http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085עוד בלוג. מה חשבתם?heCopyright 2026 a littel angel. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8768560<div align="right" dir="rtl">לפני יומיים הלכנו לסיור בתיכון והסבירו לנו על כל המגמות. מאז כולם לא מפסיקים לדבר על זה לרגע. אני לא מעבירה שעה וחצי בלי לחשוב על זה. אין לי מושג מה אני הולכת לבחור. זה מחרפן. אני מאוד רוצה לקחת מחול. אני יודעת שזה יהיה כל כך כיף, לבחור במשהו שאני יאהב ויתעניין בו. אבל זה 11 שעות שבועיות, בלי שאר המגמות. זה המון השקעה ואני פוחדת שזה ייצור לי לחץ מטורף. למרות אני מתפקדת טוב בלחץ, אפילו יותר טוב מבזמן רגיל. אבל למה להכניס אותי לכזה לחץ אם אני לא חייבת? אם אני אקח מחול אז אני אקח מדעי המחשב בטוח. זה נראה לי הכי נורמלי מבין שאר המגמות המדעיות. והמגמה השלישית תהייה ביולוגיה/כימיה או אולי פיזיקה. סה''כ זה יצא משהו כמו 17 שעות שבועיות, לא כולל שאר המקצועות. זה אומר שלא היו לי יותר מידי חלונות, וכמו שכבר אמרתי - הרבה לחץ. אם אני אחליט לוותר על מחול אז אני מתלבטת אם ללכת לסוציולוגיה במקום, או בכלל ללכת לביוטכנולוגיה. סוציולוגיה נמשע לי ממש מעניין, וזה רק שעתיים שבועיות ככה שזה פותר לי את בעיית הלחץ. חוץ מזה אם אני ימשיך עם זה אז זה יותר עוזר בהמשך מאשר מחול.. וביוטכנולוגיה נשמע בס</div>Fri, 07 Mar 2008 14:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8768560http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8768560http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8627456<div align="right" dir="rtl">מחר יהיה יום האהבה ושתי הבנות שיש להם חבר יתחילו להתלהב (או לפחות אחת מהן). אין לי כוח לילדה הזאת יותר&gt;&lt;. בשביל כל השאר זה יהיה סתם יום. בכלל, לדעתי זה סתם יום מטומטם. לא צריך יום מיוחד כדי להגיד למישהו שאוהבים אותו. למרות שהדעה שלי בטח הייתה שונה אם היה לי חבר, כי זו הייתה עוד סיבה לחגוג, אבל בינתיים זה סתם מדכא. היום היה לנו שיעור עם ג'אז, עכשיו יש קטע שאנחנו בגוש ואז הולכים לשורות. בעיקרון אני אמורה להיות שורה שנייה באמצע, אבל בגלל שלא הספקנו לעבור לשורות בזמן כמה פעמים היא אמרה פשוט לפתוח את הגוש ולהסתדר לפי זה בשורות, אז נדחפתי לשורה ראשונה באמצע! (: בהתחלה הרגשתי לא הכי נעים כי זה היה משהו כמו או אני או ילדה אחרת אבל פשוט הגעתי לשם לפניה. אבל במחשבה שנייה היא כבר פעמיים שורה ראשונה ואני תקועה מאחורה כי אני חדשה אצל דולי.. חח איך הושפעתי מהאווירה של להילחם על השורה הראשונה XD. טוב בטח היא תחליף אותי עם הילדה הזאת ברגע שאני יעשה איזה פאשלה כי היא עוד לא מכירה אותי טוב.. אבל נקווה לטוב! (: היום הישרדות! איך התמכרתי לזה, תחליף עלוב לאמריקאי שנגמר בהוט, אבל עדי</div>Wed, 13 Feb 2008 20:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8627456http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8627456http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8593197<div align="right" dir="rtl">האספת הורים הלכה מעולה (: בדרך לשם סיפרתי לאמא שלי על הציון הגרוע בלשון אז לא היו לה הפתעות. המחנכת שלירקאמרה איזה תלמידה טובה אני ושהיא שמחה שעברתי לכיתה הזאת למרות שכל השיעור היא מעירה לי כל הזמן. אבל אין תלונות על זה כמובן XD. אחר כך