http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205thousands of hooks have found their way into my heart, and now they pull me to the only place i cant go heCopyright 2026 raven pluton . All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205http://f.nanafiles.co.il/upload/92004/IsraBlog/46205/misc/616206.jpg http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1165499<div align="right" dir="rtl">נהיה קודר יותר ויותר, אה? זה ריחף באוויר כבר כמה ימים, אני אשכרה התחלתי לשלוח מכתבי פרידה. אני הולכת מכאן. אני לא סוגרת, אני מאד מקווה שמתישהו אני אחזור. בינתיים, זה כבר לא המקום שלי. זו כבר לא אני. כאן כתבה מישהי אחרת. מישהי שהרשתה לעצמה להרגיש לא רק כשכואב לה פיזית. טוב, להתראות, ולאילו שעדיין אכפת להם, אני אהיה כאן- http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=82019 חבל, דווקא אהבתי את המקום הזה. או וול, אייל בי באק.</div>Fri, 17 Dec 2004 15:37:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1165499http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1165499http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1160753<div align="right" dir="rtl">נעמה אהבתך לי מאהבת נשים. מימי לא היה לי חבר קרוב יותר ממך. גם בחורות שהיו אמורות להיות החברות הכי טובות שלי והנפש שמשלימה אותי בעולם הזה אף פעם לא היו כ"כ קרובות אלי, אף פעם לא הרגשתי איתן יכולת מלאה כזו להסיר את כל המסכות. מהרגע הראשון שראיתי אותך רציתי אותך, בהתחלה סתם, כי נראית בדיוק כמו שאהבתי וכי הנחתי שאתה נחמד, וחשבתי שיהיה נחמד אם יקרה איתך משהו, סתם להתמזמז במועדון, כמו שהייתי רגילה. ואח"כ ראיתי שגם אתה רוצה, ועוד לפני שהכרתי אותך באמת רציתי אותך, רציתי להיות איתך. אתה היית הראשון שלי בכ"כ הרבה דברים. האהבה הראשונה שלי, האדם הראשון איתו עשיתי אהבה, הראשון שאיתו הרגשתי שלמה ומאושרת, האדם הראשון שהרגשתי איתו מספיק ביטחון תמיד, גם לפני שבאמת הכרתי אותך. אני הייתי זו שתפסה יוזמה, שדיברה איתך, שאמרה את מה שנאמר. ולפעמים חולפת עלי כמו צל המחשבה שהלוואי והייתי שותקת. ניראה כאילו כולם החליטו שעלינו להיות ביחד, אפילו כוחות היקום האלו שאנו כ"כ אוהבים לשנוא. ועכשיו כשנגמר לי הכח להאבק עלינו, ואתה ניראה לי כמו כתם מטושטש שאני מתקשה לזכור את קולו, אני מנסה לגרום לדף נייר להכיל אותנו. הלי</div>Wed, 15 Dec 2004 23:17:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1160753http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1160753http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1157748<div align="right" dir="rtl">ביום שבו הדם זרם כמו מים אתה בהית ואמרת שאלו תעתועי הערפל ואני, עם הכאב אשר אתה בו לא היכרת היכרתי את עצמי לראשונה. המפלצת, שלקיימה היטב דאגתם לפתע מנדנה הוציאה את חרב הטירוף אשר מאז ומתמיד הייתה מוסתרת בידה וכל קולות השרפים לחשו לי להכות. אז בשמחה עיוורת הגשתי את ראשך על טס מוכסף לאדונים, אשר לראשונה אימצתי אל חיקי. וכמון תינוק טהור ותם צחקתי ברגע שעל ראשי נפל האור ראשי, המונח על טס כסוף בפני האדונים. </div>Wed, 15 Dec 2004 12:07:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1157748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1157748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1150637<div align="right" dir="rtl">בלע. סופ,ש נאה בפגיה של כרמל, היה נחמד, כרמל היא ארבה. תודה. אין לי כוח. אני מתגעגעת אליך, אני כן. אתה חסר לי, ואני