<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Avoiding Silence</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315</link><description>Now the sound of music comes in silver pills, engineered to suit you, building cheaper thrills</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 נועמתה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Avoiding Silence</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/15/53/45/455315/misc/17560553.jpg</url></image><item><title>Breaking the Silence</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=10289056</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;
Words Like Violence
Break the Silence
Come Crashing in
Into my little world
Painful to me
Pierce right through me
Can&apos;t you understand
Oh my little girl

Vows are spoken
To be broken
Feelings are intense
Words are trivial
Pleasures remain
So does the pain 
Words are meaningless
and forgetable

All I ever wanted
All I ever needed 
Is here in my arms
Words are very unnecessary
They could only do harm

Enjoy the silence
&quot;

Yet I enjoy avoiding silence.
בכל דרך אפשרית, כי זוהי דרך החיים שלי. במובן הכי בסיסי של המילה, שקט ממש מפריע לי. יכול להוציא אותי מדעתי. 
ולפעמים אני צריכה רק צליל קטן שיעביר דרכו רגש כלשהו, אף לא מילה. 
לפעמים כל המילים בעולם לא יספיקו.
אבל השקט, הדממה המוחלטת...
מקומה לא בין החיים. 
לא בחיים שלי לפחות.
אולי רק בין הרגעים היפים האלה של שיחה, שבה המוסיקה היא רק זו שמתנגנת בראשים זה של זה, זה של זו. 
ואז זו לא באמת דממה. זה רק הרחשים שבין אדם לאדם. 

כמה שחיפשתי את האלבום הספציפי הזה של דפש מוד, שיחבר אותי למלנכוליה המיוחדת שלהם, ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Dec 2008 22:17:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=10289056</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=10289056</comments></item><item><title>תשובות לרשימה 1#</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=9671295</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אמנם אכזבתם, ואמנם, הבטחתי שאני אפרסם את התשובות ביום ראשון, 
הנה התשובות.
ממש לפני שאני טסה לי לברלין. 

Artist - Album - Song

1. Muse - Showbiz - Sunburn

2. Queens of the Stone Age - Songs for the Deaf - First it Giveth

3. Alice in Chains - Alice in Chains - Frogs

4.דניאלה - שלומי שבן - שלומי שבן 

5. Genesis - Selling England by the Pound- First of Fifth

6. Evergrey - The Inner Circle - Faith Restored

7. Audioslave - Audioslave - The Last Remaining Light 

8. Opeth - Watershed - Hessian Peel

9. Radiohead - OK Computer- Let Down

10. Dark Tranquillity - Fiction - The Lesser Faith

11. Guillemots - Red- Clarion

והמנצח הוא יובל ריט, איש הפסטה, עם7 נקודות! (אויש.)

אה ו, תהנו כשאני בברלין. סאקרז D:
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Jul 2008 17:13:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=9671295</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=9671295</comments></item><item><title>משחק ליריקה - רשימה #1</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=9634351</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כיוון שנראה שאין התנגדות, ואף ישתמיכה קלה ברעיון, 
וכיוון שלא ממש אכפת לי מה אתם חושבים,
הרי לכם משחק.

איךזה עובד
-&amp;gt; ינתנו10חלקי ליריקהשל שירים - פזמון, בית, מעברון, וואטבר. 
-&amp;gt; אתם צריכים לעלות על שם האמן, השיר והאלבום של כל אחד מהבתים.
-&amp;gt;השימוש בחומר עזר חיצוני כגון מנועי חיפוש, אתרי מוסיקה, חברים או הפלאג אין של הליריקס בנגן מוסיקה שלכם - אסור!
-&amp;gt; אמנם, בהחלט מותר לכם להאזין לשירים בהם אתם &quot;חושדים&quot;. (דהה.)
-&amp;gt; יש לשלוח הודעה (לא כ&quot;ללא שם&quot;) ובה מספר השיר אליו אתם מתייחסים (או מספרי השירים), והשמות המדויקים - ללא ראשי תיבות וללא קיצורים - של הלהקה/אלבום/שיר.
-&amp;gt; הניקוד מחולק כך: שם האמן/להקה = נקודה, שם האלבום = 2 נקודות, שם השיר= 3 נקודות. 
-&amp;gt; הנקודות ינתנו לאדם שישאיר את התגובה עם המידע הרלוונטי ראשון בתיבת התגובות לפוסט. בוודאי שמותר לנחש.
-&amp;gt; במידה ומדובר בקאבר - ההתייחסות תהיה לאמן המקורי. שם האלבום - אין הכוונה לאלבומי אוסף, אנפלגיםאו סינגלים, אלא אם כן השיר הופיע אך ורק בהם. 
-&amp;gt; אם תוך 3 ימים לא תעלו על הרשימה המלאה, אעלה לכאן את התשובות. &lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Jul 2008 16:41:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=9634351</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=9634351</comments></item><item><title>בנוגע להחייאת הבלוג.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=9602860</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני צריכה לעדכן. ורוצה. 
כבר שנים. 
וזה פשוט לא בסדר שאני לא עושה את זה. 
עכשיו כשאין לי את התירוץ של &quot;אויויוי בגרויות&quot; ו&quot;אויויוי צריך לארוז לאנשהו&quot;. 
תכלס, אם אני ערה ב6:10 בבוקר, ולא בגלל שאני משכימת קום ושמחה לשמור על הרגליי מימי בית ספר (אפילו לא, אם יש ביתספר אני קמה ב6:45 בדרך כלל), 
אז אין שום סיבה שאני לא אכתוב כאן. 
חסרת חיים שכמוני. זה נורא. 

