<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>מלחמות עם עצמי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514</link><description>Killing innocence</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אבירה על סוס שחור. All Rights Reserved.</copyright><image><title>מלחמות עם עצמי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/52006/IsraBlog/44514/misc/6151781.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=13596526</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הימים מקשים עלי, העייפות, המוות , הבדידות , אך אהיה חזקה בשבילך, האישה שלא שלי, השממה קוראת בשמי כה מפתה בריקנות הממלאה שלה, אך אהיה חזקה בשבילך, האישה שלא שלי, פנים יפות ותאוות בשר שורפות את עיניי ואת שאריות התקווה שבי, אך אהיה חזקה בשבילך, האישה שלא שלי, הטבע מאבד צורתו ושורף את ידי בתלות, אך אהיה חזקה בשבילך האישה שלא שלי. כובד משקל הציפייה והעיניים הבוהות מכביד על כתפיי וצורב את עורי אך אהיה חזקה בשבילך, האישה שלא שלי, הנני יודעת שכל זה ועוד חונק את צווארך אך אילו יכולתי הייתי לוקחת את החבל ממך ושמה על צווארי, אך את האישה שלא שלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 17 Dec 2012 04:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=13596526</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=13596526</comments></item><item><title>Lost</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=13428004</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מתחילה לחשוב שאולי את צדקת ואנחנו לא מתאימות, אולי אנחנו באמת שונות מדי, אולי אני לא צריכה לבוא איתך לארץ רחוקה שלא רוצה אותי, אולי בכלל כל המעבר לכאן לציוויליזציה המרכזית של ארצי הקטנה הייתה טעות כי את מבוקשי לא השגתי אלא ההפך התרחקתי ממנו, לטובת אושר איתך, אבל אני מעורערת, אני מתחילה לחשוב שלעולם לא תביני את ההשקפה שלי על החיים ואת המטרות שלי שבשבילך לא קיימות, אני מתחילה לחשוב שלא באמת הגעתי למקום שבו אני מוקפת יותר בחברי אמת ואולי אין בכלל כזה דבר, אולי חוץ מאחד בודד שאני מוכנה לרוץ בשדה קרב בשבילו.
אני מתחילה לחשוב שאולי אני מנסה להפוך אותך למה שאת לא, את הבחורה הזרה והיפהפייה והנרדית שלי, שרוצה מיליון תארים וקריירה ובית ולשמוע מוזיקה קלאסית ואני רוצה רעש וגיטרות וחופש ובארים ולא איכפת לי בכלל מהעתיד, הוא יבנה את עצמו, אני יכולה למקם את המטרות ה&quot;לא קיימות&quot; שלי בכל מקום שתלכי אבל אולי את לא יכולה להבין את זה ואולי הארץ שלך לא רוצה אותי בכלל וחבל בכלל לנסות ואולי את נמשכת אלי רק כשאי אפשר וכשאני לא מושגת אבל כשאני עירומה לידך רק את ואני את תעדיפי לישון ולהשאיר אותי קרה.
אני כב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Aug 2012 23:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=13428004</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=13428004</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=13065296</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בא לי לכתוב כמו שמזמן לא כתבתי, בא לי יין וסיגריה ושירים עצובים שמתנגנים ברקע ומספרים בדרכם את סיפור חיי הקצת פחות טרגיים . האושר שלי הוא הקללה שלי שמשאירה את הדפים ריקים, שמשאירה אחריה מילים משורבטות בכאוס חסר הגיון כמו אומנות מופשטת או ילד מתבגר שרק ניסה להגי דבר מה. אני רוצה לכתוב על עצבות וכעס אבל לא מצליחה, בטח תשנאו אותי על כך אבל אני רק מבקשת קצת סדר בכאוס החלקיקים השבורים אשר הנני מפזרת מפעם לפעם. אני רוצה להשאיר משהו אחרי שיוריד דמעות הזדהות ונחמה לנפשות טהורות אחרות או אולי קצת פחות. חיוכי הוא חולשתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Feb 2012 00:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=13065296</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=13065296</comments></item><item><title>Missing</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12870780</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Dear friend, i miss you so much, i feel so alone, even that i have her i also need you, i guess nothing will be the , same again, just like before...
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 14 Nov 2011 00:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12870780</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=12870780</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12863787</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שוב נדודי שינה, כל כך הרבה דברים שחופרים לי בראש, התוצאות של המבחן שנדחות, ההחלטה של טל שלא נראית באופק ועכשיו גם ההבנה ששוב איבדתי את חברי הטוב ביותר החדש לטובת החברה הכלבה השתלטנית שלו. 
גם ההורים לא בדיוק עושים את החיים ורודים, אני מנסה להצדיק אותם כל הזמן, שהנה הם באמת מנסים לקבל אותי, מזמינים אותנו הבייתה ביחד ומארחים אותה ומתעניינים, אבל הביקורת שלהם בלתי פוסקת ואפילו להחזיק ידיים זה יותר מדי בשבילם, כשאנשים זרים ממדינה זרה ישר מקבלים אותי כמו משפחה, נותנים לי יד חופשית, מארחים אותי ומפנקים אותי כאילו אני אחת משלהם, שוברים את השיניים כדי שאבין את השפה שלהם, אני מקנאה כן! אני גם רוצה את זה. אז החלטתי לשים את כל הדעות והמחשבות של כולם בצד ולהקטין את האופציות לעתיד שלי ל-2 שיצטמצמו ל-1 ברגע שאקבל את תוצאות המבחן הגורלי כי לא! אני לא עושה אותו שוב כמה מדינת ישראל יכולה לשנורר אותי (המון). 
וואו צימצמתי את כל המחשבות שמתרוצצות לי בראש לממש מעט.

