.</div>Sat, 12 Apr 2008 20:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=8983066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=8983066http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=8928471<div align="right" dir="rtl">השבוע שיבוא עלינו לטובה הוא השבוע האחרון שלי בתל השומר הארור הזה.קיבלו את הבקשה שלי לעבור בסיס,ועכשיו קציני שלישות בנסיונות למצוא לי מקום.הבעיה היחידה היא שזה כנראה יהיה כאפסנאי או פקיד.אי אפשר לצאת לקורסים או לקרבי עם פז"ם כמו שלי,ככה אומרים לי.למרות שאני מכיר מספיק אנשים שיצאו לקרבי עם יותר פז"ם ממני.אז לאן אני הולך?בסיס סגור של חיל חינוך,אם יציעו לי תפקיד טוב.אם לא?שריון,תותחנים,פלחה"צ,מג"ב,קרקל.אני זורק שמות באוויר,כי זה לא 07,ואולי את זה אני כן אצליח..מתחילים לרוץ.להפסיק לעשן.להפסיק לאכול דברים שמזיקים.לפתח כושר.נראה מה יביאו הרוחות.</div>Thu, 03 Apr 2008 12:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=8928471http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=8928471http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=8885543<div align="right" dir="rtl">אני כבר לא יודע מה לכתוב.נמאס לי לשעמם אתכם עם השגרתיות של הג'ובניקים.מחר כמו תמיד יש מסדר.הפעם,המש"קית משמעת בטיול,ואני מנהל אותו.זה מדהים כמה החיילים האלה שמים עליי זין.. אומרים לי "שתוק" ו"צעיר".אין לי מושג למה אני לא מעלה אותם למשפט.. אולי אני צריך..אני הבנאדם שמביא להם ת"א [לא,לא תל-אביב] לשמירה כשהם שוכחים.אני הבנאדם שמדבר עם המש"ק תורנויות להקל עליהם.אני הבנאדם שמדבר עם אנשים לסדר להם מקומות טובים לשמור בהם.אז למה אני הבנאדם שאוכל זין בסוף?!מעכשיו,משפטים."אם לא תלמדו דרך הראש,תלמדו דרך הרגליים!" אמר פעם הסמל מהטירונות.כנראה שהגיע הזמן לאופציה ב'.תודה לך,שאת עוזרת ותומכת ושם בשבילי..נחמד שאת פה,באמת נחמד.לחזור הביתה ולראות הודעה ממך וישר לחייך.. לא קרה הרבה זמן.תודה לך,נסיכה שלי.שבוע הבא קב"ן - העלאת פרופיל..ומשם?האופציות הן :תותחנים.שריון.סתם בסיס סגור איפשהו.[למרות הקלסטרופוביה,זה מה יש.]תנו הצעות (:</div>Wed, 26 Mar 2008 19:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (המורעל שבפנים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=463861&blogcode=8885543http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=463861&blog=8885543