http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527heCopyright 2026 Green tea. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/27/85/44/448527/misc/11306163.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527&blogcode=12084659<div align="right" dir="rtl">חדר. זכוכית. מאחורי-הזכוכית. שני עולמות נפרדים, הצד האחד חי והשני דומם. כחול, אדום, שחור, קרעים, בלאי, אבזמים, נעליים מסתכלות עלינו. אנחנו מסתכלים על נעליים. והזכוכית באמצע, כמו אוקיינוס, שקופה ודוממת ולא לחלוטין אמיתית, לא לגמרי קיימת. אבל אנחנו קיימים ב-100%.נעליים מסתכלות ומחכות. נעליים מסתכלות וצוחקות בכאב. נעליים מסתכלות ואבלות. נעליים מסתכלות ובעליהן צורחים את כלות נשמתם, נחרכים, נבעטים, נאספים, מובלים, מוכים, נאנסים, נקרעים, מדממים, הולכים כמו נמלים אחרי השורה אל התופת. נעליים מסתכלות ולא הולכות לשום מקום. אנחנו מסתכלים על נעליים ובוכים.את העיניים תופסת נעל ענקית. אייל מציע ומזכיר ואומר וחוזר לחפש נעליים של ילדים קטנים, זה יותר עוצמתי. אני תוהה איך זה להיות חריג שם, איך זה להיות הכי גדול, ראש וחצי מעל כולם. אם היה לו פחות קשה, אם הוא היה קצת יותר חזק, אם הוא סבל מיחס עוד יותר מחפיר או שהיה חביב הס.ס, אם טוב או רע להיות ענק. אייל מפריד בין אכזריות לבין אכזריות כלפי ילדים. אני תוהה אם אכזריות כלפי מבוגרים פחות מעניינת אותו. אייל מסתכל במבט מזועזע ורוצה להאמין שכל זה</div>Tue, 05 Oct 2010 23:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (Green tea)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527&blogcode=12084659http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=448527&blog=12084659http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527&blogcode=10400752<div align="right" dir="rtl">היה היו שני שדונים נחמדים ושקטים שחיו בגן-עדן, עם בנם הקטן. כשהגיע הקטן לגיל 18, הוא עזב את הבית והתגייס לצבא הגדול והחזק של השטן, צבא נורא וחסר רגשות שלפני שנים כבש את גן עדן מידי המלאכים. השדון הקטן והטוב מילא את הפקודות שהמפקדים השטנים נתנו לו, והיה מוכן לעשות הכל למען כל שדוני גן עדן. יום אחד, במהלך שירותו הצבאי, נתקל השד ביחד עם חבריו בחבורה של מלאכים רוגזים וכועסים, שרוצים את גן העדן שלהם בחזרה. השדון והחברים שהקיפו אותו ניסו לדבר אל המלאכים והיו מאוד נחמדים ומחויכים, אך, אבוי! המלאכים פתחו לעברם באש! השדון הקטן היה מבוהל ומפוחד, הוא לא הבין מה קורה סביבו. שמע הרבה צעקות, הריח דם וניסה להחזיר אש כדי לעצור את המלאכים מלפגוע בו. לפתע הבחין בשניים מחבריו מוטלים חסרי רוח חיים על אדמת גן עדן. ורגע אחר כך- הוא הרגיש ידיים חזקות מושכות אותו ודוחפות אותו לתוך מכונית, ולא הצליח להתנגד. אחרי מלחמה קשה ועקובה מדם, שהותירה את בתי המלאכים הרוסים, את בתי הקברות שלהם מלאים ואת הילדים שלהם חסרי אבא, מלחמה בה נהרגו גם יותר מידי חיילים שדים, הסכים השטן לשחרר מאות אסירים מלאכים מהכלא</div>Sat, 10 Jan 2009 14:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (Green tea)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527&blogcode=10400752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=448527&blog=10400752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527&blogcode=8826715<div align="right" dir="rtl">חודשיים בלי מ' (אידיוט)להשקיע יותר בצילוםביקור בליד"הלהתחיל לכתוב יומן בשביל הקטעחזייה אדומהמדרסיםהליקססטוץלראות את אפקט הפרפר ואת החוש השישיאולסטארתעודת זהותלהסתפרגיטרה הגעתי למסקנה שהחיים שלי לא מספיק מנוצלים, אז פתחתי את היומן וסימנתי כל יום; ימי שלישי מוקדשים לתנועה, ימים שלפני מבחנים לחרישה, יום ראשון (שושן פורים) מוקדש לשוטטות חסרת מעש בתל אביב, וכל יום חסר ייעוד נותר מעוטר בכוכב גדול שמשמעו "לעשות משהו מעניין". הבעיה עכשיו היא רשימת ה"משהויים המעניינים" שאפשר לעשות. בינתיים היא כוללת כמה מרתונים של סרטים, שופינג וביקורים בבתי ספר ברחבי העיר, דבר שמאוד תלוי בשעות הלימודים שלהם וגם בשלי. החיים לא יכולים להיות מרתקים יותר משהם עכשיו.י' כתב לי מכתב אבל לא הסכים לתת לי לקרוא אותו. "היומן שלי מלא במכתבים לאנשים", הוא מסביר, "אני כותב להם כדי להוציא את הכעס, אבל לא נותן את זה לאף אחד. אל תהפכי את עצמך בכוח ליותר טובה מכל השאר"."אתה כועס עליי? אפשר לפחות לדעת למה?""לא, אני כועס על עצמי." הוא מנסה להקים אותי מהכריעה על הריצפה, מנסה לשרוט את הידיים שלי שמושכות לו בשרוול. בסוף</div>Sun, 16 Mar 2008 22:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Green tea)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527&blogcode=8826715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=448527&blog=8826715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527&blogcode=6988137<div align="right" dir="rtl">אז עכשיו גם לי יש בלוג-סודי-אנונימי-פתטי-משהו-וחסר-כל-קשר-לשאר-החיים.אולי זה מה שיעזור להרחיק את כל הכאוס שיש לי בראש.wish me luck?</div>Tue, 17 Jul 2007 15:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Green tea)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=448527&blogcode=6988137http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=448527&blog=6988137