http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793הסיפור שלי ((:heCopyright 2026 my love :]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=8121327<div align="right" dir="rtl">היי אנשים 3&gt; אז איך העיצוב החדש ? אותי אישית הוא מכניס לאווירה קסומה כזאת .. הגיעה הזמן שהיה כבר את הפרק החמישי . תהנו &lt;center&gt; &lt;br /&gt; &lt;div style="height:200px; width:450px; overflow:auto; border:double 1px #EEC5DAk;"&gt; הבטתי בו במבט המום .האם זה הגורל שמתעקש להפגיש ביננו, אני לא יודע וזה לא משנה.נעמדתי מיד על רגליי."מה הפרעתי ?" שאל בחשש כאשר ראה את מבטי ההמום."לא. לא.. אני בדיוק הולך" אמרתי והשפלתי את מבטי , "ביי" ,כבר לא הייתי שם.וואו איזה הקלה .האמת אני דיי חיבבתי את טרוי , אך כל פעם שהוא היה בסביבתי הרגשתי מוזר.מין מוזר טוב שכזה , אי אפשר לתאר אפילו .עכשיו כבר החושך ואני לבד בחדרי בידיי המכתב את אותו מכתב שפחדתי לקרוא.אבל אני לא יכול , אופ פאק למה אני כזה רגיש .נפרדתי מהנערה הזאת ,הייתי איתה בגלל שלא יכולתי לסרב , ואני עם הרגשות אשם הללו .מכתב .פאקינג מכתב.פתחתי אותו בקדימה היה רשום ל"דיוויד" בכתב ידה העדינה של ניקול. ' טרוי שלי .. אם אני יכולה לקרוא לך ככה .אני לא רוצה לכתוב לך עד כמה אתה חשוב לי ועד כמה כואבת לי הפרידה ממך .הרי את זה אתה יודע לבד.אתה</div>Thu, 06 Dec 2007 19:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (my love :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=8121327http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455793&blog=8121327http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=8048756<div align="right" dir="rtl">הנה הפרק .. מותח יותר וארוך יותר . מקווה שתאהבו 3&gt; &lt;center&gt; &lt;br /&gt; &lt;div style="height:200px; width:450px; overflow:auto; border:double 1px #EEC5DAk;"&gt;"בוקר .." אמרתי בחיוך ענקי .ראיתי את ראשה של אימי מציץ מפתח חדרי ,"מישהו פה היתעורר עם מצברוח טוב " אמרה בחיוך בזמן שהרמתי מעלי את הסמיכה .לא יודע איך להסביר את זה אבל הרגשתי היום כמו שלא הרגשתי הרבה זמן הברק חזר לעניי .פתאום יש לי חשק ללכת לבית הספר , לאותו בית הספר שעד לאתמול שנאתי כל כך.הרגשתי את הקור ברגליי היחפות אך לא עניין אותי כלום ,רחצתי את פניי והבטתי במראה , הדמות שנראתה לי הייתה זוהרת מתמיד הכחול במבטה נראה עמוק יותר .התלבשתי במהירות ואספתי את שערי .גל הקור שתף אותי והצמרמורת חלפה בי , אך שום דבר לא שינה את הרגשתי."היי " שמעתי קול מאחורי .זאת הייתה ניקול , אותה בחורה שנפרדתי ממנה באותו הלילה האפל ,זוכרים ?היה בידה מכתב שנראה ישן מעט , התבווננתי בה ,על ענייה האפורות שנראו כבויות .נראה היה שבכתה יום אפילו שבוע .פחדתי , פחדתי לגלות מה המכתב הזה ועם זה קשור אלי.חייכתי עלייה, חיוך מזוייף שנראה כל כך לא אמיתי</div>Wed, 28 Nov 2007 21:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (my love :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=8048756http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455793&blog=8048756http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=8010651<div align="right" dir="rtl">תהנו 3&gt; &lt;center&gt; &lt;br /&gt; &lt;div style="height:200px; width:450px; overflow:auto; border:double 1px #EEC5DAk;"&gt;קראתי עמוד ועוד עמוד לא יכולתי להפסיק .