<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>מנקודת מבט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009</link><description>כי אין אמת אחת אובייקטיבית. וזוהי האמת שלי:) 
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 alegria mia. All Rights Reserved.</copyright><image><title>מנקודת מבט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=14877516</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תזמון גרוע מזה לא היה לי הרבה זמן
מצד שני גם לא הייתי בפוזיציה הזאת הרבה הרבה זמן..
לכתוב. להתבטא. אני באופן ישיר. בלי מסננות בכלל. 
זה כנראה חזק ממני אם אינני מסוגלת לישון. אינני מסוגלת להמשיך ככה. 
פעם זה היה הדלק של חיי, של נעוריי. המסוגלות להתבונן לרגע, מהצד, לתת מילים לתחושות, לקבל מעצמי אישור על היותי אני.
הייתי נשארת בשביל זה ערה בלילה. אפילו בשישי בערב. 
היום זה כמו עצם בגרון. המסננות הפכו עבות יותר עם השנים. הקבעונות. ההתבגרות. ההתבגרות.. זה נורא!
מיקי מבורך אומרת שעבודה של שחקן משמעה להיות כל הזמן במקום לא יציב, לא בטוח. ברגע שנעשה לך בטוח, נפלת. 
הדימוי שלי אודות המצב הזה שזה בעיקר כרוח בהמון סבל ותחושה לא נעימה במיוחד. למה לי הדבר הזה?
פתאום אני נזכרת בנעוריי. אמנם לא הייתי מרדנית במיוחד אבל בנוגע להתבטאות שלי בכתיבה, בהלחנה, בכל הנוגע ליצירה בכל הזדמנות שהייתה לי, היה בי הקמצוץ של הדבר הזה. הלא ברור, לא מודע. נוכח פשוט. הרי הפעם הראשונה ששיחקתי היה באודישן הנורא הזה. אמנם הוא נצרב כאירוע טראומתי שלעולם לא אשכח, אבל העזתי להיות במקום הזה. קפצתי מבלי לחשוב פעמיים. &lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 02 Mar 2017 02:23:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=14877516</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=14877516</comments></item><item><title>בין הדרכים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=14361135</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש רגעיםשמרגישים שחייבים ללכתכאילו אין ממש אפשרות אחרתהתהום נפתחהואין כבר דרך חזרהצריכה ללכת, רק קצתממקום שאפשר לראות את הנוף מרחוקמקום שאפשר ממנו לדעת אם להתקרב שוב או לאבמקום שרק בו אפשר לחוות יופיוכשחוזרים יש אולי יותר כוחלעשות את החלקאובמקרה השנילהרגיש שאני לא החלק המתאים וצריכה למצוא לי נוף אחרזה מוזר לחשוב ככהאבל אולי גם משחררשיש את האופציה הזאתיותר מדי שנים לא הרשיתי לעצמילאחוז במחשבהשישנה האפשרות ללכת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Jul 2015 09:01:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=14361135</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=14361135</comments></item><item><title>מחויבות לעצמי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=14335129</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה דברים שאני חייבת לחיי:
1. מערכת יחסים רומנטית-אינטימית שמבוססת על אהבה, אמון ופתיחות
2. קשרים עם אנשים יציבים/מעניקים יציבות (ופחות קשרים אינטנסיבים עם אנשים הפכפכים כמוני. לפחות לתקופה הקרובה)
3. סדר יום ברור שמורכב מכמה שפחות נושאים של דברים וכולל מענה לצרכים בסיסיים כמו אוכל ושינה (נטייה להתפזרות. נטייה לשיכחת העצמי)
4. יצירה מופצת לאור. והרבה. 


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 02 Jun 2015 01:17:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=14335129</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=14335129</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=14125503</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מדי פעם
מסתכלת בפייסבוק וחושבת
מה יקרה אם אעבור לחיים אחרים?
קצת שמש, חול, ים כחול
טיול מסביב לעולם
הסתובבות מרובה בין אנשים זרים
השאיפה לפשטות 
וטיפוח חברים

