http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784בלוג פרשנות ספורט. בבלוג אני בעיקר אכתוב על משחקי כדורגל\ קבוצות וכן הלאה, אבל גם על ספורט אחר.heCopyright 2026 *+*Football Reviewer*+*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7658207<div align="right" dir="rtl">דרור קשטן כנראה לא מבין. או שאולי הוא כן מבין. אין לו מושג מה לעשות אחרת, והוא כמעט בטוח שההתקפה הטובה ביותר היא ההגנה. אך הוא טועה- אם הנבחרת תתקיף, הם לא יספגו 6 שערים, אלא הם יספגו 4 ויבקיעו 2. גם מאזן טוב. יחסית. בהתחשב שזו נבחרת קרואטיה. קשטן- כשאין לו פתרון, הוא מיד עושה בונקר. גישה לא נכונה לחלוטין. הוא היה צריך לתקוף, לשנות את ההרכב: לא לשים את עומר גולן, חלוץ די בינוני, אלא לשים חלוץ כמו ברק יצחקי, שחבל שהוא פצוע. לדעתי, הרכב טוב שהיה יכול לעבוד הוא "פירמידה". 4-3-2-1. 4 מגנים (בן דיין, ת.כהן, בן חיים, זיו). 3 קשרים (זנדברג, בניון ואלברמן), 2 חלוצים אחוריים (בלילי, תמוז) וחלוץ קדמי (בן סהר). הרכב כזה מרכז את העבודה מארבעה לשלושה, משלושה לשניים, משניים לאחד. כך שלקרואטיה יש 4 מגנים, 4 קשרים, 2 חלוצים, ויצא מצב שבו ההתקפה של קרואטיה תבלע בתוך ההגנה. את קשטן מפחיד הרעיון לנסות משהו חדש- משהו שאולי יפגע בנו, אבל אחרי המשחק שבו נשחק התקפי ונפסיד 6-0, הוא יגיד "לא אני טעיתי, אלא אתם. אתם שאמרתם לי לשחק התקפי." אם הוא יגיד ככה, אחרי משחק מאוד התקפי, שבו נפסיד בהפרש גדול, אני י</div>Sat, 13 Oct 2007 11:18:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7658207http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7658207http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7575742<div align="right" dir="rtl">שאראס חזר לאירופה, אחרי שנתיים ב-NBA. אינדיאנה פייסרס, וגולדן סטייט ווריורס פשוט לא עשו לו את זה. ואני מבין למה. הם מתאמנים מאוקטובר עד לסוף אפריל, והתוצאה? פלייאוף רק לחצי מהשחקנים ל-16 הקבוצות ש"התאמנו" הכי טוב מעפילות שלב. ורק שם מתחיל האקשן, הליגה, הריצה אחרי תואר. כל משחק שאתה מאבד בפלייאוף, זה עוד משחק שבו התואר מתרחק ממך. כל משחק שאתה מאבד בליגה- "בקטנה, מחר נשתפר." התנאים הם לא אותם תנאים- במקום לחזור בערב אחרי אימון או משחק הביתה לאישה ולילדים, אתה חוזר למטוס, בו אתה מבלה את רוב השנה. משחק נגמר- עלית על מטוס בדרך למשחק הבא. אותו דבר גם ב-NHL וגם ב-MLB. הספורט היחידי שבו אתה באמת מפסיד משהו כל משחק בארה"ב- הוא הפוטבול. 32 קבוצות, שמשחקות ב-2 ליגות: 16 בכל אחת. פוגשות כל קבוצה פעם אחת, לפלייאוף מעפילות 8קבוצות, 4 מהן בווילד קארד. ובפלייאוף יש רק משחק רבע גמר אחד, חצי גמר אחד וגמר אחד ויחיד- הסופרבול, שבו הפרסומות הרבה יותר חשובות מהמשחק. עלות הסופרבול גבוהה יותר מגמר ליגת האלופות האירופאית, וכל זאת בגלל הפרסומות שמשודרות במשך 7 שעות. הטייס שלנו חברמן, הוא ייקח אותנ</div>Tue, 02 Oct 2007 19:05:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7575742http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7575742http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7512276<div align="right" dir="rtl">אין כאן צבע. זה שחור ולבן. זה אפור, זה משעמם, זה לא נותן לי את תחושת האלופות. כל שנה, אנשים מתרגשים לקראת ליגת האלופות: תחזיות, ניתוחים, מערכות, משחקים שמשודרים בכל העולם, אירוע תקשורתי אחד גדול. אבל כאשר זה מגיע לעיקר- העיקר הוא טפל. באמת לא חשבתי שכל משחק כאן יהיה צבעוני יותר ממשחק בקופה אמריקה, אבל לא חשבתי שזה יהיה אפור כמו אחד המחזורים בליגה הצרפתית אשתקד, שהסתיים עם 6 תוצאות תיקו. אבל רציתי