כבר על סף התמוטטות מרוב שאני מבולבלת. אבל כבר לא ככה. this to shell pass, my friend. ואתמול הייתי מגניבה והייתי בסנטר ופתחו לי בקלפים, כמה עצוב. ואני דואגת. משום יש לי חשש נוראי שקרה לך משהו. </div>Mon, 13 Dec 2004 13:44:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1150637http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1150637http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1135715<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שאם הוא היה מנשק אותי עכשיו, או סתם מזמין אותי לכוס קפה, אז אני לא הייתי מתנגדת. נראה לי שגם הוא לא היה מתנגד אם אני הייתי עושה את זה. והוא אמר שאני מקסימה, אבל אני חושבת שגם הכלב שלי מקסים, ואני לא באמת יודעת אם אנחנו חגים זה סביב זה, או שהוא סתם מצא לעצמו מישהי שנחמד לו לדבר איתה. אני גם לא יודעת אם באמת לא הייתי מתנגדת, או שסתם לא הייתי מתנגדת כי אני כ"כ רוצה לא להתנגד. אני לא אגיד שאם מאינדיאניתהפוך להיותירוק כהה כחול שכזה אני לא ארגיש רע, אבל אני לא באמת אכאב, לא נראה לי בכול אופן. ואתה בטח יושב וחושב שהנה הצלחת במה שניסית לעשות חצי שנה, אבל עכשיו שאתה כבר לא שם אין שם כלום, הכל כ"כ עמום. ואחרי שכ"כ רציתי להפסיק לבכות, בימים האחרונים אני לא מצליחה גם כשאני מנסה, ולדחוף ציפורניים לגרון זה מכאיב, אבל גם החיים, ואנחנו עדיין טורחים לחיות אותם, אז למה לא?אני חושבת שאני אשאר את הסופ"ש כאן, פשוט כי אין לי לאן לחזור. גם כאן לא בא לי להיות במיוחד,אבל גם לא בשום מקום אחר, אז למה לבזבז זמן וכסף כדי להשאיר את המצב אותו הדבר?ועכשיו כשאני חושבת על מישהו שמחבק אותי בלילההפנים כבר לא שי</div>Thu, 09 Dec 2004 12:42:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1135715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1135715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1121494<div align="right" dir="rtl">ושוב אני נוסעת לב"ש.שלום.אתם בהחלט החוליה החלשה.אני אבלה לי את השבוע בללמוד ולמצוא לעצמי בית חם לסופ"ש. אלוהים, יום אחד ביליתי אתם ואני מתחרפנת, סופ"ש שלם? עדיף להתאבד ישר.אני מתגעגעת אליך...שלום.</div>Sun, 05 Dec 2004 18:54:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1121494http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1121494http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1121043<div align="right" dir="rtl">אני כ"כ מתגעגעת אליך...כבר שבוע לא שמעתי ממך מילה.מחקתי את המ'ס שלך מהפלאפון, והשארתי לי אותו על פתק קטן במעמקי מגירה אחת. לא מחקתי כדי לשכוח אותך, מחקתי כדי שפעם הבאה שאני אשתכר אני לא אתקשר אליך, כי אתה הרי ביקשת שלא.ראיתי אותך מחובר לאיסיקיו כמה פעמים. כמעט כתבתי לך. כ"כ רציתי לכתוב לך. היתה לי הרגשה שהצורה היחידה שבה אני אצליח לעמוד בזה יהיה עם אני אכרות לעצמי את הידיים. לא נורא, ג'ני אמרה שהן צומחות בחזרה.פעם אחרונה שראיתי אותך היה לפני שבוע. זה היה אחרי שלא ראיתי אותך 3 שבועות. הרגשת לי כמעט לא מציאותי. כ"כ התגעגעתי אליך. וכשנסעתי ידעתי שזה יהיה פחות בעייתי הפעם, כי הפעם יעברו רק שבועיים עד הפעם הבאה.אני זוכרת שכשרק התחלתי ללמוד, אמרת שאני חסרה לך, שאם קודם היית מרגיש שיש יותר מידי ממני, עכשיו אתה מתגעגע לתחושה הזו. היינו מדברים כל יום, שיחות של שעות, ועדיין היית אומר לי שהתגעגעת.ופתאום, שיחות הטלפון הצטמצמו לפחות מחמש דקות ביום, ואתה עדיין טוען שלא היה לך זמן להתגעגע. ופתאום אני שוב מעיקה.