http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244i've learned that this life's not just a game just a line between the pleasures and the painheCopyright 2026 3>Love Ur Life*#*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/44/92/45/459244/misc/11461493.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=11931574<div align="right" dir="rtl"> בס"ד אל תפלו ברצון למחוק שום דבר, מלבד אולי אם פגעתם באדם... כלומר רצון למחוק משהו שקשהבתכלית לתקנו- אז אני יכולה להבין את הרצון למחוק וגם זה בספק. כל דבר שעובר עלינו משנה אותנו כבני אדם, בונה לנו את האישיות, מפתח אותה בדרכים שלא הבנו אפילו, הרי אין לנו מושג לפעמים אילו שלל של רצפים הפכו אותנו למי שאנחנו כיום. אל תשכחו, אף לא לרגע, שכל מה שנראה לנועכשיו כדבר קשה, שכל רצוננו למחוק אותו ולשנות, מסמל גישה לא טובה ונכונה שעלינו לנקוט בה. מה שאנו רוצים למחוק יכול ללמד אותנו על הרצונות שלנו- מצד אחד להתעלם מהמציאות הקיימת, כי למחוק זה כמו לחיות בדמיון, ומצד שני אם נדע להסתכל על מה שעברנו בדרך הנאותה ובשיקול הראוי לו, נוכל ללמוד כיצד אנו רוצים להשתנות, לגרום דווקא לאיזשהי חוויה מתקנת לאותו מאורע קשה... שורה תחתונה, אל תחיו בעבר, תחיו את ההווה, אבל לא צריך למחוק את הזכרונות אלא לעשות בהם שימוש ללמוד איך להשתנות ולהיות בן אדם טוב יותר. אני בשום אופן לא מציעה להתעמק עד כדי כך שתגיעו לעצבות מהדבר, אלא להפך להבין- מה שהיה היה ואין להשיבו, ומכאן לנסות לראות איך עוברים הלאה...</div>Fri, 23 Jul 2010 02:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=11931574http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=11931574http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=11922128<div align="right" dir="rtl"> איך זה שהחופש עובר כל כך מהר, כאילו לא מרחם עליי לקראת מה שעתיד לבוא? לקראת כיתה י"ב. אני שמחה מצד אחד כי אני יודעת שאחרי כל המרדף המייגע הזה בסופו של דבר -זה נגמר. אבל מעט חוששת כי-זה נגמר. אחרי שכל כך הרבה זמן מנסים להתכחש לכך, אי אפשר לשכוח שבית הספר -המסגרת הזאת שמקבעת אותך, מקנה לך כל כך הרבה באותה העת- היא מקנה איזושהי הגנה מפני "עולם המבוגרים", ואני יודעת שמיהרתי להתבגר, אבל למה זה נראה לי כמו סוג של רכבת הרים שעכשיו אני עוד מעט מגיעה להר ומשם נותר לי פיתול גדול עד שאתמטן ואגיע למטה, לנק' האיזון, המישור הזה שממנו ממשיכים הלאה. רק לחשוב על זה, שכל יום בחופש נגמר עוד לפני שהתחיל בכלל גורם לי לשאול את עצמי מה עוד נותר בהמשך, מה מצפה לי שנה הבאה.. אני מניחה שכרגע זה הזמן לנצל כל שניה לטובה ולהאמין שהשינוי גם הוא יתאזן ויביא עימו ברכה... </div>Sun, 18 Jul 2010 19:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=11922128http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=11922128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=11922007<div align="right" dir="rtl">אחרי 3 שנים שלא הייתי פה, חזרתי. עם תובנות חדשות, ועם תמונה שונה של החיים. אני מקווה שאוכל להנעים את זמנם של כל מי שיקדיש זמן לקרוא את מה שאני כותבת ולתמוך, לעזורלכל מי שישאל לעצתי או לעצת הכלל... </div>Sun, 18 Jul 2010 19:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=11922007http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=11922007http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=8084174<div align="right" dir="rtl"> staind למרות שיש להם שירים יחסית קצרים ואין להם סולואים רבים על גיטרה (אם בכלל), אני פשוט אוהבת את הלהקה הזאת... במיוחד את השירים-everything changes,it's been a while, for:you ,outside,price to play,Epiphany,falling מומלץ לנסות להקשיב להם. אחד הדברים שגורמים לי הכי הרבה לאהוב להקה זה המילים של השירים שלהם, המשמעות ולדעתי בהחלט יש להם משמעות. Everything Changes If you just walked away What could I really say? would it matter anyway? would it change how you feel? I am the mess you chose the closet you can not close The devil in you I suppose 'cuz the wounds never heal (Chorus) But everything changes if I could turn back the years If you could learn to forgive me then I could learn to feel Sometimes the things I say In moments of disarray Succumbing to the games we play To make sure that it's real (Chorus) When it's just me and you Who knows what we could do If we can just make it through through this part of the day (Chorus) Then we could Stay here together And we</div>Sun, 02 Dec 2007 18:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=8084174http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=8084174http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7842902<div align="right" dir="rtl">היום יש יומולדת לאבי ולנויה!!!!!!!!!!!