משהו שיראה לי- זה ליגת האלופות. זה יותר מיוחד מלה ליגה, מהסרייה א' ומהפריימר ליג. אולי זה יותר מיוחד בכסף ובפרסום, אבל זה לא יותר מיוחד במשחק. רק מעטים מהמשחקים מרהיבים, שבהם גולים אגדיים, רדיפה אחרי הניצחון, מחזות מרהיבים של מערכים וטקטיקות. לא היו הרבה משחקים מצויינים, וכנראה גם לא יהיו. אבל מה שכן, אם רוצים שזה לפחות יתקרב לכך, צריך לשנות את הגישה. אסור להיאבק על 1-0. צריך להיאבק על יותר. אני אמנם מרגיש מחובר יותר לכדורגל האירופאי, אך הייתי רוצה שבאירופה ישחקו כמו בדרום אמריקה. מהלכים, תרגילים, גולים. לדוגמה, אני לא יכל לראות משחק כמו בוקה ג'וניורס נגד ריבר פלייט, מכיוון שהכדורגל</div>Mon, 24 Sep 2007 19:21:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7512276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7512276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7489327<div align="right" dir="rtl">אי שם בשנת 1998, מאי 98, צ'לסי חטפה את התואר האירופאיהשני שלה- גביע המחזיקות (הראשון היה ב-71). היא ניצחה בגמר את שטוטגרט ומאמנה היה ג'יאנלוקה ויאלי, שהיה גם שחקן בקבוצה. היה להם גם את סטיב קלארק ודי מטאו- סקוטי ואיטלקי. באותה תקופה בקבוצה היו 10 שחקנים אנגלים, בדיוק כמו בשאר הקבוצות מהפריימיר ליג, ואם היית אומר אומר צ'לסי בשנת 98, זה היה כמו להגיד טוטנהאם, או סבילה. צ'לסי של שנת 98 הייתה לא קבוצה עשירה, אבל קבוצה טובה. דניס וייס וויאלי עם הגביע ב-98. בשנת 2003 הצטרף מנוע חדש לקבוצה- הנשיא רומן אברמוביץ'. אוליגרך רוסי שלא מבין דבר בכדורגל, אך קנה את הקבוצה. בשנתיים הראשונות היו אלו שנים של התאקלמות. לצ'לסי היה כבר את הכסף, אבל לא כל כך הרבה כסף. אברמוביץ' מינה את ז'וזה מוריניו בתור המאמן, לאחר שמוריניו זכה בליגת האלופות עם פורטו. כנראה אברמוביץ' עשה טעות, ואולי לא, אבל מה שאברמוביץ' עשה לקבוצה זה לא יתואר. היכן האנגלים של הקבוצה? זו קבוצה מאנגליה! רק ג'ו קול, אשלי קול, פרנק למפרד,שון רייט פיליפס וג'ון טרי, הם האנגלים היחידים שנמצאים בצ'לסי וזוכים לפרסום. אני מבין שהיום כל שח</div>Fri, 21 Sep 2007 08:18:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7489327http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7489327http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7404252<div align="right" dir="rtl">רשמית, הפסקתי לאהוב את הנבחרת הלאומית בכדורגל של ישראל. הדקה היא דקה 53 ואני יושב וכותב את הפוסט. אולי אני טועה, בדיוק כמו עם הנבחרת בכדורסל, אבל אני בטוח- ישראל בחוץ מיורו 2008. מי אשם? כולם! לא רק קשטן, ולא רק השחקנים, אלא גם ההתאחדות והאנשים שהכינו את הנבחרת ואפילו האוהדים. אני פוחד להסתכל על המסך, אבל אני שומע רק דברים רעים: לדוגא, עכשיו, יואב זיו קיבל כרטיס צהוב. הנבחרת הזאת- הלך עליה. קשטן, שמרכיב בונקרים צריך ללכת הביתה ובמקומו צריך להגיע מאמן שהוא לא משחק בונקר. מאמן משוחרר כמו שלמה שרף. אחד שלא דופק חשבון ורק רץ קדימה. המאמן הכי מתאים לכך- בארץ אין אחד כזה. לא קיים, כולם בונקרים ומי שלא בונקר, לא מאמן מספיק טוב בכדי לאמן נבחרת. המצב של הנבחרת שלנו לא נראה טוב- למה לעזאזל קשטן פותח בהרכב עם בנאדו וקטן? אולי בכלל שישים על המגרש את אבי נמני ויוסי אבוקסיס! אולי יצרף להרכב את שפיגלר ושום?! לא מבין אותו! יש לנו את תמוז, בן סהר, יצחקי ושחקנים רבים אחרים שצריכים לקבל את ההזדמנות הזו לשחק ולהתקיף. ההתקפות של ישראל, כהרגלן- לא מסודרות- גרועות, לא נגמרות, רק עם התחלה טובה וללא</div>Sat, 08 Sep 2007 