http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374heCopyright 2026 סופרת אנונימית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11435060<div align="right" dir="rtl"> בסוף לא הספקתי לעדכן במשך השבוע, אבל לפחות הבאתי את הפרק בשבת ולא דחיתי את זה בשבועיים. תודה לכולכן על התגובות המדהימות תהנו מהפרק (: Gavin DeGraw - Belief פרק חמישי שבוע לאחר מכן עדיין לא הרגשתי כמו בת בית אצל משפחת סטיוארט, אבל ידעתי שזה יקח קצת יותר משבוע עד שארגיש בנוח לידם. טורי המשיכה לדרום לי להרגיש לא בנוח, וראיין לא הפסיק לנסות לגרום לי להרגיש בדיוק ההיפך. בעבודה לעומת זאת, הרגשתי פתוחה, חופשייה. ליום הראשון ב'ג'וסי' לא באמת הגעתי עם רעיון שיחזיר את המקום לחיים, אז כשרה שאלה אותי אם עלה לי משהו לראש זרקתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש, "מופע כישרונות, מוסיקה וקסמים, מה שיבוא." אמרתי, ושרה חשבה שזה רעיון נהדר וכבר התחילה לפנטז על איך יראה המקום ועל המטריות הצבעוניות שתוסיף לכוסות השתייה באותו הערב, כדי להתאים אפילו את עיצוב הכוסות למסיבה שנארגן בעסק הכי קטן בעיירה.מאז, כיוון שעדיין לא קיבלתי את מכתב הקבלה לבית הספר, אני מגיעה ל'ג'וסי' בכל בוקר ועוזרת לשרה, היא החליטה לסגור את המקום עד לאירוע ולהפוך את ערב הכישרונות לערב הפתיחה מחדש.תלינו שלטים אודות המופע מחו</div>Sat, 05 Dec 2009 17:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11435060http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11435060http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11417201<div align="right" dir="rtl"> פרקיחסית קצר, מקווה לעדכן שוב בהמשך השבוע... תיהנו. פרק רביעי "ג'יימס" הוא הסתובב אליי, שנינו חיכינו מחוץ לחדר האמבטיה בזמן שטורי שטפה פנים, "מה זה היה אתמול?" שאלתי אותו. "קודם כל, לא ג'יימס." הוא אמר, "ג'יי מספיק." הוא חייך. "אוקיי, ג'יי מספיק," חייכתי אליו חיוך ציני, "מה זה היה לעזאזל?" שאלתי. "היי, היי, כאן לא מנבלים את הפה!" הוא צחק, הרמתי גבה, "סתם, רציתי לראות איך זה." הוא ענה ונראה רציני מתמיד, הבטתי בו בציפייה להמשך, להסבר קצת יותר מפורט, "מה? להגיד לך איך היה?" הוא שוב חזר לטון הסרקסטי והבלתי נסבל שלו, "היה בסדר, היו טובות יותר, היו גרועות יותר." אמר ג'יימס, "עכשיו, כששנינו יודעים איך זה, אנחנו יכולים להמשיך בחיינו." הוא שוב חייך. "אז אתה מנשק כל אחת שאתה פוגש?" שילב</div>Fri, 27 Nov 2009 13:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11417201http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11417201http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11404415<div align="right" dir="rtl"> המחשב שלי חזר!! (: ולבקשת הקוראים הוספתי את הדמויות בצד, וכמה שורות על הסיפור. אפילונתתי לסיפור שם-סוף כל סוף-. ובגלל שאני יודעת שאני מעדכנת פעם ב...אני אתחיל לשים מהקטעים לתזכורת מהפרקים הקודמים בכל פעם. תהנו Coldplay - Fix You מהפרקים הקודמים: ישבתי על הספסל ברחוב, ז'קט העור שלי לא עזר נגד הקור וחיבקתי את גופי בחוזקה, מנסה להתחמם מעט, מתעלמת מהרוחות שכמעט והעיפו אותי יחד איתן. אישה בשנות ה-40 לחייה עברה ברחוב ונעצה בי את מבטה, היחידה מבין כל האנשים שעברו באותה המדרכה שטרחה להביט בי. שיערה הקצר התנופף ברוח וחיוכה האימהי גרם לי לסמוך עליה, למרות שהראש שלי פקד עליי לסרב, "אני ליסה, עכשיו... מה דעתך על כוס של שוקו חם?" היא הושיטה לי את ידה. "ג'יי..." הוא הושיט לי את ידו, "אם תקראי לי ג'יימס רוב הסיכויים שאני לא אענה לך." אמר וחייך אליי. "היי." חייכתי אליו בחזרה. "אז," הוא נאנח והתיישב על הכורסה הגדולה, "מתי החלטתם לאמץ עוד נערה מתבגרת שתאמלל לכם את החיים?" שאל בעודו מתרווח ומתמתח על הכורסה. <P style</div>Sat, 21 Nov 2009 14:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11404415http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11404415http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11370914<div align="right" dir="rtl"> סורי שלא הגבתי על הפוסט הקודם, מקווה שאהבתם את הדמויות (: עוד מעט באים לקחת לי את המחשב לפירמוט, אז החלטתי להעלות פרק לפני זה. לא יודעת מתי המחשב יחזור, אבל עד אז.. תיהנו פרק שני בבוקר שלמחרת קמתי ברגע שפקחתי את עיניי, סידרתי את המצעים וירדתי למטה.