<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>במבה, עדיף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618</link><description>Well did you see the old man, Outside the seamen&apos;s mission, Memories of fighting with the medals that he wears. And did you see the old man, Outside the seamen&apos;s mission, He&apos;s just another hero from a land that doesn&apos;t care.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Little Rock. All Rights Reserved.</copyright><image><title>במבה, עדיף</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618</link><url></url></image><item><title>נזכרתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=8295314</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני פשוט שונאת וודקה.
אתמול נזכרתי למה.
בקבוק אחד קטן במיוחד, ולא יכולתי לעמוד על הרגליים.
ומה שכן יכולתי לעשות היה נורא אפילו יותר.
אני לא אשתה יותר בזמן הקרוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Dec 2007 16:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Little Rock)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=8295314</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453618&amp;blog=8295314</comments></item><item><title>נמאס לי באופן כללי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7508325</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כי אין לי שום מקום לפרוקבו ופה גם אי אפשר.
ואני יודעת שכתבתי פוסט לפני שתי שניות בדיוק, אבל עדיין מגרד.
טוב אני צריכה להפסיק.
כי אחרת אני אספר פה דברים. לא רעיון טוב.
אסור לספר פה דברים.
למשל, המחשבה על כך שג&apos; או נ&apos; יכנסו לפה ויקראו מה דעתי... שהשם ישמור. אני לא צריכה שכל בית ספר ידע.
ובכלל, רק לי יש את הפריביליגה להבין הכי טוב בגוגל.
אם רק היה לי בן אדם אחד לספר לו הכל, אפילו עליו. אבל הי, זה טכנית לא עובד.
חרא, ג&apos;אסט פאק דה סיסטם. שבוע טוב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Sep 2007 03:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Little Rock)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7508325</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453618&amp;blog=7508325</comments></item><item><title>דיאטה / אפרת גוש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7508319</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני כמה שנים, לא זוכרת כמה, לפחות שנה וחצי, מישהו שהערכתי מאוד שלח לי את השיר הזה במסן&apos;. שום דבר רומנטי, לצורך הבהרה מתבקשת.במשך כמה דקות התווכחנו מה המסר המרכזי של השיר, אם יש בו מסרים חשובים יותר וחשובים פחות. בסוף הסכמנו לא להסכים, אבל עד היום אני זוכרת מה אמרנו. בכל מקרה, שנינו היינו מאוד שונים, במראה, באופי. זה ממש השפיע על הדעות שלנו. בד&quot;כ סתם הצחקנו אחד את השני, זה היה כיף, רק שהשיר הזה הפך אותנו לדיי רציניים באותו היום. אולי חודש אחרי הזה הקשר ניתק. מאז אנחנו מדברים פעם ב... אבל כל אחד לדרכו שלו הלך.
היום, בגלל שיש בי מן הסניליות, אני מצדדת בצד שלו.
לא רוצה להגיד לכם מה חשבתי, מה אני חושבת, תקראו, תחשבו. ואל תתייחסו לסימונים שלי, הם לא נוגעים אליכם, רק לדעה שלי. תהיו עצמאיים.
פשוט, כשתסתכלו במראה, תקוו שלא תבינו אותי.

לא, לא חשבתי עליך מאזיש עוד דברים בעולםבכל זאת עברו, כמה? שבע שניםאנשים משתנים כל הזמןלא, לא שאלתי אמרו דווקא ש-נסעת מתוך מטרההיה לך מן רעיון להצליחאומרים שהצלחת לא רעכשכולם שואלים אני אומרת שזהובינינו הכל נעלםאולי יום אחד תחזור שוב אלינובנתיים מוטב לך שםכן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Sep 2007 02:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Little Rock)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7508319</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453618&amp;blog=7508319</comments></item><item><title>טוב חברע&apos;לך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7501320</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בואו נעגל פינות.
חזרתי לשם. לירושלים. לפנימייה.
כיף שם ורע שם. מצד אחד העמסתי על עצמי 52 שעות מערכת ועבודת גמר, ואני חושבת שהמחנך שלי רוצה לרצוח אותי, ואני רוצה להתאבד. מצד שני אני פרפקציוניסטית ואני נהנית מכל שיעור שבחרתי ללמוד. בכ&quot;מ, העבודת גמר שלי פשוט גאונית. היא קשורה לפיזיקה, ביולוגיה. היא בחקר המוח למי שתוהה. אבל יש בה דגש על מריחואנה. אבל אני לא מתלהבת מהסטלנות.אחד מהמנחים שלי הוא פרופסור דיי מפורסם, שמטעמי &apos;לא רוצה שאנשים יזהו שום דבר שקשור אליי&apos; לא אזכיר את שמו, אבל זה ממש כבוד גדול לעבוד איתו. אני ממש שמחה.
בכלל, אל תעלבו. אני רושמת כאן כי אני צריכה לפרוק בפורום ציבורי, אבל בכל זאת זכאית לפרטיות. מי שממש רוצה יכול לשאול אותי מה שהוא רוצה. יש לי מסן&apos; ואייסי ואיימל. אבל אני לא באמת מעניינת גולשים אקראיים, איזה משפט מיותר.
חוץ מזה כל האנשים מדהימים. יש לי חדר פאקינג מדהים. בממוצע של לילה כן לילה לא אנחנו פותחות בטארוט. זה ממש עוזר לנו להתחבר לעצמנו, להתמקד. חוץ מזה בחדר לידנו יש אנשים נחמדים. לא אכתוב בפירוט, אבל לכמה מבנות החדר יש כימיה טובה איתם. אני סתם חושבת שהם אנשים מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 23 Sep 2007 03:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Little Rock)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7501320</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453618&amp;blog=7501320</comments></item><item><title>שלוש גישות מרכזיות לחיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7440404</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אין לי מה להציע.
פחות או יותר.



