http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857heCopyright 2026 דורון קורל. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=8008610<div align="right" dir="rtl">השבוע שוב התפוצצה פרשה עצובה בתקשורת, פרשה המעידה עד כמה המערכות בארץ חסרות במנהיגות וכבוד הדדי. השבוע למדנו על 4 שוטרים שהחליטו לקחת את החוק לידיים לאחר שעברין תקף את בני משפחתם. תקלה, טעות חמורה מצד השוטרים אך ממקרה זה ניתן ללמוד שהעברינים מאבדים את הקוים האדומים, מאבדים את חוקי הכבוד הדדי של הרחוב ומצד שני שוטרים מאבדים את האמון שהמערכת מסוגלת להתמודד בכלים הקימים. אם ניראה מקרה זה כחלק ממכלול של שביתת מורים, מרצים, רוה"מ עובר מחקירה לחקירה המסקנה הנדרשת היא שאיבדנו את הכבוד ל: אמונה למנהגינו לממסד לצבא למורים, רופאים עבדי כפיים כבר ממזמן מחוסרי כבוד אתונאים הפכו למקצוע בינוני למרות החשיבות הרבה שלהם לשמור על הדמוקרטיה כבוד לתא המשפחתי ולהורים כבוד לאויב כבוד על הכביש בקיצור איבדנו את הכבוד העצמי עצוב, אך לא חסר תקנה. עדין ניתן לעצור ולראות כיצד כל אחד ואחת מסתכל ימינה שמאלה ומתחיל לתת כבוד. לא לעצמו אלא לבני האדם שסובבים אותו. אם כל אחד יעשה זאת אז החריגים יהיו הסוטים והנורמה והחברה שלנו תראה אחרת.</div>Sat, 24 Nov 2007 16:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (דורון קורל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=8008610http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442857&blog=8008610http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7823723<div align="right" dir="rtl">הפעם לא אדבר על משמרת אחרונה או ארוע מיוחד שהשאיר עלי את חותמו. הפעם אשתף אותכם בתסכול העצום שיש לי כחלק מהמערכת המשטרתית מהאזנה לתקשורת שבאופן שיטתי יורדת על המשטרה ולא מפרגנת. כמובן הדברים הם לא שחור ולבן, כמובן יש הרבה דברים מה לשפר במשטרה אבל כולנו חייבים לזכור שכמו שמערכת החינוך היא המפתח לעתיד טוב שלנו המשטרה שומרת על החיים הנורמטיביםבהווה. התחושה היא שכל המערכות נמצאות בתהליך התרסקות, תחושה שבחלק המקרים הופכת למציאות. השאלה היא איך אנחנו האזרחים שאינם עסוקים בניהול השילטון יכולים להשפיע. לדעתי הדרך של "ירידה" תקשורתית על מורים / שוטרים אינה הפתרון - ההפך, בעלי העור פיל ממשיכים הלאה במעשיהם הלא מקצועיים, הם אינם סופרים את התקשורת או במקרה הגרוע מנהלים הכל על מנת שיראה הכי פחות גרוע בתקשורת. לעומת זאת האנשים המקצועיים האיכפתיים מאבדים את האמונה שאפשר לעשות את הדברים אחרת ולאט לאט מתיאשים ומתפנים לעיסוקם הפרטי שהרבה יותר מכניס כסף ושקט רגעי. שמעתי ברשת ב' את המנחה של תוכנית הבוקר תוקף את המשטרה והשר דיכטר על ארועי פקיעין, הסגנון היה תוקפני, המנחה לא הבין איך השר מעז לעמוד מאחורי</div>Sat, 03 Nov 2007 06:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (דורון קורל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7823723http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442857&blog=7823723http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7609417<div align="right" dir="rtl">שוב משמרת, הפעם בחג השני, מחליפים את בגדי החג ללבוש מתאים לרחובות, מתאים לנשיאת ציוד הכרחי שאתה לא רוצה שיראו אותו או להשתמש בו. הרחובות בערב מלאים בחוגגים, אנשים שחוזרים מבית כנסת/ הולכים לבית כנסת והרבה פחות טיפוסים חשודים. אפשר לייחס זאת לאוירת חג, אפשר ליחס זאת למספר סיבות אך לדעתי הסיבה העיקרית היא ההסגר שמונע מגורמים רבים מלהגיעה למרכז. השעה 