<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Between the lines of fear and blame</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251</link><description>על החיים שלי בין מה שמתחולל אצלי עמוק בפנים לבין המסכות שאני שמה בחוץ</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 - Afrodita -. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Between the lines of fear and blame</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9665781</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף פעם לא ראיתי בעצמי ילדה יצירתית,לא יודעת למה.אולי כי הרבה פעמים הייתה לי התחלה טובה לשיר או סיפור,או סתם קטע שבאלי לכתוב ותמיד באמצע די נתקעתי כי משהו לא הסתדר לי,ויש לי המון שירי מגירה שכאלה מכלמני תקופות ומצבים שהייתי צריכה לפרוק,ולא תמיד ידעתי איך, אז פשוט כתבתי או יותר נכון הקלדתי,כי באמת בעידן שלנו היום מי כותב פיזית?למרות שקרה לי איזה פעם שנחתה עליי המוזה בבצפר,אז התחלתי לכתוב בכיתה כתבתי וכתבתי במרץ,והייתי כ&quot;כ שקועה בזה שלא שמתי לב שכבר נגמר השיעור והגיעה הזמן ללכת הביתה,והיה לי עוד הרבה מה לכתוב ושיננתי את זה בדרך הביתה ואז בבית סיימתי לכתוב את זה,ואז העתקתי את זה למחשב, כי אני אלופה בלאבד דברים לא משנה כמה הם חשובים לי.בכלל אני חושבת שלפרוק מתח/לחץ/עצב/דיכאון ואפילו שמחה בכתיבה ובספורט אלו הדרכים הכי טובות,למרות שלא פעם הלכתי לישון כי הייתי עצובה, סוג של בריחה,ועכשיו?עכשיו אני לא מבינה מה הפואנטה של הקטע שרשמתי,ככה שאני לא מצפה שאתם תבינו,סתם לכתוב בלי משמעות או שאולי עם?בכל מקרה,אחלה יום.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 30 Jul 2008 16:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9665781</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=9665781</comments></item><item><title>שונאת אותך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9534873</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני שונאת אותך.שונאת,שונאת,שונאת!מה אנחנו עכשיו?!ביחד!?לחוד?!מה!?ומאיפה החוסר טאקט הזה מאיפה?!?!?!?!?!להגיד לי בלי לחשוב אפילו חצי פעם, שידידה שלך סקסית בעינייך, ועוד לשים תמונה של הנעליים [המכוערות] שלה על הרגליים שלה,ולא לקלוט מה לא בסדר?!תמות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Jul 2008 19:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9534873</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=9534873</comments></item><item><title>חצי כוס מלאה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9342095</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ממ...כן טיפה רעילה (אושלא) של אופטימיות טיפטפה אל תוך כוס השמפניה (הדמניוניתאחושרמוטהשלי)והבנתי שאני כן, כן, אני, חייבת לעשות סדר עדיפיות חדש דנדש מבית היוצר הפרטי שלי,כי בלדבר אני טובה מאוד טובה, ובהלגיד:&quot;זהו ממחר..&quot; אני עוד יותר טובה,אבל היי ילדה תתעוררי! את בת פאקינג 17 וחצי עוד שנה מהיום את חיילת בצבא!ולא באלך להתחיל לשפר בגרויות באלפי שקלים אחרי הצבא נכון!?אז פאקינג קחי את עצמך בידיים (במיוחד אם הן כ&quot;כ שמנות!)בקיצור מהיום והלאה זהו סדר העדיפיות שלי:- לימודים- רזון- אנשים שאני באמת אוהבת (משפחה + חברה (נכון לעכשיו רק אחת אמיתית כזאת ישלי))- עבודה- לנוח מול הטלויזיה/מחשב- הוא- יציאות כגון: מסיבות, פאבים וכו&apos;..והכל בזכותך 3&amp;gt; אפה איי לאב יו סוו פאקינג בד!הילדה הזאת היא כ&quot;כ הרבה בשבילי,אם יש בנאדם שאני יודעת שבאמת אוהב אותי ואני לא צריכה פאקינג להתחנן ולרדוף אחריו שיעזור לי זו היא.ואתן?