חזרתי לשם. בכיתי בערך כוס 200 מ&apos; שלמה. בגלים, בשביל הבונוס. זה התחיל שבכיתי בחדר, לבד, ואז כשהודעתי לשין שאני רוצה לעזוב ביום שישי בערב והיא לא הצליחה להבין אותי. האמת שבעיקר הגזמתי, כי הרגשתי ממש רע, ואני אף פעם לא מדברת על עצמי בפני אחרים, והייתי צריכה לפרוק כמה מטענים שליליים. ואז דיברתי עם ה&apos; שהיא באמת מלאך לכל הפחות, והיא הייתה כל כך מבינה. ובכלל, היא היחידה שיכולה להבין צרות של אחרים ככה. היא מדברת על הצרות שלה, אנחנו על שלנו, ולא מקבלים בגרוש את ההרגשה שהצרות שלך חשובות פחות. וזה טוב, במקרה שלי, יש לי רגשי נחיתות וכמו כן גם לצרותיי.ואז התהלכתי יחפה בחנייה במשך שעה. שם כוח הכבידה עובד אחרת, ואני נשבעת בכך. נרדמתי ב4.
ב11 בבוקר העירו אותי כי המדריך החליט שזה תורי לטאטא את רצפת חדר אוכל. ביום שבת. עם כאב ראש מסיבי וסחרחורת משמעותית, אבלטיאטאתי. כשחזרתי למיטה, והייתי בטוחה שהשותפות שלי כועסות עליילכן בכיתי בשקט במשך שעתיים עד שנרדמתי, מחוברת באינפוזיה לניר טואלט אמיתי ולא בן אדם. ואז ישנתי, עד ארבע בערך. ואז פיפסתי את המשחק כדורסל שרציתי לראות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 13 Sep 2007 23:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Little Rock)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7440404</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453618&amp;blog=7440404</comments></item><item><title>נעשה פה יותר מכוער מאז שעזבתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7279414</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה הקטע של הסרגל כלים החדש. זוועה.
זה לא באמת קשה לעצב אתר אינטרנט, כלומר, יש לי אחד אז עכשיו יש לי זכות להתנשא. לא ששלי כל כך חינני, חובבני משהו, אבל זה עניין של רצון להשקיע. והשקעתי יותר במידע. (תירוצים תירוצים)הלוואי שיכולתי לעשות משהו גדול בנוגע לדארפור, לא רק לפתוח אתר אינטרנט סטייל ויקיפדיה משהו. יום אחד יהיה לי כוח לעשות דברים גדולים.בכל מקרה, נראה לי שהמורה שלי תהיה מרוצה. ויש לי תיאוריה חדשה, שהיא כמו פינוקיו, רק שכל פעם שהיא אוכלת גדל לה התחתבמקום הסיפור המקורי. אבל זה לגמרי סוטה מהנושא וסוטה בכלל.



ואני עדיין שונאת את ישראבלוג, ד&quot;א. אני עדיין אני.
אבל עשיתי כמה שינויים מחשבתיים אחרים,דיי רציניים. בבסיס אני עדיין פרו ישראל,ציונית, אותו הדבר.ויכול להיות שאני אשתמט, אבל לא במובן הדרמטי. אני עדיין ציונית לאללה.אניאשתמט לא מסיבות אידיאולוגיות, אלא רק בגלל שאני חושבת שהצבא מטומטם. אבל זה מאוד תלוי. מובן מאליו שאף אחד לא ישלח אותי לקרבי במצבי, (העדיפות הראשונה שלי) אז אם ידפקו אותי בפרופיל מסיבות רפואיות, וישלחו אותי לקריה או משהו... אני אגיד יפה שלום, אעשה שנת שרות ואמשיך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Aug 2007 03:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Little Rock)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=453618&amp;blogcode=7279414</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=453618&amp;blog=7279414</comments></item></channel></rss>