רציתי לפני כמה זמן לעשות כאן משחק, אולי כדאי לשאול את דעת הקהל - 
אם אני אשים פה 10 בתי ליריקה משירים ואבקשכם לעלות על שם השיר והאמן, ללא פרסים ועם אמון בקהל (כי כולנו יכולים לחפש בגוגל), 
האם תשתפו פעולה? 
זה היה מאוד פופולרי כששיחקנו את זה בפורום שלי בזמנו. 

בנוסף, אומר כמה דברים בסגנון - 
יש לי כרטיס לאנת&apos;םםםםםם!!!$%^$#
ואני כנראה נוסעת לתל אביב ביום ראשון הקרוב (כלומר מחר), במידה ומישהו נורא רוצה לתת לי איזה מכתב מעריצים סודי או סתם נשיקה. (על הלחי. אבל גם המצח בסדר.)
לא קניתי אף לא אלבום אחד מאז הקנייה הגדולה ההיא באפריל, וזו בושה וחרפה, שאם היה לי כסף הייתי מתקנת אותה. 
גם לא הייתי בהופעה הרבה זמן. אבל ביום ראשון&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 Jul 2008 06:11:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=9602860</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=9602860</comments></item><item><title>Alice in Chains</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=8984375</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הודעה מראש לעצמי - אם לוקח לי יותר מחצי שעה (22:20)לכתוב את הפוסט הזה, אני פורשת באמצע. כי אין לי זמן ואת הזמן שיש לי אני מבזבזת. אני טיפשה. 

ניגש ל&apos;עבודה&apos;. 
להקה שאני בטוחה שרובכם שמע עליה ובתקווה גם אותה, היא Alice in Chains - להקת גראנג&apos;/ אלטרנטיב מטאל/ משהו חלוצי כזה, שהייתה מבין הבולטות בשנות ה90 המוקדמות. לאנשים שקצת פחות יודעים על מה אני מדברת - נכון הפתיח של הרצועה, עם האיש שצועק ואז גיטרות בדיסטורשן כבד מאוד? כן, אז זה שיר שלהם. 
לאליס אין צ&apos;יינס יש ארבעה אלבומי אולפן ושני אלבומי live. 
את האלבום הראשון, Facelift - 1990, לא יצא לי לשמוע במלואו, אבל מה ששמעתי אהבתי בהחלט (We die young וPut you Down). 
האלבום השני, Dirt - 1992 הוא אלבום נהדר (שטל ומלי קנו לי ליוםהולדת האחרון, חיחי), שירים מופתיים, אותנטיים לחלוטין ומאוד עמוקים. מבחינה מוסיקלית, אין על Them Bones, Rain when I die, Dirt, Would וכל השירים ככלל. אך שירים כמו Rooster, Down in a hole ו Wouldמעבירים בי צמרמורת בכל פעם שהם נקרים לאוזניי - הליריקה האמיתית והכואבת, משולבת עם קולו הייחודי, המצמרר והנוגע של ליין סטיי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Apr 2008 21:49:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=8984375</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=8984375</comments></item><item><title>נוסטלגיה לשנות ה80 האפלות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=8860400</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יצא לי לשמוע דברים די נוסטלגיים בזמן האחרון, מוסיקה שהייתי שומעת עוד לפני שהתחלתי לשמוע מטאל או רוק עכשיווי. 
אני מדברת על The Smiths ועל The Cure, שתי להקות ששמעתי עוד בתחילת כיתה ז&apos;. .