מזל"טאז נויקה קטנה המון מזל טוב!!מאחלת לך שתצליחי ושיהיה לך רק טוב.את חמודה ומעודדת מאוד ומתוקה וגם מטורפת ;)אבל בכל זאת אני333333333&gt; אותך מאוד.אני שולחת לך חיבוקים ונשיקות:)(תגיבו למטה על פרק 8בנפרד)</div>Mon, 05 Nov 2007 14:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7842902http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=7842902http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7654514<div align="right" dir="rtl">1000 אנשים נכנסו לבקר אצלי בבלוג- חברים,מכרים ואחרים.. פחד קשה לחיות בלי פחד, גם כשצריך להיות אמיץ. קשה להסתכל על הרחוב,על אנשים ולדעת שלא תמיד הם יהיו שם לצידך- ושחלק כבר עוזבים. להיות חיובי זה דבר טוב, אך זה לא אומר שאין הדבר כרוך בפחד כשהבטן שולחת מסרים, הלחץ עוטף את החושים. מנסים תמיד לשכוח,להדחיק ולהרחיק.. אבל בסופו של דבר הוא חוזר להעיק. מקשה על הצד האופטימי ולפעמים גם מעלים. הופך בן אדם לחצי ומשאיר מחסום- כדי להגיע אליו הרבה חומות יצטרכו לקרוס. מי שנכנס מוזמן להגיב..</div>Fri, 12 Oct 2007 19:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7654514http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=7654514http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7529247<div align="right" dir="rtl">סיפור...פרק ראשון!! נא להגיב באמת חשוב לי שתגיבו אם אהבתם,מה לשפר או כל דבר אחר,רק בעדינות.. היא חזרה אל ביתה,פתחה את הדלת לרווחה. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Ar</div>Wed, 26 Sep 2007 23:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7529247http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=7529247http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7475546<div align="right" dir="rtl">ימים עמוסים! וואי לא עידכנתי כבר זמן מה... הימים האחרונים היו כה עמוסים! ביום ראשון סיימתי ב-15:00 והכנתי שיעורים עד מאוחר! אני שונאת לדחות שיעורים... ואז ניגנתי על הגיטרה, ראיתי תוכנית או שתיים בטלויזיה והלכתי לישון. ביום שני, סיימתי שוב בשעה 15:00 והכנתי שיעורים עד שעה 19:15 לאחר מכן התארגנתי ויצאתי עם משפחתי לחתונה וחזרתי ב1:00 בלילה, מזל שיום למחרת התחלתי בשעה 8:45 ולא בשמונה, אחרת לא הייתי ישנה גם 5 שעות בלילה. היום-סיימנו מוקדם-התבטלה שעה!!!והלכנו לחגוג את היום הולדת של חברה שלי! יצאנו ל- באוטובוס היינו 8 אנשים, עצרנו בפיצרייה ואכלנו כמה פיצות (אני אכלתי אחת)ואז באו עוד כמה ילדים שלא ראיתי המון זמן(מבית ספר אחר)וחזרנו בערך בשעה 17:00. </div>Tue, 18 Sep 2007 23:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7475546http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=7475546http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7425189<div align="right" dir="rtl">התחלות-שנה טובה כל התחלה היא התחלה של דבר כלשהו, אוליטוב ואולי של רע, אך עלינו לקוות לטובה. אם נקווה אולי בסוף זה יגיע , לפחות כך אני רוצה להאמין. תקווה מאכזבת הרבה פעמים , אולי במיוחד כדי שנוכל להבדיל בין הפעמים הטובותלרעות. לשנה החדשה אני מאחלת לכולם ללא יוצא מן הכלל : שכל אחד ימצא את עצמו מבין ההמון. שתמיד נצליח לבחור בדרך הנכונה וכמה שפחות ללכת לאיבוד. ישנן הרבה תהיות ושאלות שהיינו רוצים תשובות עליהן, אך לא תמיד נקבלן. צריך כמעט תמיד להילחם ולעבוד קשה כדי להשיג את הדבר הטוב ביותר=&gt; ואולי לפעמים הרבה לסבול בשביל כך.</div>Wed, 12 Sep 2007 00:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7425189http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=7425189http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7356833<div align="right" dir="rtl">אני לא שייכת לכאן!!! כל יום שעובר התחושה רק מתחזקת- אני לא שייכת לכאן. המסע אל גילוי האמת עוד עומד על הפרק- אך אין שמץ של התחלה! כל דקה שעוברת אני מרגישה בבחילה ומועקה עוד יותר גדולה, אלה אותם אנשים,אך פתאום הם אינם קיימים- רק צל של מה שהיו נותר בזיכרון המתחלף עת עת לאשליות. הכאב רק מחמיר והלבד מחריף. הציפייה ממושכת,ציפייה לטוב. אך שום דבר לא קורה- ופה נותרתי בודדה,לא משנה כמה אנשים ישנם סביבי- הרי הם אינם קיימים,אלה הם רק אשליות או צל של זיכרון.</div>Sat, 01 Sep 2007 19:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (3>Love Ur Life*#*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=459244&blogcode=7356833http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=459244&blog=7356833