נ.ב: אני צריכה עבודה חדשה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Nov 2011 22:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12863787</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=12863787</comments></item><item><title>Waiting</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12854095</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי מריבה גדולה הצלחנו להגיע להסכם והכל חזר למקומו בשלום פורח ונפלא. 
את גורמת לי לרצות להוציא מעצמי דברים שזנחתי ושמתי בצד ואת מעריכה את הכישרון שלי ואני את שלך וזה נפלא שיש לנו את העולם הזה ביחד.

אני מחכה כבר למר גורלי בקוצר רוח, רק עוד 5 ימים ואדע אם גם אני הולכת לנסות את מזלי באוניברסיטה או שמה אסתפק במקצוע זניח יותר במכללה וזמן פנוי לאהבתי האמיתית כפרס תנחומים. אני משתגעת! חודש זה יותר מדי זמן לחכות והחוסר ידיעה מדיר שינה מעיניי ורודף אותי בחלומות, אפילו משנה את מצב רוחי באמצע היום. 

אני בודקת את הבלוג שלך כמעט כל יום מקווה שתכתוב משהו, תראה סימן חיים שאולי יגיד לי מה החלטת והאם אולי אראה אותך יום אחד שוב.
אני מתגעגעת

לילה טוב...אני ממשיכה לחכות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 Nov 2011 02:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12854095</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=12854095</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12829619</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כותבת כשאת ישנה בחדר הסמוך, לא עייפה מספיק, יותר נכון מרגישה החמצה כלשהי של היום כי כולו היה מחורבן, רובו יותר נכון.
הייתי בטוחה שבשלב הזה חיי הסקס שלנו יפרחו ובמקום זה את חסרת חשק או עייפה יותר מדי פעמים שזה כבר מעלה בי ספקות...פעם אחרונה שקרה לי דבר כזה זה נגמר בפרידה כואבת במיוחד שעוד נגמרה בשקרים גדולים. את טוענת שזה תקופות, מנסה להפנות את זה נגדי כאילו שאני רוצה רק סקס, אפשר לחשוב שאני איזה נימפומנית, אני דורשת הרבה פחות מכל אדם ממוצע שאני מכירה, לי אין סיפורי &quot;עשיתי סקס כל היום וכל הלילה וכל היום שאחריו&quot;, אני יודעת שבקשותיי נורמליות אבל לעומת זאת אני לא יודעת אם התגובות שלך נורמליות. מתפללת שכן וחוץ מזה אני רק רוצה להיות איתך ולא לבזבז את הזמן שלנו על שינה עם כל הכבוד ויש כבודוגם איך את מעזה להגיד שזה כל מה שאני רוצה ממך אחרי כל המאמצים והנתינה וההקשבה שלי כאת יודעת שלא כל אחד מסוגל להיות כזה סבלני כמוני איתך. דמט!
מקווה שזה יסתדר בקרוב..אני בספק כי את חוזרת ללימודים ואני לא מבינה בדברים האלה...פעם ראשונה שאני במערכת יחסים ארוכה רצינית ומודעת לגמרי, בלי שום עיוורון ובלי שום&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 25 Oct 2011 02:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12829619</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=12829619</comments></item><item><title>Back</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12812988</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רוחות מהעבר חוזרות אלי בזמן האחרון...
באורח פלא החיים הפגישו איתי עם מישהי מהעבר שהייתי בטוחה שאכעס עלייה ואשנא אותה כמו שקרה עד היום, יותר נכון שהיא תיגרום לי לתחושת סלידה כמו עד היום אבל היו לה הביצים לבוא ולשבת מולי קרוב בבית קפה ולהגיד סליחה, להסביר לי שבחירה אחת מזוויעה שינתה את חייה ולבקש ממני שיום אחד אפסיק לשנוא אותה, אני לא שונאת...אפילו לא סלדתי, כל מה שחילחל בי זה רחמים. 
ואתה אח יקר שלי, לא התאפקתי וכתבתי לך, משאירה את ההחלטות הגדולות בידך כי אני כבר מעדתי והחלטתי, מפה מה שתבחר אני אקח בכניעה ואמשיך הלאה בחיי.