אני מצטערת אבל לא ניראלי שאני באמת עד כדי כך חשובה לכן,אז לצערי המאוד רב וגם המאוד כואב,אני מתחילה לקחת ממכן מרחק,גם אם זה אומר להתקע בבית ביום שישי,אני מגלה בעצמי משו מאוד מוזר,אי אפשר לשקר לי, ואני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Jun 2008 23:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9342095</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=9342095</comments></item><item><title>התקף שוקולד...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9334721</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז ביומיים האחרונים זללתי שוקולד כמו שלא זללתי בחיים שלי,אני מניחה שזה בגלל שאני אמורה לקבל, וזה כל פעם ככה.וזה מעצבן אותי \=אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ומאחרים,כאילו ביקשתי מחברה שאמרוה להיות החברה הכי טובה שלי עזרה במתמטיקה,והיא ממציאה לי כלמני תירוצים,וזה ממש מעצבן אותי, אבל אני שותקת,למרות שנאי יודעת שאם היא הייתה מבקשת ממני עזרה הייתי עוזרת לה גם אם לא היה לי נוח ומתחשק.כאילו היא אומרת לי שחברה אחרת שלנו מתנהגת כלפייה בצורה לא הוגנת,והיא מרגישה מנוצלת, והיא מתנהגת כלפיי בדיוק באותה הדרך,ואני לא מבינה למה זה מגיע לי,כי אני נותנת מעצמי בלי גבול, ואני חברה שלה עד הסוף,אבל כלפיי זה לא ככה.וזה פוגע, ואני שומרת את הרגשות האלו בתוכי במשך תקופה.אין לי כוח לפתוח את זה ואין לי כוח לדבר על זה.ואולי זאת אשמתי באיזשהו מקום.ואולי הוא (3&amp;gt;) צודק, ואתן(3/&amp;gt;) לא חברות שלי עד הסוף,ואיכשהו הצלחתן לשבור לי את הלב, אבל במובן הרע של המילה,אבל אני שותקת וסופגת, הפכתן כבר לחלק ממני, וקשה לי לראות את עצמי בלעדיכן,וזאת הייתה הבעיה הכי קשה שלי במשך כל שנות חיי מאז שנאי קטנה אני כזאת,טוטאלית, או ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Jun 2008 21:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9334721</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=9334721</comments></item><item><title>עולם של זיוף..(טריגר.. אני חושבת..)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9228908</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לכי תתקלחי,תתלבשי יפה שימי עקב אל תשכחי,זה מאריך הרגלים ומרזה אותן,תתאפרי ילדה כמה שיותר שלא יראו את הכיעור שלך,תסתירי את כל הצלקות שיש על נפשך, שלא יראו שאת בעצם חלשה.את מזויפת כמו כולם, תפסיקי לחיות באשליה שיש בך משהו מיוחד,תשתי ילדה, תשתי, כמה שיותר, תברחי מהכיעור שמחכה לך כל יום,הוא יילך לשום מקום, הוא לא יילך, הוא ישמיך לצחוק עלייך גם כשתשקלי כנוצה,תרקדי ילדה תרקדי תשרפי עוד קלוריות, את גם ככה שמנה,תפלרטטי ילדה תשחקי בהם, תעשה מעצמך חזקה וקשה להשגה,תפילי אותם לרגלייך ואז תעיפי אותם לעזאזל,תפנצ&apos;רי להם את כל הפנטזיות המיניות שהיו להם לגבייך,תקיאי ילדה תקיאי זה טוב, תוציאי את כל הרוע הזה ממך,רגע מה את עושה? אוכלת? אבל בשביל מה להכניס רעל לגוף,תקיאי שוב ילדה תקיאי, תבכי תבכי כמה שיותר, לא אל תפסיקי,אני נהנת לראות אותך סובלת, המטרה מקדת את האמצעים זוכרת?אל תוותרי ילדה אל תוותרי, כשתיהיה רזה אז אולי העולם יהיה יפה יותר,נפשך כלואה ילדה, כלואה בגוף שמן ומגעיל, נפשך מצולקת וליבך שבור,הגוף הוא שלי וגם נפשך הופכת לשלי, עם כל בריחה, כל בכי, כל הקאה וצום.את כמעט כולך שלי ואין לך לאן לברוח.את ק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 May 2008 00:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9228908</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=9228908</comments></item><item><title>Fuck it all...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9203719</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;The situation is fucked.totally fucked.and i don&apos;t left any power to fight.what next?איך מנחמים בנאדם שאיבד מישהו כ&quot;כ קרוב אליו?ולא תמיד להגיד..&quot;הוא נח עכשיו..