ליסה עמדה במטבח והכינה סנדוויצ'ים, אף אחד אחר לא היה שם. "בוקר טוב." אמרתי כשנכנסתי למטבח. "לילי," היא קפצה והפנתה את מבטה אליי, "הבהלת אותי." היא צחקה."מצטערת." התנצלתי. "זה בסדר." היא חייכה חיוך נעים שהשרה בי ביטחון, "תקשיבי," היא הסתובבה אליי בעודה מנגבת את ידיה במגבת מטבח כחולה, "היום אני צריכה להגיע לעבודה רק בתשע, אז החלטתי לקחת אותך לבית הספר של הילדים כדי שנוכל לרשום אותך." אמרה ליסה, "זה בסדר מבחינתך?" שאלה. לחזור ללמוד, בתיכון רגיל עם תלמידים רגילים, נשמע לי באותו הרגע נפלא ומרגש ועם זאת מפחיד ומוזר. "כן, זה בסדר." עניתי. גם אם לא הייתי רוצה לחזור ללמוד לא יכולתי לסרב."עכשיו, אכפת לך להעיר את הילדים?" ביקשה, "הם לא משכימים כמוך, העצלנים האלו..." היא חייכה אליי. <P style="TEXT-ALIGN: justify; MARGIN:</div>Fri, 06 Nov 2009 16:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11370914http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11370914http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11358171<div align="right" dir="rtl"> עד הפרק הבא, הדמויות. הוספתי תיאורים למקרה שבהמשך הסיפור תקבלו מראה שונה של הדמות. וכן, זה קורה. תיהנו לילי (1|2) (Zo&euml; Isabella Kravitz) מסתירה הרבה פרטים מעברה, אדם פרטי מאוד, ביישנית, חשדנית. בת שש-עשרה, שיער שחור וארוך, עיניים חומות וגדולות. ראיין סטיוארט(1|2) (jean-luc bilodeau) נער ציני, סוג של 'ליצן הכיתה', חברותי ונאמן. בן שש-עשרה, רזה בעל גובה ממוצע, שיער חום ועיניים חומות. ג'יימס סטיוארט (1|2) <IMG style="WIDTH: 353px; HEIGHT: 227px; CURSOR: pointer" id=img_obj title="שירות העלאת תמונות, אחסון תמונות בחינם" border=0 alt="" src="http://up161.siz.co.il/up1/rmlnuu</div>Sat, 31 Oct 2009 20:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11358171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11358171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11349863<div align="right" dir="rtl"> מצטערת, רק עכשיו שמתי לב שכבר עבר חודש מאז שעדכנתי. שלא תבינו לא נכון, בסוכות באמת ישבתי והכנתי את הפוסט עם הדמויות, הבעיה היא שעד שעמדת לסיים אותוהחופש כבר נגמר. וכשחזרתי לשגרה היומיומית, של בית הספר והאנשים, הלימודים והלחץ, נחת עליי דיכאוןפילוסופימוזר. זה לא שהדיכאון לא היה שם, זה כבר כמה חודשים שהמצב שלי לא מזהיר, אבל כשחזרתי ללימודים, אחרי שבועייםאו יותר שלא הייתי בבית הספר, הבנתי שאני לא יכולה להתנגד לרגשות המדכאים והמגעילים האלו שלא עוזבים אותי עוד מהחופש. הבנתי שכולםסביבי צבועים, שאי אפשר לבטוח באף אחד, והיחידה שאנייכולה לדבר איתה היא חברה שנמצאת במרחק של רבע שעה הליכה ובכל זאת, אני רואה אותה פעם בחודש, וגם על המשפחה שלי אני לא יכולה לסמוך. התחלתי לחשוב על התפקיד שלי בעולם הזה, ועל כמה שאני בעצם לא חשובה, הרי רק בארץ הקטנטנה שלנו יש מיליונים, למי יהיהאכפתאם אני כאן או לא? אז המשכתי ללכת לבית-ספר, חייכתי וצחקתי כאילו הכול כרגיל, אלה שפעם החשבתי אותן כחברות טובות אפילו לא שמו לב שמשהו לא בסדר. "מה קורה?" "איך זה נראה לך?" "טוב...?" כן, בטח... ולאט לאט אני מנתקת קשר, מתרחק</div>Wed, 28 Oct 2009 13:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11349863http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11349863http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11270368<div