http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488סיפור אהבה. על אהבה צעירה. חדשה. רעננה. מעניינת ומושכת. אני מקווה שתהיו עיקביים. כי אני אוהבת ת'קהל שלי. מגעיל ומרושע או טוב ומדליק (:heCopyright 2026 The weird Girl from apartment 5. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488http://tn3-2.deviantart.com/fs4/300W/i/2005/141/0/3/InterNET_LOVe_by_tipsyfairy.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9980435<div align="right" dir="rtl">אז, הייוש אנשנושים!!! קיבלתי רק תגובה אחת &gt;&lt;" והיא בכלל ממישי שרוצה לעצב לי העולם קטן כי אני צריכה מישי עכשיו.. =] אז נתחיל בפרק.. פרק ארבע: פאק התנשקנו XS בפעם הקודמת: "אני מאוהבת בו ולא יכולה להפסיק. תעזור לי, איכשהו?" "אני יעזור לך, אין לך מה לדאוג. אני אצליח השכיח אותו ממך."הוא לא יכול היה להתאפק, היא הייתה בידיים שלו והיא לא יכלה לזוז מההלם שהצליחה לספר לו את סיפור חייה, הוא ידע שזה הרגע הנכון לנשיקה, אבל לא יכל שלא לחשוב על מה שיקרה לניצן. הוא ידע שהיא תהרוג אותו אם תדע, הוא ידע שזה יהרוס להם את הקשר, הוא חשב לרגע על מה שסיפר לעדי על ניצן, על כמה שחירבש. הוא לא באמת ידע מה היא אוהבת לעשות או מה היא אוהבת לאכול. הוא רק ידע שהוא נהנה מהסקס איתה. זה גרם לו להרגיש שיטחי ואולי הניסיון בקשר עם עדי יעזור גם לו, גם הוא צריך עזרה. הוא צריך מישו שיעיר אותו מהסיוט שהוא חולם, שהוא חבר של ניצן, אבל הסיוט שלו הרבה יותר גרוע מזה, הוא באמת מאמין שהוא מאוהב בה. רק בה. אבל ברגע שעדי הייתה בזרועותיו הוא ידע כמה השקר היה גס וכמה פעמים הצליח לשכנע את עצמו להאמין. הוא ידע מה עליו לעש</div>Fri, 03 Oct 2008 17:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (The weird Girl from apartment 5)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9980435http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451488&blog=9980435http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9915529<div align="right" dir="rtl">היי חבר'ס, כאן ליאורי. באתי לעוד סופשבוע מדליק איתכם. אפ'חד לא קרא ת'פרקים הראשונים~~ לא נורא =\ העיקר שאני מעבירה לאנשהו את הסיפור שלי שתקוע לי במוח כבר שנים =]] אז.. בפרק הקודם עשינו סגירת מעגל בין שני הסיפורים שההבדל ביניהם הוא יום. אני מקווה שהבנתם כי לא היו שאלות בתגובות.. לא היה כלום~~ הפרק השלישי: "ידידים בלבד, נשמע לך מוכר?" הוא נאנח. בואו נתחיל.. D: "יש לי חברה." אאוץ'. פאדיחה. שתיקה מביכה מספר אחת. יהיו עוד המון. "אני מצטערת, זה היה מ.. להט הרגע. לא התכוונתי." עדי הסמיקה יותר משחשבה שהיא יכולה וערן השתדל לשנות נושא. "אז יש לך פקס? או מכונת צילום? איפשהו?" הוא התיישב בחזרה. היא נשארה לעמוד, עדיין לא בטוחה שכדאי. "האמת שיש בספרייה, זאת מכונת צילום קצת ישנה אבל היא עובדת ממש סבמבה. רוצה לבוא?" היא שמה את תיק הצד שלה על הכתף והחזיקה את האייס קפה בידה השמאלית. "כן יאללה בואי." הוא קם גם כן ושילם על הקפה. "אוקי, אז אני אצלם לך מהכסף שלי, מה דעתך?" היא חייכה כשראתה את השטרות שהשאיר על השולחן, הסכום המדוייק של הקפה וטיפ של 5%. כי הם קנו רק קפה. "בהחלט." "א</div>Fri, 19 Sep 2008 10:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (The weird Girl from apartment 5)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9915529http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451488&blog=9915529http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9892615<div align="right" dir="rtl">אז הגעתם לפרק שעוסק בסגירת הסיפור של ערן וניצן. אני לא אבלבל אתכם היום אבל אם כן יהיו בעיות רק תגיבו ואבדוק. פרק שני: ניצן וערן. "ערן מאמי, אני יודעת מה אתה חושב עלי. שאני טיפשה וחסרת מוח.. אבל זה לא נכון. אני יותר חכמה משאתה חושב ואני בקלות אפרד ממך." "יופי." הוא אמר וקם, יוצא מהמעבר, לוקח את המזוודות מלמעלהוהולך בין האנשים לכניסת המטוס. "ערן, אל תהיה תמים וטיפש. תגיד משו. אם לא תגיד לי מה אתה מרגיש אני אפרד ממך." היא קמה גם כן והלכה בקו מקביל איתו. "ניצן אל תעצבני אותי, אין לי כוח עכשיו.