http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104Where I am is no limit, no walls, no ceiling, no intermission... The HAPPINESS is taking over :)heCopyright 2026 'דרי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/04/51/45/455104/misc/11318673.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=9668736<div align="right" dir="rtl">יש ת'ימים האלה, שאתה מרגיש שלא יכול להיות עוד רגע שתהיה עצוב בו. שאתה חושב שזה לא הגיוני שתהיה עצוב עוד אי פעם, כי אין לך סיבה להיות עצוב, כי לא תהיה לך עוד סיבה בחיים להיות עצוב, שוב. כי אתה אוהב את עצמך, מעריך את עצמך, מקבל את עצמך כמו שאתה, וחושב שתוכל להיות מאושר בכל רגע בחיים, וכל זה רק בזכות עצמך.. למדתי להעריך את מה שיש לי, לא מתלוננת על מה שאין, אומרת תודה על מה שיש.. וברגע שעושים את זה, מבינים שיש כל כך הרבה.. וכל מה שאין? זה סתם דבר קטן ושולי לעומת כל הדברים שיש.. חח תחשבו על זה.. ותרגישו הרבה יותר טוב [= </div>Thu, 31 Jul 2008 02:05:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=9668736http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=9668736http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8967630<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה שאני רוצה לספר הכל, ואין למי.. אז אני מעדיפה לספר פה. התרחקתי מהמון אנשים בזמן האחרון אנלא יודעת אם אני זאת שהתרחקה, או אם הם ממני. זה כבר לא מה שהיה. התרחקתי מהמון אנשים ואני חושבת שזה בגלל סיבה אחת, עברתי ללוד |: היה נחמד בבית אריה, אבל אחרי הכל? זה סתם חור. אני ממש מתגעגעת, אף אחד לא באמת יודע ומבין עד כמה. גם מאנשים שלא קשורים לבית אריה התרחקתי.. למשל חברות שלי מיהוד, לא משנה כמה אנחנו מדברות וכמה אנחנו צוחקות, זה פשוט לא אותו דבר. ובכלל גם רבתי עם ידיד שלי. על שטויות והייתי בטוחה שהוא יבין אבל מסתבר שלא, גם מכמה בנות בבן שמן.. (אני לא אפרט) זה פשוט לא אותו דבר [!] לפני כמה ימים מצאתי המון דברים על המחשב שהייתי בטוחה שהם נמחקו, הקלטות עם 2 בנות שהיו החברות הכי טובות שלי, שרנו שם וצחקנו והיה ממש ממש מגניב! אני מתגעגעת לזה.. מצאתי גם תמונות ממש מביכות חחחח אני מתגעגעת לנחלות שהן היודופקות אצלי בבית, ולתרגיל בספורט (אקונה בטטה XD שעשינו..) ועוד משו שממש מציק לי.. אני לא יודעת אם שמת לב, אבל התרחקנו. את אומרת שזה לא בגלל המעבר ושזה לא בגלל</div>Thu, 10 Apr 2008 12:12:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8967630http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=8967630http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8918510<div align="right" dir="rtl">אוקע, אני לא יודעת בדיוק איך להתחיל את זה.. אז אני אספר פשוט מה עבר עליי אתמול. מקווה שתפנימו שטרמפים זה פשוט מפחיד. אף פעם אי אפשר לדעת איך זה באמת ייגמר. אתמול סיימתי את בצפר ממש מוקדם.. באתי רק לשעתיים והלכתי הביתה. מכיוון שלא היה מי שייקח אותי, לקחתי אוטובוס לתחנה מרכזית בלוד. ראיתי שעל האוטובוס יש עוד שני ילדים מהבצפר שלי, אז חשבתי שאני ארד איתם בתחנה מרכזית, אבל לא בדיוק שמתי לב וירדתי תחנה אחת אחרי. חשבתי לעצמישאני פשוט אחזור אחורה ברגל, עד שאני אראה אוטובוסים או איזור מוכר. הגעתי למקום שבחיים