http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318גם אם הכול נראה חשוך ורע ובקצה המנהרה אין אור בסופו של דבר תמצא את האור בסוף המנהרה. heCopyright 2026 דוש =]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=10363225<div align="right" dir="rtl">עוד פחות משעה זה קורה!!שנה חדשה.הזמן להתחיל מחדש.לפתוח דף חדש.happy new year!</div>Wed, 31 Dec 2008 23:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=10363225http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=10363225http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9955447<div align="right" dir="rtl">וואו כמה זמן לא כתבתי פה.מתחילת החופש.הרבה דברים עברו עלי בזמן האחרון.שמחה, עצב, התרגשות, לחץ, פחד.אבל זהו, שנה חדשה אה?פותחים דף חדש, ספר חדש, התחלה חדשה.אני לא מאמינה כמה התגעתי לבלוג הזה.לכתוב, לספר, לפרוק.לפני כמה ימים חשבתי לסגור, מימלא אני כותבת פהפעם בשלושה חודשים.אבל עכשיו אני בטוח שאין סיכוי שבעולם שאני אסגור אתהבלוג בזמן הקרוב.זה המקום שלי.אני תמיד יכולה לבוא לפה כשעצוב.לפרוק הכל.וגם כשקורה משהו משמח, תמיד אפשר לבוא לפהלשתף אתכם בשמחה, לגרום לעוד כמה אנשיםלחייך ולצחוק ביחד איתי.אתם לא מבינים כמה אני מתרגשת כשאני כותבת פה עכשיואני מתמלאת בכוחות חדשים.פה, אני מסתכלת על העולם בצורה אחרת.אוקיי, אני חושבת שנסחפתי קצת,נכנסתי רק לכמה דקות, רק לאחל שנה טובהובמקום זה אני חופרת על הרגשות שלי.בקיצור, התגעגעתי מאוד.אני מאחלת שנה טובה ומתוקה לכככולם!!הרבה אושר, בריאות, שמחה והצלחה בכל.שתיהיה לנו שנה מתוקה כדבש.פוריה כרימון.שניהיה לראש ולא לזנב.ועוד כל מיני ברכות שגרתיות.אני מאחלת לכולללם את כל הטוב שבעולםאוהבת מאודעדי.</div>Sun, 28 Sep 2008 17:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9955447http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=9955447http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9599331<div align="right" dir="rtl">אוקיי.. אני לא מאמינה. חזרתי.אחרי כל כך הרבה זמן שלא כתבתי כאן, חזרתי לכתוב שוב.למרות שלא סגרתי רשמית אני עדיין מרגישה כאילו פתחתי אותו עכשיו מחדש.אני מקווה לכתוב פה לעיתים קרובות יותר.בקיצור, זהו, סוף שנה, השנה ניגמרה והחופש הגדול התחיל רשמית.קשה לי מאוד לסכם את השנה הזאת כי היא היתה כזאת, מבלבלת, מוזרה.אפשר להגיד שזו היתה השנה הכי.. מוזרה שהיתה לי.התבגרתי מאוד והתחלתי להבין המון דברים שלא הבנתי ליפני.נעשיתי חכמה יותר, זאת אומרת התחלתי לחשוב יותר בחוכמה.הכרתי אנשים חדשים, וחברות מדהימות.תודה לכן בנות על שנה מדהימה, בלעדיכן השנה הזאת לא היתה יכולה להיות כזאת מדהימה.אני חושבת שהדבר שהכי עזר לי להתגבר, שהכי ביגר אותי זה שהצלחתי להתגבר עליו. על האהבה הגודלה שהיתה לי אליו.בחיים לא יכולתי לדמיין שזה יגיע לרמות כאלה. הוא כל כך פגע בי;, הייתי חייבת להתגבר עליו מתישהוא.אני לא מאמינה איך הייתי יכולה לחיות כך, לסבול בגללו ולמרות הכל להמשיך לאהוב אותו.לאט לאט ניפקחו לי העיניים, הבנתי שאני לא יכולה להמשיך ככה.עשיתי הכל כדי לשכוח.אני כמעט בטוחה שכולם יודעים על מי אני מדברת, ואת האמת, לא איכפת.כי</div>Fri, 18 Jul 2008 17:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9599331http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=9599331http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9261552<div align="right" dir="rtl">אוקיי אז אתמול לצ'יקי (חחחחחחחחחחחחחחיייייייייייייייייייייייייייי) היתה יומולדת.מזל טוב!מזל טוב!מזל טוב!