&quot;&quot;הוא לא סובל ולא כואב לו עכשיו..&quot;&quot;הוא במקום טוב יותר..&quot;לא המשפטים האלה לא תמיד עוזרים,כי הדמעות ממשיכות לפרוץ מהעיניים,והכאב ממשיך לכבב לצד הסבל במופע חסר מעצורים ממש,מופע שאף פעם לא ייפסק, אולי הקהל יילך אבל הם ימשיכו לרקוד ולהנות כמו תמיד.אני כ&quot;כ מצטערת, ואין לי מילים לנחם אותך,תמיד תזכרי שאני אוהבת אותך, ותמיד תזכרי שאני תמיד כאן בשבילך ולצידך,ועד כמה שזה נשמע נדוש מה שאני יגיד עכשיו,הוא באמת במקום טוב יותר, והוא באמת כבר לא סובל ולא כואב לו, אני בטוחה שהוא מאושר ושומר עלייך ועל כל המשפחה שלך מלמעלה,אל תדאגי קטנה אל תדאגי יהיה בסדר,והכאב יילך ויצטמצם עם הזמן,לא הוא לא יעבור לצערך ולצערי ולצער משפחתך,אבל לפחות הוא יקטן ויהיה פחות רעיל כמו עכשיו,תבכי ילדה תבכי תוציאי הכל, אי אפשר שלא לבכות כי זה כואב.3&amp;amp;gt;אל תשאלו שאלות ואל תגידו מילים רק רק תחבקו ותשתקו..לפעמים זה מה שצריך לעשות..אוהבת אותך קטנה שלי אוהבת הכי בעולם, ליבי א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 May 2008 19:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9203719</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=9203719</comments></item><item><title>וידוי..וחזרתי...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9174779</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני שמנה, לא שזה חדש,אבל עכשיו אני שוב חזרתי ל-60 פלוס!וליתר דיוק 62.5!!!! עד שהגעתי ל-58 העלתי!והכל כי התרחקתי מאנה, אז אני שוב חוזרת,והפעם בגדול,אני שמתי לב שכשעדכנתי את הבלוג רזיתי או נשארתי על אותו המשקל אבל לא השמנתי.ואני מצטערת שככה נעלמתי ואולי אפילו נטשתי(?!) בכל מקרה אני פה,ואם משהי רוצה מסנג&apos;ר, כי אין לי יותר אייסיקיו הוא תוקע לי את המחשב.שתדבר איתי, היום אכלתי ברמות כואבות ואני בצום מרגע זה והלך עד מחר בבוקר,אני מעדיפה לא להתחיל עם הצומות ישר כי הקיבה שלי הגיעה למיימדיי על ואני צריכה לצמק אותה שוב,ככה שהתפריט למחר הוא:בוקר: תה ירוקצהריים: תה ירוק + פרוסה של לחם קל + מלפפון/עגבניה/גזר (אחד מהם)ערב: תה ירוקוהתה ירוק 3-4 כוסות כדיי לסתום את התאבון, וכמובן בין ארוחה לארוחה מים, והרבה,בלי מיצים ושטויות כאלו,ומכאן נתקדם, אני מחליפה תפריט כל שבועיים,ואני עושה לעצמי את היעד הבא:לרדת מ-62.5 ל-57 (5 קילו זה ממש לא הרבה)תוך חודש אפילו פחות, כמובן שאני יעשה גם פעילות גופנית.מי שרוצה לעשות איתי ביחד את הדיאטה או אולי להציע משהו יותר אטרקטיבי מוזמנת!יותר קל כשזה בזוגות,ובנות תהיו חזקות!וע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 May 2008 19:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=9174779</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=9174779</comments></item><item><title>ומה עושים מכאן? \=</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=8837871</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוי אוי הברוך,ס&apos;עמק כמה שאני מדרדרת \=למרות שבזמן האחרון התחלתי לאכול פחות מבלי לשים לב,כי פשוט וקל אין לי זמן לנשום!!!!!!!בבוקר אין לי זמן להכניס כלום לפה חוץ מהסיגריה בדרך לבצפר שעושה לי סחרחורת ואניא והבת את זה :O (מזוכיסטי משו?)אחרי בצפר אין לי כוח להכין אוכל אז לרוב אני אוכלת פירות ירקות ולצערי אם יש משהו משמין כגון: עוגיות, עוגה, שוקולד וכו&apos; אני גם אוכלת,אומנם עם קצת בקרה אבל עדיין זה מטריד אותי :Sהיום הייתי אצל חברה וטחנתי אצלה טונות בעכס עליי :Sומה שהכי גרוע זה שלא הקאתי את זה! טוב מחר יום חדש,איזה משפט מעצבן אני אומרת אותו יותר מדיי קחי את עצמך לידיים ילדההה קומי תתעוררי הקיץ בפתח!!!!1את רוצה להיות רזה או שמנה!?שאלה רטורית.