<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>...a girl name Dandush</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Dandush (:. All Rights Reserved.</copyright><image><title>...a girl name Dandush</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164</link><url></url></image><item><title>חלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11623001</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובחלום שלי, אתה שם
מחבק, מגונן, אוהב.
ובחלום שלי, אתה מושלם
אתה פה, אני חושבת.
ואני מקנאה בעצמי של החלומות
שנמצאת איתך, ויותר חשוב
שאתה נמצא איתה.
שמחה ושלווה, בלי דאגות.
אתם מתחבקים. הוא אומר שהוא אוהב
ואת חושבת שהכל בסדר, שהכל יסתדר
אבל במציאות את קמה, מתארגנת
עוד יום תלחמי עד כלות
רק כדי להגיע בקושי למיטה
ושוב, לחלום.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 02 Mar 2010 18:07:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11623001</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11623001</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11484154</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואת צפה בתוך ים של דאגה
אין לך זמן לשקט, אין לך זמן למנוחה.
הגלים מתעתעים, את מקשיבה לשירתם
את רוצה שהם יקחו,אותך הרחק מכאן

לשניה חשבת שניצלת, שעלית על הגל
אבל הוא בא ושטף אותך,רחוק מכאן
למקום בו המחשבות מתרוצצות הלוך ושוב
ואין מנוס, ואין זמן, את צריכה לחשוב.

ואת צריכה לעשות הכל, להספיק כמה שיותר
השעון מתקתק, את צריכה למהר
את צריכה ללמוד ואת צריכה לרזות
את צריכה לתמוך את צריכה לנסות
ואת צריכה להצליח את לא יכולה לאכזב
ואין לך זמן, להתאהב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Dec 2009 22:46:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11484154</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11484154</comments></item><item><title>זה רק בתוכך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11438529</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הם חושבים שהם מבינים
אבל הם לא יודעים
לא,הם לא מעריכים
מבחינתם הם צודקים
זה מה שהם אומרים

את אוהבת אותו?
אולי אפילו.ואולי לא
אבל הם לא יתנו לך לגלות
את לא פה.

ואת לא בוכה
וזה לא כואב
זה רק בתוכך
זה רק הלב

את רוצה לצעוק
אבל את מתחרטת
אולי עדיף לשתוק?
את מתלבטת.

אבל ניסתם כל כך הרבה
ומה שלא קורה, לא קורה.
למה הקשבת להם, הם לא מבינים
מה כבר הם יודעים?

ואת לא בוכה
וזה לא כואב
זה רק בתוכך
זה רק הלב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 Dec 2009 23:30:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11438529</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11438529</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11421155</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החיים העמיסו יותר מידי
וזה נמאס, ולא כדאי
לחשוב מה היא רוצה
היא צריכה הפסקה.

בואי נלך אני ואת לבד
למקום בלי דאגות,בלי פחד
אני אוביל אל תדאגי.
תסמכי עלי. תסמכי

בואי נהיה לבד, נשכח מהכל
אני ואת, העולם הוא גדול
לא הכל אני יכול לעשות
אבל אני מבטיח לנסות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 28 Nov 2009 22:39:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11421155</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11421155</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11347054</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ופתאום הוא קם.
יותר נכון, העירו אותו, סוף כל סוף היה לו זמן לנוח, וכבר מעירים אותו
הוא נאנח,פיהק ומתח את זרועותיו
שחרר את רגליו והחל לנוע
&quot;הרבה זמן לא עשיתי את זה, כבר שכחתי מאיפה להתחיל&quot;
ואז הוא התחיל לדפוק על הדפנות, הרגיש את הדם חוזר שוב לזרום בתוכו
הוא החל ללכת, קדימה ואחורה,
כמנסה להשתחרר מרצועות אבק שנתלו עליו בעקבות הזמן הממושך שהיה שרוע בתרדמת.
הוא ניסה לצאת, להשתחרר, לעוף
וכך,ליבה חזר לפעום
והיא חזרה להרגיש שוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 26 Oct 2009 22:52:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11347054</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11347054</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11328973</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבד.
מסביבה רק האוויר שהיא נושמת,האדמה שעליה דורכת.
לבד.
היא מהלכת בפסיעות קטנות, זועקת לעזרה.
אבל אף אחד לא עונה. כי היא הרי, לבד.
ופתאום היא רואה פרצופים, ואנשים
מתקדמים לעברה
היא עומדת, אבל לא באמת שם.
היא מנסה להיישר מבט, להסתכל למישהו בעיינים
לגעת.
לראות שיש שם מישהו,לא בשבילה כמובן, אבל שקיים כזה דבר, אנשים.
היא מחכה שמישהו יעצור, ישאל מה קרה, ישיט יד לעזרה.
זיעה קרה שוטפת אותה והיא נתקפת בחרדה,בהרגשה שמשהו רע עומד לקרות.
אבל החרדה הזו קטנה, ומזערית.
כי לא משנה מה יקרה, אין לה מה לאבד.
כי היא, מאחורי כל המסכות, לבד.


