http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246heCopyright 2026 MIss Un-written.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=10519772<div align="right" dir="rtl">"אז אני מניח שלא נתראה יותר?" הוא אמר-שאל וגרם לי לכאב עצום שהחל להתפשט בגופי. "אני מניחה שלא." אמרתי בקושי. "אני אתגעגע אליך, את יודעת?" הנהנתי, הוא הרים את ראשי, ליטף את פניי והתקרב אלי עד שיכולתי לשמוע את הנשימות שלו, הוא קירב את שפתיו אל שפתיי ו... חודשיים לפני. השעון מעורר צלצל וצלצל, קייטי פרי ברקע לא נחה עד שלא גרמה לי להתעורר ולכבות את השיר הלסבי המעצבן שלה. "ירדן כבר חמישה לשמונה אם את לא תהיי בבית הספר בתוך 20 דקות אני...." אמא שלי שוב איימה בצעקות מלמטה. "אקח לך את המחשב, אסגור לך את השיחות בפלאפון בלה-בלה-בלה." חיקיתי אותה. התחלתי להתארגן, שמתי פס שחור דק בתוך העין, ואייליינר למעלה, שמתי גלוס ורוד זועק, אספתי את השיער לקוקו ועשיתי בננה בולטת. לבשתי מכנס קצר ורוד, גופיה שחורה ומעליה חולצת בי'ס כחולה. מעל לבשתי קרדיגן לבן עם עיגולים ורודים-כחולים, שמתי שרשרת ארוכה בצבע כסף וכפכפים לבנים. "מושלם." אמרתי לעצמי, מרוצה מהמראה. ירדתי למטה לאמי שחיכתה עם פרצוף זועם. "אפילו ביום האחרון של השנה את לא יכולה להגיע בזמן?" "זה לא ממש היום האחרון בשבילי להזכיר לך,ביום שישי</div>Tue, 10 Feb 2009 15:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=10519772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=10519772http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=10496176<div align="right" dir="rtl">בסיפור חדש שיעלה ממש בקרוב. נקווה שעדיין יש אנשים שמעוניינים לקרוא אותו. אוהבת, ירדן.</div>Wed, 04 Feb 2009 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=10496176http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=10496176http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=9099274<div align="right" dir="rtl">על זה שאני בקושי מעדכנת, על זה שכשאני מעדכנת אני מאכזבת אתכם עם פרק לא משהו... עברו עלי תקופות טובות יותר, בכל התחומים. אני חושבת שאני לא אעדכן בזמן הקרוב, או בכלל. תודה על כל המחמאות, ועל כל הזמנים המדהימים האלה שהבלוג הזה נתן לי, ועל כל התגובות המדהימות האלו שאתם נתתם לי. ואו. תודה על הכל. 3&gt; אולי אני אחזור, רוב הסיכויים שלא. אוהבת אתכם, המון המון המון, ירדן.</div>Wed, 30 Apr 2008 15:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=9099274http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=9099274http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8801629<div align="right" dir="rtl">אחרי חודשיים וקצת, סוף - סוף פרק! קצת קצר מהרגיל, וקצת פחות מושקע מהרגיל, אבל באמת שלא היה לי זמן. אני אשתדל לעשות פרקים בתדירות גבוהה יותר, אך אני לא מבטיחה כלום. כל התלמידים שישבו בחצר הביטו בילדה היפהפייה שנכנסה דרך השער. היא היתה כ''כ בטוחה בעצמה. או לפחות נראתה כך, כאילו ידעה שהיא היפה ביותר. היא התקרבה אל קבוצת תלמידים, ושיערה השטני עף קצת ברוח. עיניה הגדולות היו מודגשות בעיפרון כחול, ושפתיה באודם אדום. "אתם יכולים להראות לי איפה שכבת י''א?" היא שאלה את הקבוצה הקרובה. "כן, ב..ב..