<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אכלתי חצי אפרשזיף.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900</link><description>לרדוף אחרי דרק בואטנג בקניון זה הכי מאגניב.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 גרב דק.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אכלתי חצי אפרשזיף.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/00/39/45/453900/misc/12181933.JPG</url></image><item><title>חולה + בילוי לשמו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=8005403</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוי, זו שוב התקופה הזאת של השנה, שבה יש אני לוקה באינספור מחלות גרון למיניהן. 
אבל נא להסתכל על הצד החיובי - יש לי גם מחשב חדש. נו, מאגניב כזה, מהסוג שלא נתקע. מחשב נורמלי. 
כרגע סילקתי בנימוס את אחותי מהחדר. 
כמה חביב. 
טוב, 
לפני כמה ימים הלכתי עם יפית לראות סרט בקניון. 
וגילינו שהדברים האלה של ההנחה כבר לא עובדים. 
וזה דיכא אותנו. 
אז תקעתי אותה בערך שעה וחצי בתו השמיני. 
והיא הייתה בדיכאון שאין לה דיסקשל ג&apos;ון וכולי וכולי.. 
ואני הייתי בדכאון שלא היה לי כסף לשום דיסק ראוי לשמו. 
גם לא של ג&apos;ף באקלי |בוכה| 
ואז, לאחר שבדקנו כל אופציה אפשרית לדיסק, ואפילו שאלנו את המוכר ( ! ) על כל מיני דיסקים,
סוף סוף התייאשתי סופית והלכנו משם. 
אני עדין לא מאמינה לבגידה הזאת. 
לא ראיתי את השם של הלהקה הבזויה בשום מקום, 
עד שכן ראיתי אותה. 
וזה היה כל כך נורא. אני כבר התחלתי לסמוך עליהם. 
טוב נו, אני אסלח להם כי הם ספקי הדיסקים הרשמיים שלי. והם ישארו כאלה גם כשאני אהפוך לדייוויד בקהאם הבא. כי אני לא אשכח את האנשים הקטנים. 
הלכנו לנו בקניון, 
כשפתאום ראיתי אתמנדי בואטנג ( הבן של ).&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 Nov 2007 08:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=8005403</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=8005403</comments></item><item><title>לוציפר ישלוט בעולם! אתם עוד תראו!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7849539</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני, יעל וחתולי היקר נשלוט בעולם בקרוב. להלן שיחה שתמחיש לכם את זה: 
גאטוסו לשלטון אומר/ת:
לוציפר מתכנן השתלטות על העולם
יעל. אומר/ת:
חה חה
יעל. אומר/ת:
הקדמתי אותו
גאטוסו לשלטון אומר/ת:
לא ולא
יעל. אומר/ת:
העולם כבר נתון בשליטתי זה זמן רב
גאטוסו לשלטון אומר/ת:
לא ולא
יעל. אומר/ת:
למה את פוסלת מראש? מניין לך לדעת?
יעל. אומר/ת:
הא? הא הא?!
גאטוסו לשלטון אומר/ת:
כי לוציפר הוא גאון מרושע והוא יותר חכם מכולנו
יעל. אומר/ת:
ברור
יעל. אומר/ת:
אבל הוא חובר אלי מאחורי גבך
גאטוסו לשלטון אומר/ת:
לא ולא
יעל. אומר/ת:
ואז אשליך אותו לנהר התנינים הגדול מכל
יעל. אומר/ת:
ואהיה שליטה ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 Nov 2007 10:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7849539</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7849539</comments></item><item><title>אוי ואבוי, מצבנו קשה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7840990</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש שבעה עמודים עם בלוגים על שמוקיו הוטל. 
נסטיה, 
אני לא מאמינה עליך. 
שמוקיו הוטל?! 
טובים?! 
שירים יפים?! 
זה ממש נורא. 
אני כבר חשבתי שאת נורמלית. טוב, לא חשבתי שאת נורמלית. 