The Smiths- Louder than Bombs הוא אלבום אוסף של סינגלים, בי סיידס (שירי בונוס), שירים מתוך אלבומים וכו&apos;, המכיל 24 (כן כן) טראקים (רצועות?). אני חושבת שזה קרה ככה - בחופש הגדול בין כיתה ו&apos; לז&apos; הייתי רואה הרבה MTV2, ובתקופה ההיא יצא סינגל חדש לCure. אז שאלתי את אבא אם יש לו אלבומים שלהם, והוא נתן לי את Staring at the Sea (שאדבר עליו בהמשך), וכמו שהוא תמיד עושה, הוא הוסיף אלבום בהמלצתו כאסוציאציה לאלבום שביקשתי. והאלבום הזה היה לאודר ט&apos;ן בומבס. אז הייתי שומעת את 14 השירים הראשונים, ואז היה נמאס לי. אבל עכשיו, כשאני חוזרת לאוסף הזה, אני נהנית מכל השירים.השירים הם באורך2.5 - 3 דקות, גיטרה אקוסטית / חשמלית (מחולק שווה בשווה לדעתי), באס ותופים, והקול העמוק והמרגיע של מוריסיי. הליריקה הידועה של מוריסיי אינה אוברייטד בכלל - בדרך כלל היא פשוטה, לפחות למראית עין, אך בהחלט מעבירה את ההרגשה היטב. השירים קליטים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Mar 2008 16:55:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=8860400</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=8860400</comments></item><item><title>מוסיקה רקידה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=8817374</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, בתקופה האחרונה אני שומעת הרבה דברים שונים מהרגיל. 
אז אולי תצטרכו ראש טיפה יותר פתוח כדי להנות מהדברים כאן.. ואני בטוחה שכולכם יכולים(: 


1. Easy Star All Stars - Radiodread. נכון האלבום המופתי של רדיוהד,OK Computer? (או למי שמכיר שירים- Paranoid Android, Karma Police, No Surprises...). מי שלא מכיר - אחד האלבומים הכי טובים של רדיוהד, עם הצליל המאוד אותנטי שלהם, רוק עם קצת אלקטרוניקה.. אני מנסה למצוא מילים מעבר לזה ולא מצליחה. (גם החדש שלהם, In Rainbows, אגב, הוא נפלא ומומלץ.) אמרו ויאמרו על רדיוהד - זו להקה שאף פעם לא נשמעת בדיוק אותו הדבר. 
חזרה לנושא, נכון OK Computer? נכון. נכון רגאיי (בוב מארלי וכאלה, המקצב המקפיץ - מגניבהזה)? נכון. עכשיו דמיינו אותם ביחד. מה ששמעתם - האיזי סטאר אולסטארז, חבורה שלמיטבאמני הרגאיי (מסתבר) מניו יורק, לקחו את אחד מאלבומי הרוק הטובים של שנות ה90, הלבישו על כל שיר מקצב רגאיי, והתחילו לשיר. 
התוצאה נהדרת, או לפחות בחלקה. השירים Electioneering, Karma Police, Airbag, Let Down לא ישמעו שוב אותו הדבר באוזניי,הם הפכולכיפיים, רקידים ו.. במקום מסוים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 15 Mar 2008 13:02:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=8817374</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=8817374</comments></item><item><title>אבסורד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=8600451</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הגעתי למסקנה שלנטוש את הבלוג הזה הייתה טעות. 
זאת אומרת, כבר הגעתי למסקנה הזו לפני כן,
אבל עכשיו כשבאתי לבדוק מה שלומו, ועוד עם פרו, ראיתי כמה כניסות היו אפילו אחרי הנטישה, וראיתי שהיו לי 7 מנויים, 
ובכלל, מי אמר שלכתוב משהו על מוסיקה צריך לקחת לי כל כך הרבה זמן מהחיים? 
אז כן, המסקנה היא שאני חוזרת לכתוב כאן. 
-תרועות ותשואות, או משהו-
אה, ולמה אבסורד?
כי עוד שלושה ימים אני טסה לשבועיים בניו יורק -&amp;gt; ניקרגואה -&amp;gt; מיאמי. 
ומעבר לזה שגם עכשיו לא אמור להיות לי זמן לכתוב פה, בשבועיים הקרובים אני בכלל לא אהיה פה. 
ועוד שבועיים, כמו שאני מכירה את עצמי, הכל יהיה כל כך שונה, שאני אצטרך לחכות לפעם הבאה שהארה כזו לגבי הבלוג הזה תגיע. 
כלומר, עד ששוב אני אשיג כח. כלשהו. 