טח." אחד מהתלמידים מלמל. הוא קם והלך נרגש לידה. אחריו כל חבריו קמו והלכו אחריה. הם הובילו אותה לשכבה, והיא נכנסה דרך הדלת. "בן כרמי? נו ווי. מה אתה עושה פה?" היא שאלה בהפתעה. =פרק מס' 42= "שרון." בן אמר בפה פעור והתקרב לעברה. "מה אתה עומד מולי ככה? תביא חיבוק." היא חייכה אליו וחיבקה אותו. "לא ידעתי שאת חוזרת, ועוד היום... בכלל." הוא שיקר. "אוה, אני אמרתי לך, שאני אחזור בראשון לאוקטובר." היא ניסתה להזכיר. "לא משנה." - "עומרי, תקשיב רגע, תודה על הכל... אבל אני לא רוצה שבן י</div>Wed, 12 Mar 2008 20:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8801629http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=8801629http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8338953<div align="right" dir="rtl">אלינור נפרדה מדביר ונכנסה לצריף."אלינור?" נשמע קול מוכר מתוך הבית. היא התקדמה באיטיות אל הסלון. "מקס?" =פרק מס' 41="אלינור!" מקס קם וחיבק אותה."אני לא מאמינה שאתה פה..." אלינור מלמלה.חיוכו של מקס התעקם מעט. "את לא שמחה לראות אותי?""מה פתאום? אני הכי שמחה בעולם! פשוט קצת מופתעת, זה הכל." היא אמרה וחיבקה אותו.מקס חייך ושם את ידיו על כתפיה. "אז מה, אלי? איך הסתדרת? מצאת את אחותך האבודה?""כן, רק שלא הולך כל כך טוב. היא לא נראה לי אוהבת אותי משהו." אלינור התיישבה על הספה, ומקס התיישב לידה."מה? איך מישהו יכול שלא לאהוב אותך?" מקס שאל בהפתעה, והשתתק לפתע. הוא הסמיק.אלינור צחקה. "פעם היא אהבה. לפני שהיא גילתה שהיא מאומצת, והתאהבתי בחבר שלה." מקס ניסה להסתיר את העצב שלו. "היה ביניכם משהו?" הוא שאל. "יש ביניכם?""לא. לצערי." הוא נשם לרווחה. "אז את לבד עכשיו?" הוא שאל מאושר."ממ, לא בדיוק." היא ענתה בחיוך מובך."תגדירי לא בדיוק." "אני עם דביר.""תגדירי מי זה דביר.""האקס של קורל." היא ענתה והשפילה ראשה."אקס?""ולא סתם אקס. האקס המאוד מיתולוגי שלה." אלינור אמרה."הא? ועכשיו בשפה שגם אני יכול להבין." מ</div>Wed, 02 Jan 2008 22:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8338953http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=8338953http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8313986<div align="right" dir="rtl">ספוילרים מהפרקים הבאים. (: מקווה שתאהבו, זה בינתיים, עד הפרק החדש שכמעט מוכן. הא, וכמובן ששמתם לב, יש עיצוב חדש. וכל מי שרוצה להכנס לרשימת הקבועים החדשה, מוזמן ללנקק ואכניס אותו לתוכה. הלכתי ברחוב, מסתכלת על עוברי האורח. על הרחוב הזה, שאתמול חויתי בו רגעים יפהפיים, ועכשיו... אני רק בוכה. לא האמנתי שזה נכון, לא האמנתי שזה באמת קרה. זה פשוט לא הגיוני. פשוט... כ''כ רע. "תמיד היה לי משהו אליך. את יודעת?" הוא אמר והמשיך לנשק אותה בצוואר. "הא באמת?" היא החזירה בקול מפתה. "אל תגידי שלא ידעת." הוא ליטף את פניה ונישק אותה צרפתית סוערת. "אני רוצה שכל התלמידים שקיבלו פחות משבעים יחתימו את הוריהם, ואל תגידו לי עכשיו שזה ציון עובר, כי זאת פשוט בושה!" המורה אמרה וחזרה להסתכל ביומנה. היא הרימה את ראשה. "הי, את!" היא צעקה לעבר התלמידה החדשה. "איך אמרת שקוראים לך, נועה?" הוא הגיע לביה''ס, בוחן כל ילד, כל מורה, כל עובד. הוא הסתכל על הכיתות המפוארות, החצר המטופחת. "ילד?" הוא הסתובב, מולו נעמדה בחורה שחומה, עם שיער מתולתל וקצר היא לבשה ג'ינס כהה צמוד, וסוויט שירט עם המון קשקושים. "מ</div>Sun, 30 Dec 2007 20:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8313986http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=8313986http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8178189<div align="right" dir="rtl">החלטתי לעשות פוסט דמויות, עם תמונות של דמויות, לא אמיתיות כמובן. כרגע זה רק של הבנים, בקרוב יצא של הבנות. אז... שנתחיל? בן ילד בן 16 וחצי, בכיתה י''א, בן זוגה של נועה (הדמות הראשית), לפני שנה נסע לארה''ב, וחזר לבד לפני חודש בערך. הוא ונועה לא נפרדו סופית, ולכן שהגיע... הפריד בינה לבין עומרי, חברה הנוכחי. כשההורים שלו חזרו, מעט זמן אחריו, הם נהרגו מתאונת מטוס, וגופותיהם נמצאו. לבן אין אף אחד אחר