04:30 עומדים לסגור את המשמרת, מפטרלים ברכב שכור בשכונה צפונית של ת"א. ממונית יורדים 4 צעירים. אנחנו מחליטים לבדוק אותם בדיקה שגרתית. תוך כדי בדיקה אנחנו מגלים שלפנינו 4 צעירים מעל גיל 18 שהמכנה המשותף שלהם מעבר להיותם עולים מברית המועצות היא העובדה שהם שיכורים. תוך כדי העברת פרטים אנחנו לומדים שבכלל משטרת ישראל אינה הגורם הכי אהוב עליהם במיוחד וכי יש להם בקיאות רבות בחוק בישראל ובחוקשנכתב בסרטי הפעולה בטלויזיה. ברור מדבריהם שיש להם הכרות ארוכה עם החוק על אלימות, סמים ומה לא. הם מתנגדים להמשיך את הבדיקה ומתגרים בכל מילה. הם מדגשים כי ישמחו ללכת מכות אך ממתינים שאנחנו נתחיל. והעיקר, העיקר של כל הסיפור מתחיל מאמירת קשות כי אנו נטפלים אליהם רק בג</div>Sat, 06 Oct 2007 17:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (דורון קורל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7609417http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442857&blog=7609417http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7434434<div align="right" dir="rtl">אתה מחליף בגדים, עובר מעולם נורמטיבישחי במוסכמות שכביכול ברורות לכולם, כך זה נראה לפחות על פני השטח. כאשר אתה מחליף בגדים והופך לשוטר אתה רואה את אותם מקומות, אזורים אך ברובד אחר. דברים צצים ועולים כאילו לא היו קודם לכן. צפון ת"א, אזור מקסים מתאפין בנדל"ן ששווה בממוצע לחצי מיליון דולר לדירה מצוקמקת. בין כל האושר, הפאר והאנשים היפים פורחת תעשיה וותיקה. מה זה וותיקה, הוותיקה ביותר עוד מלפני פס הייצור של הגלגל. עשרות אם לא מאות זונות פזורות באזורים הצפוניים של העיר באזור שקרוב לקו החוף.הפעילות פורחת, תנועת הקהל שופעת בכל מובן המילה. כולם מכירים את כולם, ארוע חברתי מרשים בכל קנה מידה. אבל מה הבעיה?! הבעיה ענקית: 1. התנאים הסביבתיים מסוכניםמכל בחינה הן לעובדים/ות והן ללקוחות 2. אנשים"נורמטיבים" חוששים/ מפחדים להגיע לאזור, לחוף הים 3. מהעדר בקרה ופיקוח המקום שופע בבני מיעוטים שנוהגיםלשלב את המקום במסלול של לפני/ אחרי פריצות אפשר עוד להמשיך ולפתח את הסקירה של המצב הקיים שעות וימים. התגובה הראשונית של אנשים: "מדוע המשטרה לא פועלת...".הבעיה בכלל לא במגרש הזה. זנות היתה לפני אלפי שנים (ב</div>Thu, 13 Sep 2007 09:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (דורון קורל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7434434http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442857&blog=7434434http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7125755<div align="right" dir="rtl">יוצאים למשמרת לאורך חופי ת"א, בתדרוך מקבלים התראה על ריבוי גניבות תיקים לאורך חוף הים במרכז ת"א. מגיעים לאזור, רכז מודיעין קולט אותנו ומסמן לנו על חשוד. יורדים מהרכב ומתחיל לתצפת על החשוד. לא דקה, לא חצי שעה שעתיים. החשוד התלבש על סככה עם נערים ונערות והמתין להזדמנות לגנוב להם תיק. אנחנו, צוות בילוש ורכז מודיעין בוחנים כל העת את מעשיו, לעובר אורח הוא נראה תמים לחלוטין אך אנו רואים שהוא כל הזמן בודק האם השטח נקי כדי לגנוב תיק. הוא מהסס, קם, הולך לכיוון התיקים, מהסס ומתחיל להסתובב לאורך החוף, במשך שעתיים הוא משגע אותנו, הולך, חוזר,מהסס, בודק, מסתכל, מתיישב. בשלב מסויים אני חולף מולו מאחר והוא בבת אחת מחליט להסתובב. בשלב זה נדמה לי שהעסק גמור, הוא עלה עלי. המציאות אומרת אחרת, הוא חוזר לתיק ומחליט לקחת אותו. 2 דקות אחרי כן הוא עם אזיקים על ידיו ותירוצים מכאן ועד י"ם. אנחנו ממתינים לנערה שממנה