http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861heCopyright 2026 מיכבננה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8539171<div align="right" dir="rtl">יותר מדי דברים לרשום פה ויותר מדי לא. כבר אין לי על מה לעדכן ועל מה שיש לעדכן לא בא לי שמי שקורא פה יידע מזה. (לאו דווקא דברים רעים). מה גם שנמאס לי מהבלוג הזה בכלל וכבר שנתיים שלא היה פה עידכון. אבל דבר אחרון. אלי!@#$%$@#%$ מחר יום הולדת, מלא מלא מלא מזל טוב (: והברכה האמיתית תקבלי מחר מיכבננה בפעם האחרונה</div>Thu, 31 Jan 2008 16:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8539171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8539171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8482343<div align="right" dir="rtl">להגיע הכי גבוה שרק אפשר להוציא את כל הפוטנציאל שטמון בך להוכיח לכולם שאתה לא סתם אחד אלא מישהו מיוחד זה לא קל, זה לא קל לומר לעצמך כל יום מחדש "אני מוצלח ולא אכפת לי מאף אחד" זה בלתי אפשרי כי אתה יודע שהראש חושב אחרת מהלב שאוהב אחרת ולרוב אתה הולך בעקבות הלב כי ככה אמרו לך כשהיית קטן אמרו לך שהראש טועה לפעמים והדרך הנכונה זה הלב אז האמנת, כמו ילד קטן חשבת שזה מה שיציל אותך, ללכת בעקבות הלב ולא מעבר לזה כמו ילד קטן שרואה את הצעצוע החדש בעיניים ועיניו בורקות ובדרך יש לו כמה אנשים שגם רוצים את הצעצוע אבל אלו יודעים שצריך גם ראש אז הם משלמים כי לא הכל בחינם, כמעט וכלום אבל אתה הולך על הדרך הבטוחה כביכול הולך למדף ולוקח את הצעצוע אך אתה ילד קטן אז לא תשים לב לחלק שמחובר לצעצוע שיהבהב ברגע שתצא מהחנות ואז אתה תתבייש מעצמך ותדע שחוץ מלב יש גם ראש. ראש שצריך לחשוב לפני כל מעשה. מיכבננה.</div>Wed, 23 Jan 2008 17:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8482343http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8482343http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8445360<div align="right" dir="rtl">אחרי כ"כ הרבה זמן שלא היה פה אחד כזה. אבל יש לי סיבה. מקורית ומשונה מאוד שספק שקרתה לעוד מישהו מלבדי. לימודים. לחץ. וזהו. סתם, נו. נכון לעכשיו אין מבחנים, בחנים, עבודות או כל דבר אחר שנותן לי אפשרות להגיד "אוףףף שרק יעבור כבר!@$$#@!@#!". והאמת? סתם רציתי להתלהב מכך כי לכמעט כולם עדיין יש ו.. אנחנו במיעוט שאין דבר מלבד שיעורים. ואולי בקרוב נשבות (רק הכיתה שלנו) ו.. אני מקווה שזה באמת יעזור במשהו. כמה ימים בבית לא יזיקו לאף אחד. נכון לעכשיו, אני יודעת את הציונים שלי בתעודה. ותכלס אין על מה להתלונן, אני מרוצה. (: אבל הצבתי לעצמי מטרה למחצית הבאה שאני אשקיע עוד יותר ואז יהיה עוד יותר טוב. בהצלחה לי. מיכבננה. (איזה פוסט מיותר)</div>Fri, 18 Jan 2008 12:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8445360http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8445360http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8360244<div align="right" dir="rtl">זה לא מרגיש שזה היה לפני 3 שנים. לפעמים יש לי הבזקים מאותו טיול עד היום כאילו סתם כך מישהו רוצה שאזכר בזה. אותו אחד עוד לא הפנים שנמאס לי לראות את אותם הבזקים ופלאשבקים ממשהו שבכלל שייך לעבר. אולי זו ההדחקה האגרסיבית שלי להשאיר את זה שם, בעבר. ועכשיו, כשאני חושבת על זה אני בכלל לא מבינה למה אני מייחסת לזה כ"כ הרבה חשיבות ואיך נתתי לזה להשפיע עליי ברמה כזו. ביום האחרון ישבנו שם הבנות ולא הבנו איך רק עכשיו כל הנוסטלגיות מהשנה שחלפה מהדהדות בנו. שני מפגשים בשבוע, כל מפגש כשעתיים, לפעמים אפילו יותר. באחד מתוך שני המפגשים היה מִפקד שלעיתים הברזנו ממנו והעדפנו לבוא רק אחריו. כל פעם תירוץ אחר שהמדריכה לא תחשוד. היה כ"כ כיף אז, באותה תקופה. לפעמים הלכנו למפגשים בשרב ולפעמים בגשם