אהה כן וארחי הבית בייביסיטר ואצלהם אם אני אוכלתת אז זה רק דיאט כי הכל בית שלהם הכל דיאט משתייה ועד מתוקים שזה טוב אבל גם אצלהם התחלתי לאכול פחות(זה כמו הבית השני שלי)ת&apos;אמת שקלתי לעבור לפירות וירקות בלבד זה נשמע לי הכי קל טוב ויעיל מה לא?הרבה מאוד ירקות וקצת קצת פירות, לא בלי בשר ובלי פחמימות ובלי כל זה ואולי ביצה קשה ביום.ננסה כשאני ישבר את הצום.משעה 6 בערב,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Mar 2008 23:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=8837871</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=8837871</comments></item><item><title>יום קשה ומייגע ביותר..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=8760555</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר הרבה זמן לא היה לי יום כ&quot;כ קשה ומייגע,ואני לא בטוחה שהכתיבה תעזור אבל לנסות לא מזיק,לא הלכתי לבצפר ואני חושבת שאולי אם כן הייתי הולכת הרבה מהבלגן היה נחסך ואולי אפילו לא היה קורה בכלל,את האמת במזמן האחרון אני פסימית \=אני לא פעם חושבת שבשורה התחתונה אין בשביל מה להמשיך לחיות,כי תכלס 12 שנים מהחיים שלי מתבזבזים על לימודים עוד 2 על צבא,ועוד בערך 10 שוב לימודים ואחר&quot;כ בעל וילידם ולדאוג להם ומבלי לשים לב אני כבר סבתא אם לא סבתא רבה,ולא באלי להיות סבתא כי הם לא עושים כלום חלק עובדים חלק באמת לא עושים כלום מסיבות כלאו ואחרות,וחלק מטיילים בעולם וזה לא כיף לטייל בעולם כשאת בת 75, כי את לא יכולה להשתולל ולעשות שטויות וכל הדבירם הלאו,ואולי רק אולי זה נשמע שטחי לאללה אבל זאת המציאות,פשוט וקל יום מזעזע ואני חייבת לברוח לאנשהו ואין לי לאן,אני כ&quot;כ כבדה מבחינה נפשית והדיאטה לא מצליחה לי וכוסעמק עוד מעט פאקינג קיץ ומה אני יעשה?!אני חייבת להתחיל לקחת את עצמי בידיים מבחינת לימודים ומבחינת דיאטות דיי לשוק ודיי לנזול ליפול ולהשבר בכל פעם שקצת קשה.נמאס לי מהחיים האלו,נמאס לי מהעולם הזה,נמאס לי מהאנשים,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 05 Mar 2008 22:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=8760555</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=8760555</comments></item><item><title>דברים שמרעידים את חיי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=8603903</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפי כמה זמן גילית משהו שהרעיד את כל עולמי,ובאותו רגע קרסתי, התחלתי לבכות כאילו רוצחים אותי לאט ובייסורים,התקלפי לתנוחת עובר על הריצה ובכיתי כמו שלא בכיתי כ&quot;כ הרבה זמן,זה עקר את ליבי מהמקום, ולא נתן לי מנוחה עד היום זה מעסיק אותי,ואני לא מסוגלת לשכוח מזה,אימא שלי נכנסה לחדר ושאלה אותי בדאגה מה קרה,אמרתי לה שכלום ושתצא ושאני בסדר,מותר לי לבכות לא? אני בנאדם,זה כ&quot;כ הכאיב לי, כ&quot;כ פצע אותי, ואני יודעת שעמוק בפנים משהו בי השתנה,בעקבות אותו הדבר.זה לא משנה מה זה ומי זה ואיך זה, אבל זה פשוט הרעיד את החיים שלי,כמו שלא חשבתי שזה יעשה, ואולי לכפי חוץ כלום לא השתנה וכלפיי חוץ הכל אותו דבר,אבל בפנים? עמוק בפנים? זה כבר לא אותו הדבר.לא עדכנתי בערך שבוע כי המחשב שלי החליט שבאלו &quot;להתחבר&quot; לאיזה וירוסית סקסית,והם שכבו והיא הדביקה אותו באיידס, אז להבא חמוד תשלוט בעצמך,גאד דמאט, למזלי תקנו לי אותו טפו טפו ויש לי אינטרנט אקספלורר 7 יס הוא חמוד ביותר,והעיצוב שלו יותר חדשני נקרא לזה, או וואט אבר,לא הלכתי היום לבצפר כי כל הגוף שלי תפוס ואין לי עצבים לראות אנשים על הבוקר,ונגמרו לי הסיגריות ואין לי כוח ללכת לקנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Feb 2008 11:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- Afrodita -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=442251&amp;blogcode=8603903</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=442251&amp;blog=8603903</comments></item></channel></rss>