http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471heCopyright 2026 אלכסיס. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13460398<div align="right" dir="rtl">שומדבר כבר לא יגרום לי לדעוך היום. סופ"ש בפתח (וכולנו במתח?)!ווהוווווווווו משמרת ערב ואז...אלוהים יודע לאן נלך, כי הבר הקבוע סגור לרגל שיפוצים-עלאק(אנחנו בטוחים שמדובר בקונספירציה, והמקום על סף סגירה :P).זה לא כלכך נעים לראות בר סגור...זה לא כלכך נעים לראות בר סגוווווווווור. לאנורא, נמצא מקום אחר. זו בעיה לצאת למקום אחר אחרי שאתה רגיל כמעט שנה ללכת לאותו המקום, עם אותם האנשים ואותם הברמנים.פתאום כל מקום אחר נראה כלכך חסר פואנטה. כשאנחנו הולכים למקום הקבוע זה כלכך חסר פוזה והתאמצות. כולם שם חברים שלך, אין את מי להרשים...זה לא מרגיש כמו כל (פיק-אפ) בר אחר בעיר הזאת. ששם כולם כל הערב עסוקים בבחור/ה שיושב ממול ועשה-או-לא-עשה לי עיניים. פשוט יושבים בשביל לשתות ולצחוק ולרקוד ביחד. בכלאופן, יהיה קצת מוזר להרגיש שוב "אורחים", אבל לאנורא. יהיה כייף וזה. מה חוץ? *סוגשל קשר חדש-ישן. אין לי כח להרחיב. *אחותי חזרה הביתה! ווהוווווווווווווווו*אחותי חזרה הביתה. לפעמים זה אעאעאאעאעאעאאעאע *אחותי חזרה הביתה. שזה מגניב והכל עד ש... *יהיה בסדר. כולנו רוצים להאמין שזה עד שהיא תסיים עם הפסיכומטרי וכע</div>Thu, 13 Sep 2012 15:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13460398http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13460398http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13384276<div align="right" dir="rtl">הגוף הזה צובר יותר מידיעייפות. וכאב. וחוסר שיווי משקל.וזה כבר כמעט יותר מידי בשבילי.הבר חצי ריק, ורק אני ויולי נשארנו עם רון, עד הסגירה.כל-אחד-בטורו-עאלק שם שיר ביוטיוב, כי מאסנו בפלייליסט, ושירים מזכירים לי פנים.ואני כבר בצ'ייסר החמישי או השישי. אנילאזוכרת.נדמה לי שברגע שישאירו אותי לגמרי לבד אני גם לגמרי אתפרק. או שאולי אתרפק- על איזה שיר שלך (שלנו).איזה בת גרועה אני. ההורים שלי חזרו היום מחו"ל, ובמקום ללכת לראות אותם ישר אחרי העבודה, הלכתי לפגוש את יולי, בטענה המגוחכת שהיא...חזרה מחו"ל.אמרת שבחיים לא ויתרו עליך ביתר קלות, כמו שאני ויתרתי.ואני חשבתי על כמה שלא היה לי קל.שאלת אם עוד יש משהו או סיכוי או סיכוי שיש עוד משהו;ואני חשבתי על מה שלארי אמר לי לפני שטסתי, שאני משתעממת בקלות, שקשה לי להשאר באותו מקום...וחשבתי שהוא טועה, ושכל קשר כזה או אחר. חזק או חלש. מתוק או מר. ארוך או קצר...(פתק לעצמי: מערכות יחסים הם כמו קפה.)כל קשר כזה הותיר בי משהו. ס י מ נ י ם.עוד לא שבורהאבל...</div>Thu, 26 Jul 2012 02:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13384276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13384276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13377681<div align="right" dir="rtl">קר לי. ואני עייפה. ואין כאן אף אחד. ואתה כותב, כהרגליך, מילים טובות משלי. אין לי כח התחיל ולחשוב מה זה אומר אם... אין לי כח להתחיל ולחשוב מה אתה חושב כש... בימים האחרונים (או נכון יותר יהיה לומר שבלילות) הלבד התעצם. ואני חושבת שאני פשוט לא בנויה לזה. או שלא אחזיק מעמד. (כמה טרגית אני יכולה להיות?!) כאילו מה מחכה לי בסוף כל הבדידות הזאת? מוות? יין טוב? או שבכלל כל מה שאני צריכה זו מיטה חדשה. ללילה הזה יש צבע כהה. וטעם עמוק. וריח משכר. הלכתי לחלום על ימים טובים יותר...