http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462heCopyright 2026 שושני :). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=11126042<div align="right" dir="rtl">קייטנת סלצקי. תודה לאל עוד כמה ימים כבר זה פה.. מי שלא חלק מהמשפחה הגדולה הזו לא יכול להבין את כל המשמעויות שקיימות לקייטנה הזו. הקייטנה הזו מגיעה תמיד בשלב שאני צריכה. בשלב שאני כבר מתגעגעת לכולם. בשלב שבו מתאים להתנתק טיפה מכולם ולהיות רק עם המשפחה ולהינות. לצאת בערבים עם האנשים מהמושב. להינות מהמרחק של המציאות והחיים לרגע. פשוט להיות הכי בכייף, לנוח, לצחוק, להתעייף, לעבור חוויות ולהיות עם האנשים שגורמים לך הכי לצחוק. כי זו משפחה&#9829;</div>Tue, 04 Aug 2009 21:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=11126042http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=11126042http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=11108500<div align="right" dir="rtl">כמו בפסח, תמיד יש את הניקיון שמנקים את החדר (לא רק את הבית). פתאום מוצאים דברים ישנים שמעלים זכרונות מטווחים רחוקים, וגם מהשנה האחרונה. וגם מוצאים דיסקים עם שירים שמזכירים לך אנשים. בניקיון עצמו אתה מחליט עם עצמך מה אתה מעדיף להשאיר או לזרוק. יש את הדברים שאתה זורק, ולאט לאט המחשבות לגביו נעלמות יש את הדברים שאתה מעדיף להשאיר כי המחשבה לגביהם עושה לך להיזכר בתקופה טובה או פשוט אתה לא רוצה שהמחשבות לגביו יעלמו. ויש את הדיסק עם השיר שמזכיר לך מישהו, וכשאתה זורק את הדיסק עם השיר כדי לנסות לשכוח את האיש ולא מצליח יש את השאלה הזו שבאה אחרי, אולי פשוט עדיף שהאיש הזה לא צריך להישכח? אבל הרי אני זו שמחליטה אם לזרוק או לא. וכאן בעצם הבעיה.</div>Thu, 30 Jul 2009 00:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=11108500http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=11108500http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=11093523<div align="right" dir="rtl">זה כנראה משהו שכבר לא יעבור בזמן הקרוב.. חבל. רציתי לעבור את זה לשכוח, להמשיך הלאה. או שיש עוד רצון לזה או שפשוט זה לא נותן לי להמשיך.</div>Sat, 25 Jul 2009 01:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=11093523http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=11093523http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10919642<div align="right" dir="rtl">לפעמים כשנהנים נורא, זה בא על חשבון אחרים. אני מצטערת שזה יצא גם על חשבונך. אני אוהבת אותך בכל ליבי ומתגעגעת&#9829;</div>Tue, 02 Jun 2009 21:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10919642http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=10919642http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10900763<div align="right" dir="rtl">H A P P I N E S S הסתיימה תודה לאל התקופה שלך, יותר אתה לא בראש שלי. יותר אתה לא תהיה חשוב לי כמו שהיית, כרגע בעבורי אתה רק ידיד. עומדת להסתיים השנה הכי טובה, ובאמת היא הייתה טובה בכל תחום. הכרתי אנשים מדהימים, והתחברתי אליהם כל כך. שמרתי על קשר מרחוק, היה קשה אבל הקשר הזה התחזק הרבה יותר, ובזכות זה אנחנו הרבה יותר קרובות. למדתי הרבה דברים על עצמי, על המשפחה, ועל אחרים. שבוע הבא אילת אנשים, אני הולכת להינות</div>Thu, 28 May 2009 17:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10900763http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=10900763http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10879142<div align="right" dir="rtl">ההתרפצות שהייתה בפוסט הקודם רק הייתה רגעית. אחרי שהוצאתי את זה ממני,ודיברתי עם אנשים שקרובים אליי ויתנו לי רק עצות כדי שלי יהיה טוב, הבנתי שהוא באמת חרא בן אדם אבל כל זה בתור הגדרת חבר.. בעיקרון מה שרציתי. בתור ידיד אין לי בעיות איתו.