<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Anti Bellum - אנטיבלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544</link><description>קצת עליי, קצת על השאר. אולי יהיה מעניין.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Turnip. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Anti Bellum - אנטיבלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544</link><url></url></image><item><title>מצא את ההבדלים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=10210968</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;1. &quot;מה מלמדים? מלמדים אותם היסטוריה וכל מיני קשקושים של אומות העולם, זה הכל&quot; (המר&quot;ן עובדיה יוסף, 2008)
2. &quot;אם זה היה תלוי בי, אני הייתי מבטל את לימודי ההיסטוריה, הרי בעידן האינטרנט אין טעם לשנן כמה אנשים נפוליאון הרג&quot; (שמעון פרס, 2007)

וכך, בין שני הקצוות המנוגדים-משלימים של הפונדמנטליזם האתנוצנטרי והסגידה לטכנולוגיה, הגיע לסופו השכל הישר. יהא זכרו ברוך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Nov 2008 09:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=10210968</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=10210968</comments></item><item><title>הבעיה עם קונגו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=10205596</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הקטסטרופה של קונגו חושפת הרבה מהצביעות אצלנו, אנשי העולם הראשון (או לפחות, המתיימרים להיות חלק מעולם זה) לגבי העולם השלישי. הזוועות היומיומיות של הקרבותבין עשרות המיליציות המקומיות, ספק כנופיות פושעים ספק פרוקסי של רואנדה, לבין חיילי הצבא הקונגולזי - שמצידם, רואים בביזה ואונס שלאלה עליהם הם אמורים להגן מעשה טבעי, המשך של המסורת הגאה של ססה-סקו - כמעט ולא נשמעו בתקשורת המערבית המיינסטרימית. כלומר, עד שהרוצחים עברו מסתם כושים לגורילות הרים , שהן כבר חיות מוגנות. כרגע נוכחים בקונגו (יותר מ2 מיליון קמ&quot;ר)17 אלף משגיחים של האו&quot;ם, קצת פחות מבקוסובו (כ11 אלף קמ&quot;ר)

התגובות באינטרנט לא מאכזבות - הקולוניאליזם שב ומרים את ראשו באנחת &quot;חבל שהאירופים עזבו את אפריקה&quot;. הטוקבקים הישראלים, כפי שכבר ציינתי בעבר, ממשיכים בסירובם ליטול קורה מבין עיניהם ומייבבים כי &quot;העיקר, לנו מציקים על התנחלויות&quot;. איזו רגישות.

חייבים להודות, עם זאת, כי הקושי להתמודד עם קונגו אינו נחלתם של הבורים, הלאומנים והעילגים בלבד. אני חושב שניתן לראות שלושה מרכיבים עיקריים, התורמים לכך:

1. הבורות הכללית לגבי אפריקה וההיסטוריה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Nov 2008 19:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=10205596</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=10205596</comments></item><item><title>לחזור מהכפור, וגם: האם ישראל היא דיקטטורה פמיניסטית?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=9068182</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חופשת הבחינות הבאה עלינו לטובה אפשרה לי לחזור לבלוג שקצת הזנחתי בזמן סמסטר א&apos; הארוך בהיסטוריה. נחמד לחזור לכתיבה חופשית אחרי כמה חודשים של כתיבה אקדמית. :)
לחגיגת פתיחתו מחדש של הבלוג, אתר משעשע לכבוד המימונה.




ישראל היא דיקטטורה פמיניסטית- &quot;ישראל היא דיקטטורה פמיניסטית. מדינה שנשלטת ע&quot;י נשים ובה גברים מושתקים באכזריות בזמן שהנשים שולטות בשיח הציבורי והן מכתיבות את הכללים כפי שנוח להן. בישראל גבר הוא לא יותר מאשר בשר תותחים, מכונת עבודה ופר הרבייה. הגיע הזמן לדבר על הדברים הללו שכ&quot;כ הרבה שנים הורגלנו לשתוק ולהדחיק. לא עוד&quot;.וזאת רק הפתיחה של הבלוג ההזוי הזה, שלכותבו, אני מנחש, זין קטן במיוחד. באתר &quot;מאמרים&quot; רבים על האיום הגדול שמציב הפמיניזם בפני האנושות. השילוב המצחיק ביותר של בורות, פרנויה, עילגות, כשלים לוגייםושוביניזם גס שתתקלו בו בשנה הקרובה. 