לא ראיתי. היו שם אנשים, אז שאלתי איך אני מגיעה לתחנה מרכזית ברגל, אחד מהם אמר לי שהוא עוד שניה נוסע לכיוון ואם בא לי לחכות כמה ד'ק, הוא ייקח אותי. אמרתי לו שלא, שאני אסתדר, הוא הסביר לי איך ללכת, והמשכתי בדרכי.. הגעתי לאן שהוא אמר לי (פחות או יותר), אבל לא ידעתי אם אני אמורה להמשיך ימינה או שמאלה.. למזלי עבר שם איזה סבא חמוד, אז שאלתי אותו והוא הלך איתי עד לתחנת אוטובוס שעובר שם האוטובוס שאני צריכה.. חיכיתי שם די הרבה זמן, והאוטובוס פשוט לא בא.. שאלתי מישו שהיה</div>Tue, 01 Apr 2008 14:55:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8918510http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=8918510http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8502158<div align="right" dir="rtl"> אממ.. אז ככה חחח השבוע הזה היה אחד המצחיקים..! בבצפר קורים הרבה דברים שגורמים לי לחייך ולצחוק בזמן האחרון.. אממ.. כמו למשל שיעור מתמטיקה &gt;&gt; לא עשיתי כלום.. ובמקום לישון (כמו בד"כ) העדפתי להוציא את מחברת מתמטיקה ולהמשיך לצבוע ריבועים כאלה.. (כמו הרקע של הבלוג.. כן, כן אני משועממת) ואז סיימתי והתחלתי לעשות עוד אחד אבל בסגול. גם בהפסקה היה מצחיק.. אבל אנלא יחפור .. P= וכשחזרתי הביתה היה כ"כ מבאססס כי הייתי צריכה לחרוש להסטוריה.. |= כמה ימים אחרי הלכתי ללילי שלי ללמוד קצת להסטוריה ולעשות ת'עבודה שהיא נתנה.. היה מצחיק.. (כמו בד"כ) עשינו ת'עבודה המזד**** הזאת.. ותתשובות.. =| אבל זההשתלם! הבגרות בהסטוריה עברה לי כ"כ חלללקקקק! [=] חחח הפתעתי את עצמי [= ביום חמישי נסענו לת"א לילוש, שאנשן אור ואני [=] קניתי לעצמי מתנה למימו [[= חחח כוס מזכוכית יפה כזאת של חזרזיר!</div>Sat, 26 Jan 2008 13:26:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8502158http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=8502158http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8409483<div align="right" dir="rtl">אוקיי.. יש שיר שאני ממש מתחברת אליו בתקופה הזאת, הוא כ"כ נכון לגבי עכשיו. הוא מספר על בנאדם שמרגיש שהוא לא שייך, שלא מבינים אותו, שרוצה לברוח, הוא פגוע, הוא מרגיש בודד, הוא רוצה להיות מישהו אחר, הוא תקוע בעולם שהוא שונא, הוא רוצה לצאת ממנו.. חושבים שהוא בסדר, ושמח אבל הוא ממש ממש לא. זה חלק ממש ממש קטן מהשיר שתרגמתי (תרגום חופשי, כן?) אבל כדי להבין ולהרגיש בדיוק כמו שאני הרגשתי כששמעתי אותו תצטרכו לקרוא לבד ולהבין לבד.. כי אני חושבת שכשמישו מתרגם שיר או מסביר אותו - הכל משתנה, זה לא אותו דבר. בקיצוררר הנה השיר כי קצת חפרתי עליו. מקווה שתאהבו. SIMPLE PLAN Welcome To My Life Do you ever feel like breaking down? Do you ever feel out of place? Like somehow you just don't belong And no one understands you Do you ever wanna runaway? Do you lock yourself in your room? With the radio on turned up so loud That no one hears you screaming No you don't know what it's like When nothing feels all right You don't know what it's like To be like me </div>Sat, 12 Jan 2008 17:25:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8409483http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=8409483http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8335485<div