הדעה של אותה פרופסורית כלפי האנשים והאהבות ריתקה אותי כל כך."אני רואה שאתה אוהב ליקרוא.." טרוי בה מאחורי מושך את הספר העבה מידיי.שתקתי .מה עוד היה לי לומר , שהספר הזה סיקרן אותי ? העדפתי לישתוק ולא לומר מילה .הוא הביט בי ולאחר כמה דקות של שתיקה , נתן לי חבטה קטנה כזאת וצחק.הוא היה כל כך יפה חשבתי עם השער הבלונדיני שלו ,הפנים הבהירות כמעט לבנות והעניים.העניים , שעלייהן לא יכולתי להפסיק לחשוב לרגע ,שבלבלו אותי לגמריי.והנה הוא מחייך עליי עכשיו ואני רק מסתכל לא יודע מה לומר, שמילים לא יוצאות מפי.המחשבות שעוברות בי מעבירות בי צמרומרת ,האם אותו הנער שעומד מולי ,הוא .. אני.. לא . "טוב מה השתתקת ?" המשיך לחייך עליי.התבוננתי בידיו העדינות שאחזו באותו הספר שעד לפניי שניות ספורות היה על רגליי ומחץ אחת .חייכתי עליו ."יאלה בוא , באנו לפה בשביל ללמוד לא ?" אמרתי וההלכתי לעבר השולחנות הפזורים.הוא הניח את הספר במדף והחל לרוץ לעבר השולחן</div>Sat, 24 Nov 2007 19:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (my love :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=8010651http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455793&blog=8010651http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=7965973<div align="right" dir="rtl">וואו עידכנתי . אחרי כל כך הרבה זמן ,והתחשבתי בהערות ולהיפך. אני שמחה שמעירים לי ואוהבת למי שיש דעה או לשפר שיגיב כי זה חשוב לי 3&gt; אוהבבת אותכם ! &lt;center&gt; &lt;br /&gt; &lt;div style="height:200px; width:450px; overflow:auto; border:double 1px #EEC5DAk;"&gt;"אתה יכול לעזור לי היום עם השעורים שהמורה נתנה? " שאל בענייים בוחנות.רציתי,באמת שרציתי .אתם יודעים מה רציתי ?, להעיף את המבט הזה שלו ממני ,פשוט לסלק אותו .את אותו מבט שבילבל אותי ,שיגע אותי ,הטריף אותי וגם.. גם ריגש אותי בתוך תוכי.פאק, לא לא אסור לי לחשוב על זה."אוקיי" לחשתי בקול צרוד.מה עשיתי ? תגידו לי מה עשיתי ,שהראש אומר לי לא אבל הלב הורה על כן.שמתי לב שגם הוא נהיה מובך ידיו התקועות בשני כיסי הגינס יצאו ,יד אחת גרדה את ראשובזמן שהשנייה עומדת לה ולאחר מכן הם נכנסו שוב לכיסים ושוב יצאו..המראה הזה הצחיק אותי עד שלא שלטתי בעצמי ויצא לי מין גיחגוחון כזה ,דמוי נחירה."חח משהו מצחיק?"שאל בחיוך."לא לא..""אוקיי , ניפגש בספריה ליד המגדל ?""יאפ בשעה 5" אמרתי והתחלתי צועד, צועד אל עבר הלא נודע.סתם ,לאן עוד יש לי ללכת אם לא ל</div>Tue, 20 Nov 2007 01:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (my love :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=7965973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455793&blog=7965973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=7475885<div align="right" dir="rtl"> היי לכולם (: פתחתי את הבלוג הזה בעיקרון לסיפור החלטתי ליכתוב סיפור שונה, אחר.. לא סיפור קיטשי אלה על נושא רגיל שכמעט ולא מדברים עליו.. מקווה שתבינו תרעיון אני יתן לכם לנחש. אבל קודם.. כל סיפור ההתחלה שלו קצת משעממ</div>Wed, 19 Sep 2007 01:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (my love :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455793&blogcode=7475885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455793&blog=7475885