align="right" dir="rtl"> כן, סגרתי את הבלוג לכמה ימים. ולא, בסוף לא העלתי את העיצוב שרציתי. הבנתי שלא מתאים לי עיצוב עם דמויות מהסיפור. אולי בגלל שאני מעצבת בצייר, אולי בגלל שזה יצא מזעזע, אבל בעיקר בגלל שאני עוסקת בכיתבה, ולא בעיצוב. אז זו הייתה סתם הפסקה קצרה. לא הספקתי להמשיך את הסיפור בשבוע האחרון, הוא די עמוס. או עמוס מדי, ליתר דיוק. כנראה שאני אעשה את זה עכשיו... אממ יש לי מלא דברים לעשות בסוכות אבלאני מבטיחה שהסיפור יעלה בחג. בינתיים, שתהיה לכולכן שבת שלום ושבוע טוב (: וכמובן- צום קל 3&gt;</div>Sat, 26 Sep 2009 13:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11270368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11270368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11250440<div align="right" dir="rtl"> נכנסתי רק כדי להגיד לכל הקוראות (וגם לקוראים, אם יש כאלו)... חג שמח ושנה טובה ומתוקה :)! הרבה אושר, עושר, הצלחה ובריאות... תנצלו כל יום בשנה הזאת (וגם באלו שיבואו אחריה.) והכי חשוב- תיהנוהיום בערב * אם לא בראשון אז בסוכות, ספוילרים לסיפור החדש יעלו בקרוב (; אוהבת</div>Fri, 18 Sep 2009 11:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11250440http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11250440http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11220791<div align="right" dir="rtl"> אז... כנראה ששיחזור של סיפור ישן, ועוד הסיפור הראשון שלי, זה לא כל-כך פשוט. לכתוב את הסיפור הזה שוב זה כמו לחזור על העבר, ולהצעה המפתה הזאת אני נאצלת לומר- לא תודה. בינתיים, אני עובדת על סיפור חדש בתקווה שתוך תקופה קצרה כבר יהיו לי הרבה פרקים ארוכים (!) ואני אוכל להעלות לכם אותם ברצף, בלי עיכובים והפסקות. לקראת סוף החודש -בתקופת החגים- אני אעלה תקציר, דמויות וכו'... שתדעו שיש למה לחכות (; ועכשיו... לנושא אחר לגמרי- שנת הלימודים התחילה השבוע! ולא הספקתי לאחל לכולכם בהצלחה, אז הגיע הזמן- בהצלחה בשנה החדשה ואני מבטיחה שעכשיו, כשהתחלתי ללמוד בי"א, הכתיבה תתקדם הרבה יותר מהר. למה? כי אני אנצל כל רגע של הפסקה מהלימודים לעשות משהו אחר, משהו שאני רוצה לעשות (בניגוד ללמידה של כל מלכים ב' בשלושה ימים), אז אתם רק מרוויחים אז שיהיה לכווולם שבוע מעולה יעד סופי 4 - HERE I COME~!</div>Sat, 05 Sep 2009 21:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11220791http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11220791http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11157614<div align="right" dir="rtl"> אז זה הפרק שלא הייתי בטוחה בו, לדעתי הפרק הזה היה צריך להגיע בשלב מאוחר יותר, אבל לא רציתי למשוך את העיכוב הזה יותראז כתבתי אותו וזהו. אין לי הרבה מה להגיד, אני יודעת שאיכזבתי. אין לי מושג מתי יהיה הפרק הבא, כרגע יש לי רק עמוד וחצי מהמשך הסיפור. החיים שלי לא בשיאם, כל האנשים שסמכתי עליהם איכזבו אותי, השנה האחרונה הייתה מדימה והתחלתי להיפתח לאנשים בדרכים שלא חשבתי שאני אגיע אליהן. ובחודשיים האחרונים הכל מתפרק וכולם מאכזבים אותי, אחד אחרי השני. אנשים הם אגואיסטים מטבעם, אי אפשר לסמוך על אף אחד, מסתבר... זו הסיבה האמיתית לחוסר העידכונים והכתיבה, כשיש בעיות בחיים האישיים שלךקצת קשה להתרכז בחיים הבדיוניים שבסיפור. פרק 15 בדיקת היריון <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 11pt; FONT-FAMILY: Arial; mso-ascii-font-family: 'Times New Roman'; mso-hansi-font-family: 'Times New Roman</div>Sat, 15 Aug 2009 14:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (סופרת אנונימית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=458374&blogcode=11157614http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=458374&blog=11157614