מאמרים נבחרים:
א. פמיניזם קולנוע והמון דם(&quot;אנשים נהנים ואוהבים לראות אלימות נגד גברים וסבל ועינויים של גברים בסרטים ובטלווזיה. הסיבה שתעשייה זו כ&quot;כ משגשגת ומצליחה היא בגלל מליונים על גבי מליונים של גברים ונשים ברחבי העולם שמשלמים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Apr 2008 14:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=9068182</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=9068182</comments></item><item><title>מגוחך</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7981898</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

ואני רק לא יודע מי אומלל יותר - הקופירייטר שעומד לאבד את העבודה שלו או הדוגמן שנראה כמו דביל (וגם יודע את זה, לפי ההבעה)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 Nov 2007 19:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7981898</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=7981898</comments></item><item><title>כאוס במרחב רציונלי, או: המתנה בתור לבנק לאומי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7906324</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השבוע נאלצתי לעשות משהו שאני מאוד לא אוהב לעשות – ללכת לבנק. אני באמת משתדל להמנע מהמקום המאוס הזה – יש לי חשבון באינטרנט, ובמקרה הגרוע אני משתמש במענה הטלפוני – אבל פעם בשנה, כשצריך לשלם שכר לימוד, אין ברירה וחייבים לאבד שם יום.
בדרך כלל אני מביא איתי ספר להעביר את הזמן בתור, אבל לרוע מזלי הספר שהבאתי הפעם היה בלתי קריא בעליל. נאלצתי לשעשע את עצמי והתוצאה לפניכם. 



התור לדלפק הבנק הוא לכאורה מרחב של סדר. שיאה של הרציונליות הקפיטליסטית. סרט נע של אנשים המתניידים ביעילות מקסימלית על פי תזמון של צג מספרים אלקטרוני. אבל רק לכאורה, כי כמו במקרים רבים אחרים, בני האדם פורצים את היגיון המכונה ויוצרים מרחב המנוגד לכל רציונליות.
&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-FAMILY: David; mso-ascii-font-fami&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 Nov 2007 22:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7906324</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=7906324</comments></item><item><title>שירת הסטיקר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7779463</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Oct 2007 16:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7779463</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=7779463</comments></item><item><title>ד&amp;quot;ר סוס ומלחמתו בנאצים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7778428</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

תאודור סוס גייזל (1904-1991), הידוע יותר בכינויו הספרותי ד&quot;ר סוס (הטעיה בפרסום: מקורות מגלים שהוא אינו סוס כלל!) הוא אחד מסופרי הילדים המוכרים והאהובים ביותר במאה העשרים, ואולי בכלל. אני חושב שאין מי שלא מכיר לפחות את &quot;חתול תעלול&quot; (במקור:The Cat in the Hat) ואת &quot;הגרינץ&apos;&quot;, ולו רק בשל הסרטים ההוליוודים שנוצרו על פיהם בשנים האחרונות (מייק מאיירס בתפקיד החתול, ג&apos;ים קארי בתפקיד הגרינץ&apos;). חוץ מזה, הספרים של סוס בתרגום העברי הם מקרה נדיר שבו התרגום אינו נופל מהמקור, ותודה ללאה גולדברג ז&quot;ל.
&amp;amp;;
אבל למי שרגיל לקרוא את סוס כמחברם של סיפורי ילדים מחורזים ותו לא, צפויה הפתעה מסוימת. סוס אמנם ידוע בשילוב מסרים פוליטיים בספרים שלו (בשליפה אפשר לחשוב על מחאה כנגד מירוץ החימוש ב&quot;מלחמה האיומה על החמאה&quot; ושמירה על הסביבה כ&quot;לורקס&quot;) אבל לראות את הדמויות המוכרות של סוס בקריקטורות פוליטיות מובהקות מתקופת מלחמת העולם השנייה הן שוק לא קטן, לפחות בשבילי.
&amp;amp;;
אני חושב שבמקרה הזה התמונות מדברות בעד עצמן. האתר המצורף מלווה ספר של ההיסטוריון האמריקאי ריצ&apos;רד מיניר (Minear) שנקרא &quot;ד&quot;ר סוס הולך למלחמה&quot;,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Oct 2007 14:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7778428</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=7778428</comments></item><item><title>על מיאנמר, השואה והטוקבקיסט האלמוני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7613512</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסאנדיי טיימס מפרסם כי צבא מיאנמר שרף מספר לא ידוע של גופות על מנת לטשטש את מספר ההרוגים האמיתי, כותב &quot;הארץ&quot;: &quot;משקיפים זרים מתייחסים בספקנות רבה לסיפורי זוועה הנשמעים בעיר על פצועים קשה שהושלכו לאש בעודם בחיים&quot;.