מרוב שנהנו. לעומת זאת, לפעמים השתמשנו בזה בתור תירוץ לא לבוא לשם. <SPAN lang=HE style="FONT-SI</div>Sat, 05 Jan 2008 18:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8360244http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8360244http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8354445<div align="right" dir="rtl">ימים קשים עוברים על חיינו אבל! אושר גדול מהול בתוכם. עוד מבחן אחד עד לסיום המחצית צית צית צית! ועבודות ובחנים אבל זה לא כמו מבחן שלם. ואז מה אם הוא בהיסטוריה ואני? לא הכי טובה בהיסטוריה. (אהמ מאיה -המלכה- 44) אבל מבחן קודם דווקא היה נחמד. ואף אחד לא רמז לי דבר ועשיתי אותו לבדי. ובגלל שאני צריכה למהרה כי יש לי הרבה דברים לעשות היום, (או כי מאיה -המלכה- מנג'סת לי נון סטופ) אני צריכה להתחיל להתקדם בדבריי ולחסוך במחשבותיי. אזנסיים (לא, מה לסיים!? גם ככה יש פה פוסט פעם במספר שנים!) במספר מילים פשוטות ואמיתיות למדי. מאיה ימלכהההההההההההההההה. (וזו עובדה כאילו דה). (והפעם לא אשאיר חותמת שכתבתי זאת כדי שזה לא יהיה בולט לעין שזה אכן נכתב בבעלותי. ולמה יש פה המון סוגריים?) ועכשיו, מספר מילים רציניות. מתחילת הבלוג ועד עכשיו אם עברו וקרו דברים (אני מדברת על הרעים שבהם) אז לא כתבתי אותם כאן ואם כתבתי אז חלק מאוד מזערי מהם. אבל החלטתי שבעצם אין לי שום סיבה לחסוך במילים או לחילופין להרחיב במילים סתם. כי אני מפחדת, כי אולי המישהו הזה והמישהי ההיא שאני לא רוצה שיראו את</div>Fri, 04 Jan 2008 23:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8354445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8354445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8319030<div align="right" dir="rtl">ראשית כל, מצטערת שהמון זמן לא עידכנתי. ככה זה כשיש המון עומס ולחץ מכל הבחינות. ועכשיו - לפוסט. האמת שכבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב את הפוסט הזה. את כל מה שעברתי, את כל מה שקרה לי מתחילת 2007 ועד עכשיו. וכשסוף סוף הרגע הזה הגיע, הרגע המיוחל לו ציפיתי, כמעט ואיני זוכרת דבר חוץ ממספר דברים מאוד כלליים. אני זוכרת שהיו לי תקופות מאוד טובות ופשוט פחדתי מהרגעים שזה יגמר. לעומת זאת, אני זוכרת את התקופות הפחות טובות שלי והדיי גרועות. אבל אני באמת שמחה שכל זה קרה. היה אפשר לוותר על כמה דברים אבל לפחות למדתי כיצד לא לטעות, שוב. בנוסף, אני שמחה שהשנה הוכחתי (לעצמי) שאם אני רוצה משהו (בוודאי לא משהו מופרך כמו סכום גדול של כסף..) אני באמת יכולה לעשות את זה. בסה"כ, זה באמת לא קשה. אז זה דורש השקעה, נכון. וזה דורש הרבה מאוד רצון, נכון. אבל במבט לאחור? זה כ"כ היה שווה את זה. ועכשיו? כמה מסקנות שהגעתי אליהן מהשנה הזאת. לא חשוב מה קורה, תמיד שווה להסתכן. טוב, כמעט. אם זה משהו שאתה ממש רוצה אז אין שום סיבה להסס כי עדיף להסתכן ולהתנסות מאשר לא לנסות וסתם לחיות באי וודאות. והמסקנה השנ</div>Mon, 31 Dec 2007 16:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8319030http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8319030http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8227674<div align="right" dir="rtl">לפעמים, כשפוגשים אדם מסויים לראשונה ורוצים להכירו אז פונים אליו ולאט לאט מתפתחת שיחה. לעיתים הוא משתף פעולה ועם הזמן אתם נעשים חברים טובים; נפגשים מדי פעם, נהנים וצוחקים יחדיו. ככל שעובר הזמן אתה מתחיל לסמוך על חברך החדש ומשתף אותו בעובר עליך. לפעמים נוצר מצב כזה שאתה מספר לו את סודותיך הגדולים ביותר שלא סיפרת לאיש מלפניו. אך לעיתים, אותו אחד לוקח את המידע שברשותו, את כל הסודות שלך שלא היית רוצה שאיש יידע מלבד שניכם ומתחיל לפלוט אותם ליד אנשים אחרים. בכוונה, בטעות.. סביר להניח שזה יפגע בך, שתכעס ואף