רק חבל שיצא לי לראות את הפרצוף האמיתי שלו. האווירה הזו של סוף שנה היאאווירה מעורבבת בהרבה.מבחנים עצומים ומשפיעים על השנה הבאה בתיכון מלחיצים, חזרות לטקס סוף השנה המהנות, השעות החופשיות שישנם כל יום כי כבר המורות מבריזות, האי חשק לבוא כי כבר כולם מצפים לחופש, הצחוקים האחרונים בחטיבת ביניים, היחס החדשני ללימודים שמכינים אותנו לשנה הבאה, הצפייה לחדש ומה יהיה כלכך מרתק, אבל אם זאת.. בא לי להישאר באותה כיתה, בכיתה ט'. בין השנים הכי מהנות שהיו לי עד כה. באמת שהיה הרבה ואני לא יכולה להגיד שלא, השגרה הנוחה שאלייה התרגלתי שלא כל כך בא לי לעזוב אותה, הצחוקים שקיימים רק בכיתה ט', והלימודים שעוד לא הכי רציניים לפני כיתה י', הבגרויות והמגנים וכל הלחץ שעוד לא איתנו יגיעו עוד מעט. אבל זה חלק מהחיים, מתבגרים, משתנים, מתחברים עם אנשים חדשים, מצטרפים לפעילויות</div>Fri, 22 May 2009 13:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10879142http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=10879142http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10867412<div align="right" dir="rtl">עכשיו הבנתי, הבנתי מה הפרצוף האמיתי שלך. אתה פשוט חתיכת חרא. אתה מקנא בגלל מה שהיה לי, אז ככה אתה הולך ונהיה? זה לא שאתה לא עשית כלום, כי כנראה עשית יותר ממני, אבל זה לא שאני הולכת ומתחילה להיות כזו לא נחמדה ומגעילה. ראיתי את הפרצוף האמיתי שלך, ואני רק רוצה להתרחק ממך. אני לא אוהבת אנשים כמוך.</div>Mon, 18 May 2009 20:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10867412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=10867412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10801615<div align="right" dir="rtl">הקטע הוא שאני יודעת שאני פישלתי הפעם, אבל יכולת לעשות גם אתה משהו. אני מרגישה את תחושת ההחמצה, ואני שונאת אותה. איפה אתה? אני רוצה לראות אותך ולתקן הכל, כבר נמאס לי מכל הסיבוך.</div>Thu, 30 Apr 2009 20:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10801615http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=10801615http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10740143<div align="right" dir="rtl">די כבר נמאס. נמאסתם עליי כל כך. יותר מאוחר- עברה ההרגשה הזו.</div>Mon, 13 Apr 2009 19:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10740143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=10740143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10674761<div align="right" dir="rtl">תודה לאל, תודה לאל טוב לי. האושר, החיוכים, השמחה, ההשתוקקות ליום חדש, הצפיה למה שיקרה בעתיד, החברים והחברות, המשפחה, העולם, הכל פשוט טוב. צריך להעריך, להסתכל על החיובי, למה להיות רק שליליים? למה להגיד את המשפט 'חראאאא חיים', אתם בכלל יודעים מה זה חרא חיים? נכון, גם אני לא יודעת. אבל אני יכולה בוודאות להגיד שחרא זה לא מה שלכם יש. צריך לזכור כל יום מחדש להודות על מה שיש לנו. להודות על כך שיש לנו אוכל, מקום חם לישון בו, מקום להתקלח, מקום שאפשר לחזור אליו כשרק רוצים להתרחק מהעולם, להודות שלנו יש בית. להפסיק להסתכל על השלילי, אלא להינות מהמיטב שיש. אני יודעת להעריך את זה, אני יודעת להעריך את החברים שלי, את המשפחה, ואת כל מה שדרוש להיות מוערך. והינה אני עכשיו כותבת פוסט מאושר לחלוטין עם חיוך ענק על הפנים, כי די, נמאס לי כבר להיות עצובה בגלל שטויות. צריך פשוט להינות כי חיים רק פעם אחת. </div>Fri, 27 Mar 2009 20:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושני :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=460462&blogcode=10674761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=460462&blog=10674761