20:08:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7404252http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7404252http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7382273<div align="right" dir="rtl">אמאלה, איזה כשלון. נראה לי שאני בחיים שלי לא אומר משהו טוב על הספורט הישראלי. אוהבי הכדורסל בטח אומרים, "רק כדורסל זה ספורט המפתח שלנו בארץ" ואוהבי הכדורגללא אומרים כלום, כי הם לא יכולים להגיד שהכדורגל בארץ כל כך מצויין. אוהבי הכדורגל יותר קרובים לאמת. לעומת זאת, אוהבי הכדורסל פשוט חושבים שבגלל מכבי תל אביב, שיש לה יותר כסף מישראלים ובגלל שבשנת 1979 שהייתה לפני מיליון שנה, שבה ישראל סיימה במקוםהשני באליפות אירופה, הם ממשיכים להאמין כרגע, בין אוהבי הכדורסל לבין החרדים אין הבדל. שניהם מאמינים במשהו שלא יכול לקרות. המשיח לא יבוא והכדורסל לא יהיה טוב יותר ב-30 שנים הבאות. הכדורגל, מנסה לפרוץ למעלה, ולמרות שהם לא מצליחים, הםמנסים ולא"חשים". משחק הכדורסל אתמול היה כשלון, ביזיון וטמטום. עד כמה שרוסיה יותר טובה, הפרש של 34 לא מתקבל על הדעת! נכון שיוון, רוסיה וסרביה עלו בגורלה של ישראל, אבל 34 הפרש?! ועוד חשבתי שהנבחרת די טובה!! סרביה היא אלופת העולם לשעבר, יוון מצויינת, רוסיה הייתה היריבה היחידה שאפשר היה לנצח ואני לא מרחם על ישראל הערב, שפוגשת את סרביה. משהו כאן לא מסתדר. נבחרות שהן</div>Wed, 05 Sep 2007 18:19:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7382273http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7382273http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7357232<div align="right" dir="rtl">כמ שאנחנו חוזרים לבית הספר, כך הם חוזרים לעמדותיהם. שחקני הכדורגל פתחו עונת כדורגל רשמית אתמול. חלון ההעברות נגמר היום,הסופר קאפ התקיים אתמול והבתים של ליגת האלופות מוכנים. קצת ניתוח אירופאי שלי לגבי עונת 2007/08: קודם כל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהליגות באירופהלא התחילו בצורה הכי מצויינת, כמו שדיברתי על כך ב"פתיחה פסימית בכדורגל האירופאי." מנצ'סטר יונייטד עם ניצחון יחיד, ליון ומרסיי מדשדשות ואינטר השיגה רק תיקו במחזור הראשון. אבל,הייתי רוצה להתעסק בשני המפעלים האירופאים הכי שובים: גביע אופ"א וליגת האלופות. נתחיל מהליגה החשובה ביותר למועדונים, ליגת האלופות. 32 הקבוצות חולקו ל-8 בתים: בית א': ליברפול, פורטו, מארסיי ובשיקטאש. כבר לפי הסדר זה כעט ברור מי תעלה לשלב הבא ולדעתי זה נכון: ליברפול בטוח תעלה לשלב הבא,אין סיבה שהיא לא תעפיל, עם סגל מצויין (ולא רק בניון, הוא כבר יצא מכל החורים. די!). המלחמה ל המקום השני תהיה די סגורה: פורטו.הקבוצה הפורטוגלית הזו לא יכולה לפשל. אין סיכויי קטן שזה יקרה. הבוצה הזאת כבר שנים רצופות מעפיל לשמינית הגמר, לפני 3 שנים זכתהבתואר. למה לה לא להעפי</div>Sat, 01 Sep 2007 18:54:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7357232http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7357232http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7345752<div align="right" dir="rtl">שוב, לא הצלחנו להפיק את התועלת. אני כמובן מדבר על מכבי נתניה ועל מכבי תל אביב. מכבי תל אביב מפסידה לקבוצה נחותה מתורכיה, נתניה מפסידה לקבוצה מפורטוגל. הקבוצה שמרוויחה? הפועל תל אביב. שוב, דברים כאלה מחזקים את התיאוריה שלי- בעלות ניסיון תמיד מנצחות. כלומר, אני אביא דוגמה: ליברפול, השנה ניצחה את צ'לסי לא מכיוון שהייתה יותר טובה, אלא מכיוון שיש לה ניסיון והיא יודעת איך עושים את זה. אותו דבר גם מילאן, ליונייטד יש רק שני גביעים בעוד למילאן יש 7. נתניה הפסידה בגלל טעות קטנטנה, אפשר להגיד, לא כמו הטעויות של מכבי. נתניה נתנה