http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164אם יש לכם בעיות עם אנגסט, הומואים, לסביות או כל דבר שאני אכתוב כאן פשוט תלחצו על הכפתור האדום והנחמד בראש בעמוד.heCopyright 2026 K. chan. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=8835096<div align="right" dir="rtl">הוא החל לנשק את צווארו של הנער, מצמיד אותו כלפי הקיר בעזרת גופו. ידייו של הנער מעל ראשו, מוחזקות בעזרת ידו האחת, ידו השניה מרימה מעט את חולצתו, נוגעת בחזהו, גורמת לנער להיאנח קלות. "...ע...עצור" אמר הנער, נאנח חלושות. הוא יכל לשמוע את נשימותיו. הוא הרים את ראשו, שפתיו על יד אוזנו "למה? אתה נהנה מכך הלא כן?" מכרסם מעט את תנוך אוזנו. "מ...מישהו...יכול לראות...אה...אותנו" הנער נאנח בשנית בעת שידו סרקה את חזהו. "...חדר..." הוא יכל לשמוע מילה זו מבין אנחותיו. הוא אהב את אנחותיו הקלות של הנער, את קולו באותה העת בה גופו היה כנה כלפיו. הוא עזב את ידיו, אשר נכרחו מידית מסביב לצווארו. הוא נשק לשפתיו, מחדיר לשונו אל פיו, ידיו קרועות בין ההחלטה להמשיך לחקור את גופו או לפתוח את ידית הדלת מאחוריהם. כשאר זו נפתחה המראה הנגלה לנגד עיניו גרם לו לעצור כל פעולה שעשה. על המיטה שכב אחיו, רגליו מפוסקות וידיו כרוחות מסביב לצווארו של אהובו. אחנות עונג יוצאות מבין שפתיו. <p class="MsoNo</div>Tue, 18 Mar 2008 16:36:00 +0200kira1991_9@hotmail.com (K. chan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=8835096http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=456164&blog=8835096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=8345190<div align="right" dir="rtl">אני ממש מתנצלת בפני כל הקוראים שלי, פרק 3 של דאר יפורסם באמצע ינואר למרות שהבטחתי אותו בסוף 2007.אני יודעת שהיה את כל עניין השביתה אבל זה לא עזר לי לכתוב, אני מסוגלת לכתוב רק כשאני בכיתה ולא יכולה כשאני בבית. אבל אני אתן קטע קצרצר מתחילת פרק 3 רק שאני אדע שהקוראים שלי עדיין לא מתו."אדריאן ניגש אל הנער, כמו בכל פעם ששמע שם זה יוצא מבין שפתיו בחודשים אלו. חלק מסויים בו רצה כי יהיה זה שמו אשר יצא מבין שפתיו של דאר, הוא רצה לדעת מי הייתה האיזבל אשר עליה חלם הנער במשך שבועות כה רבים. הוא ליטף את ידו של הנער ברכות, צופה כיצד זה נרגע, צופה כיצד בפעם הראשון הוא הניח את ידו שלו על זו של אדריאן. הוא נראה כמו מלאך אשר נפל מגן העדן וכנפיו נתלשו ממקומן."עד כאן, קירה, שמאוד מקווה שאנשים לא מתכוונים לחנוק אותה.</div>Thu, 03 Jan 2008 21:22:00 +0200kira1991_9@hotmail.com (K. chan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=8345190http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=456164&blog=8345190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7558244<div align="right" dir="rtl">"כשהאל יצר את המלאכים הוא רצה כי יהיו מושלמים וטהורים כמוהו, כשהאל ראה כי לאחד מהם הייתה כנף שד וכנף מלאך הוא הגלה אותו מתוך גן העדן. "אחד מן המלאכים החצויים כפי שנקראו, נפל אל המימד השלישי. רואה כי דבר אינו היה שם מלבד שממה ונהר אשר נמשך עד למקום אשר אינו היה ידוע. המלאך החצוי אשר היה פצוע מנפילתו החליט כי סופו קרב. הוא פשט את בגדיו, קורע מהם חתיכות בודדות וניגש אל הנהר בכדי לשטוף את עצמו. כאשר ראה כי בתחתית הנהיר שכבו גופו של ילדים, נשים וזקנים נסוג המלאך החצוי לאחור, רק אז הבחין כי לכל אלו היו כנפי שד וכנפי מלאך אשר החלו להתפרק. המלאך החצוי נגעל מהתייחסותו של האל אשר תחת חסותו חיי כלפי אלו אשר היו שונים מאלו שיצר. "הוא הרגיש יד נוגעת בכתפו, כאשר הסתובב כמעט ומעד אחורנית אל תוך הנהר. הוא אינו ציפה לראות את מלאך המוות עצמו עומד מאחוריו, במקום שכזה. שלד כנפיו פרוש לרווחה ובידו חרמש. "אתה עוד אחד מאלו שהאל הגלה ממלכתו." קולו שקט. "איני מבין מדוע הוא עושה זאת, אך לפי מרב הבנתי הוא מפחד מכוחכם." עינייו האדומות של מלאך המוות פנו להביט בו. "הוא אנו נגעל מכם, אתם</div>Sun, 30 Sep 2007 18:06:00 +0200kira1991_9@hotmail.com (K. chan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7558244http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=456164&blog=7558244http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7545371<div align="right" dir="rtl">אל תדאגו עדיין לא מתתי לגמרי, פשוט רציתי להודיע שהפרק השני כבר חצי גמור ואני רק צריכה להעתיק אותו למחשב. אלו היו החדשות הטובות אבל יש גם רעות, יש לי ארבע עבודות הגשה בהסטוריה, דו"ח קריאה באנגלית, עוד עבודה בטכנולוגיה ועבודה לעיצוב, כל זה לאחרי סוכות כך שיתכן שיהיה עיקוב קטן אבל אני מבטיחה להעלות את הפרק בשבועיים הקרובים! (אם לא אתם יכולים...