align="right" dir="rtl"> אמרתי שאני כותבת סוג של יומן - סיפור כזה.. הרוב זה מהחיים שלי, תחושות, מחשבות, דימיון ופנטזיה. התחלתי לכתוב את הפרק השני, אני הכי מתחברת לדף הראשון של הפרק השני, אז אני כותבת אותו פה. יש כאלה שיבינו, אחרים לא. אתם לא חייבים להגיב - אני לא ממש מצפה לתגובות. אז היא רוצה לברוח לאנשהו. כל מקום שהוא לא פה. היא רוצה לצעוק, לכעוס, להתעצבן, לבכות, לחייך, לצחוק, להישבר. היא מרגישה שאין לה דרך חזרה. היא לא מרגישה שייכת, שאין לה פה אף אחד. היא מרגישה שאם היא תדבר עם מישהו - סביר להניח שהוא לא יבין. היא רוצה לפרוק את כל הרגשות שהיא מרגישה. פשוט.. לבכות עד שלא יישארו יותר דמעות. כואב לה. היא רוצה ללכת לישון ולקום כשהסיוט ייגמר. או לא לקום בכלל. היא מרגישה שהיא לבד, היא יודעת שלא.. אבל זה מה שהיא מרגישה היא לא יכולה לעצור את זה. אז היא כותבת מכתב ורוצה לנסות לעוף. היא עולה לגג.. נעמדת שם וחושבת על כל כך הרבה דברים. קר לה, אבל זה לא משנה לה. היא בוכה, בשקט חושבת שיהיה נחמד לנסות לעוף. גם אם זה רק חד פעמי.. וזהו. היא חושבת לקפוץ. היא רוצה שזה ייגמר כבר. </div>Wed, 02 Jan 2008 16:55:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=8335485http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=8335485http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=7945812<div align="right" dir="rtl">טוב.. אז אחרי באמת הרבה זמן שעבר ( ואחרי שחפרו לי די הרבה (אהם האם!) ) הגיע הזמן לעדכן.. אני מרגישה שאני צריכה לעבור שינוי. לא יודעת.. מצד אחד אני רוצה משהו קיצוני ומצד שני סתם להסתפר וכאלה.. אניוואי.. אני הולכת לכתוב ספר. (אחרי עידודים ושכנועים שזה כן רעיון טוב) הרוב יהיה על החיים שלי, חלק יהיה סתם מהדמיון ומחשבות. סוג של יומן כזה.. רק סיפור. אני לא מתכוונת לפרסם ולהעלות אותו כאן, כי זה קצת אישי. אניוואי... אני כותבת פה מילים של שיר שאני ממש (אבל ממש!) מתחברת אליו. בטוח אתם מכירים אותו. זה שיר הנושא של "מגרש ביתי". אהה.. ולמטה יש תמונה עם צ'אן בת"א [= מקווה שתאהבו. כשישבנו לאכול לילוש ואני ראינו שם (בת"א)מישו שדומה לבן סטילר! (אבל עם אפרו) חחחח אבל התמונה אצלה.. כשיהיה לי אותה אני אשים. אחרי שסיימנו לאכול נכנסנו לטוואר רקורדס. הסתובבתי קצת בין הדיסקים של בריטני מדונה ג'סטין ועוד כמה ופתאום ראיתי את האלבום החדש של בריטני!!!! כמובן שהתחרפנתי (כי הוא אמור לצאת רק בכריסמס - חנוכה) אבל בגלל כל ההדלפות הוא יצא עכשיו. אז דבר ראשון שעשיתי זה להרים פון לאבא - כדי שיקנה לי א</div>Sat, 17 Nov 2007 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=7945812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=7945812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=7616745<div align="right" dir="rtl">אממ ... אז ככה חחחח ישנתי אצל לילוש ביום שישי וגם ביום שבת .. כע כע יומיים ברציפות .. חחחח כבר לא חדש P: ביום שישי גם חנה הייתה .. ועשינו (או עשיתיS= ) 317 תמונות [!] וכל זה רק בערב אחד .. ואז בלילה החלטתי שאני רוצה להעביר את זה לסטיק ממורי .. השד יודע למה . קיצר .. הייתי בטוחה שהעברתי הכל .. אז מחקתי =] ואז אני מנסה להיכנס לאלבום תמונות של הסטיק ממורי .. ו.. ככלללללווווווווםםם