</div>Sun, 22 Jul 2012 04:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13377681http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13377681http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13302392<div align="right" dir="rtl">יש לנו מפות ורובים וחיים חדשיםשרק מחכים להתפוצץ בחוזקה. כמו בלון מלא במים. או שבעצם זו שקית הפתעות מפוצצת בסוכריות שמחות ומקפצות לצלילי הקלידים שלך. יש לנו מסיבה שרק אנחנו נהנים בה לרקוד. ורק אנחנו נהנים בה לאהוב. ולהתקרב. ולקרב. כל אחד בתורו. עד שהמסיבה תיגמר,ואתה תיקח אותי הביתה ואני אניח על ברכיך את הראש. ואתה תספר לי על הפעם ההיא, שמצאת גור כלבים ליד הבית, ואני לא הייתי שם. ותספר לי מה שקרה בסוף הסרט... אם תרצה לבוא ולטפס איתי על הרים מושלגים וחופים שלא נגמרים,שנשקפים מחלוני, אני יותר מאשמח. ואם נחזיק ידיים, כמו שני ילדים שהראו אחד לשניה את הלב בפעם הראשונה,אני אהיה שקטה. אם תלחש את שמי, ותוסיף מילים מתחרזות- זה מעט ידגדג. ואם רק תבקש ממני שיר אחרון.</div>Thu, 07 Jun 2012 14:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13302392http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13302392http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13239111<div align="right" dir="rtl">גם בשעה הכי קשה, כשתיפלי לארץ, יהיה מי שירים אותך בחזרה על הרגליים. מי שיעלה לך חיוך על השפתיים. שיזכיר לך רגעים יפים. ושוב, חיוך. וזה לא יכאב לנצח, כפי שנדמה בשניות הראשונות. ואנחנו לא ניתן לכאב להתנפח. ולגדול. הוא רק אולי ישאיר סימנים. </div>Tue, 01 May 2012 01:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13239111http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13239111http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13237507<div align="right" dir="rtl">כבר שעה שאני מנסה להזכר באיזה שיר אחד, של הביטלס, ולא מצליחה.קיץ.פתאום המילה הזו ריקה מחופש ומלאה באבק.והקיץ הזה, שמתקרב ומאיים לנחות עליי (עלינו), לא בא לי בטוב.פתאום השנה הזאת היא בדיוק כמו שחשבתי שהיא תהיה אבל שונה לגמרי.ואין לי שום תחושת אחריות גדולה, או דאגה מוחצת לי את הלב או עושה לי רעש תמידי בראש.וזה מוציא אותי מדעתי!אני מפחדת להכנס ללופ כזה של חוסר עשייה וניוון.אני מפחדת לאבד את המעט שעוד ביכולתיי לעשות.אז עשיתי רשימות ותכננתי תוכניות.מפה ועד לבצע- זה לחצות מדבר.וכשמדובר בבחורה שכותבת מילים אלו עכשיו, זה חתיכת מדבר סהרה.יש לי קריין כזה בראש, שמקריא כל מה שאני כותבת (יש לו קצת את הקול של אלון אבוטבול), ואני מתאמצת שלא להפוך את ה"אני" ל"היא".כי זה נשמע יותר טוב, כשזה יוצא מהפה שלו."אני" זו "היא".היא מתחילה לחשוב שאולי היא עושה מאנשים יותר ממה שהם עבורה.שהיא הופכת אותם לכאלה גדולים וחשובים.שזה הרבה יותר קל משנדמה לה להקטין אותם או אפילו להעלים.ולשכוח.היא מצאה את השיר ההוא, של הביטלס,ועכשיו הוא עוד יותר כואב לה מכפי שהיא חשבה שהיא זוכרת...</div>Mon, 30 Apr 2012 01:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13237507http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13237507http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13190678<div align="right" dir="rtl">יש לי הרגשה שזאת הולכת להיות תקופת רווקות חיובית כזאת. כמו אחרי שעברתי לבסיס אשדוד, והכל פרח סביבי :)גיא, המוכר מ"בלו בירד", קפץ להגיד לי שלום היום בחנות, כשהוא סיים את המשמרת שלו... איזה חמוד גיא, תמיד הוא אומר לי שאני נראית טוב והיום הוא גם הוסיף שרזיתי :) אנחנו אוהבים את גיא :) חוצמזה, הוא בחור מ-זה מגניב! ויש לו מלא קעקועים יצירתיים כאלה... אני מרגישה שהשליטה חזרה לי לחיים, וחוץ מכמה רגעי שבר ובאים עם זיכרונות קטנים שמעיפים לי כאפה אחת ל...חוץ מזה אני די בסדר! הכל חזר להיות כשהיה. המלצר מהמסעדה ליד חזר מהמילואים וממשיך להחסיר פעימה (לטענתה של סימור) בכל פעם שאני עוברת שם...אוף, אני לא מבינה איך הראש שלו עובד! שידבר כבר עם הסו-שף, שזה יגיד לו שאני והדביל כבר לא ביחד ו...נעשה שידור חוזר של מה שקרה לפני 3 חודשים. אני מבטיחה שהפעם, כשהוא יזמין אותי לצאת אני לא אגיד שטויות! **** כל התקופה איתך נראית לי עכשיו יותר כמו חלום שחלמתי לפני שנים.