<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>I dont need a man</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280</link><description>Girl  Just  Wanna  Have  Fun</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 yan yan. All Rights Reserved.</copyright><image><title>I dont need a man</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280</link><url></url></image><item><title>המנקה הבאה של ישראל!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7825461</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייתי אמורה ליהיות עכשיו בים המלח.
:(
נמשיך להאמין שכל מה שקורה קורה לטובה.


לא הייתי כאן יותר משבועיים.
אז מה היה?וואו מאיפה להתחיל...
הרבה חויות...עוד הפעם השתניתי בפרק הזמן הזה.התגברתי.


חוויה מאוד חשובה שעברתי בזמן הזה זה לעבוד בעבודת ניקיון...
כל כך משפיל.ועם זאת מלמד אותי הרבה.על החיים.

ועכשיו אני באמת מתחילה לחשוב ברצינות על דוגמנות.
למרות שזה מנוגד כביכול לעקרונות שלי.אנ י לא מתלבשת חשוף.לא חושבת שסקס מוכר.ולא רוצה לגברים יזילו עליי ריר יותר מאיך שהם עושים את זה עכשיו.
אבל...שם לפחות יעריכו אותי.לא יתייחסו אליי כמו אל איזו מנקה.






בשבוע הקודם הייתי עם ידיד במרכז.כמו תמיד חפרנו אחד לשני.
והוא סיפר לי דברים שבאמת הפתיעו והצחיקו אותי...
גיליתי שבנים פשוט מפחדים ממני.
הוא סיפר איך החבר שלו ממש נדלק עליי.ופשוט פחד להתחיל איתי.
והוא לא בחור ביישן או חסר בטחון.
זאת אני שגורמת לבנים להרגיש ככה.

הוא סיפר לי על עוד כמה בנים שרצו להכיר אותי...אבל פחדו. 
התבהרו לי הרבה דברים.






למה אני נופלת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Nov 2007 13:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7825461</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7825461</comments></item><item><title>מחשבות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7689076</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יופי.אז סוף כל סוף יש לי חופש קצר.
עד תחילת השבוע הבא.
צריך לנצלו כראוי.

מוזר.לאחרונה החיים שלי משתנים מן הקצה אל הקצה...
אני פשוט מרגישה שתוך שבוע הכל כל כך משתנה..שאני כברלא מה שהייתי בשבוע הקודם.
וזה טוב.
חיכיתי לזה הרבה מאוד.
להגיש שאני משתנה...מתפתחת...צומחת...מתקדמת.
אבל עדיין...זה לא מספיק.
כל כך הרבה חסר לי.
בעיקר אהבה.
כל ערב אני מדיימת לעצמי שהוא 
שם לידי.פשוט שם...יושן.ואני שומעת את הנשימות שלו.ומחבקת אותו.
זה כל מה שאני צריכה.

אבל מי זה הוא?!
הוא בכלל קיים?

ההוא הזה שאני כבר חולמת עליו 17 שנה...
מדמיינת לעצמי את איך שניפגש.
והעיקר שהוא לא יסתכל עליי כמו שכולם עושים את זה.
יראה את הגוף שלי...את השער ויגיד בוואאנה איזו כוסית.

הוא יסתכל בעיניים. ויראה את מה שאני באמת.
את מה שכל כך הרבה אנשים לא רואים.




ועוד דבר חשוב מאוד בישבילי...שלא יהיה הילד של האבא.
שידע מזה חיים.
הוא לא צריך ליהיות עשיר.אני לא צריכה שום מרסדס או ב.מ.ו.
לא צריכה בית גדול עם גינה.
לא צריכה שיקנה לי תכשיטים.

כל זה אם כבר יהיה לי 
אני ישיג בעצמי.

מדמיינת לעצמי א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Oct 2007 23:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7689076</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7689076</comments></item><item><title>רע לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7595260</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מרגישה ממש רע
למרות שאני עושה הרבה..ריק לי בחיים
אין טעם 
כי גם ככה אני לא יגיע למטרות שלי





היום ישבתי בים והתסכלתי על השמיים
עבר לידי בחור עם הגלשן שלו ושאל:
מה יש שם?
:)

הצליח לעלות חיוך על הפנים שלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Oct 2007 23:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7595260</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7595260</comments></item><item><title>הבתולה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7578114</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

רק חזרתי...הייתי עם חברה שלי.דיברנו...
ועכשיו אני לא מפסיקה לחשוב על זה..

אני עדיין לא מצליחה לעכל את מה שגיליתי.
שהיא כבר לא בתולה.שהיא הייתה כבר עם איזה 5 בנים.

רק עכשיו התחלתי להבין שאני צריכה לחזור למציאות.אני כבר בת 17.כל החברות כמעט בנות 18.
ועל כל אחת לאט ללאט אני מגלה את זה.שהיא כבר שכבה.
וכל פעם אני נדהמת.
אבל למה?
כנראה בגלל שאני כל כך רחוקה מזה.
אני...זאתי שעדיין לא שכבה לא התמזמזה ולא התנשקה.
והקטע הכי הזוי בכל זה שכולם חושבים עליי בידיוק ההפך.
שאני חוגגת.שאני זורמת.שיש לי איזה 12102903 חברים.