אמ...אמממ...לקחת את אדריאן ולעשות בו כרצונכם~! כן בדיוק~)עד אז תהנו ממשהו חביב של דאר ואיזבל~ (מכיל עירום)גודל מלא קירה~ </div>Sat, 29 Sep 2007 00:53:00 +0200kira1991_9@hotmail.com (K. chan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7545371http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=456164&blog=7545371http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7289272<div align="right" dir="rtl">אני ממש מצטערת בפני כל אלו שמחכים לפרק 2 אבל זה יקח זמן, אני עוברת לתיכון ובתחילת ספטמבר יש לי מבחן חשוב בלשון והבעה וכרגע אני לחוצה בזמן ובדברים שאני צריכה לעשות.אחרי המבחן אני מקווה שיתפנה יותר זמן ואני אצליח לכתוב את הפרק.בינתיים תהנו מעבודת אואקאקי יחסית ישנה שלי של דאר.http://kirachan1991.deviantart.com/art/D-a-R-Here-I-am-61861770שלכם, קירה.</div>Fri, 24 Aug 2007 14:41:00 +0200kira1991_9@hotmail.com (K. chan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7289272http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=456164&blog=7289272http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7251283<div align="right" dir="rtl">הוא רץ, הוא רץ כאילו אין מחר והיה זה הדבר היחיד שהיה יכול לעשות, רגליו הקטנות מובילות אותו אל שום מקום. הוא המשיך לרוץ, השלג הקר מכאיב וצורב כבר את רגליו היחפות אך זה לא עצר אותו. ענפי העצים אשר נתקל בהם שרטו את פניו וידו אשר דיממו קלות. ברקע נשמעו נביחות כלבי ציד ואז ירייה.הוא נפל ארצה, ראשו מופנה לימינו ועינייו רואות כיצד השלג החל לספוג את דמו, הופך אט אט לוורדרד ככל שדמו נספג בו יותר, 'ירייה ישירה בחזה' חשב לו. נביחות כלבי הציד פסקו, ולפני שגופו איבד את רוח החיים האחרונה הנשארה בו הוא ראה את פתית השלג הראשון מזה שנים. ~~~~~הוא פקח את עינייו אינו רואה דבר מלבד חושך אשר אפף את האזור כולו.'אני לא יכול להיות שם! לא שוב!' מיד חשב ברגע שמוחו מתמלא פאניקה וחשש.הוא כרח את ידייו סביב עצמו, מחבק את גופו בחוזקה.'אינך זוכר דבר אני רואה' קול נשמע מאותו החלל הריק שבו היה.הוא מיד הביט מאחוריו, אינו רואה איש. 'אינך יכול לראות אותי, אך אני יכול לראות אותך' אותו הקול לחש בשנית."מ...מי אתה?" היסוס נשמע בקולו הרך.'מי שיכול להשיב לך את חייך ולהפגיש בינך לבין זו אשר לא פגשת מעולם'."להשיב לי את...חיי?" הו</div>Sun, 19 Aug 2007 18:29:00 +0200kira1991_9@hotmail.com (K. chan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7251283http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=456164&blog=7251283http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7155716<div align="right" dir="rtl">ברוכים הבאים לבלוג הסיפורים שלי.אנוכי קירה, מידת נעליים 38, פאנגירל במשרה מלאה ואוטאקו במשרה חלקית.אם במקרה יש משהו שלא מוצא חן בעינייכם בסיפורים שלי אלו בעיות שלכם בלבד, אלו הסיפורים, העלילות והדמויות שלי בלבד. ^___^עד סוף השבוע הבא (או השבוע שאחריו) אני אפרסם את הפרק הראשון בסיפור שלי D.a.R ואולי גם כמה סקיצות של הדמויות בכדי שתדעו לפחות איך הדמויות נראות. (הסקיצות יהיו בשחור לבן, תתגברו אני איטית בעבודה עם פוטושופ)הפרקים יפורסמו באופן לא קבוע מסיבות אישיות בלבד.בינתיים תקראו את התקציר ל-D.a.Rהשם הגיע לא תוכנן מראש...נתתי לסיפור שם זמני Death and Rebirth וכשהחלטתי&amp;amp;; להפוך אותו לראשי תיבות ולראות מה יקרה הבנתי שזה מושלם... D.a.Rז'אנר: שונן איי (אהבת בנים), שוג'ו איי (אהבת בנות), אצ'י, פנטסיה, טרגדיה, אנגסט.דירוג: R תקציר:לפני אלפי שנים הייתה תרבות קדומה של מלאכים חצויים אשר מבטם בלבד יכל להרוג, תרבות זו נמחקה בין לילה מסיבה לא ידועה. דאר ואיזבל הם זוג תאומים לא זהים אשר הם השרידים היחידים מן התרבות, אך הם אינם קשורים אליה ישירות, שנייהם נולדו שנים לאחר שהתרבות נמחקה מת</div>Wed, 08 Aug 2007 00:10:00 +0200kira1991_9@hotmail.com (K. chan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=456164&blogcode=7155716http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=456164&blog=7155716