למה לא בעצם? למה?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 May 2014 19:26:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=14125503</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=14125503</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13942987</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זוג עיניים שמוליהן כמו שני חלונות זכוכיתועליהן אני יכולה להשקיףבשתי דרכיםהאחת, לראות את ההשתקפות שלי מבעדןוהשנייה-מצריך קצת יותר מאמץלהסתכל דרכן ולגלותאת אוצר נשמתך החבויאלא שהפגישה לא נגמרת כאןכיוון שגם לי זוג עינייםזוג חלונות זכוכיתהזכוכיות יכולות להיות שבירותיכולות להיות אטומותובעיקרמתעתעותמה שקרהחשבתי שזוג עינייך הן שער נפתחאך עשויות זכוכית הןנתקלתי בחומה שהסתכלה על עצמה, נאטמה מולי חזרהואנינשברתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 Oct 2013 20:52:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13942987</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=13942987</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13901817</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אל תוך ליבך גשר צר
כל תזוזה מרעידה
כל תזוזה גלמודה
אל עבר האפשר
מתחת תהום עמוקה נפערה
מעל מרחב שמיים פרוס
עצמיותי בדרך לא מוכרה
מנסה להיפגש בעצמיותך ההרוס
הכל לכדי מפגש
ומה המכריע?
תהום עמוקה או הגשר הצר?
אבוש ואברח
אקום ואופיע
אחצה את הנוכח?
אפגוש את האפשר?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 07 Sep 2013 12:08:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13901817</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=13901817</comments></item><item><title>לדבר בשפה חדשה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13726063</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עוד קטע מתוך נסיון להעביר מחשבות ותחושות על הדף. צורך עז בתגובות, מפגשים עם הדבר הזה. מוזמנים!

למה לעזאזל, בזמן שהאדמה בוערת, תרבות הצריכה, הגזענות והלאומנות,
הסללת הדרך והקיבעון, הקונפורמיות, ההישרדות והתחרות, כל כך הרבה פועלים על הנוער
ומצמצמים את תודעתו,
מדוע בזמן זה אנו פונים דווקא לאמנות?
הכיצד נתנער דרך האמנות? באמצעות ובעצם קיום יצירה בשדה אמנות
והתרבות?

מרקוזה אמר שלא ניתן לעשות מהפכות דרך האמנות אך להראות
מציאות אחרת, בה אפשר משהו חדש.
הייתי רוצה לומר דבר אחר. 
הפיכות לא נעשה דרך אמנות.
אולם, אולי איננו רוצים כלל ב&quot;הפיכה&quot;, בשלילת
הדבר הקיים אל מול חדש מין היסוד. יש מאין.
ההיסטוריה והאמצעים המתפתחים לבחון אותה מראים כי שום דבר
בכדור הלכת ארץ לא נברא יש מאין. גם אנחנו, האנושות, גם החמצן ממנו אנו ניזונים
ומתפקדים, הכל נוצר מתוך היקום, מתוך היש.
גם ביצירת אמנות יש יצירה יש מיש. אולם, דרך הניבים
המיוחדים של שפת האמנות נוכל לתקשר באופן אחר עם אותה המציאות. לשדר בערוצים
שאיננו רגילים לשלוט בהם. אפילו לא מורגלים לגמגם בתוכם.. 
ערוצי תקשורת אלו מכוחם להבין יותר א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 31 Mar 2013 15:16:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13726063</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=13726063</comments></item><item><title>יוצרים תרבות אחרת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13670962</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם הייתי בי&quot;א הייתי שם
http://www.youtube.com/watch?v=18NjhXYTqog
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Feb 2013 09:04:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13670962</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=13670962</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13513873</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתאום עלה בי צורך לכתוב
כבר אין עבור מי שאשפיע כאן
לא יהיו תגובתכם מפתיעות
או לא יהיו כלל
אך בעבורי אכתוב כאן
שהרי עוברות מעליי כל כך הרבה מחשבות
רעיונות שבחרתי במשותף
נסיונות שקשרתי באנשים
ולפניי מונח הציר
אומנם הוא אישי שלי
אך גם הוא חלק
חלק שהתפורר, שנפרד, שנותק
וכשאני, מחוץ לכתיבתי, הצמחתי חזרה את שורשינו
פתאום עולה הצורך לחזור
להחזיר את אשר נשכח
את הייאוש מהעבר
את הבדידות ונבואות הזעם
להביט בהם שוב
להתייאש בהם בשנית
ולקרב אותם אליי
כשאני הנני
מחוץ לנכתב
קשורה אליו
אל החלק המנותק שבי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Oct 2012 20:09:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13513873</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=13513873</comments></item><item><title>חום גבוה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13319205</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;הזהות מצויה בהתמסרות שבינך לבין אדם שהנך אוהב/ת אהבת אמת.
אהבה מעין זו כרוכה באמנות הנסיון עד לכדי מסירות הנפש.
רק כך יבין האדם שביכולתו לאהוב באמת כל נפש חיה,
וזהותו תתגלה ברגעים.. &quot;
(הרבה זמן לא הייתה לי התגלות כמו זו,עכשיו נותר רק ליישם..)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Jun 2012 11:39:00 +0200</pubDate><author>gilusha6@walla.co.il (alegria mia)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=446009&amp;blogcode=13319205</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=446009&amp;blog=13319205</comments></item></channel></rss>