אבל לא זה לא ככה.ולא יהיה.
אני אשאר כזאת.אשאר בתולה.
עד שאני יפגוש אותו.
אם...
ואם לא אז גם אמות בתולה.

אף אחד לא מבין אותי.בעיקר לא הבנים.
חושבים שמשהו לא בסדר איתי.שאולי אני לסבית?!?!
מה בימינו זה באמת כל כך נורא ליהיות מישהי שרוצה לשמור על עצמה?
שבאמת רוצה לתת למישהו רק מתוך אהבה.



היה לי נחמד היום.
כמו תמיד...הרבה מבטים וחיוכים...
היא כל הזמן אמרה לי:וואו כמה מסתכלים עלייך!
עדיף שלא יסתכלו...

בדרך לתחנה עמדנו ברמזור.עצרה מכונית ממש לידנו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 02 Oct 2007 23:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7578114</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7578114</comments></item><item><title>יפה?...עלק.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7568543</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז סוף כל סוף בערך חופש!כמה חיכיתי לזה.
צריך לנצל אותו כראוי...

אז לאחרונה מתרחשים הרבה דברים שבעיקרון אמורים לתרום לאגו שלי
כמו זה שגילית שכמה ידידים שלי די דלוקים עליי.כל הבנים המציקים בבי&quot;ס.כל המחמאות.כח החברות שמספרות לאמא שלי עד כמה שאני יפה.וסתם הערות ברחוב כמו:כשתיגדלי תלכי לדגמן.(אני כבר גדולה מספיק לא?)
אבל משום מה האגו שלי רק ירד בזמן האחררון.ואני כל כך מרגישה מכוערת מטומטמת ופשוט אפס בעולם הזה.
כנראה שאני פשוט לא יכולה יותר ככה...לבד.
צריכה שיהיה באמת מישהו לידי.שיגרום לי להרגיש יפה.אבל בלי מילים.
אבל מתי הוא לעזאזל יבוא כבר?!

היום נפגשתי עם ידידה שלי..דיברנו.
היא כל כך התפלא שאין לי חבר.שאפילו בעיקרון אף פעם לא היה לי.היא הייתה בשוק.
אמרה שזה כל כך לא מתאים למראה שלי.שאני משדרת משהו לגמרי אחר.
וסיפרה שהידיד שלי שהוא גם ידיד שלה אחרי שראה אותי במרכז לא הפסיק להגיד איזו יפה\שווה\כוסית אני.
לא מבינה..אי הוא יכול להגיד את זה?!:\

ממש בתחילת החופש החלטתי לסוע לים..פשוט עם עצמי.
היה לי כיף.היו דימדומי הערב.
אבל כמובן שתמיד משהו חייב להרוס.לקראת סוף היו שם כמה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Oct 2007 21:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7568543</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7568543</comments></item><item><title>אני-מטומטמת וחסר אישיות welcom to my life!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7513688</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כזאת דפוקה..

למה אני לא כמו כולם!?
וככה כל החיים...מרגישה לא טובה מספיק.
כנראה שככה יהיה תמיד.

דיברתי עם בעלת הבית של איזה בית קפה-פאב...אני מחפשת עבודה
היא אמרה לי :נראה לי זה לא בישבילך..כאן צריך בנות עם אופי
את עדינה מדי.

חצי שעה אחרי זה השכנה אמרה לי את אותו הדבר.

כן אז כזאת אני.בלי אישיות.סתומה.לא מתחברת עם אנשים.
יופי...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Sep 2007 21:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7513688</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7513688</comments></item><item><title>לני קרבי:)! פטאפ ונסטיה :(</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7498216</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לני קרביץ!
מה עוד אפשר להוסיף?!

פשוט מדהים ומוכשר!

אחרי מאמצים רבים (כן אני חור בהשכלה) כמה קליפים:

calling all angels
http://www.youtube.com/watch?v=mTQbp9kDjDw&amp;amp;mode=related&amp;amp;search=

fly away
http://www.youtube.com/watch?v=I1NemwFE6vc&amp;amp;mode=related&amp;amp;search=

כן...הקליפ לא מצונזר:)


ואם מדברים כבר עם קליפים לא מצונזרים...
תראו את הקליפ הבא.

אומנות זה לא.סתם קליפ ממוסחר...כמו כל המוזיקה הרוסית.
רק שהם גם אוקראינים.מביישים את עמנו.חח

http://www.youtube.com/watch?v=obFYz-WdYf0&amp;amp;mode=related&amp;amp;search=


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Sep 2007 19:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7498216</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7498216</comments></item><item><title>אחרי כל ירידה באה עלייה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7497968</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הימים האחרונים היו סיוט.
הדבר שהכי פחדתי שיקרה קרה...עוד פעם כאבי בטן.עוד פעם הקאות.
סבלתי..כל כך סבלתי...אבל זה כבר מאחוריי. עד הפעם הבאה לפחות...
בגלל כל זה גם לא צמתי.לראשונה מזה הרבה שנים.

