http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460951heCopyright 2026 MooLly. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460951http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/51/09/46/460951/misc/11265846.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460951&blogcode=7284573<div align="right" dir="rtl">היי! מה נשמע? אתמול נכנסתי לסטימצקי (כן, זה קורה לי מידי פעם) וחיפשתי ספר כלשהו, לא ידעתי איזה ספר.. לפעמים יש לי דודא לספר ואני אפילו לא יודעת מה אני מחפשת.. אז נברתי קצת בניו אייג', ובפסיכולגיה ובהומור וכלום לא עיניין אותי או שאת חלקם כבר קראתי. אז עברתי לרבי מכר והעין שלי תפסה איזה ספר בודד כזה ששמו בפינה, קוראים לו שומרת אחותי. קראתי תתקציר, ישר רצתי למוכרת וביקשתי שתביא לו אותו באנגלית (משום מה באנגלית יותר מושך אותי לקרוא ספרים). בכל מקרה, את לא מבינים איזה ספר מטורף! אמנם אני עדיין לא באמצע אפילו אבל כבר הספקתי לקרוא די הרבה. אז רק כדי שיהיה לכם שמץ אני אסביר. זה סיפור על מישהי בת 13 שיש לה אחות בת 16 שלקתה בלוקימיה בגיל שנתיים. האחות הקטנה היא זו שכביכול מספרת את הסיפור והיא מספרת שהביאו אותה לעולם ע"מ לעזור לאחותה החולה. איזה מדען אחד הצליח לגרום לכך שההורים יביאו לעולם ילדה שיש לה את אותו סוג דם ושיש לה מח עצם שמתאים לאחותה כדי שבכל פעם שהיא תצטרך תרומה אז יהיה ממי לקחת. כל פעם שהאחות החולה בבית חולים כדי לעשות ניתוח אז גם השניה צריכה. בקיצור סייפור לא קל.. על הכרי</div>Thu, 23 Aug 2007 21:29:00 +0200moolly@nana.co.il (MooLly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460951&blogcode=7284573http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460951&blog=7284573http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460951&blogcode=7270048<div align="right" dir="rtl">לא רע מבחינה פיזית. רע מבחינה נפשית. לא יודעת מה נפל עלי אבל אני ממש מתגעגעת אליו. כל כך בא לי לדבר איתו שזה מטריף אותי. אני שונאת להרגיש ככה.. חסרת שליטה, חסרת אונים, לא יודעת מה. אף פעם לא הרגשתי ככה, אף גבר לא גרם לי להרגיש ככה. לא נתתי לאף גבר לגרום לי להרגיש ככה. אף גבר לא אהבתי כמו שאני אוהבת אותו... הוא בעצמו זה סיפור לפעם אחרת, כשאני מספרת עליו אני מרגישה כאילו זה לקוח מסרט כי לא מציאותי בכלל. מישהו קצת הסתלבט עלי בקטע הזה רק בגלל שהייתי כל כך חסרת אמון באהבה וכאלה. אוף! אני מרגישה כמו ילדה בכיתה ז'... my heart is broken</div>Tue, 21 Aug 2007 23:29:00 +0200moolly@nana.co.il (MooLly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460951&blogcode=7270048http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460951&blog=7270048http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460951&blogcode=7251972<div align="right" dir="rtl">היי, אני בת 21, כן, כבר גדולה ועדיין מתוסבכת עם המשקל המטומטם הזה. תמיד היה לי אישו עם המשקל שלי, השמנתי, הורדתי ושוב ושוב ושוב.. הייתי כבר במשקל של 58לפני חודשיים וחצי ואז העליתי 5 קילו בגלל הפסיכומטרי המזורגג הזה.. לא הצלחתי להישאר מרוכזת ולא זכרתי כלום אז אכלתי ומסתבר שאכלתי בלי הכרה. אז הנה מתחילים שוב, הפעם אני מקווה שעם קצת יותר הצלחה. אני אפרט מידי יום את התפריט שלי וככה שאם יש הערות וכו' אני אשמח לשמוע :) אז ככה, לגבי היום, זה מה שאכלתי עד עכשיו (20:00): 2 כוסות נס קפה עם מעט חלב דל שומן - בערך 50 קל' כוס אורז לבן - 130 קל' תפוח עץ קטן - 55 קל' ארטיק קרח- 70 קל' כף של אפונה ירוקה - 30 קל'. סה"כ בינתיים : 335 קל'. אגב, קניתי לקסעדין, אף פעם לא יצא לי להשתמש בזה, תוך כמה זמן זה עובד?</div>Sun, 19 Aug 2007 19:49:00 +0200moolly@nana.co.il (MooLly)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460951&blogcode=7251972http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460951&blog=7251972