היה כל כך כיף. היא עשתה מין סעודה כפרית כזאת וא ראינו סרט.היה טעים.ובעיקר מצחיק. וואי צחקתי אתמול כל כך הרבה, כמעט אף פעם לא צחקתי ככה.בקיצור היה ממש ממש ממש כיף!צ'יק יפתיי?!?!את חיי אוהבת אותך מלא.הרבה מזל טוב.אין חברה כמוך בכל העולם!!!! היום היתה עוד יומולדת..לאלמוגיש המאמוש!מזל טוב מזל טוב מזל טוב.אוהבת אותך =]בקיצור בנות יפות שלי.מזלללל טווווב!עידכון יומולדת כפול לכבוד המאמיות שלישלכן דוש!</div>Tue, 27 May 2008 19:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9261552http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=9261552http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9210320<div align="right" dir="rtl"> אין לי כל כך מהלעדכן.עכשיו אני עוברת תקופה טובה, הרבה יותר טובה מכל הקודמות.כל כך טוב לי ואני כל כך שלמה עם עצמי.פתאום הכל טוב, ללא דאגות כלל.תמיד שמחה, תמיד מחייכת, תמיד צוחקת. רק דבר אחד חסר לי, אהבה, מישהו שתמיד יהיה ליד, יאהב אותי, יחבק אותי. יהיה תמיד לצידי, בכל מצב. אבל בכל זאת, הכי טוב להסתכל על חצי הכוס המלאה, ותמיד יש כזאת. תם לו פוסט מלא אופטימיות, עד כאן, דוש. </div>Sun, 18 May 2008 21:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9210320http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=9210320http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9108096<div align="right" dir="rtl">הטקס, השירים, התמונות. כל הדברי, הכל ביחד רצים עכשיו בראש שלי.נכנסנו לאולם ובכניסה שלט ענק "ובחרנו בחיים" ובאמצע פסי רכבת גדולים ושחוריםובצדדים גדרות תיל.פתאום חושך, האורות כבו, שקט באולם וכולם מתישבים.האורות על הבמה נדלקים והתפאורה כמו השלט בחוץ, פסי רכבת שחורים והמשפט,המשפט הזה "ובחרנו בחיים" שוב מתנוסס באמצע הבמב באותיות זהובות שאומרות הכל.וכולם חושבים, עוד טקס יום השואה רגיל כמו בכל שנה. קטעי קריאה, שירים ובין לבין ריקודים.אבל זה לא היה כמו כל הטקסים.זה היה טקס שונה, הוא היה הרבה יותר מסתם טקס רגיל, יותר.יותר יפה, יותר מרגש, יותר קשה, יותר עצוב, פשוט... יותר.תמונות רצות על המסך, מוסיקה עוצמתית נשמעת ברקע, הלב דופק, כל תמונה קשבה יותר מהקודמת והלב דופק, דופק חזק.ואז המשפטים, משפטים שרצים על המסך, משפטים שהילדים עצמם כתבו כשהיו בפולין, מאחורי כל מילה מסתתר סיפור, סיפור שחודר ללב, שכל מילה בו היא אמת. כמו יומן מסע.ואז שוב תמונות, ותמונה אחת כל כך.. כל כך יפה, אם היו מראים לי אותה ללא שום קשר ליום השואה לא הייתי מתארת לעצמי שפעם היה שם גטו, שפעם היה שם מחנה השמדה, שפעם היו הורגים שם יה</div>Thu, 01 May 2008 21:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=9108096http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=9108096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=8893217<div align="right" dir="rtl">צ'יקי יפה שלי, חיים שלי, דגלנית קטנטנה!יאוו איזה כיף לפרוץ לך [וואו והשיא הוא שאת יודעת XD]אממ... קודם כל את הכל בשבילי!כל יום שאני לא רואה אותך או מדברת איתך זה סיוט[כמו היומיים האחרונים :P] אני אוהבת אותך יותר מהכל, את כל כך חשובה לי ואני אמות אם ייקרה לך משהו רע.