אבל חשבתי שלא תבגדי בי ככה! 
סלחתי לך ששמעת אבריל לאבין ( למרות שזה דוחה ונורא ), אבל על זה אני בחיים לא אסלח לך. 
אני ניסיתי לחנך אותך, 
להשמיע לך רד הוט, גאנז. דברים טובים. 
אבל ככה להדרדר?! 
אני מודעת לעובדה שקרוב לוודאי שתהרגי אותי, אבל אני יותר חזקה ממך, אז לא אכפת לי. 
למרות שאת גאווה לנבחרת אוקראינה. 
טוב, מכיוון שאת מדרדרת לרמות ישרבלוגריות של נוער ישראלי ממוצע, אני שוקלת להרוג אותך. 
אבל אני אסלח לך הפעם. 
למרות שמה שעשית זה פשע. 
ואני לא אסלח לך! 
אבל אני סולחת לך. 
רק שלא תהפכי לי למכורה לבריטני! כי זה כבר יהיה מוגזם. 
אם כי אי אפשר לאהוב את בריטני ובמקביל לאהוב וונאבי פריקים מעצבנים חסרי כישרון. למרות שגם בריטני לא כזאת כשרונית. 
תמצית הפוסט היא: 
אל תאהבו את שמוקיו הוטל! 
תשמעו כמעט כל דבר! 
רק לא שמוקיו! 
וזה הכל. 
הממ... סיסמאת בחירות מנצחת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Nov 2007 08:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7840990</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7840990</comments></item><item><title>מן פוסט שכזה, אני מניחה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7823931</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המ... 
המ...?
טוב, אני אמורה לכתוב כאן משהו אני מניחה. 
אז אני אתחיל. 
באמת שאין מה לכתוב, אבל לילך אמרה שאני צריכה לעדכן אז זה מה שאני עושה. בערך.. P:
קניתי דיסק של נירוונה. 
וגיליתי תגלית מרעישה! 
שהמוכר בתו השמיני ( חנות נסגדת ביותר ואף מאוד ) עובד גם בתו השמיני בקניון. אז לפחות הכרתי שם מישהו. נסטיהלא מסוגלת לסבול חנויות מוזיקה, אז יצאתי ברכוש קטנטן. אוף. 
וכשיצאתי מהקניון גיליתי שהקו שהייתי צריכה ( שלעולם לא תגלואיזה קו זה!האהא! ) לא עובד אחרי שמונה. ואם שיר לא הייתה שם, הייתי נשארת שם עד שתיים עשרה בתקווה שהוא פתאום יגיע. אז שיר, תודה שאת חיה. 
אז התקשרתי לאבא שיסיע אותי וכו&apos; וכו&apos; והגעתי הביתה בלה בלה בלה... 
ולמחרת כשרציתי בתמימותי ללכת למשחק של הפועל קטמון ( למרות שאני לא אוהדת אותם, אבל אז מה? ) ושאלתי את יפית אם בא לה ללכת. כמובן שהיא אמרה כן, אבל בסוף היא לא יכלה ולא היה מי שיסיע אותי. גם ככה, לא הולכים למשחק לבד. 
אז הלכתי לשמוע את הדיסק של נירוונה ואחותי רצתה לשמוע את המוזיקה האיומה שלה, אז נאלצתי להסתפק בלשמוע שלושה שירים ולפנות את מקומי לאחותי חסרת ההתחשבות. &lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Nov 2007 09:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7823931</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7823931</comments></item><item><title>לפני יומיים יומולדת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7776812</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מכיוון שבקושי ( בקושי יעל. בקושי. את כן. עכשיו העניין מובן? )טרחו לברך אותי במאורע זה, 
לוציפר ( החתול הקדוש שלי, בני בליעל טיפשים שכמותכם! ) נכנס למדיח לאות אבל.
אבל כמובן שמי שהיה צריך לברך אותי, בירך גם בירך וזה כולל את יעל שכועסת בטענה שאני כפוית טובה מעוכברת.