תריבו. כעת חברך הבין את חטאו. הוא ניגש אליך, מתנצל ואתם חוזרים להיות חברים טובים. אומנם אתה עדיין כועס אבל יודע שבקרוב תצליח לסלוח. כעבור מספר שנים אתם ממשיכים להתראות ולהפגש ואתם מרגישים שהחברות שלכם היא לכל החיים. אומנם בזמן הזה היו הרבה חיכוכים ומריבות אבל תמיד ידעתםאיך להתגבר עליהם ולהמשיך הלאה. אתה יודע שהרבה מהמריבות שלכם היא מצידך אבל חברך תמיד עבר עליהם במהרה ולא התעכב על כל דבר. לבסוף, רק אחרי זמן רב הבנת איך הוא לא נפגע מכך וכיצד הוא ממשיך להיות חברך הטוב ביותר. </div>Wed, 19 Dec 2007 14:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8227674http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8227674http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8182956<div align="right" dir="rtl">עדכון. אז מה היה? התחיל חנוכה, נגמר חנוכה, חופש, אילת, חברים, ת"א, משפחה, הסתפרתי והרבה כאבים בכל הגוף? ועוד איך. אבל אי אפשר להגיד שלא היה כיף. מאוד כיף. אני היחידה שנראה לה שהחופש היה יותר משבוע? או שסתם הרגשתי שגם אני שבתתי. אפרופו השביתה, היום בבוקר נחתם ההסכם. האמת שחשבתי שהשביתה לא באמת תעזור אבל זה נחמד שזה באמת הועיל במשהו. למרות ששביתה לחודשיים זה לא הפיתרון. ומחר יום הולדת לשירלי! :) המון המון המון המון מזל טוב, אני אוהבת אותך! עודשבועבדיוקעודשבועבדיוקעודשבועבדיוק. &#9829;&#9829;&#9829;&#9829;&#9829;&#9829; ולבבות כי זה כ"כ מגניב. מיכבננה.</div>Thu, 13 Dec 2007 16:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8182956http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8182956http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8094759<div align="right" dir="rtl">לפנייומיים התחיל לו חודש חדש - דצמבר, החודש האחרון של השנה הלועזית. אבל נחזור קצת לחודש שחלף - נובמבר. איך שהתחיל נובמברהכל התחיל להסתדר. גם הגישה שלי לדברים השתנתה ו..רק לי זה נראה כאילו עבר הרבה יותר מחודש? בנובמבר גם חזרתי לפסנתר אחרי תקופה ארוכה שלא ניגנתי. בנוסף, היה עומס במיוחד בלימודים. כ"כ הרבה מבחנים אבל למרות זאת? היה אחלה חודש. אחד החודשים הטובים, לפחות עבורי. ועכשיו דצמבר. חנוכה, אילת, ימי הולדת להמון אנשים וכו'. אז שיהיה לכולנו חנוכה משמין וחודש אחרון שמח מיכבננה.</div>Mon, 03 Dec 2007 21:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8094759http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8094759http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8028850<div align="right" dir="rtl">אחרי שבועיים ויום בלי עדכון הנני כאן. ראשית, אני גאה לבשר שיש לי פרו! ואתם יודעים מה זה אומר? שמעכשיו אוכל להשתמש בפרצופים של ישרא כמה שבא לי בלי שהפוסט יתבלגן לגמרי. יופידידידי! תודה רבה קרן. 33&gt; ועיצוב חדש! אז תודה רבה לקארין על הלוגו ועל כל הזיבולידה שחפרתי לה. הא כן, מצטערת על זה. אפרופו עיצוב חדש, לקח לי המון זמן לעשות את ההתאמת צבעים הזאת. המוןהמוןהמון. יותר מדי פעמים עשיתי את אותו דבר ואז שמור ואז נהרס ושוב אותו דבר. אבל לבסוף -הצלחתי! כמו ששמתם לב. אז מה היה בשבועיים האלה? כלום! באמת. הכל כרגיל, שום דבר לא מתחדשוהשגרה מתמשכת. אבל העיקר שזו שגרה טובה. ועוד מעט חנוכה ואז יהיהקוליבולי. ואולי מפגש וחמ"ח? אולי. ההיא עם הכינוי המגניב. *כבשה* / זאת עם הפרו. עריכה: אין טעם שתבקשו ממני להעביר לכם את הפרו כי כבר העברתי. אגב, כמה טיפשים אפשר להיות בשביל לחשוב שאני באמת אעביר את הפרו לאנשים שאני לא מכירה? להת'. </div>Mon, 26 Nov 2007 18:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (מיכבננה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446861&blogcode=8028850http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446861&blog=8028850