קנינו לי פיצה והיא הייתה כמו קרש, אבל לא נורא - זה תרומהD: המבחן באזרחות עבר! נשארו רק 4 מבחנים בוחן ולהגיש 2 עבודות. ואז נגמרת כבר המחציתD: היום יש יומולדת ליעלי, אז הלכנו אחרי הבצפר לקנות לה מתנה. אדר ממש עיצבנה אותי, ובכללי היא התחילה ממש לעצבן בזמן האחרון. לפעמים אני מרגישה שהיא סתם פוזה. הרי היא תמיד מנסה להצחיק בכוח וכאלה. </div>Fri, 08 Feb 2008 15:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8593197http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8593197http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8566850<div align="right" dir="rtl">המבחן במתמטיקה הלך לי ממש טוב אם אני אתחשב בזה שיומיים קודם לא הצלחתי לפתור אף תרגיל. היום היה מבחן בפיזיקה שהוא 70% מהציון, ודי הופתעתי מעצמי שרק קראתי את החומר פעם אחת וזהו. בכל זאת 70% &gt;&lt;. יאללה עוד 5 מבחנים וסיימנוו D: היום שחררו אותנו מוקדם בגלל שיש היום אסיפת הורים.אז חיכינולהסעה בערך חמש דקות וחצי מהילדים הלכו, אבל החלטתי להישאר ולחכות עוד. אחרי איזה רבע שעה אף הסעהלא הגיעה ואמא שלי לא יכלה לבוא לקחת אותיאז הלכנו ברגל. משום מה חזרתי ממש עצבנית. זה מבאס, אני לא מבינה למה כל כך התעצבנתי. אני שואלת את עצמי מה היה כל כך נורא בזה, עובדה שזה לא כל כך הפריע לכל השאר, אז מה הבעיה שלי?. בכל מקרה תפסתי את עצמי מוציאה את העצבים על אמא שלי. איכזבתי את עצמי שוב. כי החלטתי שלא משנה מה אני ילמד לפרוק את העצבים שלי רק על מי שעיצבן אותי, ולא על מי שלא מגיע לו. אני חייבת להתחיל ליישם את זה. קראתי בעיתון כתבה על זה והבנתי כל מיני דברים. שהרבה אנשים לא יודעים להתמודד נכון עם כעס והם אוגרים אותו ומשחררים הכול את מישהו שבדרך כלל לא אשם. אצלי זה בדרך כלל אח שלי. אני פשוט חייבת ללמוד לה</div>Mon, 04 Feb 2008 13:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8566850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8566850http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8513803<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא עידכנתי. שום דבר רציני לא השתנה. ביום חמישי הייתה לנו הופעה במשחק כדורגל שהיה בבלומפילד עם כמה קבוצות מרוסיה ובית''ר.היה ממש כיף! החזרות ביום רביעי היו נסבלות, ובאותו היום כל האווירה הייתה מדהימה! זו הפעם הראשונה שלי במגרש כדורגל, ועוד להיות על הדשא עם כל השחקנים האלו שעומדים חצי מטר ממך ומתאמנים לקראת המשחק, עם כל האוהדים הצעקות והזיקוקים היה מ ד ה י ם. אתמול צבענו את החדר קורס (: היה ממש כיף, קצת התבאסתי מזה שבאתי מוקדם כדי להספיק לצבועמהראשונים ובסוף תקעו אותי לצבוע יותר מאוחר. אבל זה היה מזה בקטנה כשחושבים על זה, אחרי הכול כולם צבעו, ניקו וסידרו את הרהיטים והסדר לא משנה. החדר יצא ירוק מזעזע ביותר, עם ספות עור ממש נוחות שכמה בנים מצאו וסחבו איתם, ועם טלוויזיה שמישהו הביא - מ ו ש ל ם ! ביום רביעי יש מבחן במתמטיקה. ממש אין לי כוח להתכונן אליו, ואני סתם מבזבזת את הזמן מול המחשב&gt;&lt; מחר אני חייייבת לחרוש ואני יודעת שלא יהיה לי עצבים לזה, ושוב אני לא ילמד כמו שתכננתי ובסוף יום לפני המבחן אני ילחץ בטרוף כי אני לא יודעת את החומר. למה קשה לי להיות החלטית, שיהיה ל</div>Sun, 27 Jan 2008 21:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8513803http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8513803http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8425798<div align="right" dir="rtl">ביום חמישי נסעתי לכנס מחול באילת והיה מדהים! במהלך הנסיעה קיבלתי דיי הרבה smsים מחברים שאיחלו לי שאני יהנה וזה היה ממש נחמד (: כשהגענו למלון ישר התמקמנו ואז ירדנו לשיעור מחזות זמר עם הרמה של התיכון. היה ממש כיף והתפלאתי שהצלחתי להסתדר ברמה הזו, המורה היה כזה תותח ומצחיק (אהמ צחוקים על אלכס סקקון)שהחלטתי להישאר לעוד שיעור. בשיעור השני הוא לימד את אותו ריקוד, אז לפחות הייתי מהיותר טובים בו. אחר כך הייתה ארוחת ערב ממש טעימה ואז היה לנו זמן פנוי אז החלטנו ללכת לקלאסי עם התיכון, אבל בזה ממש לא הסתדרנו אז ישבנו בצד. אז היה לנו היפ הופ עם שוקו וגיתית, והם ממש נחמדים ועשו לנו ריקוד ממש יפה, הבאסהשבסוף השיעור הייתי כל כך עייפה שלא הצלחתי לעקוב בשמנייה האחרונה :/ . בלילה היה ממש נורא. הבנות החליטו שהם לא רוצות לראות את ההופעות כדי ללכת לישון, אז גם אני לא הלכתי, אבל אז הם סתם עשו מלא צחוקים וזה, ואני הייתי ממש עייפה ורציתי ללכת לישון.. בסוף הם הלכו לישון ונרדמו מיד ואני עוד לא נרדמתי ואז כל מי שהלך למופע חזר והם עשו מלאאא רעש אז לקח לי שעות עד שנרדמתי &gt;&lt; . היום השני היה אחלה. ארו</div>Mon, 14 Jan 2008 22:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8425798http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8425798http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8331663<div align="right" dir="rtl">Happy New Year! יאללה, סיכום 2007: &#9688; למדתי לקבל את עצמי איך שאני, פחות או יותר. פיתחתי ביטחון עצמי גבוה יותר בתחומים מסויימים כמו מחול וספורט. &#9688; התפחתי חברתית. הכרתי המון אנשים חדשים ויצרתי לי מעגל חברים שאני יכולה לסמוך עליהם. &#9688; עם זה, גיליתי את הפרצוף האמיתי של כמה אנשים, שהםלא חברים אמיתיים. &#9688; הצטרפתי לצופים, וגיליתי עד כמה אני אוהבת את זה, ועד כמה שאני רוצה להדריך ולתרום. &#9688; עזרתי אומץ ועברתי כיתה בלי סיבות ממש טובות. לטובה? לא יודעת. אבל זה גם לא הזיק. &#9688; למדתי להנות יותר, לקחת דברים יותר בקלות. &#9688; הצטרפתי לישרא, תפוז, ולפייסבוק = הצטרפתי לעולם של חסרי החיים (; אני חושבת שזה מספיק. אין לי כוח לחפור עכשיו עוד על כל הדברים הקטניםP: מטרות ל2008 : &#9688; לאהוב. את הסביבה שלי, את עצמי, את המשפחה שלי, וגם חבר. &#9688; להמשיך להתקדם במחול. &#9688; להדריך בצופים. &#9688; להתחיל להשקיע יותר בלימודים ולהכין שיעורים במתמטיקה ואנגלית. &#9688; לפגוש את דודים שלי שוב. ולשכנע את דן דוד שלי לבוא לפה, וגם את הרן. 3&gt; &#9688; לבחור מגמות</div>Tue, 01 Jan 2008 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8331663http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8331663http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8291290<div align="right" dir="rtl">דודים שלי באו מארצות הברית!D: לפני שבוע, אבל עדיין מותר לשמוח לא? XD הם באו גם עם חברה שלי משם ועם אמא שלה והיה כל כך כיף לפגוש אותם! נפגשנו ביום רביעי הקודם והיה ממש נחמד, אכלנו ביטבתה, דיברנו, העברנו חוויות, וסתם כל מיני כאלה. ביום שישי החברה שלי באה לישון אצלי, אז קודם היינו בפעולה והיא