קנו לי היליס.
הצלחתי ליפול מהן פעמים. 
פעם על הגב ( אאוץ&apos;), ופעם על הברך ( יותר אאוץ&apos; כי עכשיו אני בקושי יכולה ללכת. ).
להלן היליסיי ( טוב, בערך. לשלי יש רק גלגל אחד והוא שחור צהוב כמובן, אבל זה עדין מאגניב באותה מידה ):

איזה מאגניבה אני, יש לי היליז. עכשיו אנימתגלגלת ונופלת לכל מקום. איזה מאגניב. ויהיו לי צלקות של פריקים קשוחים ואפלים כי זה הכי מאגניב. 
טוב, ברכות יתקבלו בברכה.
עריכה:
קווין קלנברג כל כך משרה שלווה. :)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Oct 2007 08:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7776812</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7776812</comments></item><item><title>אהמ אהמ, מחר בת מצווה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7753935</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז מה אם לא אכפת לכם?! 
לי לא אכפת שלא אכפת לכם :)
מתנות?! 
מישהו?!
הלו?!
יעל, ממך ציפיתי ליותר.
כרטיס למשחק ישראל רוסיה יהיה נחמד =)
גם לישראל מקדוניה? וואו, תודה.
יפית, אכזבת אותי קשות. איך יכולת לעשות לי את זה?
להוריד שיר של להקה כל כך איומה? בגידה. פשוטו כמשמעו. פשוט בגדת באמוני! אני כבר חשבתי שיש לך טעם במוזיקה! סתם, סתם. יש לך טעם :) היו לנו שלוש שעות לימודים היום בבוקר! שעתיים תקשורת ואחרי זה עוד שעה של ספורט! איך יכולתי לשרוד? בעצם, לא שרדתי. 
הראש שלי נפל חמש פעמים במהלך היום, אבל לא אכפת לכם!
אני מצפה לברכות עמוקות מאוד מצדכם! האם זה מובן?! מה לא?! מה קשה להבין? הא?! הא?! טוב נו.

מתנות נא לשלוח לי באימייל. 
תודה.
אגב, בהתאם לעצתו של אליהו הנביא שיניתי את העיצוב לאחר שבעים ושבע נקודה חמישים וחמש שנה וחצי. 
אליהו, הפונט קטנטן. מה יש לך להגיד על זה הא?! 
יקח לי זמן להתרגל לזה..
נאלצתי ללכת לפני יומיים לבית הישן ספרי והיקר לימכל.
המורה לאנגלית הייתה כה גאה בי כי התקבלתי לדוברי אנגלית. למרות שאני לא דוברת אורגינל, למי אכפת? 
יעל, אני מצפה שתשלחי לי כמה שירים ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Oct 2007 12:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7753935</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7753935</comments></item><item><title>אני חושבת.. כמה נדיר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7721096</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אזהרה! פוסט זה נכתב ברגעים של חשיבה, מאמץ נדיר מצץ מוחה הלא קיים של הכותבת. כל נזק הנגרם לקורא (שגם הואלא קיים אגב. ) לא באחריות הכותבת כי גם לה אין מושג על מה היא כותבת.בנוסף, פוסט זה הוא פוסט משעמם שבו הכותבת דנה על חייה ביסודי. כמו כן, היא מהרהרת באופן כללי על כל התדמיות שהיו לה ( בערך ) במהלך חייה הארוכים והמרתקים, כך שאי אפשר לצפות לעיניין גדול בפוסט זה.
לאחרונה מצאתי את עצמי חושבת. מקרה נדיר למדי אז תקשיבו.
לאחר שמצאתי את ראשישנחתך ( ואף אחד לא מתעניין בו כמובן ), 
התחלתי להרהר בדברים חשובים לראשונה.
להלן הירהורי:
מכיתה א&apos; עד ד&apos;, הייתי תלמידה מזן החננה-חביבת-המורים. הוכחתי את חוכמתי במלוא תיפארתה כי אז היא עוד הייתה קיימת בכלל.