החודשים הכי נוראים שהיו לי בזמן האחרון.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Oct 2009 22:10:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11328973</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11328973</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11316298</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היא עומדת בשום מקום, באמצע השממה.
היא מחפשת מישהו, מחפשת את עצמה.
היא זועקת לעזרה, מבקשת, מתחננת.
לאט לאט, נשקטת. נשברת.
היא מפרפרת על הריצפה,מתקפלת לכדור.
היא עושה משהו שאף פעם לא עשתה, משהו.. שאסור.
היא בכתה ובכתה החזיקה את גופה בכוח.
נשארה במקום, שאף אחד לא יעבור.
סוף כל סוף יש לה זמן עם עצמה, לנוח.
היא התייאשה מהניסיונות, התייאשה מאנשים.
היא התאכזבה מהם, יותר מידי פעמים
ואפילו לא רצתה, לצאת ולחפש משהו אחר
שיאכזב אותה גם הוא
לאט לאט, שרירה נרפו
עינה נעצמו
ידיה נפתחו ובתוכם, אם היית מסתכל מקרוב
ניתן היה לראות את ליבה, מכווץ ומפוחד
שחוק מהשימוש בו
עמוס בחתיכים שמחלימים ובגלדים, שאריות.
ולאורכו, שריטה אחת עמוקה, עמוקה מכדי שניתן יהיה לרפאה
מרוב כל הפעמים, שנפתחה 
עכשיו, בלתי אפשרי לסגור אותה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 13 Oct 2009 15:22:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11316298</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11316298</comments></item><item><title>&amp;quot;הכאב הוא הזדמנות להרפא&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11232813</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קחי לך זמן הכאב הזה יחלוף מהר אני מבטיח זה רק זמן ונשכח ואין עניין ואת הסתיו הזה בדמעות גדולות למרוח ותמיד מעונן ואיך לומר כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך מה לומר כשהפוך וכל דבר מבלבל ומעורפל מכאיב זה לא נראה לך לקבל זאת בנימוס אז בואי נצעד ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש ואף אחד לא נרגע והתשוקה - להישרף מבלי למות זה כישרון לדעת ואהבה. אהבה. ואיך לומר כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך מה לומר כשהפוך וכל דבר מבלבל ומעורפל מכאיב זה לא נראה לך לקבל זאת בנימוס 

אז קחי לך זמן, הכאב הזה יחלוף מהר
אני מבטיח..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 11 Sep 2009 00:12:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11232813</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11232813</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11156627</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתה הטעות הכי טובה שעשיתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Aug 2009 21:55:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11156627</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11156627</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11047468</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החתכים מצטברים אחד על השני
נערמים עד שכולם רוצים לפרוץ
ולא ניתן לראות עוד את השכבות
המתקלפות ומתחלפות אחת בשניה
משתנות ונעלמות
נשחקות.

הכישלונות מצטברים בתוך יום של סודות
חששות מתממשים והופכים וחולשות
קרן שמש פורצת דרך החלון
אך נחסמת מיד, נעלמת לאט.

הרגשה חדשה, שלא ניתן להסביר,
ממשיכים קדימה, לא מסתכלים
העבר הולך ונעלם באוויר,
קשה לי ואני רואה אותך
הולך לאיטך, הולך איתה.

הכאבים, הנפילות, הבכי, לא מורגשים,
את מתקיימת מעצמך, מתהלכת באוויר
למרות שאת מנסה התחלה חדשה
זה חוזר וזה נקרא אהבה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Jul 2009 16:23:00 +0200</pubDate><author>danielle_246@walla.co.il (Dandush (:)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455164&amp;blogcode=11047468</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455164&amp;blog=11047468</comments></item></channel></rss>