ופתאום אני שוב בוכה. ופתאום... אתה כבר לא כאן... אני כ"כ מתגעגעת ניצן... אני כ"כ אוהבת אותך</div>Sun, 05 Dec 2004 17:24:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1121043http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1121043http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1119779<div align="right" dir="rtl">אני מדממת מהשיניים. כן, אני יודעת שטכנית זה החניכים, אבל מהשיניים הרבה יותר מגניב. אז זה מהשיניים.משהו.. רציתי לכתוב משהו... נו, מה זה היה לעזאזל?קיבינימט.נו..........סבתא מעצבנת אותי. מאד. איפה הגרזן שלי?המסתי את הסוכריה שהוא הביא לי. היא היתה כזו גדולה, ומגניבה וצבעונית והיה כתוב עליה איי לאב יו. עכשיו נשאר הניילון שעטף אותה והמקל פלסטיק.כמו מהכל בעצם."את יודעת,יש עוד דברים כמו פרחים מפלסטיקאף פעם לא נובלים..."זה אומר שהדברים היחידים שלא ינבלו חייבים להיות מזויפים?זה לא הגיוני, נכון?נכון?!</div>Sun, 05 Dec 2004 13:13:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1119779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1119779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1118548<div align="right" dir="rtl">אמרת שמעיק עליך לקבל הודעות שבהן כתוב שני מתגעגעת. אז אני אוציא את תסכולי במקום אחר: "ניצן היקר, אני מתגעגעת אליך, אתה חסר לי. לילה טוב".לא, לא עזר.כל הזין (קולה זין?).משהו שם נהיה עמום יותר... זה לא הכאב, הגעגועים או האהבה. אני חושבת שזו התקווה. אני מסתכלת במראה, ובעיינים שמשתקפות אליאין כלום.מישהו כיבה את האור במוח שלי?אצלך קורסות המגננות. אצלי הן נבנות מחדש. תיראו, שוב הציניות פה במקום הרגש. לא יעבור זמן רב, ואנשים שוב יראו בי יצור מקפץ שלא יכול לבכות. לא יעבור זמן רב והאולקוס יתרחב...לא יעבור זמן רב מידי, והנשמה שלי שוב תכנס לתהליך מואץ של עיכול עצמי, ממש כמו הקיבה.רק עוד כמה חודשים שבהם אני אהרוג כל טיפת אנושיות שיש בי, והיא תיעלם כליל. כולי ציפיה.</div>Sat, 04 Dec 2004 21:54:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1118548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1118548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1116927<div align="right" dir="rtl">קיבינימאט. ההורים נוסעים בערב לארה"ב לשלוש שבועות. מכיוון שאני באונ' רוב הזמן, וצריך שמישהו ישמור על אחותי הקטנה, סבא וסבתא יגורו אצלנו בזמן הזה. הם הגיעו לפני רבע שעה. הם כבר הספיקו להביא אותי למצב שבו יוצאים לרחוב עם גרזן ומתחילים לרצוח זקנות תמימות (תמימות? גם הן סבתות של מישהו). אז יופי לי, מחר אני חוזרת לב"ש, ושם אני אבלה במהלך השבועות האלו. אמנם אחת השותפות שלי פולניה ובת 25, ככה שיכול להיות שהיא תהווה תחליף לסבתא, אבל בקטנה. עכשיו, יש את עניין סופי השבוע. לרוב אני מבלה אותם באחד משתצי מקומות- אצל ניצן, או בבית. מכיוון שלניצן אני לא יכולה להגיע, ואני מעדיפה להתארח אצל משפחת פלשתינאים לפני שאני אבלה סופ"ש עם סבא וסבתא, נשאלת השאלה:מי מוכן לאמץ אותי זמנית?כל עיניין הטיזרים הפסיק לשעשע אותי. נמאס לי שאני לא יכולה להוציא מילה מהפה בלי לחשוב עליו. איך שהתחלתי לכתוב על סבא וסבתא, חשתי צורך לציין בסוגריים שלא מדובר בסבתא מהמחבת. ואז אני נזכרת שאין צורך. ואז אני נזכרת שאני לא אצחק איתו יותר על סיפור הסבתא במחבת. או על כל סיפור אחר. ואז אני נזכרת שאני כנראה כבר לא אצחק.</div>Sat, 04 Dec 2004 16:10:00 +0200ulfsky10@hotmail.com (raven pluton )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=46205&blogcode=1116927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=46205&blog=1116927