שחצי ממנו אני בכלל לא זוכרת. ובעצם, יותר בכיוון של סיוט... </div>Tue, 03 Apr 2012 22:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13190678http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13190678http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13128438<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת למה אני כלכך נפגעת ממך. באמת שלא.אחרי הכל רציתי להפרד ממך היום, אחרי שנבלה את כל היום ביחד, ביומפתוח בספיר. אחרי שנראה היכן, כנראה, רוב הסיכויים, נבלה את שלושת השנים הבאות. איפה שיכולנו להיות יחד, אבל לא. כי אתה פשוט לא רואה אותי. מסתכל לי בעיניים רק לפעמים, כי מפחד שזה יכאב. ואתה אומר שאתה נותן את המקסימום, אבל זה המקסימום שלך והמינימום שלי. והתכוננתי לזה, שתקפיץ אותי הביתה... וכשנעמוד עם הרכב בחניה אני אשלוף מילים כמו נוצות (כי אני לא יודעת להשתמש בסכינים).והתכוננתי לזה שתלחם קצת, כמו כולם.ואני אהיה חזקה עם ההחלטה שלי. ובסוף... בסוף אתה עושה טובה שאתה נוגע בי, או מסתכל אליי, או מדבר איתי בכל היומיים האחרונים שלנו יחד.וכל הלילה חיבקתי אותך, ואתה הסתובבת.ואני הרגשתי לא נעים עם מה שהולך לקרות היום, ורציתי להיות קרוב אליך עוד קצת... לפני שיגמר...אבל אתה השתחררת מהחיבוק הזה שוב. ושוב. ובסוף זה הגיע ממך. משהו עובר עליך ואני לא יודעת מה. ואתה גם לא נותן לי פתח, להכנס ולהבין. ומגיע לי מישהו שיכול לתת יותר, אתה אומר.ואני רוצה שזה יהיה אתה. אז אני משכנעת את עצמי, שזה טוב, כי זה בא</div>Tue, 20 Mar 2012 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13128438http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13128438http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13106491<div align="right" dir="rtl">זהו, אני גמרתי להתעכב על דברים שמציקים לי בך.גם ככה אין לנו עתיד. אז אני עונה ב"וואללה" ו"סבבה", לכל תירוץ (נוסף) שלך. מזה משנה כמה פגישות נבטל או כמה פעמים תיתן לי לחכות יום שלם לאות חיים ממך. כמה פעמים תאכזב. ותתרץ. ותבטיח. מה זה משנה... שמישהו ייקח מכן בבקשה את כל המתח שהצטבר כאן בזמן האחרון. </div>Thu, 15 Mar 2012 01:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13106491http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13106491http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13043505<div align="right" dir="rtl">"קומי, נמשים", אתה אומר.יש שמש בחוץ ואנחנו קבורים מתחת לפוך. אתמול בלילה אמרת שאתה מת עליי. ושאני מדהימה. ואני ריחפתי. אני מתה מפחד מכל המילים הגדולות הללו שאתה אומר בקול ואני מרגישה בשקט. אתמול בלילה אמרת שאתה מתאהב בי. ואני הרגשתי כמו סכנה. (29/1) שבוע אתה בארץ ואתה כבר מסתכל לי בעיניים ואנחנו מדברים. אני מודה, זה הפחיד אותי קצת. לא בגלל שאני לא מאמינה שדברים כאלו יכולים לקרות, אלא בגלל שזה עוד לא קרה לי. עד עכשיו. עד עכשיו שאתה באת עם התובנות הללו שלך על החיים ובלי כל הפוזה. הפוזה של "אז היינו שם ועשינו את זה".כי אתה שונא את זה. ואתה אומר שחבל בכלל שקינחת בתיאלנד, כי זה קצת כמו אילת. ערסלנד. ויש חופים יפים יותר. וביומולדת שלי, כשאני חגגתי כאן והתנשקתי עם ההוא אבל הראש בכלל היה במקום אחר, אצלכם היה פול מון פארטי. המון פוזה ומעט רוח. סתם. (אתה בטח הישראלי היחידי בעולם שהיה בתיאלנד ושנא אותו). אני אף פעם לא זוכרת נקודות ציון בקשר שלנו. הפעם הרשאונה שראיתי אותך. הפעם הראשונה שדברנו. הפעם הראשונה שהבנתי שאתה רוצה אותי. הפעם הראשונה שחשבתי</div>Tue, 07 Feb 2012 11:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (אלכסיס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=443471&blogcode=13043505http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=443471&blog=13043505