בדומה למקרה של שריפת הקרמטורים של חברת &quot;עלי שלכת&quot;, וההבנה שגילה השר יצחק כהן (ש&quot;ס) למעשה העבריינים (&quot;אני אעשה סוף לאלו המיישמים כאן פתרון סופי מחודש, וכי לא ירחק היום ועם ישראל ישמח לפזר את אפרם האידיאולוגי של שטניים אלו, מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל&quot;), בדומה להתעקשות התקשורתית לכנות כל חבורת בריונים רפי שכל &quot;ניאו-נאצים&quot;, שוב נמתח אתמול שריר האנלוגיה של הישראלי, שניצת בכל פעם שהוא מזהה קרמטוריום, צלב קרס או שפם קטן.

מבחר טוקבקים שהתפרסמו בוואלה!, לאישוש הטענה:
1. חזרנו לשואה מה קורה כאן ??? זה מה שעשו לנו היהודים בפולין יהודים תתעוררו (מישהי שאכפת לה)
2. האם החונטה מוסלמים? מה מקורם? (קרן)
3. נו? ולא יכולה להיות עוד שואה? בוודאי שכן! זה מסביר למה אסור לעם היהודי לסמוך על העולם. לא על ארה&quot;ב, לא על האו&quot;ם ולא על אף אחד.העולם לא אוהב ללכלך את ידיו בשב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 07 Oct 2007 10:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7613512</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=7613512</comments></item><item><title>על הבורות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7508656</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;Just as compulsory primary education created a market catered for by cheap dailies and weeklies, so the spread of secondary and latterly tertiary education has created a large population of people, often with well-developed literary and scholarly tastes, who have been educated far beyond their capacity to undertake analytical thought&quot;. (Sir. Peter Medawar, The The Phenomenon of Man)&quot;

&quot;אינני יודע דבר מלבד עובדת בורותי&quot; (סוקרטס, מצוטט אצל דיוגנס לארטיוס).




לפעמים, ובעיקר מאז שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, עולה בי החשש שמא אני אחד מאותם הבורים המשכילים עליהם מדבר מדוואר. החשש הזה תוקף אותי בעיקר בקורסים שבהם לומדים הוגים שונים, המייצגים תפיסות שלעתים הם מנוגדות. האם אני אמור להיות מסוגל להתווכח עם ההוגים האלה? איזה סיכוי יש לי מול כח השכנוע של גאונים, גם אם המרצה יטען לאחר מכן שהם טועים?

לפעמים אני חושש שהדעה שלי מושפעת יותר מדי מהמאמר האחרון שקראתי. 

לפעמים אני דואג שאני משתכנע כל כך בקלות, עד שהדעות שלי כבר סותרות אחת את השנייה. איך אפשר להסכים גם עם מרקוזה וגם עם פופר? גם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Sep 2007 09:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7508656</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=7508656</comments></item><item><title>על ההשתמטות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7437440</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני באמת האדם האחרון שאפשר לצפות ממנו למניפסט לאומני מתלהם נגד הנגע המוסרי של ה&quot;השתמטות&quot;. יש מעט מאוד דברים שאני מתעב יותר מהטרנד המכוער החדש של רדיפת &quot;המשתמטים&quot;, כאילו חמשת האחוזים העלובים האלו (כן כן, 5% - זה המספר האמיתי בניכוי החרדים, הלא-מתאימים בריאותית ובעלי העבר הפלילי) הם הגורם להתדרדרות המוסרית ולאווירת הנכאים לאופפת את ישראל בשנים האחרונות. אני אפילו מחבב את ג&apos;קו, וגם אם לא הייתי מוריד סטירה לרמי קליינשטיין, אני חושב שמגיעה לו לפחות עין עקומה ו&quot;נו נו נו&quot; עם האצבע על קטע הראפ הפתטי שלו ב&quot;שביל הבריחה&quot;.

אבל יש רגעים שבהם מתעורר האלעזר שטרן הקטן שבתוכי. במסיבה בשבת פגשתי מכר(נכנה אותו ב&apos;)מתקופת התיכון, שידעתי שהתחמק משירות צבאי על פרופיל 21. דיברנו קצת על לימודים ועל תואר שני, ופתאום פלט ב&apos; ברברבנות-מה: &quot;מה רע לי? גיל 25 עם תואר שני&quot;. 
הוריד שצץ לי במצח באותה שנייה לא היה זעם קדוש על הבגידה שלו בערכי המולדת. זה היה כעס קטנוני, אנוכי וילדותי, אבל מוצדק. כעס של מי שלקחו ממנו משהו בלי רשות. ב&apos;, עם להשתמש במטפורה מימי הצבא העליזים, הוא מאלה שהולכים ליד האלונקה וצועקים &quot;קדימה&quot;, א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 13 Sep 2007 17:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Turnip)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447544&amp;blogcode=7437440</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447544&amp;blog=7437440</comments></item></channel></rss>