היא חוזרת סוף סוף ואני כבר מרגישה שלמה יותר, עברו עלי ימים לא קלים בזמן שהיא הייתה אי שם בארץ רחוקה, הבנתי כמה אני צריכה אותה וכמה היא חלק גדול מחיי. סוף סוף שקט ושלווה חוזרים אליי, ואושר, המון המון אושר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Oct 2011 02:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12812988</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=12812988</comments></item><item><title>distance</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12800671</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת איך אנשים עושים את זה, נותנים לבני זוג שלהם לנסוע לחודשים ואח&quot;כ הכל חוזר להיות כמו שהיה, או שלפחות מעמידים פנים או משאירים דברים שקרו בזמן הזה מאחור, אני כבר מרגישה מוזר ועבר פחות משבוע, אני מניחה שצריך לחוות את זה כדי לדעת איך זה מרגיש, הרי לא הגיוני שארגיש שהיא זרה לי אחרי 10 ימים מסכנים, זה כנראה סתם פסיכולוגי בגלל המרחק. סתם הרגשה מוזרה שכזו.

אני רוצה פעם אחת להיות טובה במשהו, פעם אחת להצליח במשהו, מרגישה שיש לי כל כך הרבה ועשיתי כל כך הרבה ועדיין אין לי כלום ואם יש משהו שאני שונאת זה להרגיש כלום. אף פעם לא הייתי הכי טובה במשהו, אני כל כך מקנאה בכל המצטיינים/ מוכשרים למיניהם, גם אני רוצה פעם אחת להרגיש טובה יותר מכולם ולא סתם עוד מישהי. להילחם בשיניים עד שיצא דם, בתקווה שלא שלי

לילה טוב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 13 Oct 2011 03:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12800671</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=12800671</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12418164</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הימים האחרונים קודרים מהמצב שהתרגלתי אליו, מהשמחה הקבועה הזו שכל כך היה נוח לי לאמץ לחיקי.
כל חבריי לעבודה עזבו, עד האחרון שבהם ונשארתי לבדי מתרחקת מכל יצור אנושי, לא רוצה להתקרב אין לי הכוחות, אני צריכה לעזוב ולא בגללם, הרי חברים לעבודה מתחלפים אלא בגלל הזלזול הזה שאני מקבלת, כאילו שמגיע להם בכלל לזלזל בעובדים שלהם, אפשר לחשוב שהתנאים שהם נותנים כל כך טובים אז אעזוב, בקרוב, למקום שבו אוכל לאכול כמו בן אדם, לנסוע להורים מתי שרק מתחשק לי, לבלות סופ&quot;ש רגוע או פחות רגוע איתה ולא לחשב בראש כספים כל פעם שבא לי לצאת.
גם איתה לא הכל בהיר בשבוע האחרון, היא מטיחה בפניי את ההבדלים ביננו שאולי יגרמו לפרידה שלנו, מאשימה אותי האשמות שווא ומכניסה מילים לפי בנוסף לכל מה שאני עושה בשבילה, יש לה מזל שאני סבלנית, יש לה מזל שאני יודעת שזה רק שבוע שכל כך קשה בשבילה ועוד 3 ימים הוא ייגמר ונוכל סוף סוף לישון אחת עם השנייה בלי שום אבנים שמעיקות עלינו, חופש, סוף סוף. אני נוסעת לפגוש את העולם שלה, ארץ רחוקה וקרה שתראה לי איך העולם נראה מחוץ למדינתי הקטנה, אני אפגוש את המשפחה שלה, החברים, השפה, העיר והבית, את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Apr 2011 16:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (אבירה על סוס שחור)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=44514&amp;blogcode=12418164</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=44514&amp;blog=12418164</comments></item></channel></rss>