ממשפחתו, ולכן גר לבד, עד שקורל הגיעה לגור איתו. הוא ילד נאהב, מקובל, אך למרות זאת התאהב בילדה ממוצעת, נועה. עומרי בן 16 וחצי, בכיתה י''א. בן זוגה של קורל. הגיע לעיר, לאחר שנפרד ממיטל, שלפעמים נדמה שלעולם לא תפסיק לאהוב אותו, משפחתו בת 4 נפשות, ויש לו אחות, דנה, בכיתה ח', בכיתתה של אחות של קורל, ליה, כשהגיע הוא עבר לשכונתה של נועה, והתאהב בה, הם היו חברים כחצי שנה, אך לבסוף היא חזרה לבן. עומרי היה מאוכזב, והתנחם בזרועותיה של קורל, בהתחלה ראה בה רק סטוץ,אך הזמן עבר, והוא פיתח רגשות עמוקים אליה. העניינים מסתבכים כשמיטל באה אחריו לעיר, ודי הורסת הכל. עופר בן 17 וקצת, ב</div>Wed, 12 Dec 2007 21:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8178189http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=8178189http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8104780<div align="right" dir="rtl">"נו אני לא מכירה פה אף אחד חוץ ממך, ובא לי לרקוד, תרקוד איתי. בבקשה?" היא ביקשה וחייכה, הוא חייך גם וקם. הם רקדו, ובאמצע היא שאלה אותו "למה רק בסדר?" "מה?!" הוא לא שמע. "קודם, אמרת שאתה בסדר, מה קרה?" היא שאלה בעודה שותה, היא גמרה את הכוס והניחה אותה על השולחן הקרוב. "אוה, אמ... קורל נעלמה לי ואני לא מוצא אותה. אבל עזבי את זה, היא בטח למעלה עם חברה מרכלת או משהו." הוא אמר וקירב את אלינור. היא חייכה לעצמה ורקדה איתו צמוד, עד שלפתע נשמע צעקה וקול של משהו גדול נופל. "אלינורררר לא!!!!!!!" =פרק מס' 40= <P class=MsoNormal di</div>Tue, 04 Dec 2007 22:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=8104780http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=8104780http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=7986530<div align="right" dir="rtl">"סתם בצחוק, הוא אומר שהוא אוהב אותך מלא. ושתסתמי." קורל לא הפסיקה לצחוק,לבסוף נשברתי וצחקתי גם. לבשתי אוברול ג'ינס בהיר, קצר, ומתחת טישרט לבנה עם קשקושים של סופרמן,ואת נעלי הבובה עם החור האדומות של קורל, קורל לבשה סקיני ג'ינס אפור, חולצה כמו שלי ונעלי אולסטאראדומות. התכוונו לצאת מהבית רק שבדרך ראינו פקק עצום, יצאנו מהאוטו והלכנו לכיוון מקור הפקקראינו שם בן אדם שוכב על הכביש, ולידו כתוב בדם "קורל אני אוהב אותך לנצח.""אני לא מאמינה." קורל אמרה והתקרבה אליו, "למה עשית את זה?רן, תסביר לי, כי אני באמת לא מבינה." =פרק מס' 39=התעוררתי בבהלה, וראיתי את קורל עדיין חולמת, מזיעה. "רן, מ..ה עשית?" היא מלמלה.היא התעוררה פתאום, בבהלה גדולה משלי, והתנשפה. "נועה? מה את עושה ערה?" היא שאלה וניגבה את פניה."היה לי חלום מוזר כזה, שכבר קמנו וזה, והתכוונו ללכת לביל''ו, אבל בן אדם שכב על הרצפה והפריע לתנועה. וכשהתקרבנו גילינו שהבן אדם הזה זה רן, ושהוא כתב בדם שלו על הכביש "קורל אני אוהב אותך לתמיד" או משהו כזה. למה את התעוררת?" שאלתי."בדיוק</div>Thu, 22 Nov 2007 08:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=7986530http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=7986530http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=7966592<div align="right" dir="rtl">סורי על ההקפצה. הפרק יעלה היום בערב, אני חושבת, מקווה, או מה שלא יהיה. אתם בטוח תוהים מה אני עושה ערה בשעה כזאת, אז למען האמת, אין לי מושג. וכנראה שגם לכם נמאס לשמוע זיוני שכל. לילה טוב לכולם :) אוהבת.</div>Tue, 20 Nov 2007 07:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (MIss Un-written.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=451246&blogcode=7966592http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=451246&blog=7966592