אז אספר לכם בכמה נקודות מה קורה אצלי במוסיקה:
1. Rishloo הם להקה נהדרת, ואפילו שממש קשה למצוא מקורות להורדה שלהם, אני מפצירה בכם להתאמץ ולשמוע אותם. (אם תשאירו פהכתובת אימייל אני אשלח לכםשיר או שניים).המוסיקה היא רוקפרוג מאוד נעים ואטמוספרי שכזה, אבל הם בהחלט יודעים להיות עצבניים. והסולן כל כך טוב שאני מסוגלת ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Feb 2008 17:09:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=8600451</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=8600451</comments></item><item><title>Last FM</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=7645287</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביום ראשון האחרון, המחשב שלי הותקף על ידי וירוס קטלני, וכעת הוא מעביר את זמנו במעבדת מחשבים (המסכן). 
וזה מאוד מתסכל אותי, כיוון שבמחשב הזה שמרתי את כל המוסיקה שלי. או במילים אחרות, 22 ג&apos;יגה יקרים מכל לליבי. 
וכל זה עלול לרדת לטמיון, אם נאלץ לפרמט את המחשב.
א ב ד ו ן 

אבל בינתיים אני מול המחשב של אבא שלי, אשר תקין לפני כמה ימים Last FM. 
התוכנה והאתר הנפלאים הללו מציעים כל כך הרבה לאוהבי מוסיקה אמיתיים, והנה חלק ממה שתוכלו לקבל:
1. הרעיון הבסיסי של התוכנה הוא שיטת הScrobbling. בעזרת פלאג אין פשוט ותגי ID3תקינים, התוכנה רושמת את כל מה שאתה שומע. 
2. בפתיחת חלון התוכנה תוכלו לקבל מידע מהירעל מה שאתם שומעים - קצת ביוגרפיה של הלהקה, האלבום, ז&apos;אנר, אמנים דומים וכו&apos;. 
3. בעת הירשמותך לתוכנה, היא פותחת לך דף פרופילמשלך באתר www.last.fm , ובו נרשמות סטטיסטיקות שלך - אילו אמנים, שירים ואמנים אתה שומע הכי הרבה, מה שמעת הכי הרבה השבוע וכדומה. 
4. האתר &quot;מחשב&quot; את השכנים שלך, שהם אנשים מכל העולם החולקים טעם מוסיקלי דומה לשלך. כמו כן, אפשר לתקשר איתם ועם כל מי שיש לו משתמש באתר, ולאסוף רשי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 11 Oct 2007 16:10:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=7645287</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=7645287</comments></item><item><title>מטאל(לללללללללללל)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=7444884</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שיש פה כמה אנשים שהולכים להתקומם על הפוסט הזה, 
אבל על הזין שאין לי! 
כל מי ששומע מטאל ונהנה ממנו, יודע איך זה מרגיש - 
אתה שומע Pantera או Opethאו Dream Theater או Symphony X, זה בכלל לא משנה, 
ואומר &quot;פאק, זה כל כך טוב!&quot; 
וזה מתבטא בהיפראקטיביות שכזו - זורם בדם שלך, מבעבע, אנרגיה. 
בשיא של סולו אתה מרגיש בשיאה של אורגזמה.
פאק זה טוב, פאק, זה טוב!
ויכול להיות שהאנרגיה הזאת נמצאת בדם שלך מלכתחילה, ואתה מתאים את המוסיקה שלך אליה. 
העיקר שיש לך איך וממה להשתגע. 

מחקר של אוניברסיטת וורויק בארה&quot;ב הוכיח כי צעירים מחוננים מעדיפים רוק כבד ודת&apos; מטאל.
למי שאין כח לקרא את הכתבה, נאמר שם שיותר משליש מהמחוננים בארה&quot;ב מעדיפים רוק כבד.
מוסיקה &quot;אינטלקטואלית&quot; (מה אנחנו, בני 50?), ג&apos;אז וקלאסית, היא המוסיקההכי פחות מועדפתעל ידיהם.
לפי מה שנאמר שם, הצעירים מעדיפים לשחרר קיטור באמצעות המוסיקה המדוברת.
אחד מעורכי המחקר אף אמר כי &quot;הלחץ הכרוך בלהיות תלמיד מחונן משתחרר באופן זמני באמצעות המטאל&quot;. 
יצא לי להכיר הרבה מחוננים ששומעים מטאל(ראה י&quot;ב 4 ליאובק).
בכיתה שלי אני היחידה ששומעת מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Sep 2007 16:37:00 +0200</pubDate><author>Noameta@gmail.com (נועמתה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455315&amp;blogcode=7444884</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455315&amp;blog=7444884</comments></item></channel></rss>