ילדה לתפארת מדינת ישראל שהייתה מושא להעתקת שיעורים.
כשאיחדו את הכיתות שלנו נהייתי יותר מידי כמו כולם. ולא, הכוונה היא לא לפקאצה, הכוונה היא ל-לא חננה. ומאז בעצם כמעט כל המורים כבר לא בדיוק חיבבו אותי. ידעו שאני חכמה ( בערך ) אבל כעסו שאני לא מראה את זה. רק המורה לאנגלית שאצלה באמת ידיעותי החריבו גבולות, המשיכה לעשות לי פרוטקציות. 
בכל ימי חיי קיבלת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Oct 2007 09:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7721096</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7721096</comments></item><item><title>שלום לכולם. אמ.. חתכתי את הראש שלי אתמול והוא נפל כאן, מישהו מוכן לעזור לי לחפש?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7694686</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פשוט שמתי לב שאף אחד לא מגיב כאן ולא כלום, אז החלטתי לבדוק אם באמת אכפת לכם שהראש שלי מחפש את דרכו אלי דרך כל הבלוגים כאן ומחפש ומחפש ולא מוצא.
טוב, סתם משעמם לי את החלטתי לשעמם גם אתכם.
אממ... אף אחד לא עונה לי במסנג&apos;ר וזה ממש מחרפן אותי, אז נא להתחיל לענות שלי במסנג&apos;ר.
קניתי אמפי חדש ומשהו כזה כמו טקמייט בערך ושום דבר מיוחד בערך...
http://www.youtube.com/watch?v=vcWTTs8QVRc

שיר גאוני! 
כאן תם הפוסט הכל כך מרתק הזה.
ביי ביי.
נועה חסרת הראש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Oct 2007 18:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7694686</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7694686</comments></item><item><title>מחר אני טסה אז...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7594607</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחר אני טסה אז אני לא אהיה פה ממחר עד ה10.10
כיף לי =]
אני אפספס את ההופעה של הלהקה שאני לא סובלת ששמה לעולם לא יוזכר בבלוג זה אלא אם כן היא תחרב.
MCR מתפרקים לפי השמועות =] כמה משמח.
נביא לכם משהו מהדיוטי פרי. נשלח לכם באימייל.
ביי ביי.
נועה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Oct 2007 22:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7594607</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7594607</comments></item><item><title>O:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7491683</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלכתי לקנות דברים לבצפר וכשחזרתי איזה אחד באוטו דיבר איתי:
ההוא באוטו: &quot;סליחה, את יודעת איפה זה רחוב -?&quot;
מסבירה לו מהמדרכה.
ההוא באוטו:&quot;מה? אני לא שומע אותך, תתקרבי&quot;
אני:&quot;תסתובב פה ותעלה שמאלה, זה שם&quot;
ההוא באוטו:&quot;אין דרך מסוף הרחוב?&quot;
אנ:&quot;לא שאני יודעת..&quot;
ההוא באוטו:&quot; תודה.&quot; מסתובב ושוב עוצר לידי ושואל:
&quot;אגב, בת כמה את?&quot;
אני: &quot;12..&quot;
ההוא באוטו: &quot;אה חשבתי להתחיל איתך אבל את קטנה מידי..&quot; 
מנידה בראשי בצורה שתבהיר לו:&quot;מה את חושב?&quot;ועומדת ללכתהביתה. 
שוב הוא:&quot;איך קוראים לך?&quot;
אני: &quot;נועה&quot;
מחייך ונוסע.
מכחה לראות שהוא הלך (שלא ידע איפה אני גרה!) והולכת.
מה קורה לאנשים בימינו?!



הממ.. גמר חתימה טובה? צום קל? משהו כזה אני חושבת.
צום קל.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Sep 2007 13:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (גרב דק.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453900&amp;blogcode=7491683</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453900&amp;blog=7491683</comments></item></channel></rss>