http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960heCopyright 2026 (May). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13608810<div align="right" dir="rtl">its probablly my new favorite word P E R S P E C T I V E just take a step back, look at what you're talking about breath , use some logic, have some perspective it can really change the way you look at things, and the way you feel about them read post below to see where this is coming from this post is in english because i can't be bothered to change the language on my keyboard</div>Wed, 26 Dec 2012 19:58:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13608810http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=13608810http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13607364<div align="right" dir="rtl">אם אפשר רק לומר שהרשימות ממש מעצבנות אותי. הכתב של הפרטים גדול מדי. והוא לא שחור.אחרי הקיץ: שום דבר לא השתנה.אני מסתכלת על הרשימת דברים לעשות ופשוט נדהמת מהעובדה שאני הצלחתי לנסח אותה.כאילו לא ציפיתי להזדהות כל כך עם רשימה בישראבלוגואז זכרתי שאני כתבתי אותה.אני עדיין לא יכולה לחצות קו על כל אחד מהפרטים האלהאפילו יותר מזה, אני פשוט מרגישה רע. פשוט רע. וכל פעם שאני מרגישה טוב, זה מרגיש לי הכי מוזר, הכי לא טבעי, הכי לא אמיתיפשוט התרגלתי להרגיש רעוזה מזעזע שאין עם מי לדבר על זהאו יותר נכון, זה לא שאין עם מי, אבל אין לי פשוט חשק לדבר על זהאו יותר נכון, זה לא שאין לי חשק, זה פשוט שאין לי יכולת לדבר על זהכי אני יודעת שברגע שרק אחשוב על מה שאלך לומר עיני יתמלאו בדמעותואני באמת לא יכולה להסביר את זהאז במקום, אני מסתובבת עם מסיכה, אנשים לא מרגישים, וגם אם כן בקלות מאד אני יכולה למצא סיבה למה דווקא היום אין לי מצב רוחוזה כל כך קל שזה עצובולא כיף לומר את הדברים האלה ולא כיף לי לכתוב אותם אבל בידיעה שבמילא יקראו פה איש וחצי</div>Tue, 25 Dec 2012 16:10:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13607364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=13607364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13312332<div align="right" dir="rtl">ו...יאללה בלאגןןןןןןןןןןן את האמת שאני אף פעם לא עושה בלאגן אבל עוד קצת ושנת הלימודים נגמרת! כמה ימים סוף כל סוף ! כמה ימים של למידה מרוכזת זה אפשריייייייייייי אז צריך לצאת מישראבלוג. מ ע כ ש י ו ולא אכפט לי שזה פוסט חסר פואנטה להלהלהלה</div>Wed, 13 Jun 2012 11:29:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13312332http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=13312332http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13286062<div align="right" dir="rtl">לפנות לרשימת הדברים לעשות. שיהיה בהצלחה. עריכה: 17 ימים לסוף השנה.</div>Mon, 28 May 2012 23:21:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13286062http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=13286062http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13280130<div align="right" dir="rtl">אז ביום רביעי הייתה בגרות במתמטיקה ונכשלתי זה דיי ביג דיל, בהתחשב בעובדה שאני ביב' ובכל הבגרויות שעשיתי בשנתיים האחרונות לא קיבלתי ציון נמוך יותר מ98. לא מפריע לי העניין שנכשלתי מפריע לי שהכשלון הזה מרגיש כאילו הוא לוקח לי את כל מה שהיה לי כאילו הוא לקח את מי שאני במה אני טובה? אני טובה בלקבל ציונים טובים. ועכשיו? זאת אומרת שאני לא טובה בכלום? הכשלון הזה פשוט ערער לי את הביטחון העצמי [הכל כך רגיש שלי] אני מרגישה כאילו זה לקח ממני את כל מה שהיה לי. אני מודעת לכך שאני לא מעריכה את עצמי בהרבה. אבל אין לי ביטחון וגם אם אני יודעת את זה, זה לא עוזר לי, ואני לא מצליחה לשנות את זה, עד כמה שאני חושבת על זה ומנסה לעבוד על זה זה לא הולך אני לא נותנת לעצמי קרדיט אני יורדת על עצמי מתוסבכת מסכנה! במבט חיצוני החיים שלי כל כך יפים, לא חסר לי כלום, חוץ מאמונה בעצמי <P style="T</div>Fri, 25 May 2012 18:54:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13280130http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=13280130http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13266208<div align="right" dir="rtl">חודש. 30 יום בדיוק. זה הזמן שנשאר עד סוף השנה- והצבתי לי מטרה באופק. MARK MY WORDS עם כל השינויים שעברתי השנה, כל מצבי הרוח האפשריים, כל העומס הבלתי פוסק, עם כל אלה- עליתי במשקל כי פשוט ככה התמודדתי עם העצב, עם הלחץ, ובערך עם כל מה שהיה עלי לעבור היום אני שמה לזה קץ. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול? אני רוצה לקוות שלא אני רוצה לגמור את השנה הזאת</div>Thu, 17 May 2012 16:28:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13266208http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=13266208http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13230377<div align="right" dir="rtl">אחרי כמעט שנה שלא הייתי בבלוג, כיף להסתכל על ה"רשימת דברים לעשות" aka to do list ולחצות בקו את רוב האייטמים. מה שפחות נחמד - זה לקרא את הפוסט האחרון ולהבין שאני בדיוק באותה נקודה שום דבר לא השתנה לא הפנמתי דבר הכל נשאר והכי עצוב- שאני מסכימה עם כל מה שכתבתי בפוסט הקודם זה כאילו הגעתי לנקודה שאני לא מצליחה להתפתח ממנה אני נשארת באותו מקום לא מתקדמת וזה מתסכל. <SPAN</div>Thu, 26 Apr 2012 13:30:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=13230377http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=13230377http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=12487181<div align="right" dir="rtl">story of my life. כל-הזמן משתנה לי מצב הרוח! זה לא נורמאלי. זה מבאס. רגע אחד אני מדוכאת מחיי המסכנים בתור אחת שחיה בתוך הספרים שלה, רגע אחר אני יוצאת למסיבות וחוגגת. (לא כאילו אין מחר- כי תמיד יש את המחר). אני לא מבינה איזה רושם אני מנסה ליצור. אני מאד מרוסנת. שומרת דברים בלב. אולי אני צריכה לשנות פרספקטיבה, גישה, להיות פחות פרפקציוניסטית. זה מה שצריך. אני לא שולטת בזה כי זה מי שאני. הציפיות שלי תמיד יהיו גבוהות מדי. וזה בסדר, זה גובל עם טוב. אבל יש לי נטיה לקחת דברים רחוק מדי. לא כל כך נחמד. מכל עניין לעשות עניין. על זה אני צריכה לעבוד. ולהיות open-minded, ויותר <span style="color: #ff66</div>Thu, 12 May 2011 17:40:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=12487181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=12487181http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=12315618<div align="right" dir="rtl">החלטתי שאני זורמת. דיייי לתכנן את החיים להיות יותר מידי רצינית לעבוד כאילו אין מחר מ ס פ י ק צריך פשוט לחיות את הרגע ולא את המחר להשקיע בדברים ובחברויות שבאמת חשובים כי בסופו של דברזה כל מה שישאר לי. פשוט אני צריכה להשתחרר לקחת דוגמא מהחברות שלי! -למה אני היחידה שתקועה במצב למידה?- ENOUGH אני לא רוצה להתחרט יותר מאוחר או להרגיש תחושה של פספוס זה עכשיו או לעולם לא. </div>Thu, 10 Feb 2011 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=12315618http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=12315618http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=12267954<div align="right" dir="rtl">אני צריכה לשמור על ראש פתוח אני צריכה לחשוב פעמים לפני שאני פותחת את הפה אני צריכה להפסיק להשוות את עצמי לאנשים אחרים לקבל-את-עצמי אניצריכה לתת לעצמי קצת קרדיט ולנוח יותר אני עמוסה ואני מותשת ואני מרגישה כאילו אין לי חיים. ועוד יש לי דרישות מעצמי, ציפיות, תקוות... אני מרגישה שממש התרחקתי מחברות שלי. אני צריכה להשקיע יותר זמן בהן ולא רק בלימודים!!! אז מה נסגר איתי? <P style="TEXT-ALIGN: cente</div>Fri, 14 Jan 2011 15:59:00 +0200nobody@israblog.co.il ((May))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447960&blogcode=12267954http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447960&blog=12267954