יום כיפור עבר לי באמת בכיף.סוף כל סוף עוד יום עם עצמי.אבל ההבדל הוא שהפעם לא מציקים לי.
אף אחד לא מתקשר.כל כך כייף.
מצד שני זה מפחיד.מפחית שניהייתי כל כך לא חברותיץ.אני פשוט לא צריכה חברה.
טוב לי לבד.

קראתי...
קראתי את הספר של אוספינסקי &quot;המסע אל המופלא&quot;
ספר טוב.מבוסס על הרעיונות של גורדייף.על הדרך הרביעית.
ספר רוחני כזה.אני מתחברת לזה.


יצא לי לחשוב הרבה.בעיקר על החלומות שלי...
איכשהו מהילדות תמיד היו אומרים :את תגדלי ותיהיה דוגמנית.
תמיד הייתי צוחקת ואומרת שבחיים לא אהיה!
וככה כמעט בכל יום אנשים היו אומרים לי זאת.
אז כן גדלתי.אני כבר בת 17
ואני זוכרת את כל מה שהם אמרו.ורואה עד כמה שהם טעו.
אני ודוגמנות כנראה לעולם לא יהיה.

ומחר..מחר יש לי בדיקת דם.אני כל כך מפחדת.
מפחדת עוד פעם להרגיש שלוקחים ממני את כל הכוחות שלי.

מצפה בכליון עיניים לימים הבאים...שיביאו איתם משהו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Sep 2007 19:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7497968</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7497968</comments></item><item><title>חויות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7459673</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הימים האחרונים מלאים בחווית.
חויות שאולי הייתי רוצה להעלים מזכרוני..וחויות שאני לא רוצה לשכוח.

אתמול היה יום הולדת של חברה טובה.היא חגגה בפאב.
כל כך לא רציתי ללכת...אבל הייתי חייבת,הררי הבטחתי.. :\
הגעתי באיחור.לא הכרתי שם אף אחד כמעט.היה בחור שלא הפסיק להציק לי...
פשוט לא נתן לי לרקוד עם אף אחד חוץ ממנו.
זה היה לא נעים.לא ידעתי איך לגרום לו להבין שאני לא מעוניינת.והוא לא הבין אותי.כמו כולם.
יצאנו החוצה הוא התחיל לשאול למה אני כזאת קרה איתו הסברתי שאני פשוט לא כמו רב הבנות כאן שימרחו על כל אחד.
כל פעם כשמישהו מנסה לרקוד איתי ורוצה שאני יזרום.מתחיל לגעת אני ניהיית ממש מתוחה כי לא יודעת מה לעשות.
מרגישה שזה לא בסדר.שאני לא רוצה...
ככה עבר רב הערב..(והבוקר) 
חזרתי די עצובה.זה הרס לי.
ומה שהכי הציק לי שזה חוזר על עצמו בכל פעם.בנים פשוט לא מבינים מזה לא. למה?!


היום הייתי בלשכת גיוס.פעם ראשונה:)
היה לי כל כך כיף!כמה שזה היה לא צפוי...

הגעתי לשם חצי מתה(בגלל שלא ישנתי כמעט) אבל ברגע שראיתי חיילים הכל השתנה....:)
כמו תמיד..כל המבטים המחמאות האלו את המצב רוח...ובעיקר כשז&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 16 Sep 2007 17:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7459673</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7459673</comments></item><item><title>המראה לפעמים מטעה..מאוד!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7439980</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חג..ואני כמו דפוקה במקום לצאת ולבלות יוצאת החוצה ועושה ריצה..
כמעט מתתי בסוף
אבל מה לא עושים למען השגת המטרות?
ולי יש כל כך הרבה.יותר מדי.
אני חייה באשליות...זה מה שכולם אומרים לי.
אשליות בקשר לעתיד.
לא נפגשת עם בנים כי מאמינה ומחכה רק לאחד והיחיד.
אפילו לא הייתה לי נשיקה ראשונה!
וזה כל כך מוזר לאנשים לשמוע את זה ממני...לאנשים שמכירים אותי.אפילו לא מכירים אלא יותר נכון רואים
זה באמת מוזר עד כמה שהמראה החיצונישלי משדר את ההפך הגמור מהפנימיות שלי
ברחוב תמיד כולם נותנים לי מחמאות וחושבים שאני איזה בחורה כזאת עם הרבה בטחון ואפי של &quot;כוסית&quot;
אבל כשמכירים אותי רואים שאני בידיוק ההפך מזה.



החברים של אמא אשכרה עברו לגור אצלינו.
זה כבר מתחיל לעצבן אותי.
כל פעם כשאני יוצאת מהחדרהם מתחילים לדבר איתי.
ואני הרי כל כך צריכהבבית את השקט שלי!

פעם אחרונה שיצאתי הם התחילו לשאול אותי למה אני לא הולכת לדגמן?!
ואז התחילו להתווכח אם אני ביישנית או לא...
אחרי זה התחילו לתחקר אותיאם אנשים ברחוב מציקים לי...:\


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 13 Sep 2007 22:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (yan yan)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455280&amp;blogcode=7439980</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455280&amp;blog=7439980</comments></item></channel></rss>