הוא גנב את התיק כדי לגבות ממנה תלונה. לאחר כל המינהלות הנדרשות אתה לומד על סיפורו העצוב של העצור (הוא כבר לא חשוד כי לאורך כל הדרך הודה). מדובר בעוד מקרה עצוב של אדם בן 50 שמגיל 12 נוגע בסמים. כל משבר</div>Sat, 04 Aug 2007 08:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (דורון קורל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7125755http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442857&blog=7125755http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7031305<div align="right" dir="rtl">שבוע שעבר פתחנו משמרת ב' (צהרים) בביקור במרכז מסחרי בצפון העיר הגדולה במטרה לבדוק האם ישנן מצלמות בבתי עסק שמתעדות ארוע גניבת תיק. מגיעים למרכז המסחרי, בוחנים עם בתי העסקים את המצלמות ובזוית עין קולטים שני נערים צעירים עוברים בין השולחנות של בית הקפה ומתרימים. ניתן היה לראות כי מסע ההתרמה לווה בחלק מהמקרים בקללות וקריאות גנאי למי שבחר לא להתרים. נגשנו לנערים שלא התרגשו מתעודת השוטר ובקשנו מהם להזדהות, התברר שהם מגיעים מעיר דרומית על קו החוף, נמצאים רחוק מהבית והסעה מסודרת להם ולנערים נוספים דואגת להגעה ואיסוף. במבט נוסף ניתן היה לראות שהאישור של העמותה אינו מקורי. יצרנו קשר עם המפעיל שמיד הבהיר שהילדים לא עובדים בהתנדבות (בניגוד לטענתם) אלא מקבלים 40% מהפדיון. היתר כמובן הולך למשפחות נזקקות. מדהים עד כמה זה פשוט...לא רצינו לשרוף את כל המשמרת על כך, לקחנו את הפרטים, דרשנו מהנערים לפנות את המקום. לקראת ערב הגענו לחניונים של חופי הים, הנתונים הראו על הרעה בכמות פריצות הרכבים באזור. רכב ראשון שנבדק התברר כי מדובר בבעל שמסיע את אישתולעבוד בחוף הים במקצוע העתיק ביותר. מדהים איך מגיעים למצב</div>Mon, 23 Jul 2007 05:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (דורון קורל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=7031305http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442857&blog=7031305http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=6903563<div align="right" dir="rtl">מסימים יום עבודה במשרד במשרה בורגנית נהדרת, מחליפים בגדים, נרשמים ביומן המשטרתי ויוצאים כצוות לשטח. לפתע העיר ת"א נראת אחרת. מסביבך אתה רואה דמויות חדשות כאשר המטרה שלך להבין מה הם זוממים. המיקוד הוא שונה, ההסתכלות הרבה יותר חדה ובוחנת. אתה מגלה שהמונח חיים נורמטיבים מקבלים הגדרה מחדש. משמרת שיגרתית או לא, אני כבר ממש לא יודע לשפוט, סניף בנק נשדד ברחוב הברזל, בצורה נקיה וחלקה, משאיר עובדי בנק המומים, פגועים ומתוסכלים מחוסר אונים. מספר שעות לאחר מכן איש פרסום יושב בבית קפה ביהודה המכבי ואופנוע חולף וגונב לו את המחשב הניד מהשולחן. נער נעצר חשוד בסחר במכשירי טלפון נידים, אביו מגיע לתחנה, מספר בפירוט את סיפורי הגבורה שלו בצבא, וביתר מערכות הבטחון ובמקביל הבן כבר מתקשר לחברים שיארגנו כסף מזומן לעו"ד פלילי שיבוא לשחרר אותו. כל זאת מ-8 שעותשל משמרת במרחב ירקון בשבוע החולף. מה חדש? אין הרבה, למעשה אנו נמצאים כל הזמן באיזון דק בין בלאגן לסדר נורמטיבי שלא ברור מה הגדרתו. ברדיו אתה שומע על הנשיא קצב שלא יובא לדין, אתה מאזין בקשב רב לעו"ד של א' וממשיך להבין שאתה לא מבין מי כאן נורמטיבי ומי לא,</div>Fri, 06 Jul 2007 17:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (דורון קורל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442857&blogcode=6903563http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442857&blog=6903563