ראתה מזה הצופים בישראל, ואז הלכנו למסיבת הפתעה לשחר. אני חושבת שהיא ממש נהנתה, והיה ממש מצחיק לשמוע את הדעות שלה על כל האנשים אחרי שהיא הייתה מנומסת כזאת לידם, נו אמריקאיםXD. ביום שבת הלכנו אני היא דודה שלי אמא שלי ואמא שלה לצומת סירקין (ולא מצאנו כלום &gt;&lt;'') ואז הלכנו לסבתא שלי לאכול ארוחת צהריים. אה כן, קנינו לאמא שלה ספרים לילדים בעברית ואז אני ואח שלי עזרנו לתרגם אותם לאנגלית (היא מורה לעברית, יענו ללמוד לקרוא). ובסביבות 7 הלכנו לקניון הגדול בפתח תקווה. אני לא קניתי שום דבר, לא היה מספיק זמן.. אבל העיקר שהם קנו (: מחרתיים אני יראה אותם בפעם האחרונה לפני שהם טסים חזרה. זה מזה מבאס. אני ראיתי את דודים שלי רק פעמיים, ואז תהיה הפעם השלישית, וזהו. אני לא יראה אותם עד הקיץ במקרה</div>Thu, 27 Dec 2007 22:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8291290http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8291290http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8266918<div align="right" dir="rtl">אולי כולכם חושבים שזה נורא חרשני מצידי לומר את זה, אבל לדעתי זה רעיון מעולה. בשנים האלה, מי שלא מסיים יב' לא יוכל להשיג עבודה ולהתקדם בחייו. הוא יצטרך להסתפק בלפנות את הזבל, ואני מקווה שאף אחד לא רוצה שזה יהיה היעוד שלו. אני חושבת שכל מי שנשר מבית הספר התחרט על כך בשלב מסויים בחיים וככה פשוט מונעים את החרטה, מה שעצוב, זה שבמדינה שלנו דרוש חוק כדי להשאיר את התלמידים בבית הספר. שמערכת החינוך שלנו כל כך דפוקה שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות חלק ממנה.</div>Mon, 24 Dec 2007 18:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8266918http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8266918http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8198679<div align="right" dir="rtl">אתמול עשינו מסיבה לכל ההנהגה בשבט. פתאום בצהריים הודיעו לנו שהשבטים האחרים לא יכולים לבוא, אבל המדריכים אמרו לנו להגיד שהם מהשכבה שלנו בבצפר. אז חזרתי הביתה וכתבתי לאנשים הודעות במסן שיבואו, כי להם הודיעו שאין מסיבה, והם אמרו לי שכדאי לכתוב בפורום הנהגתי של השכבה שלנו כדי שכולם ידעו, אז כתבתי. (ואחרי 2 דקות מחקו אותה). אני מגיעה למסיבה ופתאום אנשים אומרים לי שממד כועסים עליי שכתבתי את ההודעה הזאתי, שאני צודקת כי אני לא ידעתי שאסור, להיזהר מהמדריכה שלי כי היא נכנסה לקריזה עליי. שהיא כתבה/אמרה את זה מול כולם (לא ממש הבנתי מה נסגר עם זה, כי לא נכנסתי לפורום של הקורס ואיחרתי ברבע שעה, אבל בקיצור היא אמרה לכולם שאני כתבתי את ההודעה הזאתי. נכנסתי קצת ללחץ, והבטחתי לעצמי שאם הם יצעקו עליי או משהו אני לא יתקפל ישר. אבל ברגע שהודיעו לכל הקורס שאנחנו נתקשר מיד לכל השבטים האחרים ונגיד להם לא לבוא כי אין להם ביטוח. שאין מה לעשות. או לדחות את המסיבה בשבועיים או לבטל אותה. ואיכשהו אני הגעתי למסקנה שזה בגללי. שזה בגלל ההודעה שכתבתי, ועכשיו אכלנו אותה. באתי להתקשר לשבט אחר כדי שלא יבואו אם הם</div>Sat, 15 Dec 2007 13:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (a littel angel)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=462085&blogcode=8198679http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=462085&blog=8198679