לא נשמר ! ככה שיצא שמחקתי את כל התמונות .. והיו תמונות כ"כ יפות, מצחיקות וחמודות .. ויפות .. אז חשבתי לעשות היום חדששש =] אבל הגעתי רק ל 144 .. חחח וכל זה רק בבצפר .. אבל שמתי ממש קצת .. לא הרבה תהנו :) הההההההווווווגגגוווווו =] הכלב הכי חמוד בעולם ! של לילי שלי [= בבוקר אצל לילי לפני בצפר =] כמה ד'ק לפני שלילי ואני יצאנו לתחנה .. <IMG style="WIDTH:</div>Sun, 07 Oct 2007 18:21:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=7616745http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=7616745http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=7418848<div align="right" dir="rtl">היה כזה שבוע טוב .. =] שבוע שני של לימודים .. כיתה חדשה שאני נמצאת שם .. זה עדיין מוזר, זה לא עתידים ולמרות שזה לא עתידים - כיף שם . באמת =] יש אפשרות לשלב צחוקים בלימודים, וזה לא סותר זה את זה .. דבר שבעתידים היה שונה - רק צחקנו, הפרענו והרסנו - רק לעצמנו, אנחנו הפסדנו . בסוף שבוע ישנתי אצל לילוש .. =] בד"כ כשאנחנו הולכות לישון - אנחנו שמות ברדיו את 93.6 &gt; שזו תחנה מצויינת באנגלית :) ונרדמנו .. ואז ביום שבת .. בשעה 9:30 בבוקר .. קרה דבר כל כך ענק . אין לי מילים לתאר את זה . שמעתי את השם Britney Spears ברדיו, וכמו בד"כ, הייתי בטוחה שהיא עשתה עוד משו .. אז חזרתי לישון .. אבל מסתבר .. [!] שזה להיט חדש !!! סינגל חדש יצא מתוך האלבום החדש שלה ! וכמובן שקפצתי מהמיטה (כשהייתי חצי עייפה וחצי סופר אנרגטית) ומיד הגברתי . חחח לילוש סורי על ההשכמ-בריטני P: כששמעתי ת'שיר, אשכרה הרגשתי כאילו אני מולה, יכולתי לדמיין את זה .. זה היה כ"כ ברור .. זה היה בכורה עולמית של השיר .. והייתי מבין הראשונים ששמעו את זה בכל העולם ! התחלתי להתחרפן כמו מפפגגגרררתתת חחחחחח כמעט ב</div>Tue, 11 Sep 2007 06:54:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=7418848http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=7418848http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=7384187<div align="right" dir="rtl">גודלהציפייה , כגודל האכזבה ... לדעתי, זה משפט אחד הנכונים .. קרה כבר מלא פעמים שפיתחתי יותר מידי ציפיות - בקשר לכל דבר, וזה פשוט לא הסתדר, או שלא יצא .. וזה משפט שגם גורם לחשוב .. ותמיד עולה השאלה "מה עשיתי לא בסדר?" או כל מיני שאלות אם זהמשו שאת עשית לא בסדרוכל זה .. אבל הפעם ? אני מבינה את זה טוב מאוד . ברצינות . לא צריך לצפות לשום דבר, מה שצריך לקרות יקרה . ואם זה לא קורה ? לפחות לא פיתחת ציפייה למשהו . ושוב, פיתחתי ציפייה למשהו שבכלל לא היה בטוח .. אבל משום מה .. אני רק מאוכזבת, ולא יותר מזה . אני לא הולכת להיכנס לבאסה, או לשקוע בדיכאון .. כי אחרי הכל ? ידעתי מההתחלה שזה לא בטוח . וגם ככה אני לא חושבת שהיה קליק או משהו כזה .. החיים ממשיכים, דברים קורים (ולפעמים גם לא), דברים משתנים, אנישם באים, אנשים הולכים, אנשים משתנים .. ככה זה . פשוט צריך להבין את זה, לקבל את זה, וגם לחיות עם זה . אוהבתת 3&gt; </div>Wed, 05 Sep 2007 22:11:00 +0200nobody@israblog.co.il ('דרי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=455104&blogcode=7384187http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=455104&blog=7384187