טסתי מלא שעות שאין לי בכלל כוח לזכור ואני ממש לא רוצה להיות זה שיתפרץ עליך באמצע המטוס. אז סתמי." "ערן!!!" היא יללה. "אל תהיה מגעיל כזה. בגלל זה נירה וניבה נפרדו ממך. עכשיו כשאני חושבת על זה, כל החברות שלך היו עם האות נון בתחילת שמן. פריקי." "ניץ. תסתמי ת'פה שלך." הוא נעמד באמצע המעבר, לא מוכן לזוז, הוא הביט בניצן במבט מאיים והתחיל לנאום, "אני טסתי עכשיו במשך שעות, אצלנו עכשיו בוקר, מוקדם בבוקר, ניצן, ואצלם השמש כבר עומדת באמצע השמיים, אני אמור לישון עכשיו בארץ ואת גם כן וכשישנים שותקים אז</div>Sat, 13 Sep 2008 15:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (The weird Girl from apartment 5)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9892615http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451488&blog=9892615http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9890653<div align="right" dir="rtl">אז זה הפרק הראשון שלי על עדידוש וערנוש המתוקים. למי שלא מבין את מהלכי הפרק הראשון אנחנו עוקבים אחרי שני סיפורים. יום שלפני ויום שאחרי. תעקבו כמו שצריך. אתם עוד תתאהבו בהם שלא תוכלו להבין למה הם... אופסי ספויילר.אפסיקאו שאתחיל? הפרק הראשון נקרא:14:34 הפעם הראשונה. השעה: 10:30. המקום: הדירה של אנט ג'אנסון. "פאקקקקקקקקקקקקקק! לא, בבקשה תגידי לי שזה חלום!" אמרה עדי אחרי שהביטה בשעון והבינה, היא מאחרת. ביג טיים. חרא בריבוע. "אממ, זה חלום עדידי.. או.קי? אבל את צריכה לרוץ, כאילו, כדאי שתרוצי.." עדי בכלל לא הקשיבה לאנה ולבדיחות העוקצניות שלה היא רצה לכל פינה והודתה לאימה בליבה על שלימדה אותה לארגן הכל מראש למקרה ו.. תאחר. היא לבשה את הבגדים שעד אז היו מקופלים יפה ונעלה את המגפיים היקרות שקנו לה הוריה בשנה שעברה ליום הולדתה ה-19. היא כל כך אהבה אותם, מגפיים שחורות וגבוהות שמגיעות עד לברכיים ועליהן כל מיני גזירות וקשרים שניראו בעיניה נורא אינדיאניים. אנה פיהקה והתמתחה כאילו הרגע התעוררה ולא כאילו חברה שלה נמצאת בצרה, שוב הציניות. "אל תשכחי ת'איי.. לא משנה." היא שתקה ברגע שראתה את המבט</div>Sat, 13 Sep 2008 00:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (The weird Girl from apartment 5)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9890653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451488&blog=9890653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9890439<div align="right" dir="rtl">אז אומנם הנושא החם היום הוא: 'גופת הילדה רוז נמצאה בריקון' אבל אני פה בשביל לספר משו אחר. לספר לכם סיפור, הוא אומנם לא מהחיים האמיתיים, אבל הוא ישמע לכם הכי אמיתי שאפשר. סיפור על אהבה, שכמו שקרן פלס אמרה: "כולם מדברים על אהבה אבל אף אחד לא... משומשומשו" אז גמאני פה בשביל לדבר על אהבה. אהבה צעירה, לא צעירה כלומר "מיה, אני אוהבת את אורן, מה לעשות?!" לא צעירה כלומר של ילדים, אלא צעירה בצורה אחרת.חדשה. רעננה. מעניינת. מושכת. של ערן ועדי. ערן בן 21, הוא משתמט, עדי בת 20, היא מודיעינית. ערן ועדי יפגשו והרגע שיפגשו החיים שלהם ישתנו לגמרי. אבל כרגע..? הם עוד לא נפגשנו. בפוסט הבא תגלו לראשונה, מי זו עדי ומי זה ערן [המשתמט בנזונה הזה!] הסיפור שלי לא נקרא, ''אהבה צעירה. חדשה. רעננה. מעניינת. מושכת.'' אלא הוא נקרא "ההפך ממושלם" מה דעתכם? אני יודעת קיטשי. אבל הסיפור לא. קצת על ערן ועדי: ערן- השתמט מבחירה שלו. ההורים שלו שונאים אותו בגלל זה, כי אביו עשה משו חשוב בסיירת רמטכ"ל, אימא שלו אוהבת אותו כל כך שהיא נותנת לו לחמוק עם כל מה שהוא עושה, גם אם זה קנס על מהירות וגם אם זה קנס על שיכרות.</div>Fri, 12 Sep 2008 23:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (The weird Girl from apartment 5)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451488&blogcode=9890439http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451488&blog=9890439