אני מרגישה כל כך חרא כשאת 'בוכייה' ועצבנית בצד ואני לא מצליחה לעודד אותך פשוט כי את נכנסת לחיים שלי שנה שעברה ויהיה קשה לך מאוד לצאת משם (:אז ילדה מושלמת שלי תדעי שלא משנה מה אני פה בשבילך תמיד, תמיד, תמיד ועוד הרבה "תמידים" כאלה שיר אחד שהוא פשוט מושלם בשביל להקדיש לך אותו XOXO We sign our cards and letters BFFYou've got a million ways to make me laughYou're lookin' out for me, you've got my backIt's so good to have you aroundYou know the secrets I could never tellAnd when I'm quiet you break through my shellDon't feel the need to do a rebel yellAs you keep my feet on the groundYou're a true friendYou're here 'till the endYou pull me aside when something ain't rightTalk with me now and into the night'Till it's a</div>Fri, 28 Mar 2008 07:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=8893217http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=8893217http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=8784814<div align="right" dir="rtl">ל-ב-ד.שום מילה לא תוסיף לערך של המילה לבד.לבד זה ריק ללא כלום פשוט ללא שום דבר.וזו ההגדרה הנכונה והטובה ביותר להביע את מה שאני מרגישה.שום מילת עידוד לא תעזור.. כי אין מה לעשות, זה מה שאני מרגישה,אולי רק לרגע תעלה חיוך על הפנים, אבל לא, לא יותר מזה.אולי זה בגלל שכולנו השתננו, אולי אנשים רוצים להתרחק, או שאולי זה סתם זמני. בדרך כלל היו סביבי הרבה חברות, כמעט לא הייתי לבד, אבל זה רק מהבחינה הפיזית.בלב, תמיד הרגשתי לבד. לא רצויה, לא שייכת, פשוט לבד, אין מה להוסיף.ואת האמת לפעמים אהבתי את ההרגשה הזאת, של החופש, של הבדידות,אבל מיד זה עבר והרגשת הבדידות רק הוסיפה כאב לכל מה שכבר בפנים, בלב.אולי בגלל שאנשים תמיד ניסו לשנות אותי, להתאים אותי לרצונות שלהם,לצרכים שלהם, אבל זה אף פעם לא הצליח להם, כי אי אפשר לשנות בן אדם, אלא אם זה בא ממנו, מרצונו החופשי בלבד, להשתנות.לא פעם עלתה בי המחשבה, למה אנשים לא רוצים להיות בחברתי, למה אנשים לא מרוצים מהיכולות שלי,למה הם לא מקבלים אותי איך שאני.תמיד להשתנות, להתאים את עצמי לסביבה שבה אני נמצאת, לרצונות של האנשים.שנה שעברה ניסיתי לא לפגוע באנשים, להיות מן י</div>Sun, 09 Mar 2008 21:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=8784814http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=8784814http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=8685698<div align="right" dir="rtl">היי .עכשיו אנחנו ביומולדת של נירדמוש היפיופה!נירדם חופרת לי בשכל ונילס וריפס צוחקות לי באוזן..ואני טוחנת אפרופו..נילס ואני קנינו לנירדם מתנה ממממש יפפפההה!פח כזה מגניב אדום עם לבבות לבנים וקופה אדומה ובתוך הפחח מלאמלאמלאמלא ממתקים וסוכריות ושוקולדים.[ עדי את כפרה ואני חולעלך על התחת ה100מם הזה אמוג XD]טוב זזתי..עדי.</div>Fri, 22 Feb 2008 20:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=8685698http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=8685698http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=8597854<div align="right" dir="rtl">לברוח מהכל, להרגיש חופשיה, לרוץ על פני השטחים הלבנים ולהקפיא את האצבעות עד שאי אפשר לזוז!כל כך כיף לברוח מהמציאות להיכנס לעולם שלך. להוציא את כל הכעס והכאב כל הכדורים הקטנים הלבנים והקפואים!ש-ל-ג-! בחצר הקדמית של הבית שלי.בחצר האחורית של הבית שלי. מאחורי הבית שלי. העץ הגדול בכניסה לבית שלי. שוב מאחורי הבית שלי. ממש התלהבתי מהשלג חח שוב מאחורי הבית שלי. האיש שלג הפצפון שאחותי בנתה. האיש שלג שאני בניתי כשנסענו לירושלים (הוא בגובה שלי). עד כאן עדי.</div>Sat, 09 Feb 2008 11:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (דוש =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=447318&blogcode=8597854http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=447318&blog=8597854