פייט, ואיימה על השער וחשבה להוציא משהו טוב מקריית אליעזר. ואני, את האמת האמנתי שנתניה תעבור. אחרי 0-0 בפורטוגל, מאמן שכועס ומזלזל ביריבתו (פאולו דוארטה), נתניה הייתה פייבוריטית. רק שלנתניה חסר שחקן כמו מספר 7 אצל לייריה, ששכחתי את שמו: זה שחקן מצויין, שלא רק שהבקיע את הגול- הוא גם החזיק את הקבוצה החלשה הזאת. השוער שלהם- פתטי, לא כזה טוב והעצירות שהוא הביא, אפילו שוער מהליגה הלאומית היה מצליח להציל. שטראובר, הוא כמובן עם יותר ניסיון וידע מה לעשות- אבל ההזדמנות הז</div>Fri, 31 Aug 2007 13:39:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7345752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7345752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7329581<div align="right" dir="rtl">כבר הרבה זמן שלא היו כל כך הרבה טרגדיות בבת אחת. כל הרבה שחקני כדורגל וכדורסל נהרגו בשבוע האחרון. הראשון הוא כמובן ריי ג'ונסון, אותו שחקן מק.פ.ר מהליגה האנגלית השנייה, שנהרג בתאונות דרכים בשישי האחרון. ילד בן 18, צעיר, שכל חייו היו צריכים להיות מלפניו, ככה פתאום- נהרג. בארץ מכירים את ק.פ.ר בתור הקבוצה שאליה מושאל בן סהר. השחקן עצמו היה די אלמוני, אך בכל זאת. לפני שבוע נהרג אדי גריפין, שחקן מילווקי באקס ב- NBA. שחקן גדול, שהסתמן כפוטנציאל אדיר שגרם למותו בעצמו. זה בהחלט כואב מה שקרה. הרקע: גריפין עבר ילדות קשה עם התעללויות ועוני והדרדר לסמים ואלכוהול. הוא ניסה למצוא את דרכו עם הכדורסל. אך גם לא הצליח כך. אדי גריפין הפך לאדם לא נורמלי, יחסית, ומתוארים פשעים שבוצעו על ידו, והאיום באקדח לעבר ראשה של חברתו. גריפין בהחלט לא היה הבנאדם הרגוע מכל. ואז הוא נהרג: הוא נכנס ברכבת עם מכוניתו בזמן שזאת נסעה. מזל שזו הייתה רכבת משא, אחרת זו יכלה הייתה להפוך לטרגדיה נוראית עם מאות הרוגים. לרופאים לקח יומיים לגלות מי אותו אדם שנהרג- התאונה הייתה עד כדי כך קשה. חברו לקבוצה סיפר: "את גריפ</div>Wed, 29 Aug 2007 12:34:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7329581http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7329581http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7313966<div align="right" dir="rtl">אח, אח. הכדורגל האיטלקי. הליגה האיטלקית חזרה לתוקפה עוד בשבוע שעבר, עם משחק הסופרקאפ בין זוכת הגביע רומא לאלופת הליגה- אינטר. משחק שבסיומו, כמובן, רומא זכתה. אני ידעתי שרומא תקח. אינטר מאז מרץ\ אפריל היא לא אותה אינטר. אני זוכר שבעונה שעברה אינטר השיגה שיא אירופאיברצף נצחונות בליגה- 18 נצחונות ליגה רצופים. אני אפילו הייתי מוכן להמר עליה ועל אולימפיק ליון כעל הקבוצות שיתמודדו בגמר ליגת האלופות באתונה. זאת הייתה הקבוצה הטובה ביותר בינואר\ פברואר- עם כוכבים כמו איברהימוביץ', אדריאנו, זנטי, קורדובה, חוליו סזאר, השוער טולדו ועוד שחקנים מרהיבים שהיו צריכים לקחת את הזרקורים ב-24 במאי 2007 באתונה. למרות זאת, אינטר הפסידה עוד בשמינית הגמר לוולנסיה (לדעת רוב הפרשנים, זו בכלל לא הייתה הפתעה). אמנם היא לא הפסידה, אבל היא עפה בגלל שערי חוץ לטובת ולנסיה. אני עדיין זוכר את המכות שהיו בין שני המועדונים בתום המשחק השני במסטאייה (האיצטדיון הביתי של ולנסיה). המכות האלו העידו על לחץ שהיה לאינטר, הם רצו לפרוק את הלחץ, רצו לשכוח מהכול. הם פשוט החלו להרביץ לשחקני ולנסיה, ואפילו המאמנים וצוותי הקבוצות</div>Mon, 27 Aug 2007 13:45:00 +0200vsergey@013.net (*+*Football Reviewer*+*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=461784&blogcode=7313966http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=461784&blog=7313966